מערכת העצבים המעית — ”‏המוח השני”‏ שלך?‏

כמה מוחות יש לך?‏ אם תאמר ”‏אחד”‏,‏ אתה צודק.‏ אולם קיימות בגופך מערכות עצבים נוספות.‏ אחת ממערכות העצבים הללו כה מסועפת שכמה מדענים מכנים אותה ”‏המוח השני”‏.‏ מערכת זו אינה ממוקמת בראש,‏ אלא בעיקר בבטן.‏ זוהי מערכת העצבים המעית.‏

נדרשת מהגוף מידה עצומה של תיאום ומאמץ כדי להמיר את המזון לאנרגיה.‏ מסיבה זו גופנו בנוי כך שהמוח מעביר למערכת העצבים המעית את עיקר נטל הפיקוח על תהליך העיכול.‏

אף שמערכת זו הרבה פחות סבוכה מהמוח,‏ היא מורכבת להפליא.‏ על־פי הערכות,‏ מערכת העצבים המעית של האדם מורכבת מ־200 עד 600 מיליון תאי עצב.‏ רשת מסועפת זו של תאי עצב מובנית במערכת העיכול.‏ המדענים סבורים שאילו המוח היה אחראי על הפעילות שמבצעת מערכת העצבים המעית,‏ העצבים שהיינו זקוקים להם היו עבים מדי.‏ הספר המוח השני (‏The Second Brain)‏ מציין:‏ ”‏בטיחותי ונוח יותר ש[‏מערכת העיכול]‏ מפקחת על עצמה”‏.‏

‏”‏מפעל כימי”‏

עיכול המזון מצריך שילוב קפדני ביותר של כימיקלים שונים המופקים בעיתוי הנכון ומועברים למקומות הנכונים.‏ פרופסור גארי מוֹ מכנה בצדק את מערכת העיכול ”‏מפעל כימי”‏.‏ התהליכים הכימיים מורכבים בצורה בלתי נתפסת.‏ לדוגמה,‏ בדופן המעי שוכנים תאים מיוחדים המתפקדים כגלאים כימיים,‏ או כקולטני טעם.‏ תפקידם לזהות את הכימיקלים המצויים במזונך.‏ המידע הנקלט מסייע למערכת העצבים המעית לגייס את אנזימי העיכול המתאימים כדי לפרק את המזון לחלקיקים שהגוף מסוגל לספוג.‏ כמו כן,‏ היא ממלאת תפקיד חיוני בניטור רמת החומציות והערכים הכימיים האחרים של חלקיקי המזון,‏ וכן בהפרשת אנזימי העיכול המתאימים.‏

ניתן לדמות את מערכת העיכול למפעל שמנוהל בעיקר על־ידי מערכת העצבים המעית.‏ כדי להעביר מזון לאורך מערכת העיכול,‏ ”‏המוח השני”‏ שלך מורה לשרירים שבדופנות המערכת להתכווץ.‏ מערכת העצבים המעית מווסתת בהתאם לצורך את עוצמתן ותכיפותן של התכווצויות השרירים,‏ מה שגורם למערכת לתפקד כסרט נע.‏

למערכת העצבים המעית יש גם תפקיד בהגנה מפני סכנות.‏ המזון שאתה בולע בדרך כלל מכיל חיידקים העלולים להזיק לבריאותך.‏ אין פלא אפוא שבסביבות 70–80 אחוז מהלימפוציטים שבגופך — תאי דם לבנים הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית — נמצאים בבטנך!‏ אם במזון שאכלת מצויים אורגניזמים מזיקים רבים,‏ המערכת מגנה על הגוף על־ידי יצירת התכווצויות חזקות המביאות לסילוק מרבית הרעלים באמצעות הקאה או שלשול.‏

תקשורת טובה

אף שמערכת העצבים המעית מתפקדת בצורה עצמאית מהמוח,‏ מתקיימת ביניהם תקשורת קבועה.‏ לדוגמה,‏ היא ממלאת תפקיד בוויסות ההורמונים המורים למוח מתי עליך לאכול וכמה.‏ תאי העצב של המערכת מאותתים למוח מתי אתה שבע ולעיתים מעוררים תחושת בחילה אם אכלת יותר מדי.‏

ייתכן שגם לפני שקראת את המאמר תיארת לעצמך שקיים קשר כלשהו בין מערכת העיכול למוח.‏ למשל,‏ האם שמת לב שמאכלים מסוימים משפרים את מצב הרוח?‏ החוקרים סבורים שהדבר מתרחש כאשר מערכת העצבים המעית שולחת למוח אותות שביעות רצון,‏ ובעקבות זאת נוצרת תגובת שרשרת המרוממת את רוחך.‏ כך ניתן להסביר מדוע יש הנוטים לאכול ”‏אוכל נחמה”‏ בשעת מתח.‏ מדענים בוחנים את האפשרות לגרות באופן מלאכותי את מערכת העצבים המעית כטיפול בדיכאון.‏

דוגמה נוספת לתקשורת בין המוח למערכת העיכול היא תחושת ’‏פרפרים בבטן’‏.‏ ייתכן שתחושה זו נוצרת מפני שבעת מתח או התרגשות מערכת העצבים המעית מסיטה את זרימת הדם מהבטן לאזורים אחרים בגוף.‏ תופעת לוואי אפשרית אחרת היא תחושת בחילה הנגרמת כאשר המוח מורה למערכת העצבים המעית לעורר שינויים בהתכווצויות במערכת העיכול בשעת מתח.‏ לדברי כמה מומחים,‏ ייתכן שהתקשורת המתקיימת בין המוח למערכת העיכול היא הבסיס ל’‏תחושות בטן’‏.‏

מערכת העצבים המעית אולי גורמת לתחושות בטן,‏ אך היא אינה מסוגלת לייצר מחשבות או לעזור לך להחליט החלטות.‏ במילים אחרות,‏ מערכת זו היא לא באמת מוח.‏ היא אינה יכולה לעזור לך לחבר שיר,‏ לנהל את חשבון הבנק או להכין את שיעורי הבית.‏ בכל זאת,‏ מורכבותה של מערכת מופלאה זו ממשיכה להדהים את המדענים — וייתכן שחלק ניכר ממנה עדיין בגדר תעלומה.‏ לכן לפני שתאכל את הארוחה הבאה שלך,‏ עצור לרגע וחשוב על כל הפיקוח,‏ עיבוד הנתונים,‏ התיאום והתקשורת העומדים להתרחש במערכת העיכול שלך!‏