פרק י״ד
הפלא האנושי
1. איזו עובדה לגבי המוח מציבה, לכאורה, בפניו בעיה כבדת־משקל?
מכל הדברים המופלאים עלי־אדמות, אין מהמם יותר מן המוח האנושי. למשל, מדי שנייה, כמאה מיליון פריטי מידע זורמים אל המוח מן החושים השונים. כיצד המוח אינו כורע תחת נטל כבד זה? אם אנו מסוגלים לחשוב רק על דבר אחד בו־זמנית, כיצד מתמודד המוח עם מיליוני מסרים בעת ובעונה אחת? אין ספק, שלא זו בלבד שהמוח עומד במִתקפה זו, אלא אף סופג אותה בקלות.
2, 3. באילו שתי דרכים מתמודד המוח עם בעיה זו?
2 הדרך שבה הוא עושה כן, היא רק אחת מנפלאותיו הרבות של המוח האנושי. שני גורמים כרוכים בכך. ראשית, בגזע־המוח מצויה רשת של תאי־עצב, שגודלה כגודל זרת. רשת זו קרויה התצוּרה הרשתית. היא פועלת בדומה למרכז־בקרה תנועתי, המפקח על מיליוני המסרים המגיעים אל המוח, מסנן את פעוטי־הערך ובוחר בראויים לטיפולה של קליפת המוח. מדי שנייה, רשת־עצבים זעירה זו מאפשרת רק למאות אחדות, לכל היותר, לחדור לתודעה.
3 שנית, נראה כי מיקוד נוסף של תשומת־הלב מתרחש באמצעות גלים, החולפים במוח 8 עד 12 פעמים בשנייה. הללו יוצרים פרקי־זמן בעלי רגישות גבוהה, שבמהלכם המוח קולט את האותות החזקים יותר ופועל לפיהם. סבורים כי באמצעות גלים אלה המוח מבצע סריקת בקרה עצמית, המאפשרת לו להתמקד בָּעיקר. פעילות עניפה להדהים מתחוללת בראשנו מדי שנייה!
דבר ”מעורר השתוממות”
4. על אף המחקר המדעי המרוכז להבנת המוח, מה עדיין נכון לגביו?
4 בשנים האחרונות התקדמו המדענים בחקר המוח בצעדי ענק. אף־על־פי־כן, כל אשר למדו הִנו כאין וכאפס לעומת מה שנותר סתום. חוקר אחד אמר, כי אחרי אלפי שנות תהייה, ולאחר המחקר המדעי המרוכז שנערך בעשורים האחרונים, ”מהותו” של מוחנו, בדומה ליקום, ”עדיין מִסתורית”.1 אין ספק, שהמוח האנושי הוא החלק המסתורי ביותר של הפלא האנושי. ”פלא” משמעו דבר ”מעורר השתוממות”.
5. איזו עובדה בנוגע להתפתחות מוחו של תינוק ההולך וגדֵל, מראה את הפער שבינו לבין מוחם של בעלי־החיים?
5 ראשיתו של הפלא ברחם. שלושה שבועות לאחר ההתעברות, מתחילים להיווצר תאי המוח. הללו מתרבים בהתפרצויות פתאומיות, לעתים עד 000,250 תאים בדקה. לאחר הלידה, המוח ממשיך לגדול וליצור רשת של קשרים. הפער המבדיל את מוח האדם ממוחו של כל בעל־חיים, בולט לעין: ”מוח התינוק האנושי, שלא כמוחו של שום בעל־חיים אחר, גדֵל פי שלושה במהלך השנה הראשונה לחייו”, מציין הספר The Universe Within (היקום שבתוכנו).2 במרוצת הזמן, כמאה מיליארד תאי־עצב, הקרויים נוֹירוֹנים, יחד עם סוגי תאים אחרים, נדחסים לתוך המוח האנושי, אף שמשקלו רק כ־2 אחוזים ממשקל הגוף.
6. כיצד האותות העצביים זורמים מנוירון לנוירון?
6 תאי המוח העיקריים — הנוֹירוֹנים — למעשה אינם נוגעים זה בזה. הם מופרדים על־ידי סינַפּסוֹת, מִרווחים זעירים בני פחות מ־000,40/1 המילימטר. על מִרווחים אלה מגשרים חומרים כימיים, הנקראים מתווכים עצביים (נוירוטרַנסמיטֶרים), שלפחות 30 מתוכם ידועים, אך ייתכן שהם רק מעטים מני רבים המצויים במוח. אותות כימיים אלה נקלטים בקצהו האחד של הנוירון על־ידי סבך חוטים דקיקים, זעירים, הנקראים דֶנדריטים. אחרי־כן, האותות מועברים אל קצהו השני של הנוירון דרך סיב־עצב הקרוי אַקסוֹן. האותות שבנוירונים הם חשמליים, אך האותות שבין המִרווחים הם כימיים. לפיכך, מעבָר האותות העצביים הוא אלקטרוכימי בטבעו. עוצמת הדחף שווה תמיד, אך עוצמת האות תלויה בתדירוּת הדחפים, העשויה להגיע עד לאלף דחפים בשנייה.
7. לאיזו תכונה של המוח מתייחס המקרא, ומה למדו המדענים, דבר שתואם הערה זו?
7 אין יודעים בוודאות אילו שינויים פיסיולוגיים מתרחשים במוח בתהליך הלמידה. אולם ניסויים העלו, כי נראה שבזמן הלמידה, במיוחד בשלב מוקדם בחיים, מתהווים קשרים טובים יותר ומשתחררים יותר חומרים כימיים, המגשרים על המִרווחים שבין הנוירונים. שימוש מתמשך מחזק את הקשרים, וכך הלמידה מתעצמת. ”מסלולים, שלעתים קרובות מופעלים יחדיו, מחוזקים בדרך כלשהי”, מדווח כתב־העת סַיינטיפיק אמריקן.3 בהקשר זה מעניינת הערת המקרא, כי נושאים עמוקים מובנים ביתר קלות על־ידי אנשים בוגרים, ”אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי” (עברים ה׳:14). ממחקר עולה, כי כושר שכלי שאין משתמשים בו, מתנוון. המוח, בדומה לשריר, מתחזק אפוא עם השימוש ונחלש עקב אי־שימוש.
8. מהי אחת התעלומות הגדולות בנוגע למוח?
8 למספרים העצומים של סיבי־העצב הזעירים, היוצרים את הקשרים במוח, מתייחסים לא אחת כאל ”רשת החשמל” שלו. מיקומם מדויק להפליא בתוך מבוך מדהים במורכבותו. אך התעלומה היא, כיצד הם ממוקמים בדיוק במקומות המתחייבים מן ”התרשימים של רשת החשמל”. מדען אחד אמר: ”אין ספק, כי השאלה התמוהה הראשונה במעלה בהתפתחות המוח היא, כיצד נוירונים יוצרים מערך של קשרים מוגדרים. ... נראה, כי חלק הארי של הקשרים נקבע במדויק בשלב מוקדם בהתפתחות”.4 חוקר אחר מוסיף, כי אזורי מוח אלה, המתוכננים במיוחד, ”מצויים בכל מערכת־העצבים, אך הדרך שבה רשת חשמל מדויקת זו הונחה שם, היא עדיין אחת החידות הגדולות ביותר”.5
9. להערכת מדענים, כמה קשרים קיימים במוח, ומה אומר בר־סמכא אחד באשר לקיבולת שלו?
9 מספרם של קשרים אלה אסטרונומי! לכל נוירון עשויים להיות אלפי קשרים עם נוירונים אחרים. לא זו בלבד שקיימים קשרים בין נוירונים, אלא יש גם מעגלים זעירים, הממוקמים ישירות בין הדֶנדריטים עצמם. ”’מעגלים זעירים’ אלה”, אומר נוירולוג אחד, ”מוסיפים מימד חדש לחלוטין למושגינו הנבוכים על אופן פעולתו של המוח”.6 חוקרים אחדים סבורים, כי ”מיליארדים על־גבי מיליארדים של תאי־עצב במוח האדם יוצרים קשרים, שמספרם עשוי להגיע למיליארד מיליארדים”.7 עם איזו קיבולת? קארל סייגן מציין, כי המוח מסוגל לאגור מידע אשר ”ימלא כעשרים מיליוני כרכים, כמו בספריות הגדולות ביותר בעולם”.8
10. (א) מאילו בחינות נבדלת קליפת־המוח של האדם מזו של בעלי־החיים, ואילו יתרונות היא מקנה לאדם? (ב) מה אמר על כך חוקר אחד?
10 קליפת־המוח היא זו המבדילה את האדם באורח ניכר מכל בעלי־החיים. עוביה כחצי סנטימטר, והיא עשויה בליטות וחריצים עמוקים וצמודה לגולגולת. אם נפרוש את קליפת־המוח, אורכה עשוי להגיע לכשלושת רבעי מטר מרובע, ובה כאלף קילומטר של סיבים מקשרים לסנטימטר מעוקב. לא זו בלבד שקליפת־המוח האנושי גדולה בהרבה מזו של כל בעל־חיים, היא גם בעלת איזור חסר־מחוּיבות גדול בהרבה. משמע הדבר, שאין הוא מחויב לטפל בתִפקודים הגופניים, אלא פנוי לתהליכים השכליים הנעלים יותר, המבדילים את האדם מבעלי־החיים. ”איננו רק קופים פיקחים יותר”, אמר חוקר אחד. מוחנו ”עושה אותנו שונים מבחינה איכותית מכל צורות־החיים האחרות”.9
כושרנו הנעלה לאין ערוך
11. כיצד מקנה המוח האנושי לאדם גמישות בלמידה, שלא כבעלי־החיים?
11 ”מה שמייחד את המוח האנושי”, אמר מדען אחד, ”הוא מיגוון הפעילויות המתוחכמות יותר שביכולתו ללמוד”.10 מדע המחשב משתמש במונח ”מוּבנֶה”, כדי לתאר תכונות הבנויות במחשב, המבוססות על מעגלים קבועים, בניגוד לפעולות המוּזנות על־ידי המתַכנת. ”באשר לבני־אנוש”, כותב בר־סמכא, ”’מוּבנֶה’ מתייחס לכל אותם כשרונות הטבועים בהם מלידה, או לפחות לנטיות הטבעיות”.11 בבני־אדם טבוע כושר למידה רב, אך לא הידע עצמו. בניגוד לכך, אצל בעלי־החיים החוכמה האינסטינקטיבית ”מוּבנֵית” מלידה, אולם יכולתם ללמוד דברים חדשים מוגבלת.
12. בניגוד לבעלי־החיים, איזו יכולת תוּכנתה במוח האנושי מראש, ואיזו חירות מעניקה היא לבני־האדם?
12 הספר היקום שבתוכנו מציין, כי בעל־החיים הנבון ביותר ”מעולם לא פיתח מוח כמו זה של האדם. זאת, משום שחסר לו משהו שיש לנו: היותנו מצוידים במערכת עצבים מתוּכנתת מראש, המאפשרת לנו ליצור מושגים ממה שרואות עינינו, שפה ממה ששומעות אוזנינו ומחשבות מתוך חוויותינו”. אולם, חובה עלינו לתַכנת את המוח על־ידי הזנה מסביבתנו, שאם לא כן, אומר הספר, ”לא יתפתח שום דבר הדומה לשכל האנושי. ... ללא הזרמה אדירה זו של ניסיון, בקושי יופיע שמץ של בינה”.12 לכן, היכולת הטבועה במוח האנושי מאפשרת לנו לטפח את הבינה האנושית. שלא כבעלי־החיים, בידנו הבחירה החופשית לתכנת את שכלנו כראוּת עינינו, בהסתמך על ידיעותינו, ערכינו, אפשרויותינו ומטרותינו.
השפה ייחודית לבני־אדם
13, 14. (א) איזו דוגמה של תיכנוּת מראש, מקנה לאדם גמישות רבה להזין את שכלו בכל אשר יבחר? (ב) בהתחשב בכך, מה אמר בַּלשָן ידוע על בעלי־חיים ושפה?
13 דוגמה בולטת לכישורים טבועים מלידה, שניחנו בגמישות רבה לתיכנוּת מצדנו, היא השפה. מומחים מסכימים, כי ”המוח האנושי מתוּכנת גנטית להתפתחות שפה”,13 וכי ”ניתן להסביר הישג זה [הדיבור] אך ורק על־סמך כושר הטבוע במוחותינו מלידה”.14 שלא כמו הקשיחות הניכרת בהתנהגותם האינסטינקטיבית של בעלי־החיים, קיימת גמישות עצומה בשימוש ביכולת האנושית, הטבועה בנו מלידה, ללמוד שפה.
14 אין שפה מסוימת הטבועה במוחותינו מלידה, אך אנו מתוּכנתים מראש עם היכולת לרכוש שפות. אם מדברים בבית שתי שפות, ילד יכול ללמוד את שתיהן. אם הוא נחשף לשפה שלישית, הילד מסוגל ללמוד גם אותה. ילדה אחת נחשפה לכמה שפות מינקוּת. בהגיעה לגיל חמש, היא דיברה שמונה שפות בשטף. לאור כישורים טבועים־מלידה אלה, אין פלא שבַּלשָן אחד אמר, כי ניסויים שנערכו בשימפנזים על־ידי שימוש בשפת הסימנים, ”מעידים כי למעשה אין הם אף בעלי שרידים כלשהם של שפה אנושית”.15
15. מה מראה המדע בנוגע לשפות העתיקות ביותר?
15 הייתכן כי יכולת מדהימה זו התפתחה מנאקותיהם ונהימותיהם של בעלי־חיים? מחקרים בנושא השפות העתיקות ביותר שוללים מכל וכל התפתחות של שפה בדרך זו. מומחה אחד אמר: ”אין שפות פרימיטיביות”.16 האנתרופולוג אשלי מוֹנטגיוּ הסכים, כי שפות המכונות פרימיטיביות ”הן, לעתים קרובות, הרבה יותר מסובכות ויעילות משפות של תרבויות הנחשבות למתקדמות יותר”.17
16. מה אומרים חוקרים אחדים באשר למוצא השפה, אך למי אין הדבר מהווה תעלומה?
16 נוירולוג אחד סיכם: ”ככל שאנו מרבים לחקור את מנגנוני השפה, כך נראה התהליך מסתורי יותר”.18 חוקר אחר אמר: ”עתה, מוצָא הדיבור התחבירי הוא בגדר תעלומה”.19 חוקר שלישי ציין: ”כוח הדיבור, המניע אנשים ואומות יותר מכל כוח אחר, מייחד ומבדיל את האדם מבעלי־החיים. עם זאת, מוצא השפה הוא עדיין אחת התעלומות המביכות ביותר של המוח”.20 אולם, אין זו תעלומה למי שרואים בכך את יד הבורא, אשר ”טָבע” במוח אזורים מוגדרים לסגולות השפה.
דברים שרק בריאה יכולה להסביר
17. (א) איזו עובדה בנוגע למוח, מציבה בפני האבולוציה בעיה שאין לה הסבר? (ב) איזה הסבר הגיוני יש לכך שהאדם ניחן במוח בעל יכולת אדירה?
17 אנציקלופדיה בריטניקה מציינת, שמוח האדם ”ניחן בפוטנציאל גבוה בהרבה משניתן לממשו בימי חייו של אדם אחד”.21 כמו־כן, צוּין שמוח האדם מסוגל לשאת כל מטען של ידע וזיכרון שמעמיסים עליו עתה, ואף מטען גדול פי מיליארד! וכי מדוע תייצר האבולוציה עודף מעין זה? ”זוהי למעשה הדוגמה היחידה לכך שמין כלשהו צוּיד באיבר שטרם למד להשתמש בו”, הודה מדען אחד. אחר־כך הִקשה: ”איך ניתן ליישב זאת עם הטענה הבסיסית ביותר של האבולוציה: הברירה הטבעית מתקדמת בצעדים קטנים, שכל אחד מהם חייב לספק לבעליו יתרון ניכר, אף אם מינימלי?” הוא הוסיף, כי התפתחות המוח האנושי ממשיכה ”להיות ההיבט הבלתי־ברור ביותר של האבולוציה”.22 הואיל והתהליך האבולוציוני אינו מייצר ואינו מעביר לדורות הבאים יכולת שכלית מופרזת, שלעולם לא תנוצל, האין זה הגיוני יותר להסיק כי האדם, עם כושר־הלמידה האינסופי שלו, נועד לחיות לנצח?
18. כיצד סיכם מדען אחד את מהות המוח האנושי, ומה מדגים את סגולותיו?
18 קארל סייגן, שנדהם לנוכח יכולתו של המוח האנושי לאגור מידע אשר ”יכול למלא כעשרים מיליוני כרכים”, אמר: ”המוח הוא מקום ענקי בתוך חלל מִזערי”.23 מה שמתרחש בחלל קטן זה הִנו מעבר לתפישת אנוש. למשל, שווה בנפשך את המתחולל במוחו של פסנתרן המנגן יצירה מוסיקלית קשה, כשכל אצבעותיו מרחפות על־פני הקלידים. איזה חוש תנועה מהמם חייב להיות למוחו, כדי שיורה לאצבעותיו להקיש על הקלידים הנכונים, בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה, בתואם עם התווים שבראשו! ואם הוא מזייף בנגינה, המוח מיידע אותו על כך מייד. כל הפעולות הללו, המורכבות להדהים, תוּכנתו לתוך מוחו במשך שנים של אימונים. אך, הדבר מתאפשר רק משום שכושר מוסיקלי תוּכנת במוח האנושי מלידה.
19. כיצד ניתן להסביר את הסגולות השכליות וכישורים נפלאים אחרים של המוח האנושי?
19 שום בעל־חיים מעולם לא הגה במוחו דברים כגון אלה, קל וחומר שאינו מסוגל לבצעם. מה גם ששום תיאוריה אבולוציונית אינה מספקת הסבר לכך. האין זה ברור, שסגולותיו השכליות של האדם משקפות את סגולותיה של תבונה נעלה? הדבר עולה בקנה אחד עם הנאמר בבראשית א׳:27: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו”. בעלי־החיים לא נבראו בצלם אלוהים. מסיבה זו לא ניחנו באותם כשרונות שהם מנת־חלקו של האדם. אף כי בעלי־החיים מבצעים דברים מדהימים הודות לאינסטינקטים בלתי־גמישים, שנקבעו מראש, אין הם דומים כלל לבני־האדם, על גמישותם המחשבתית והמעשית ועל יכולתם לבנות בהתמדה על ידע קודם.
20. מאיזו בחינה תכונת הזוּלָתָנות של האדם אינה עולה בקנה אחד עם האבולוציה?
20 יכולתו של האדם לגלות זוּלָתָנות — נתינה לא־אנוכית — מציבה קושי נוסף בפני האבולוציה. כפי שציין אבולוציוניסט אחד: ”כל מה שהתפתח בדרך הברירה הטבעית, צריך להיות אנוכיי”. אמת, אנשים רבים הם אנוכיים. אולם, הוא הודה אחר־כך: ”ייתכן שסגולה ייחודית נוספת של האדם היא יכולתו לגלות זולתנות אמיתית, חסרת־פניות, הגונה”.24 מדען אחר הוסיף: ”הזולתנות טבועה בנו”.25 רק אצל בני־אדם אהבת־הזולת קיימת מתוך מוּדעות למחיר ולהקרבה העלולים להיות כרוכים בכך.
הערכת הפלא האנושי
21. אילו כישורים ותכונות של האדם מבדילים אותו באורח ניכר מכל בעל־חיים?
21 צא וחשוב: אדם מתחיל בחשיבה מופשטת, מציב מטרות במוּדע, עורך תוכניות להשגתן, יוזם פעולות לביצוען ומוצא סיפוק בהגשמתן. האדם, שנברא עם עין רגישה ליופי, עם אוזן רגישה למוסיקה, עם חוש לאמנות, עם דחף ללמוד, עם סקרנות שאינה יודעת שובעה ועם דמיון להמציא וליצור — מפיק הנאה וסיפוק ממיצוי כשרונות אלה. בעיות מציבות בפניו אתגרים, והוא נהנה להשתמש במשאביו השכליים והפיסיים לפתרונן. האדם ניחן גם בחוש מוסרי להבחין בין טוב לרע ובמצפון שנוקפו כל־אימת שהוא שוגה. הוא מוצא אושר בנתינה, ושמחה בהיותו אוהב ונאהב. כל הפעילויות הללו מגבירות את הנאתו מהחיים ומעניקות להם תכלית ומשמעות.
22. אילו הרהורים גורמים לאדם לחוש באפסיותו ומניעים אותו לחקור כדי לדעת?
22 האדם יכול להרהר בצמחים ובבעלי־חיים, בהוד ההרים והאוקיינוסים סביבו, במרחב העצום של השמים זרועי־הכוכבים שמעליו — ולחוש באפסיותו. הוא מודע לזמן ולנצח, תוהה כיצד הגיע הלום ולאן מועדות פניו, ומבקש להבין מה עומד מאחורי הכל. אין בעל־חיים המעלה בלבו מחשבות מעין אלה. אך, האדם חפץ לחתור ולהגיע לשורש הדברים. כל זאת, משום שנתברך במוח מדהים ומשום שהוא ב”צלם” האחד שבראוֹ.
23. כיצד הילל דוד את יוצרו, ומה אמר על התהוותו ברחם?
23 דוד, מחבר־התהלים הקדום, הילל מתוך הבנה מפליאה את מתכנן המוח, שלזכותו גם זקף את נס הלידה האנושית. הוא אמר: ”אודך על כי נורָאות נפלֵיתי [נוצרתי באורח נפלא]. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד. לא נכחד עצמי ממך [לא נסתרו עצמותי ממך], אשר עוּשיתי בסתר, רוּקמתי בתחתיות ארץ. גולמי [עוּבר בראשית התהוותו] ראו עיניך ועל ספרך כולם [כל איבריו] ייכתבו” (תהלים קל״ט:14–16).
24. אילו תגליות מדעיות הופכות את דברי דוד למפליאים בהרבה?
24 אכן, ניתן לומר כי הביצית המופרית שברחם האם, מכילה ’בכתב’ את כל איברי הגוף האנושי העתיד להופיע. הלב, הריאות, הכליות, העיניים והאוזניים, הידיים והרגליים, וכן המוח המהמם — אלה וכל איברי הגוף האחרים ’נכתבו’ בצופן הגנטי שבביצית המופרית שברחם האם. בצופן זה טמון גם לוח־זמנים פנימי להופעת כל האיברים, כל אחד בעיתו. עובדה זו תועדה במקרא קרוב ל־000,3 שנה בטרם גילה המדע המודרני את הצופן הגנטי!
25. לאיזו מסקנה מובילים דברים אלה?
25 האין קיומו של האדם, על מוחו המדהים, מהווה פלא אמיתי, המעורר השתאות? האין זה ברור, כי נס מעין זה ניתן לייחס אך ורק לבריאה, לא לאבולוציה?
[קטע מוגדל בעמוד 168]
כיצד מסוגל המוח להתמודד עם מאה מיליוני מסרים, הזורמים אליו מדי שנייה?
[קטע מוגדל בעמוד 169]
המוח מבצע סריקת בקרה עצמית כמעט כל עשירית שנייה, כדי להתמקד בָּעיקר
[קטע מוגדל בעמוד 169]
מהותו של המוח ”עדיין מִסתורית”
[קטע מוגדל בעמוד 173]
”איננו רק קופים פיקחים יותר”. מוחנו ”עושה אותנו שונים מבחינה איכותית מכל צורות־החיים האחרות”
[קטע מוגדל בעמוד 175]
”מוצא השפה הוא עדיין אחת התעלומות המביכות ביותר של המוח”
[קטע מוגדל בעמוד 175]
התפתחות המוח האנושי ממשיכה ”להיות ההיבט הבלתי־ברור ביותר של האבולוציה”
[קטע מוגדל בעמוד 177]
מוחו המדהים של האדם משקף את ”צלם” האחד שבראוֹ
[תיבה/תמונה בעמוד 171]
המוח האנושי — ’תעלומה שלא נפתרה’?
”המוח האנושי הוא הדבר המופלא והמסתורי ביותר ביקום כולו” (האנתרופולוג הנרי פ. אוסבורן).א
”כיצד המוח מייצר מחשבות? זוהי השאלה המרכזית, שעדיין אין לנו תשובה עליה” (הפיסיולוג צ׳ארלס שרינגטון).ב
”על אף ההצטברות המתמדת של ידע מפורט, דרך פעולתו של המוח האנושי עודנה תעלומה גמורה” (הביולוג פרנסיס קריק).ג
”כל המדבר על מחשב כעל ’מוח אלקטרוני’, לא ראה מוח מימיו” (ד״ר אירווינג ס. בנגלסדוף, עורך ספרות מדעית).ד
”זכרונותינו הפעילים נושאים מידע אדיר פי כמה מיליארדים יותר ממחשב־מחקר גדול בן־זמננו” (מורטון האנט, כַּתָב לענייני מדע).ה
”מאחר שהמוח שונה ומורכב פי כמה מכל דבר אחר בעולמנו, ייתכן שניאלץ לשנות אחדים מן המושגים המקובלים עלינו ביותר, בטרם נוכל לפענח את מבנהו המסתורי של המוח” (הנוירולוג ריצ׳רד מ. רסטַק).ו
באשר לפער העצום שבין בני־האדם לבעלי־החיים, כתב אלפרד ר. וַלַס, ה’שותף לתגלית האבולוציה’, לדרווין: ”הבּרירה הטבעית יכלה להעניק לפרא מוח העולה אך במעט על זה של העל־קוף. (ape), בעוד שהוא נחות אך במעט ממוחו של כל חבר ממוצע בחברתנו המשכילה”. דרווין, שהודאה זו לא היתה לרוחו, ענה: ”אני מקווה שלא רצחת לגמרי את ילדך ואת ילדי”.ז
הטענה כי מוח האדם התפתח ממוחו של בעל־חיים כלשהו, נוגדת את ההיגיון ואת העובדות. הגיונית בהרבה המסקנה: ”לא נותרה בפניי ברירה, אלא להודות בקיומה של תבונה נעלה, האחראית לתכנונו ולהתפתחותו של הקשר המופלא מוח–נפש — דבר הנשגב מבינתו של בן־אנוש. ... אני חייב להאמין כי לכל זה היתה התחלה תבוּנית, שמישהו גרם לכך להתהוות” (הנוירוכירורג ד״ר רוברט ג׳. וַייט).ח
[תרשים בעמוד 170]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
המוח, בדומה לשריר, מתחזק עם השימוש ונחלש עקב אי־שימוש
דֶנדריטים
נוֹירוֹן
אַקסון
סינַפּסָה
נוֹירוֹן
אַקסון
[תמונה בעמוד 172]
המוח מסוגל לאגור מידע אשר ”ימלא כעשרים מיליוני כרכים”
[תמונות בעמוד 174]
מוחו של ילד תוּכנת מראש ללמוד שפות מסובכות במהירות, אולם שימפנזים אינם ”אף בעלי שרידים כלשהם של שפה אנושית”
[תמונה בעמוד 176]
האדם ניחן בכשרונות העולים לאין ערוך על אלה של כל בעל־חיים
[תמונה בעמוד 178]
”ועל ספרך כולם [כל איבריו] ייכתבו”