למה לצפות

אף־על־פי שכמה מומחים סבורים שתהליך האבל מורכב משלבים,‏ כל אדם מתאבל בדרכו הייחודית שלו.‏ האם ההבדלים בתגובות לאבל משמעם שיש מי שחווים פחות עצב עקב האובדן או ש”‏מדחיקים”‏ את רגשותיהם?‏ לא בהכרח.‏ בעוד שהכרה באבל והבעתו יכולות לעזור לאדם להתרפא,‏ אין ”‏דרך אחת נכונה”‏ להתאבל.‏ יש משקל רב לתרבותו של הפרט,‏ אישיותו וחוויותיו,‏ וכן גם לטיב האובדן.‏

עד לאן זה יידרדר?‏

מי שאיבדו את יקיריהם אינם יודעים אולי למה לצפות.‏ אולם,‏ ישנם רגשות ואתגרים שכיחים שבדרך כלל ניתן לחזותם מראש.‏ תן דעתך לנקודות הבאות:‏

הצפה רגשית.‏ אולי תחווה התקפי בכי,‏ געגועים למת ושינויים פתאומיים במצב הרוח.‏ זיכרונות חיים וחלומות עלולים להעצים את הרגשות עוד יותר.‏ בתחילה ייתכן שהתגובה העיקרית תהיה הלם וחוסר יכולת להאמין שהדבר אכן אירע.‏ טינה נזכרת בתגובתה למותו הבלתי צפוי של בעלה,‏ טימו.‏ היא אומרת:‏ ”‏בהתחלה הייתי בהלם.‏ לא יכולתי אפילו לבכות.‏ הייתי כל כך מוצפת רגשית שהיו פעמים שהיה לי קשה לנשום.‏ פשוט לא יכולתי להאמין שזה קרה”‏.‏

התקפי חרדה,‏ זעם ורגשי אשמה שכיחים גם הם.‏ ”‏למשך זמן מה אחרי מותו של בננו בן ה־24,‏ אריק”‏,‏ מספר איוון,‏ ”‏אשתי יולנדה ואני היינו כל כך כעוסים!‏ זה הפתיע אותנו,‏ שכן מעולם לא החשבנו את עצמנו לאנשים הנוטים לכעוס.‏ הרגשנו גם אשמה,‏ ותהינו האם יכולנו לעשות יותר כדי לעזור לבננו”‏.‏ אלחנדרו,‏ שאשתו מתה עקב מחלה ממושכת,‏ חש גם הוא רגשי אשמה:‏ ”‏בהתחלה חשבתי שאם אלוהים מרשה לי לסבול כל כך הרבה,‏ אין ספק שאני אדם רע.‏ ואז חשתי רגשי אשמה,‏ כאילו האשמתי את אלוהים במה שקרה”‏.‏ קוסטס,‏ שצוטט במאמר הקודם,‏ אומר:‏ ”‏כמה פעמים אפילו כעסתי על סופיה על שמתה.‏ ואז חשתי אשם שהרגשתי ככה,‏ שהרי זו לא הייתה אשמתה”‏.‏

דפוסי חשיבה מטרידים.‏ אולי יהיו תקופות שבהן מחשבותיו של הפרט יהפכו ללא־הגיוניות או להפכפכות.‏ לדוגמה,‏ אדם שאיבד אחד מיקיריו עלול לדמיין שהוא יכול לשמוע,‏ להרגיש או לראות את המת.‏ ייתכן גם שמי שאיבד את יקירו יתקשה להתרכז או לזכור דברים.‏ טינה אומרת:‏ ”‏לפעמים ניהלתי עם מישהו שיחה,‏ אבל שמתי לב שהמחשבות שלי נדדו למקום אחר!‏ הן התרוצצו במוחי,‏ חוזרות שוב ושוב לאותם אירועים שהתרחשו סביב מותו של טימו.‏ חוסר היכולת להתרכז הייתה מטרידה כשלעצמה”‏.‏

רצון לסגת.‏ אדם המתאבל על יקירו עלול לחוש חוסר מנוחה או אי־נוחות בנוכחות אחרים.‏ קוסטס אומר:‏ ”‏בחברת זוגות הרגשתי כמו גלגל חמישי.‏ אבל גם בין רווקים לא מצאתי את מקומי”‏.‏ יולנדה,‏ אשתו של איוון,‏ נזכרת:‏ ”‏זה היה כל כך קשה להיות בקרב אנשים שהתלוננו על בעיות שנראו כל כך פשוטות ביחס לבעיות שלנו!‏ היו גם מי שסיפרו לנו עד כמה ילדיהם מצליחים.‏ שמחתי בשבילם,‏ אבל באותו זמן הרגשתי שקשה לי להקשיב להם.‏ בעלי ואני הבנו שהחיים ממשיכים,‏ אבל פשוט לא היה לנו הרצון או הסבלנות להתמודד עם כל זה”‏.‏

בעיות בריאות.‏ שינויים בתיאבון,‏ במשקל ובהרגלי השינה הם דבר שכיח.‏ אֵרון נזכר מה קרה במהלך השנה שלאחר מות אביו:‏ ”‏היה לי קשה מאוד לישון.‏ הייתי מתעורר באותו הזמן כל לילה וחושב על מותו של אבי”‏.‏

אלחנדרו מספר שהיו לו בעיות בריאותיות מסתוריות ואומר:‏ ”‏מספר פעמים הלכתי להיבדק אצל רופא ונמצא שאני בריא.‏ חשדתי שהאבל הוא שגרם לתסמינים הפיזיים שלי”‏.‏ בסופו של דבר התסמינים הללו נעלמו,‏ אולם החלטתו של אלחנדרו להיבדק בידי רופא הייתה נבונה.‏ האבל יכול להחליש את המערכת החיסונית,‏ להחמיר בעיה בריאותית קיימת או אפילו לגרום לבעיה בריאותית חדשה.‏

קושי להתמודד עם משימות חיוניות.‏ איוון נזכר:‏ ”‏אחרי מותו של אריק היינו צריכים להודיע לא רק לקרובים ולחברים אלא גם לאחרים,‏ כמו המעסיק שלו ומי שהשכיר לו את הדירה.‏ היה גם מספר רב של מסמכים חוקיים למלא.‏ ואז היינו צריכים לעבור על החפצים האישיים של אריק.‏ כל זה דרש ריכוז בתקופה שבה היינו מותשים מבחינה שכלית,‏ פיזית ורגשית.‏”‏

אולם עבור כמה האתגר האמיתי מתעורר בהמשך,‏ כאשר עליהם לטפל בעניינים שקודם לכן יקיריהם טיפלו בהם.‏ זה מה שקרה לטינה.‏ היא מסבירה:‏ ”‏טימו תמיד דאג לטפל בחשבונות הבנק ובעניינים כלכליים אחרים.‏ עכשיו זה הפך להיות האחריות שלי,‏ וזה רק הוסיף ללחץ הרב שכבר הייתי נתונה בו.‏ תהיתי האם באמת אוכל להתמודד עם כל זה מבלי לגרום לבעיות”‏.‏

הקשיים שצוינו לעיל – רגשיים,‏ שכליים ופיזיים – אולי מציירים תמונה עגומה באשר לאבל.‏ המציאות היא שהכאב הנלווה למותו של אדם אהוב יכול להיות עז,‏ אבל אם יודעים זאת מראש זה יכול לעזור למי שאיבדו את יקיריהם לא מכבר להתמודד עם המצב.‏ עליך לזכור גם שלא כולם חווים את כל התופעות האפשריות הנלוות לאבל.‏ בנוסף,‏ האבלים יכולים למצוא מידה של נחמה בידיעה שהרגשות העזים הנלווים לאבל הם דבר טבעי.‏

האם אי פעם אהיה שוב שמח?‏

למה לצפות:‏ עוצמת הכאב לא נמשכת לנצח;‏ בסופו של דבר היא פוחתת.‏ אין משמע הדבר שהאדם ”‏מתאושש”‏ לגמרי או שוכח את יקירו.‏ אולם,‏ אט אט ייסורי האבל העזים מתרככים.‏ אפשר שהם צפים ועולים מחדש בשעה שזיכרונות כלשהם מתעוררים באופן בלתי צפוי,‏ או בזמנים מסוימים כמו ימי נישואין,‏ ימי שנה וכדומה.‏ אך בסופו של דבר,‏ מרבית האנשים מגיעים לאיזון רגשי ומסוגלים להתרכז בשנית בפעילויות יומיומיות,‏ במיוחד אם הם זוכים לתמיכתם של בני משפחה או חברים ונוקטים צעדים סבירים כדי להתמודד עם המצב.‏

כמה זמן זה יימשך?‏ עבור כמה אנשים החלק הגרוע ביותר יעבור תוך מספר חודשים.‏ עבור רבים יידרשו שנה או שנתיים לפני שירגישו טוב יותר.‏ לאחרים דרוש זמן רב אף יותר.‏a ”‏עבורי”‏,‏ נזכר אלחנדרו,‏ ”‏התקופה שבה הייתי שקוע באבל עמוק נמשכה בערך שלוש שנים”‏.‏

היה סבלן עם עצמך.‏ התמודד עם כל יום בנפרד,‏ התקדם בקצב שלך,‏ וזכור שייסורי האבל אינם נמשכים לנצח.‏ עם זאת,‏ האם יש צעדים שתוכל לנקוט כדי להקל על האבל כעת,‏ ואף למנוע מהאבל להימשך זמן רב שלא לצורך?‏