אלהים משיב גמול

החיים הם מתת מאלהים.‏ איש לא היה חי אילמלא ברא אלהים,‏ ברוב נדיבותו,‏ את הגבר והאשה הראשונים.‏ (‏בראשית א׳:‏27‏)‏ מאחר שכולנו חטאים,‏ לא היתה לנו זכות קיום על־פני האדמה,‏ אילמלא נהג אלהים עימנו בסבלנות.‏ ”‏אם עוונות תשמור,‏ יה,‏ אדני,‏ מי יעמוד?‏”‏ כתב מחבר־התהלים.‏ – תהלים ק״ל:‏3‏.‏

אכן,‏ החיים ניתנו לנו חינם־אין־כסף.‏ ורצון אלהים הוא שהמין האנושי ימשיך להתקיים.‏ (‏תהלים ל״ו:‏10;‏ קל״ג:‏3‏)‏ הוא לא נתן לאנושות חיים בעלמא,‏ אלא חיים בעלי תכלית.‏ אין אלהים מעניק חיי־נצח לאויביו,‏ משום שאלה רק יפירו את הסדר ויזיקו לזולתם.‏ כיון שכך,‏ חיי־הנצח שלנו תלויים באמונתנו באלהים,‏ ומשמע הדבר שעלינו לכונן יחסי ידידות עימו.‏ ”‏ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי לאלהים,‏ כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדורשיו.‏”‏ – עברים י״א:‏6‏,‏ ד”‏ץ.‏

בזכות אמונתנו אנו רוכשים,‏איפוא,‏ את ידידותו של אלהים,‏ דבר הטומן בחובו גמול.‏ בלמדך את המקרא,‏ אתה מבקש בעצם לדעת את אלהים — להכירו,‏ להשביע את רצונו ולרקום יחסי ידידות עימו.‏ וככל שתלמד יותר להכירו,‏ כן תתחזק ותתבסס יותר אמונתך בו.‏ — ישעיהו נ״ה:‏6,‏ 7‏.‏

אפשר שתשאל את עצמך,‏ ’‏כיצד זה מבחין אני בעובדות אלה על אלהים ומטרתו,‏ בעוד שרבים ממכרי וידידי אינם עושים כן?‏’‏ ובכן,‏ עליך לשמוח שמבין מיליוני בני־אדם,‏ מצאך אלהים ראוי להכיר את מטרתו.‏ הוא מקרב אליו את כל מי שהוא חפץ,‏ אך לא באופן שרירותי וללא סיבה טובה.‏ אין אנו רואים את אשר רואה אלהים.‏ הוא מגלה את סודו לאלה המעוניינים באמת ובתמים לדעת אותו.‏ (‏עמוס ג׳:‏7;‏ ישעיהו נ״ה:‏1–3‏)‏ והוא יודע מתי בדיוק כשרות הנסיבות לכך שאדם יקבל את האמת המקראית.‏ (‏מעשי־השליחים ח׳:‏25–36‏)‏ אלהים בוחר את ידידיו בקפידה.‏ אין הוא עושה מישגים.‏ משום כך אתה יכול להיות סמוך ובטוח שפתוחה בפניך ההזדמנות לחיי־נצח.‏

יהוה אלהים בוחן לבבות.‏ הוא מברך את אלה המשתמשים בשכל הישר כדי להתעמק במקרא,‏ שנכתב בהשראתו.‏ הוא נוטה חסד לאלה העושים את השירות הפעוט ביותר למענו,‏ ומעריכם,‏ בהעניקו להם הזדמנויות נוספות להכירו.‏ — מלכים ב׳.‏ ד׳:‏8–17;‏ מתי י׳:‏40–42‏.‏

עם זאת,‏ הכתוב מזהירנו לאמור:‏ ”‏כיון שאנחנו שותפים לפעלו,‏ אנו גם מבקשים מכם:‏ אל נא תקבלו לריק את חסד אלהים.‏”‏ (‏קורינתיים ב׳.‏ ו׳:‏1,‏ 2;‏ ישעיהו מ״ט:‏8‏)‏ הרי זה תלוי באדם שאלהים נטה לו חסד,‏ אם יעריך זאת וינקוט את הצעדים הדרושים כדי להשביע את רצונו לאורך ימים.‏ מה חבל על מי שזוכה לחסד אלהים,‏ אך מזלזל בו ומפסיד עקב כך את הגמול הנאדר!‏ — משלי ד׳:‏5–9‏.‏

מטרה אישית בחיים עתה

לאחר שקראת סידרה זו שדנה בנושאים מקראיים שונים,‏ אפשר שהתחוור לך שיש תכלית גם לחייך שלך.‏ רצון אלהים הוא שנתאים את חיינו למטרתו,‏ משום שרק בעזרת חכמת אלהים והדרכתו נגיע לידי תוצאות רצויות ומשמחות.‏ אנשים עשויים לחתור לקראת מטרה מסוימת מתוך כוונות טובות,‏ ואפשר שבמשך זמן־מה תצליח מטרתם לכאורה.‏ אך,‏ אם אין בה מאומה מהדרכת אלהים,‏סופה לגרום תיסכול.‏ קו־פעולתו של אדם כזה יחרוג מפעלי אלהים בבריאה כולה.‏

המקרא מתאר אדם המשרת את בוראו,‏ כמי ש’‏מתהלך עם אלהים’‏.‏ (‏בראשית ה׳:‏24;‏ ו׳:‏9‏)‏ גם בימינו תהיה מטרה ברורה בחיים לאדם המחליט ללכת ב”‏דרך”‏ אלהים,‏ ולנהוג בהתאם לרצונו והדרכותיו,‏ משום שהוא מתקדם לקראת מגמה מוגדרת.‏ יש כל סיבה שבעולם לבחור בדרך זאת ולהמשיך להתהלך ב”‏אורח מישור”‏.‏ (‏תהלים כ״ז:‏11‏)‏ ומאחר שדבר־אלהים מעודדנו לעשות כן,‏ הרי זה כאילו ’‏אוזנינו תשמענה דבר מאחורינו לאמור,‏ ”‏זה הדרך לכו בו,‏ כי תיימינו וכי תשמאילו.‏”‏’‏ — ישעיהו ל׳:‏21‏.‏

אדם,‏ שאין תכלית לחייו,‏ נתון להשפעות שליליות שונות,‏ העלולות לפתותו ללכת ב’‏דרכים עקלקלות’‏.‏ (‏תהלים קכ״ה:‏5‏)‏ התוצאה המיידית,‏ וכמוה גם הסופית,‏ תהיה הרת־אסון.‏ (‏משלי כ״ח:‏18‏)‏ מה רב ההבדל בינו לבין אדם ההולך בדרך יהוה,‏ הזוכה לברכות בהווה והבטוח בעתיד טוב יותר.‏

ההקדשה — החלטה כבדת־משקל

לאחר שאתה שוקל את ה”‏דרכים”‏ השונות הפתוחות בפניך,‏ ומחליט לבחור ב’‏דרך החיים’‏,‏ משמע הדבר שתקדיש את חייך לעשיית רצון אלהים לנצח.‏ תצטרף אל האומרים:‏ ”‏לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב,‏ ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו.‏ .‏.‏.‏ כי כל העמים יילכו איש בשם אלהיו,‏ ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד.‏”‏ (‏מיכה ד׳:‏2,‏ 5‏)‏ הדרך להעיד על החלטה זו בפומבי הודגמה על־ידי המשיח,‏ כמתואר במתי ג׳:‏13–15‏.‏ הצעד הזה רציני ביותר.‏ תחילה עליך להיות סמוך ובטוח שזו אכן הדרך שאתה מעוניין ללכת בה:‏ שכל רצונך הוא לשרת את אלהים,‏ בהתאם להתגלות רצונו ומטרתו.‏ הבה תהא זו החלטתך שלך.‏ אל תבחר בדרך זו רק משום שאחר בחר בה.‏

החלטתך להקדיש את עצמך לאלהים היא רק התחלת דרכך המשיחית.‏ אחת היא מה הם השכלתך ומעמדך החברתי,‏ הרי שמבחינה מקראית אתה עדיין נחשב ל”‏פעוט”‏ באופן רוחני.‏ חיוני שתמשיך לרכוש ידע ולבקש את עזרת משרתי אלהים.‏ (‏יהושע א׳:‏7,‏ 8;‏ קורינתיים א׳.‏ י״ד:‏20‏)‏ נחוץ שתתרועע בקביעות עם הקהילה המשיחית.‏ אל תנסה ’‏להסתדר’‏ בכוחות עצמך.‏ — עברים י׳:‏24,‏ 25‏.‏

פרק־הזמן שהאדם מכיר את האמת המקראית,‏ איננו קנה־המידה היחידי לבגרותו הרוחנית.‏ כדי להניב את הפירות המעידים על בגרות,‏ יש גם צורך בלימוד ממושך וביישום עקרונות המקרא.‏ (‏עברים ה׳:‏14;‏ רומיים י״ב:‏1,‏ 2‏)‏ הדבר הזה הובהר למשיחיים הקדומים,‏ כשנאמר להם:‏ ”‏הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים,‏שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלהים;‏ ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק.‏”‏ האיצו בהם לאמור:‏ ”‏נתקדם נא אל הבגרות!‏”‏ — עברים ה׳:‏12;‏ ו׳:‏1‏.‏

אין זה אנוכי לצפות לגמול

בעשותך את שירותך לאלהים למטרת חייך,‏ יהיה זה נאות ולא־אנוכי לצפות,‏ כמובן,‏ לגמול על נאמנותך לו.‏ (‏בראשית ט״ו:‏1;‏ תהלים כ״ד:‏4,‏ 5‏)‏ יהוה מעוניין שנדע שהוא משלם שכר לאוהביו.‏ אין הוא כאותם אנשים,‏רבים מספור,‏ שאין להם שמץ הערכה כלפי מעשים שנעשו מתוך אהבה ונאמנות.‏ יתר על כן:‏ אל חסר הערכה ולא־נאמן,‏ שמעולם לא שילם שכר למשרתיו,‏ לא יהיה כלל ראוי לכך שיעבדוהו.‏ אך,‏ יהוה אלהים הוא אל נאמן:‏ הוא רחום וחנון וקרוב לעובדיו.‏ (‏ירמיהו ג׳:‏12‏)‏ אפילו אם תעשה מישגה חמור,‏ אתה יכול לבקש את מחילתו בתפילה.‏ (‏תהלים נ״א:‏2–7;‏ ישעיהו מ״ג:‏25,‏ 26‏)‏ פנה,‏ כמו־כן,‏ אל חבריך לאמונה בבקשת עזרה.‏ (‏יעקב ה׳:‏16–18‏)‏ אם תדבק באמונתך בו,‏ הוא ”‏לא ירפך ולא יעזבך”‏.‏ — דברים ל״א:‏6,‏ 8‏.‏

עם זאת,‏ המשיח אמר שאל לנו לחשוב שאנו עושים לאלהים ”‏חסד”‏ בשרתנו אותו,‏ או שאנו מרוויחים חיים כשכר־עבודה.‏ הוא אמר לתלמידיו:‏ ”‏לאחר עשותכם את כל שצוויתם,‏ אימרו:‏ ’‏עבדים אנחנו ותו לא,‏ עשינו מה שמחובתנו לעשות.‏’‏”‏ (‏לוקס י״ז:‏10‏)‏ אך,‏ אנו יודעים היטב שאלהים אוהב אותנו ושאין הוא חושב את מאמצינו לחסרי־ערך.‏

אנו יכולים,‏ איפוא,‏לצפות לגמול רב בעתיד,‏ לדברים שהם מעל ומעבר להשגתנו.‏ אם נתמיד בנאמנותנו לאלהים נזכה,‏ בראש וראשונה,‏ לחיים טובים יותר עתה,‏ לחיים בעלי תכלית.‏ בנוסף לכך,‏ יש לנו התקווה להוות את הגרעין של ’‏הארץ החדשה’‏.‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏17‏)‏ מה משמח יהיה ליטול חלק בצעדים הראשונים של הפיכת כדור־הארץ לגן־עדן!‏ מה נאה יהיה לקבל את פני המוקמים־לתחייה וללמדם,‏ לעזור להם ולהדריכם!‏ אכן יש תכלית גם לחיים לעתיד לבוא!‏

אך,‏ אל תמעיט בערכה של ההזדמנות הנפלאה שיש לך לשרת את אלהים עתה.‏ זאת,‏ משום שזוהי שעת־הכושר האחרונה שיש לאנושות לצדד באלהים במחלוקת על השלטון הכלל־עולמי בתוך עולם חסר דעת אלהים.‏ זאת ועוד,‏ זוהי ההזדמנות האחרונה להכריז את הבשורה הטובה לאנשים בתנאי התנגדות.‏ איזו דרך נאה להוכיח את נאמנותך לאלהים!‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ עתה העת לפעול יחד עם ”‏בית אלהים,‏ אשר הוא קהילת אלהים חיים,‏ עמוד האמת ויסודה”‏,‏ על־ידי הכרזת הבשורה הטובה של המלכות לזולת.‏ — טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏15‏.‏

אל תניח להתנגדות להפחידך

ניתן לך להתרועע עם הקהילה,‏ שבידה ”‏הפקיד”‏ אלהים את האמת על מהותו ועל מטרתו.‏ אך,‏ בנסותך לבצע את דבר־אלהים ולהעיד על האמת,‏ אל תופתע ואל ירפו ידיך למראה התנגדות.‏ הכתוב מנחם אותנו לאמור:‏ ”‏שימעו אותי יודעי צדק,‏ עם תורתי בלבם;‏ אל תיראו חרפת אנוש ומגידופותם אל תחתו.‏ כי כבגד יאכלם עש,‏ וכצמר יאכלם סס,‏ וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים.‏”‏ — ישעיהו נ״א:‏7,‏ 8‏;‏ ראה גם יחזקאל ב׳:‏6,‏ 7‏.‏

אחד הדברים שכדאי לעשותם לנוכח התנגדות,‏ הוא להרהר בעברך — בגישתך ובהשקפתך לפני שהיכרת את מטרת אלהים.‏ הדבר יסייע לך להבין את מצבם של מתנגדיך ולגלות כלפיהם חמלה.‏ תיווכח,‏ שכאשר היית אתה חסר ידע לגבי דרכי אלהים,‏ יתכן שעשית אותם מישגים.‏ אפשר אפילו שהיתה לך גישה שלילית כלפי אלהים,‏ כלפי המקרא וכלפי עדיו של יהוה אלהים.‏ בזכרך את הלוך־מחשבותיך בעבר,‏ תוכל להימנע מן ההרגשה שאנשים אלה ”‏רשעים”‏ ללא־תקנה,‏ כיון שאינם מאזינים לך.‏ לא תרשיע אותם ולא תתייחס אליהם כאל ’‏מקרה אבוד’‏.‏ כאשר מישהו חולק על אמונתך,‏ אפילו בצורה גסה,‏ זכור את העצה:‏ ”‏בענווה וביראה,‏ הייו נכונים תמיד לתת מענה לכל הדורש מכם מה יסוד תקוותכם.‏”‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏,‏ ג”‏ץ.‏

אל תהי ’‏צדיק מדי’‏

לאדם,‏ שמצא את דרך האמת,‏ יש משום פיתוי להיות ”‏צדיק הרבה”‏.‏ אפשר שתהיה לו הנטייה לחתור לשלימות.‏ הוא עלול לגלות עקב כך יחס ביקורתי,‏ ולהביט על אחרים מגבוה,‏ כשהוא שם עצמו כשופט על זולתו.‏ (‏קהלת ז׳:‏16‏)‏ הוא עלול לחשוב שהוא ’‏טוב יותר’‏ מאחרים שעדיין אינם מכירים את האמת.‏ אך,‏ עליך לזכור שאלהים מתעניין בכל בני־האדם,‏ ושאתה אחד מהם.‏ בלעדי עזרתו,‏ היית ככל השאר.‏ אלהים חש רחמים כלפי הכול.‏ הוא יודע שהנסיבות,‏ ורוח העולם הזה שבהשפעת השטן,‏ דחפו אנשים רבים לעשות את הרע.‏ בהקשר לכך אומרת הנבואה:‏ ”‏כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים”‏ (‏ישעיהו ס׳:‏2‏)‏ משום כך יש לגלות הבנה והתחשבות במצבם ולבקש לעזור להם,‏ במקום להאשימם או להרשיעם.‏

הוא הדין לגבי בעל,‏ או אשה,‏ הלומדים את האמת המקראית.‏ עליהם לשים את הדגש על שיפור התנהגותם כבעל,‏ או כאשה.‏ כמו־כן,‏ ילד יהיה ממושמע יותר להוריו.‏ להתנהגות עשויה להיות השפעה עזה יותר מאשר למלים.‏ אף כי על האדם להיות נלהב וקנאי לאמת,‏ הרי שעליו להבין שכל ניסיון ללחוץ על בן־הזוג,‏ או על קרובי־משפחה או על ידידים לא־מאמינים,‏ רק ירחיקם מן האמת.‏ אל תציק לאדם בגלל הרגל או אמונה שאינך מסכים להם.‏ נהפוך הוא:‏ נהג עימו בסבלנות והייה אדיב כלפיו למעלה מן הרגיל.‏ אפילו כלפי אלה המגלים איבה,‏ יש להיות ”‏ערומים כנחשים ותמימים כיונים”‏,‏ ולהיעזר בכל אמצעי אפשרי כדי לסייע,‏ באהבה,‏ לאנשים להבחין באמת המקראית.‏ (‏מתי י׳:‏16‏)‏ בין אם מדובר בבעל,‏ באשה,‏ או בבן,‏ יש לנהוג בהתאם לעיקרון שבפטרוס א׳.‏ ג׳:‏1,‏ 2‏:‏

‏”‏כן גם אתן,‏ הנשים,‏ היכנענה לבעליכן:‏ וכך,‏ אם יש שאינם מצייתים לדבר,‏ ייקנה לבם לא על־ידי דיבור,‏ אלא על־ידי התנהגות הנשים,‏ בראותם את התנהגותכן הטהורה המלווה ביראה.‏”‏

הייה מסור ומאושר

במהלך חייך כאדם ירא־אלהים,‏ לא תהיה תמיד דרכך סוגה בשושנים,‏ משום שעדיין אין אנו חיים בעולמו החדש של אלהים.‏ מאמציך ליישם את עקרונות המקרא לא יפתרו ולא יסלקו כליל את בעיותיך.‏ אך,‏ הם יעזרו לך רבות לדעת כיצד להתמודד עימן,‏ לבל יכבידו עליך כל־כך.‏ לכן,‏ אם יתרחשו דברים שיעיקו עליך,‏ אל תתחיל להתלונן.‏ אדרבא!‏ שמח בחלקך.‏ שמח בידיעת האמת.‏ זכור שחטאו של אדם והשפעת השטן,‏ ”‏אל העולם הזה”‏,‏ הם הגורם לכך,‏ ולא אלהים.‏ — קורינתיים ב׳.‏ ד׳:‏4;‏ איוב ט׳:‏24‏.‏

אם כן,‏ במקום לרגון על הקשיים,‏ או על מקרים מצערים שחשבת שלא יקרו לעובדי אלהים,‏ נצל את ההזדמנות להוכיח שאתה מסור לו,‏ כנביאי־קדם וכמו המשיח.‏ קדש את שמו של יהוה,‏ בהראותך שאין אמת בטענת השטן,‏ שכל בני־האדם ירשו לבעיות ולמצוקות להרחיקם מעל אלהים.‏ הוכח שיש גם כאלה המתמידים במסירותם.‏

איזו מטרה מליאת־גמול ניתן למצוא בחיים!‏ לאור כל הדברים הכדאיים שאפשר לעשותם עתה,‏ תוך ניצול כשרונותינו לתהילת אלהים ועל־מנת לעזור לזולת,‏ ניתן להפיק מן החיים סיפוק אמיתי ולמצוא בהם את מקומנו הנאות.‏ וכאשר אלהים משתמש בנו,‏ אין הוא מבקש מאיתנו לוותר על חיים נורמליים ויצרניים,‏ ולהיות סגפנים או דתיים קנאים.‏ נהפוך הוא:‏ הוא מעניק לנו חיים טובים ויצרניים יותר,‏ תוך עיסוק בדברים בעלי ערך נצחי.‏ יתרה מזאת,‏ אלהים יספק לנו לנצח תכניות שונות ומרגשות,‏ כך שחיינו יהיו תכליתיים עוד יותר,‏ ולעולם לא שיגרתיים.‏ זאת,‏ ככתוב:‏ ”‏פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.‏”‏ — תהלים קמ״ה:‏16‏.‏

‏(‏תורגם מן הספר ”‏לחיים יש תכלית”‏,‏ פרק ט״ז בהוצאת חברת המצפה)‏.‏