הסנה הבוער

משה הלך במדבר עד שהגיע להר־חורב,‏ כדי למצוא עשב לצאנו.‏ והנה הוא ראה סנה (‏שיח)‏ בוער באש,‏ אבל השיח לא נשרף!‏

‏’‏זה מראה מוזר’‏,‏ חשב משה לעצמו.‏ ’‏אתקרב קצת כדי לראותו טוב יותר’‏.‏ אבל כאשר התקרב,‏ שמע משה קול מתוך הסנה שאמר לו:‏ ’‏אל תתקרב הנה.‏ שַל [‏השלך]‏ נעליך מעל רגליך,‏ כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קודש הוא’‏.‏ אלוהים דיבר אליו באמצעות מלאך,‏ ולכן משה כיסה את פניו.‏

ואז אמר לו אלוהים:‏ ’‏ראיתי את הסבל של עמי במצרים.‏ ברצוני לשחרר אותם משם,‏ ואני שולח אותך כדי שתוציא את עמי ממצרים’‏.‏ אלוהים רצה להביא את עמו לארץ כנען היפה.‏

אבל משה אמר:‏ ’‏מי אני שאלך?‏ ואיך אעשה זאת?‏ ואפילו אם אלך,‏ אז בני־ישראל ישאלו אותי,‏ ”‏מי שלח אותך?‏”‏ מה אומר להם?‏’‏

‏’‏זאת תאמר להם’‏,‏ ענה לו אלוהים.‏ ’‏יהוה אלוהי אברהם,‏ אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שלח אותי אליכם’‏.‏ ויהוה הוסיף:‏ ’‏זה שמי לעולם’‏.‏

‏’‏אבל יש להניח שלא יאמינו לי כשאגיד להם שאתה שלחת אותי’‏ השיב משה.‏

‏’‏מה יש בידך?‏’‏ שאל אותו אלוהים.‏

‏’‏מטה’‏,‏ ענה משה.‏

‏’‏השלך אותו על האדמה’‏,‏ אמר לו אלוהים.‏ וכאשר עשה זאת משה,‏ הפך המטה לנחש.‏ ואז הראה יהוה למשה נס נוסף.‏ הוא אמר לו:‏ ’‏שים את ידך בחיקך’‏.‏ משה עשה זאת,‏ וכאשר הוציא את ידו,‏ היא היתה לבנה כשלג!‏ היד נראתה כאילו חולה בצרעת,‏ שהיא מחלה איומה.‏ אחר־כך נתן יהוה למשה כוח לעשות נס שלישי.‏ לבסוף הוא אמר לו:‏ ’‏כאשר תעשה את הנסים האלה,‏ יאמינו לך בני־ישראל שאני שלחתי אותך אליהם’‏.‏

אחרי המאורע הזה חזר משה הביתה אל יתרו,‏ נפרד ממנו לשלום והתחיל בדרכו חזרה למצרים‏.‏