פרק 9

כוחה של תקוות תחיית־המתים

1.‏ איזו תוחלת נפלאה מתאפשרת באמצעות תחיית־המתים?‏

בלא תחיית־המתים,‏ אין למתי האנושות כל תקווה לחיים בעתיד.‏ אך יהוה,‏ ברוב חסדו,‏ פתח בפני מיליארדי שוכני־קבר את האפשרות הנפלאה ליהנות מחיי־נצח.‏ כתוצאה מכך,‏ גם לנו יש התקווה מחממת־הלב לשוב ולהתאחד עם יקירינו הישנים את שְנת־המוות.‏ (‏השווה מרקוס ה׳:‏35,‏ 41,‏ 42;‏ מעשי השליחים ט׳:‏36–41‏.‏)‏

2.‏ (‏א)‏ באילו דרכים הוכיחה תחיית־המתים את חשיבותה בביצוע מטרת יהוה?‏ (‏ב)‏ מתי במיוחד מהווה תקוות תחיית־המתים מקור־כוח חשוב עבורנו?‏

² בגלל תחיית־המתים,‏ יהוה יכול להרשות לשטן,‏ בלא לגרום נזק נצחי למשרתיו הנאמנים,‏ ללכת עד קצה־הגבול בניסיון להוכיח את טענתו המרושעת,‏ ש”‏כל אשר לאיש יתן בעד נפשו”‏ (‏איוב ב׳:‏4‏)‏.‏ מאחר שישוע הוקם לתחייה,‏ התאפשר לו להציג את ערך קורבן־האנוש שלו לפני כס אביו השמימי,‏ כשאנו מפיקים מכך תועלת מצילת־חיים.‏ בזכות התחייה,‏ אלה השותפים־לירושה עם המשיח מתאחדים עימו במלכותו השמימית.‏ ולכל אחד מאיתנו שיש לו אמונה,‏ תחיית־המתים מעניקה כוח גדול מן הרגיל,‏ כשאנו מתנסים במבחנים המציבים אותנו פנים אל פנים מול המוות.‏

מדוע זוהי אמונה משיחית בסיסית

3.‏ (‏א)‏ באיזה מובן מהווה תחיית־המתים עיקר־אמונה יסודי?‏ (‏ב)‏ מה משמעותה של תחיית־המתים לאנשים בדרך־כלל?‏

³ כפי שמצהיר הכתוב בעברים ו׳:‏1,‏ 2‏,‏ תחיית־המתים היא עיקר־אמונה יסודי,‏ חלק מבסיס האמונה שבלעדיו לעולם לא נוכל להיות משיחיים מבוגרים.‏ אך,‏ אמונה זו זרה למחשבתו של העולם בדרך־כלל.‏ מאחר שחסרה להם רוחניות,‏ יותר ויותר אנשים חיים ברדיפה אחר תענוגות.‏ הם רואים רק את החיים האלה כאמיתיים (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏32‏)‏.‏ אנשים הדבקים בדתות המסורתיות מאמינים שיש להם נשמה בת־אלמוות,‏ המבטלת את הצורך בתחיית־המתים.‏ כל מי שמנסים לגשר בין שתי התפישות הללו,‏ נוכחים שזה יותר מבלבל מאשר נוסך־תקווה.‏ כיצד נוכל לעזור לאלה המעוניינים להטות אוזן קשבת?‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏32‏)‏.‏

4.‏ (‏א)‏ לפני שהאדם יוכל להבין את משמעות תחיית־המתים,‏ על מה חשוב שנדון עימו?‏ (‏ב)‏ באילו פסוקים תשתמש כדי להסביר מהי הנפש?‏ ומהו מצב המתים?‏

⁴ לפני שאנשים מעין אלה יוכלו להעריך במלואה את תקוות תחיית־המתים,‏ עליהם להבין מהי הנפש ומה מצב המתים.‏ בדרך־כלל,‏ די במספר פסוקים כדי להבהיר נושא זה לאדם צמא לאמת (‏בראשית ב׳:‏7;‏ יחזקאל י״ח:‏4;‏ תהלים קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏

5.‏ כיצד תוכל לעזור למישהו הקורא את המקרא בשפה זרה,‏ להבין את משמעות המלים ”‏נפש”‏ ו”‏נשמה”‏?‏

⁵ אם אתה דן בנקודות אלה עם מישהו הקורא את כתבי־הקודש בשפה זרה,‏ תמצא למועיל להראות לו את הפסוקים בעברית,‏ בשפת המקור שבה מופיעות המלים ”‏נפש”‏ ו”‏נשמה”‏.‏ תרגומים שונים של המקרא טישטשו את משמעות המלים האלה,‏ ואין הם מתרגמים אותן בצורה עקבית.‏ השוואת הקטעים שבהם הן נזכרות,‏ תבהיר לתלמידים כנים שהמונח ”‏נפש”‏ מתייחס (‏א)‏ לאנשים,‏ (‏ב)‏ לבעלי־חיים,‏ (‏ג)‏ לחיים שניתנו להם.‏ בדומה לכך,‏ המלה ”‏נשמה”‏ מופיעה במקרא כמקבילה למלה ”‏נשימה”‏ בימינו,‏ היינו לשאיפת אוויר אל־תוך הריאות,‏ וכן כמלה נרדפת ליצור נושם,‏ אם אדם ואם בעל־חיים.‏ לעולם אין ביטויים אלה מתייחסים למשהו סמוי,‏ לא־מוחשי,‏ הנפרד מן הגוף בעת המוות,‏ כדי להמשיך להתקיים בתחום אחר.‏

6.‏ כיצד תבהיר מכתבי־הקודש את מצב המתים בשאול?‏ בגיהינום?‏

⁶ בדומה לכך,‏ המונח ”‏שאול”‏,‏ המקביל למלה היוונית ”‏הדס”‏ בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ מתורגם למלים שונות בתרגומים של כתבי־הקודש ללועזית.‏ אך,‏ המקרא מבהיר לנו ש”‏שאול”‏ מתייחס לקבר המשותף של האנושות,‏ למצב המתים ולא למצב שבו מישהו חי (‏תהלים פ״ט:‏49;‏ ההתגלות כ׳:‏13‏)‏.‏ הוא גם מצביע על התקווה של חזרה משם על־ידי תחיית־המתים (‏איוב י״ד:‏13;‏ מעשי השליחים ב׳:‏31‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ המקרא מציין שלאלה הנמצאים ב”‏גיהינום”‏,‏ או ב”‏גיא בן־הינום”‏ הסמלי,‏ אין כל תקווה לחיות בעתיד,‏ וכמובן,‏ לא נאמר שהנפש מתקיימת שם (‏מתי י״ח:‏9;‏ י׳:‏28‏)‏.‏

7.‏ אם הפרט מבין את תקוות תחיית־המתים כהלכה,‏ כיצד יכולה היא להשפיע על גישתו ועל מעשיו?‏

⁷ לאחר שמבהירים נושאים אלה,‏ מותו ותחייתו של המשיח לובשים משמעות מהותית.‏ עתה ניתן לעזור לאדם לתפוס מה יכולה להיות לגביו משמעותה של תחיית־המתים,‏ והוא יכול להעריך את אהבתו של יהוה על שהעניק מתת נפלאה זו.‏ הצער העמוק שחשים אלה שאיבדו את יקיריהם במוות,‏ יכול עתה להתחלף בציפייה המשמחת לשוב ולהתאחד עימם בעולם החדש.‏ המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה הכירו בכך שתחיית ישוע המשיח היוותה אחד היסודות באמונה המשיחית.‏ הם הכריזו בהתלהבות לאחרים עליה ועל התקווה שהיא מבטיחה.‏ גם אלה המעריכים זאת כיום,‏ להוטים לחלוק אמת יקרה זו עם זולתם (‏מעשי השליחים ה׳:‏30–32;‏ י׳:‏40–43;‏ י״ג:‏32–39;‏ י״ז:‏31‏)‏.‏

השימוש ב’‏מפתחות השאול’‏

8.‏ מה משמעות העובדה שישוע משתמש ב”‏מפתחות שאול ומוות”‏ לגבי תלמידיו המשוחים־ברוח?‏

⁸ כל מי שאמורים להצטרף אל המשיח במלכותו השמימית,‏ נועדו למות בסופו־של־דבר.‏ אך,‏ היטב ידועה להם ההבטחה שנתן באמרו לשליח יוחנן:‏ ”‏הייתי מת והנה חי אני לעולמי עולמים,‏ ויש לי מפתחות שאול ומוות”‏ (‏ההתגלות א׳:‏18‏)‏.‏ למה התכוון בכך?‏ הוא הסב את תשומת־הלב למה שאירע לו עצמו.‏ גם הוא מת.‏ אך,‏ אלהים לא עזבו בשאול.‏ ביום השלישי יהוה עצמו הקים אותו והעניק לו חיים רוחניים ואלמוות.‏ יתרה מזו:‏ אלהים גם העניק לו את ”‏מפתחות שאול ומוות”‏,‏ כדי שישתמש בהם לשיחרור אחרים מן הקבר המשותף של האנושות ומתוצאות חטאו של אדם.‏ מאחר שמפתחות אלה נמצאים ברשותו,‏ ישוע מסוגל להקים את תלמידיו הנאמנים מן המוות.‏ בעשותו כן,‏ הוא מעניק לחברי קהילתו המשוחים־ברוח את המתת היקרה של חיי־אלמוות בשמים,‏ כשם שהעניק לו זאת אלהים (‏רומים ו׳:‏5;‏ פיליפים ג׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏

9.‏ מתי נועדה להתרחש תחייתם של המשוחים?‏

⁹ מתי יתנסו המשיחיים המשוחים בתחיית־המתים?‏ תחייתם כבר החלה.‏ השליח פאולוס הסביר שהם יקומו ’‏בעת נוכחותו של המשיח’‏,‏ שהחלה בשנת 1914 (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏23‏)‏.‏ עתה,‏ כשהם מסיימים את דרכם על הארץ,‏ אין הם צריכים להמתין במוות עד שיבת המשיח באון־מלכות.‏ ברגע שהם מתים,‏ הם מוקמים לתחייה ברוח,‏ ’‏משתנים בן־רגע וכהרף־עין’‏.‏ איזה אושר נופל בחלקם,‏ מפני ש”‏מעשיהם הולכים אחריהם!‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏51,‏ 52;‏ ההתגלות י״ד:‏13‏)‏.‏

10.‏ איזו תחייה אחרת תתחולל,‏ ומתי תתחיל?‏

¹⁰ אך,‏ תחיית־המתים איננה תקוותם הבלעדית.‏ העובדה שהיא קרויה ”‏התחייה הראשונה”‏ מראה,‏ שתחייה אחרת נועדה לבוא בעקבותיה (‏ההתגלות כ׳:‏6‏)‏.‏ אלה שיפיקו תועלת מן התחייה המאוחרת,‏ ייהנו מן התוחלת המשמחת של חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ מתי יתרחש הדבר?‏ ספר ההתגלות מראה שזה יתחולל אחרי שיסולקו ”‏הארץ והשמים”‏ של סדר־הדברים המושחת הזה.‏ קץ הסדר הישן הזה קרוב מאוד.‏ לאחר־מכן,‏ תתחיל תחיית־המתים שעל הארץ במועד שקבע אלהים (‏ההתגלות כ׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

11.‏ מי ייכללו בין הנאמנים שיקומו לתחייה על הארץ,‏ ומדוע זו תוחלת מרגשת?‏

¹¹ מי ייכללו בין המוקמים לתחייה?‏ משרתים נאמנים של יהוה מימי־קדם.‏ ביניהם יהיו אנשים,‏ שבזכות אמונתם האיתנה בתחיית־המתים,‏ ”‏לא הסכימו להינצל”‏ ממוות אלים על־ידי פשרה בנוגע לנאמנותם לאלהים (‏עברים י״א:‏35‏)‏.‏ עד כמה משמח יהיה הדבר להכירם מקרוב ולשמוע מפיהם פרטים על מאורעות שמסופר עליהם רק בקצרה בכתבי־הקודש!‏ בין השאר,‏ יקום לתחייה הבל,‏ העד הנאמן הראשון של יהוה.‏ כן יקומו חנוך ונוח,‏ שהכריזו ללא־חת על אזהרתו של אלהים לפני המבול;‏ אברהם,‏ אשר אירח בביתו מלאכים;‏ משה,‏ שבאמצעותו ניתנה התורה בהר־סיני;‏ נביאים נאמנים,‏ כדוגמת ירמיהו,‏ שראה במו־עיניו את חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס,‏ ויוחנן המטביל,‏ ששמע את אלהים עצמו מזהה את ישוע כבנו.‏ יהיו ביניהם גם אנשים נאמנים אשר מתו בתקופת אחרית־הימים של סדר־הדברים הנוכחי (‏עברים י״א:‏4–38;‏ מתי י״א:‏11‏)‏.‏

12.‏ (‏א)‏ כמה מן המתים בשאול יקומו לתחייה?‏ (‏ב)‏ מי ייכללו ביניהם ומדוע?‏

¹² עם הזמן,‏ יקומו לתחייה גם אחרים.‏ המידה שבה ישתמש ישוע ב’‏מפתח השאול’‏ למען האנושות,‏ מתגלה בחזון שניתן לשליח יוחנן,‏ אשר בו ראה כי השאול ’‏הושלך אל אגם האש’‏.‏ מה משמעות הדבר?‏ משמעו שהשאול יושמד;‏ הוא יחדל להתקיים,‏ מפני שהוא יתרוקן כליל.‏ וכך,‏ בנוסף להקמת עובדי יהוה הנאמנים,‏ ישוע יקים ברוב רחמיו מן השאול אפילו אנשים שנחשבו לרשעים.‏ איש מהם לא יקום לתחייה רק כדי להישפט שוב למוות.‏ בתנאי הצדק שישררו תחת מלכות אלהים,‏ הם יזכו לעזרה לחיות בתואם עם דרכי יהוה.‏ החזון הראה ש”‏ספר החיים”‏ נפתח,‏ כך שתהיה להם הזדמנות לכלול את שמותיהם בו.‏ הם יישפטו ”‏איש איש.‏.‏.‏ לפי מעשיהם”‏,‏ כלומר,‏ המעשים שיעשו לאחר הקמתם לתחייה (‏ההתגלות כ׳:‏12–14;‏ מעשי השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏ וכך,‏ מבחינת התוצאה הסופית,‏ תקומתם עשויה להיות ”‏תקומה של חיים”‏ ולא בהכרח ”‏תקומה של משפט”‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

13.‏ (‏א)‏ מי לא יקומו לתחייה?‏ (‏ב)‏ כיצד ידיעת האמת על תחיית־המתים צריכה להשפיע על חיינו?‏

¹³ כמובן,‏ לא כל מי שחיו אי־פעם יקומו לתחייה.‏ היו שעשו חטאים שאין עליהם מחילה.‏ אלה שמשפטם ייחרץ ב”‏צרה הגדולה”‏ הממשמשת ובאה,‏ ייכללו בין אלה שדינם יהיה השמדה נצחית (‏מתי י״ב:‏31,‏ 32;‏ כ״ג:‏33;‏ כ״ד:‏21,‏ 22;‏ כ״ה:‏41,‏ 46;‏ תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏6–9‏)‏.‏ אם כן,‏ בשעה שאלהים מגלה חסד בלתי־רגיל בפדותו את כל הנמצאים בשאול,‏ אין תקוות תחיית־המתים מספקת לנו עילה לזלזל בדרך בה אנו חיים את חיינו עתה.‏ אדרבה!‏ עליה להניע אותנו לגלות את מלוא הערכתנו לחסדו האמיתי של אלהים.‏

תקוות תחיית־המתים מחזקת אותנו

14.‏ כיצד יכולה תחיית־המתים להוות מקור כוח לאדם המתקרב לקץ חייו הנוכחיים?‏

¹⁴ אלה השמים מיבטחם בתחיית־המתים,‏ יכולים לשאוב ממנה כוח רב.‏ לעת זיקנה,‏ הם יודעים שלא יוכלו לדחות את המוות עד אין קץ,‏ על אף הטיפול הרפואי שהם מקבלים (‏קהלת ח׳:‏8‏)‏.‏ אם הם היו עסוקים תמיד בעבודת יהוה ושירתוהו בנאמנות יחד עם אירגונו,‏ הם יכולים לשאת עיניהם אל העתיד בביטחון מלא.‏ הם יודעים כי באמצעות תחיית־המתים הם ייהנו שוב מן החיים,‏ במועד שיעד לכך אלהים.‏ ומה נפלאים יהיו החיים אז!‏ כשם שהשליח פאולוס כינה זאת,‏ יהיו אלה ”‏החיים האמיתיים”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏19;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58;‏ עברים ו׳:‏10–12‏)‏.‏

15.‏ אם מאיימת עלינו סכנת רדיפות אלימות,‏ מה יכול לעזור לנו לשמור על נאמנותנו ליהוה?‏

¹⁵ מה שמאפשר לנו להיות חזקים ואיתנים,‏ אינה רק הידיעה בדבר קיום תחיית־המתים,‏ אלא ידיעת האל שהוא מקור התקווה הזאת.‏ הדבר מחזק את רוחנו להיות נאמנים לאלהים,‏ אפילו אם מאיימת עלינו סכנת־מוות מידי רודפים אלימים.‏ השטן ניצל תמיד את הפחד מפני מוות בלא־עת כאמצעי לשעבד אנשים.‏ אך,‏ ישוע לא נכנע לפחד הזה;‏ הוא היה נאמן עד מוות.‏ על־ידי מה שביצע באמצעות מותו,‏ הוא סיפק אמצעי לאחרים להשתחרר מן הפחד הזה (‏עברים ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ כתוצאה מאמונתם באמצעי זה,‏ עשו לעצמם תלמידיו שם דגול כשומרי נאמנות.‏ כשהיו נתונים תחת לחץ,‏ הם הוכיחו כי ”‏לא אהבו את נפשם”‏ יותר מאשר את יהוה (‏ההתגלות י״ב:‏11‏)‏.‏ הם נוהגים בתבונה בכך שאינם מנסים להציל את חייהם בהווה על־ידי הפרת עקרונות משיחיים,‏ ולאבד עקב כך את תוחלת חיי־הנצח (‏לוקס ט׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ היש לך אמונה מן הסוג הזה?‏ תהיה לך אמונה כזאת,‏ אם הנך אוהב את יהוה באמת ושם מיבטחך בתקוות תחיית־המתים.‏

שאלות חזרה

‏•‏ מדוע על האדם להבין מהי הנפש ומה מצב המתים,‏ בטרם יוכל לעמוד על מלוא ערכה של תחיית־המתים?‏

‏• מי יקומו לתחייה?‏ כיצד צריך להשפיע עלינו ידע זה?‏

‏• כיצד האמונה בתחיית־המתים מחזקת אותנו?‏