תחיית המתים — אמונה הנוגעת לך אישית
”יש לי תקווה באלוהים שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15).
1. כיצד עלתה סוגיית התחייה בפני הסנהדרין?
בתום מסע ההטפה השלישי שלו ב־56 לספירה שהה השליח פאולוס בירושלים. הוא נעצר על־ידי הרומאים, ולאחר מכן הותר לו לעמוד בפני בית הדין העליון היהודי, הסנהדרין (מעשי השליחים כ״ב:29, 30). בהביטו בהרכב השופטים, הבחין פאולוס שחלקם צדוקים וחלקם פרושים. שתי הקבוצות נבדלו במאפיין בולט אחד: הצדוקים שללו את האמונה בתחיית המתים, ואילו הפרושים האמינו בה. פאולוס הצהיר מהי עמדתו בסוגיה באומרו: ”אנשים אחים, פרוש בן־פרוש אנוכי ועל התקווה לתחיית המתים אני נשפט!” והצהרתו הסעירה את בית הדין! (מעשי השליחים כ״ג:6–9).
2. מדוע היה פאולוס מוכן ומזומן ללמד זכות על אמונתו בתחיית המתים?
2 שנים קודם לכן ראה פאולוס בדרכו לדמשק חזון שבו שמע את קולו של ישוע. פאולוס אפילו שאל את ישוע: ”מה עליי לעשות, אדוני?” ישוע השיב לו: ”קום, לך אל דמשק ושם ייאמר לך כל אשר יוּעד לך לעשות”. עם הגיעו לדמשק, פגש פאולוס בתלמיד המשיחי חנניה, אשר בא לעזרתו והסביר: ”אלוהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק [ישוע שהוקם לתחייה] ולשמוע קול מפיו” (מעשי השליחים כ״ב:6–16). אין פלא אפוא שפאולוס היה מוכן ומזומן ללמד זכות על אמונתו בתחיית המתים (פטרוס א׳. ג׳:15).
הכרזה קבל עם ועדה על תקוות התחייה
3, 4. מדוע ניתן לומר שפאולוס היה חסיד נלהב של האמונה בתחיית המתים, ואיזה לקח נוכל להפיק מדוגמתו?
3 מאוחר יותר עמד פאולוס לפני הנציב פליקס. טֶרְטוּלוֹס, ”בעל־דברים אחד” אשר ייצג את היהודים נגד שאול, האשים אותו בכך שהיה מנהיג של כת ומעורר מהומות. פאולוס השיב ללא חת: ”את זה אני מודה לפניך: בדרך הנקראת בפיהם ’כת’ עובד אני את אלוהי אבותינו”. ואז ניגש לסוגיה המרכזית ואמר: ”יש לי תקווה באלוהים שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים, דבר שגם הם מחכים לו” (מעשי השליחים כ״ג:23, 24; כ״ד:1–8, 14, 15).
4 כשנתיים לאחר מכן הזמין פּוֹרְקיוֹס פסטוס, יורשו של פליקס, את המלך הורדוס אגריפס לחקור איתו את האסיר פאולוס. פסטוס הסביר שהיו למאשימיו של פאולוס כמה חילוקי דעות איתו על ”איזה ישוע שמת... [ושהוא] חי”. להגנתו שאל פאולוס: ”מדוע תחשבו לדבר לא ייאמן שאלוהים מחיה מתים?” והצהיר: ”בהיות האלוהים בעזרי עד היום הזה, הריני עומד ומעיד לפני קטנים וגדולים ואינני אומר דבר מלבד הדברים שהנביאים ומשה אמרו כי עתידים הם לקרות: שהמשיח יסבול, יהיה ראשון לתחיית המתים ויבשר אור לעם ולגויים” (מעשי השליחים כ״ד:27; כ״ה:13–22; כ״ו:8, 22, 23). איזה חסיד נלהב של האמונה בתחיית המתים היה פאולוס! בדומה לו, גם אנו נוכל להכריז במלוא הוודאות שאכן תהיה תחיית מתים. ולאילו תגובות נוכל לצפות? לאותן תגובות שקיבל פאולוס.
5, 6. (א) באיזו תגובה נתקלו השליחים כאשר לימדו זכות על תחיית המתים? (ב) מה חיוני שנעשה בעודנו מעידים על אמונתנו בתקוות התחייה?
5 תן דעתך למה שאירע קודם לכן, במסע ההטפה השני של פאולוס (בערך 49–52 לספירה) בעת שהיה באתונה. הוא פנה להיגיון של אנשים שהאמינו באלים רבים, והפציר בהם לשים לב למטרת אלוהים לשפוט תבל בצדק על־ידי איש אשר מינה — את ישוע, הוא ולא אחר. פאולוס הסביר שאלוהים סיפק ערובה לכך בהקימו את ישוע מן המתים. כיצד הגיבו מאזיניו? הכתוב אומר: ”כאשר שמעו על תחיית מתים, אחדים לגלגו ואחרים אמרו: ’נשמע אותך בעניין זה עוד פעם’” (מעשי השליחים י״ז:29–32).
6 תגובה זו הייתה מאוד דומה למה שאירע לפטרוס וליוחנן זמן קצר אחרי חג השבועות של שנת 33 לספירה. גם כאן לא נפקד מקומם של הצדוקים במחלוקת. הכתוב במעשי השליחים ד׳:1–4 מגולל את סיפור המעשה: ”כאשר דיברו אל העם באו אליהם הכוהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים; כועסים היו על שלימדו את העם ובישרו בישוע את התחייה מן המתים”. ואולם, היו שהגיבו בחיוב. ”רבים מהשומעים את הדבר האמינו, ומספרם היה כחמשת אלפים איש”. מכאן שעלינו לצפות למגוון תגובות כאשר אנו מדברים על תקוות התחייה. מן ההכרח אפוא שנחזק את אמונתנו בתחיית המתים.
אמונה ותחיית המתים
7, 8. (א) כיצד עלולה האמונה להיחשב להבל, כמוסבר באיגרת אל קהילת קורינתוס במאה הראשונה? (ב) כיצד ההבנה המדויקת של תקוות התחייה מבדילה את המשיחיים האמיתיים?
7 לא לכל מי שנעשו משיחיים במאה הראשונה היה קל לקבל את תקוות התחייה. בקהילת קורינתוס היו כמה שהתקשו להשלים עם אמונה זו. פאולוס כתב להם: ”מסרתי לכם בראש ובראשונה מה שגם קיבלתי, שהמשיח מת בעד חטאינו, לפיהכתובים; נקבר וקם לתחייה ביום השלישי, לפי הכתובים”. הוא הוסיף ואישר עובדה זו באומרו שאחרי תחייתו, המשיח ”נראה בבת אחת אל יותר מחמש מאות אחים”, אשר לדברי פאולוס רובם עדיין היו בחיים (קורינתים א׳. ט״ו:3–8). עוד טען פאולוס: ”אם מוכרז כי המשיח קם מן המתים, איך אומרים כמה מכם שאין תחיית מתים? אם אין תחיית מתים, גם המשיח לא קם. ואם המשיח לא קם, הכרזתנו הבל וגם אמונתכם הבל” (קורינתים א׳. ט״ו:12–14).
8 כן, תקוות התחייה היא בסיסית עד כדי כך שהאמונה המשיחית נחשבת להבל הבלים כאשר נעדרת ממנה האמונה בתחייה. למעשה, ההבנה המדויקת באשר לתחיית המתים מבדילה את המשיחיים האמיתיים מן המשיחיים הכוזבים (בראשית ג׳:4; יחזקאל י״ח:4). מסיבה זו כולל פאולוס את תחיית המתים ב”שלב הראשון” של האמונה המשיחית. מי ייתן ונהיה נחושים ’להתקדם אל הבגרות’. ”וזאת נעשה”, מעודד אותנו פאולוס, ”אם ירצה אלוהים” (עברים ו׳:1–3).
תקוות התחייה
9, 10. מה פירוש המושג ”תחיית המתים” לפי המקרא?
9 נוכל לחזק את אמונתנו בתחייה אם נבחן שאלות כגון: מהי כוונת המושג המקראי תחיית המתים? כיצד תקוות התחייה מעלה על נס את אהבתו של יהוה? התשובות לשאלות אלו יעזרו לנו לקרוב לאלוהים וללמד אחרים במקביל (טימותיאוס ב׳. ב׳:2; יעקב ד׳:8).
10 המונח ”תחיית המתים” מתורגם ממילה יוונית שמשמעה המילולי הוא ”לעמוד שוב”. מה משתמע מן המושג? לפי המקרא, תקוות התחייה היא האמונה בכך שהמת יכול לשוב לחיים. עוד מראה המקרא כי המת קם לתחייה כאדם בשר ודם או כיצור בעל גוף רוחני, בהתאם לתקוותו — ארצית או שמימית. לא נותר לנו אלא להתפעל מאהבתו, חוכמתו וכוחו של יהוה המשתקפים בתקוות התחייה הנפלאה.
11. איזו תחייה מובטחת למשרתיו המשוחים של אלוהים?
11 תחייתם של ישוע ושל אחיו המשוחים מזכה אותם בגוף רוחני המתאים לשירותם השמימי (קורינתים א׳. ט״ו:35–38, 42–53). הם ישרתו יחדיו כמלכים במלכות המשיח אשר תשכין תנאי גן עדן עלי אדמות. המשוחים כפופים לסמכותו של ישוע בתור כהן גדול ומהווים ממלכת כוהנים. הם ירעיפו על האנושות את הברכות הנובעות מקורבן הכופר של המשיח בעולם חדש שצדק ישכון בו (עברים ז׳:25, 26; ט׳:24; פטרוס א׳. ב׳:9; ההתגלות כ״ב:1, 2). בינתיים, המשוחים שעדיין חיים עלי אדמות חותרים לשמור על מעמד רצוי בעיני אלוהים. במותם יקבלו את גמולם באמצעות תחייה כיצורים רוחניים בני אלמוות בשמים (קורינתים ב׳. ה׳:1–3, 6–8, 10; קורינתים א׳. ט״ו:51, 52; ההתגלות י״ד:13). ”אם התאחדנו איתו במוות דומה למותו”, כתב פאולוס, ”כך גם נתאחד איתו בתחייתו” (רומים ו׳:5). אך מה לגבי אחרים שבתחיית המתים יקומו עלי אדמות כאנשים בשר ודם? כיצד תקוות התחייה מקרבת אותם אל אלוהים ? דוגמתו של אברהם יכולה ללמד אותנו רבות בנושא.
תחיית המתים וידידות עם יהוה
12, 13. איזה יסוד איתן היה לאברהם להאמין בתחיית המתים?
12 אברהם — איש שנקרא ”אוהב אלוהים” במשמעות של ידיד אלוהים — היה בעל אמונה חזקה ביותר (יעקב ב׳:23). פאולוס התייחס שלוש פעמים לאמונתו של אברהם כאשר מנה גברים ונשים נאמנים בפרק י״א של איגרתו אל העברים (עברים י״א:8, 9, 17). האזכור השלישי מתמקד באמונה שגילה אברהם כאשר היה מוכן לציית ולהקריב את בנו יצחק. אברהם היה משוכנע שיהוה יקיים את הבטחתו להקים זרע מיצחק. גם אם היה יצחק מת כקורבן, ’חשב אברהם בלבו כי האלוהים יכול להקים אפילו מעם המתים’.
13 אך בסופו של דבר נוכח יהוה באמונתו האיתנה של אברהם, ודאג שיוקרב בעל חיים במקום יצחק. עקידת יצחק היא בחזקת משל לתחיית המתים, כפי שהסביר פאולוס: ”משם, בבחינת משל, אף קיבל [אברהם] אותו [את יצחק]” (עברים י״א:19). יתר על כן, לאברהם כבר היה יסוד איתן להאמין בתחיית המתים, שהרי אלוהים השיב לחיים את כוח הפריה והרביה של אברהם כאשר הוא ושרה הבאים בימים הולידו את בנם יצחק (בראשית י״ח:10–14; כ״א:1–3; רומים ד׳:19–21).
14. (א) לְמה חיכה אברהם לפי הכתוב בעברים י״א:9, 10? (ב) מה צריך לקרות לאברהם על מנת שיזכה לברכות המלכות בעולם החדש? (ג) כיצד נוכל אנו ליהנות מברכות המלכות?
14 פאולוס תיאר את אברהם כגֵר בארץ זרה וכיושב אוהלים אשר ”חיכה לעיר שיש לה יסודות, שאדריכלה ומקימה הוא האלוהים” (עברים י״א:9, 10). עיר זו אינה עיר ממשית כירושלים, מקום משכנו של מקדש אלוהים. זוהי עיר סמלית. הכוונה היא למלכותו השמימית של אלוהים, המורכבת מישוע המשיח ו־000,144 שותפיו לשלטון. בתפארתם השמימית, ה־000,144 גם מכונים ”עיר הקודש, ירושלים החדשה”, ’כלתו’ של המשיח (ההתגלות כ״א:2). בשנת 1914 הכתיר יהוה את ישוע כמלך המשיח במלכות השמים וציווה עליו לרדות בקרב אויביו (תהלים ק״י:1, 2; ההתגלות י״א:15). כדי שאברהם, ”אוהב אלוהים”, יזכה לברכות שלטון המלכות, יהיה עליו לשוב לחיים. בדומה לכך, כדי שניהנה מברכות המלכות נצטרך לחיות בעולם החדש שיכונן אלוהים — אם כחברי ההמון הרב של ניצולי מלחמת הר מגידון, ואם כמוקמים לתחייה (ההתגלות ז׳:9, 14). אך מהו היסוד לתקוות התחייה?
אהבת אלוהים — היסוד לתקוות התחייה
15, 16. (א) כיצד הנבואה הראשונה במקרא מניחה את היסוד לתקוות התחייה? (ב) כיצד האמונה בתחיית המתים עוזרת לנו לקרוב אל יהוה?
15 בזכות קשר הדוק עם אבינו השמימי האוהב, אמונה איתנה כמו זו של אברהם וציות למצווֹת אלוהים, נוכל להיות מוצדקים על־ידי יהוה ולהיחשב כידידיו. הדבר מאפשר לנו להפיק תועלת משלטון המלכות. למעשה, הנבואה הראשונה שנכתבה בדבר־אלוהים בבראשית ג׳:15 מניחה את היסוד לתקוות התחייה ולכינון קשרי ידידות עם אלוהים. הנבואה מתארת לא רק את מחיצת ראש השטן, אלא גם את הפגיעה בעקב זרעה של אשת אלוהים. מותו של ישוע על עמוד ההוקעה היה הפגיעה הסמלית בעקבו. תחייתו ביום השלישי למותו ריפאה את ה”פציעה” וסללה את הדרך לנקיטת צעדים נחרצים נגד ”זה שבידו ממשלת המוות — הוא השטן” (עברים ב׳:14).
16 פאולוס מזכיר לנו ש”אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים” (רומים ה׳:8). ההערכה שיש לנו כלפי החסד הגדול שהוא עשה עימנו עוזרת לנו לקרוב יותר ויותר אל ישוע ואל אבינו השמימי האוהב (קורינתים ב׳. ה׳:14, 15).
17. (א) איזו תקווה ביטא איוב? (ב) מה מגלה הכתוב באיוב י״ד:15 אודות יהוה, וכיצד הדבר משפיע עליך?
17 גם איוב, איש נאמן מן התקופה הטרום משיחית, נשא עיניו אל תחיית המתים. הוא סבל סבל נוראי בידי השטן. בניגוד לרעיו הכוזבים שלא הזכירו דבר וחצי דבר על תחיית המתים, התנחם איוב בתקווה זו ושאל: ”אם ימות גבר, היחיה?” בתשובה הכריז: ”כל ימי צבאי אייחל, עד בוא חליפתי”. בפנותו ליהוה אלוהיו, אמר: ”תקרא ואנוכי אענך”. ובאשר לרגשותיו של בוראנו האוהב, ציין איוב: ”למעשה ידיך תכסוף” (איוב י״ד:14, 15). כן, יהוה מצפה בכליון עיניים לעת שבה כל חסידיו ישובו לחיים בתחיית המתים. אין ספק שכאשר אנו חושבים על אהבתו של יהוה ועל החסד שהוא עושה עימנו כאנשים בלתי מושלמים, הדבר מקרב אותנו אליו יותר ויותר (רומים ה׳:21; יעקב ד׳:8).
18, 19. (א) כיצד ישוב דניאל לחיים? (ב) במה נדון במאמר הבא?
18 דניאל הנביא, שנקרא ”איש חמודות” בפי מלאך אלוהים, עבד את אלוהים בנאמנות במשך כל ימי חייו הארוכים (דניאל י׳:11, 19). הוא שמר על תומתו לפני יהוה מן העת שבה הוגלה ב־617 לפה״ס ועד מותו זמן קצר לאחר שנגלה לו חזון ב־536 לפה״ס, השנה השלישית למלכות כורש מלך פרס (דניאל א׳:1; י׳:1). במרוצת אותה שנה שלישית למלכות כורש ראה דניאל חזון על עלייתן ונפילתן של מעצמות עולם, עד הצרה הגדולה (דניאל י״א:1 עד י״ב:13). דניאל לא עמד על פשר החזון, ולכן שאל את המלאך שמסר לו אותו: ”אדוני, מה אחרית אלה?” בתשובתו התייחס המלאך ל”עת קץ” שבמהלכה ”המשכילים יבינו”. ומה באשר לאחריתו של דניאל? המלאך אמר לו: ”לך... ותנוח, ותעמוד [תקום] לגורלך לקץ הימין” (דניאל י״ב:8–10, 13). דניאל יקום ”בתחיית הצדיקים” במהלך אלף שנות שלטון המשיח (לוקס י״ד:14).
19 אנו חיים לקראת הסוף של עת הקץ, ותחילת אלף שנות שלטונו של המשיח קרובה יותר משהייתה ביום שהפכנו למאמינים. לפיכך, מן הראוי שנשאל את עצמנו: ’האם אזכה להיות בעולם החדש ולפגוש את אברהם, איוב, דניאל ואנשי אמונה אחרים?’ נזכה גם נזכה לכך, בתנאי שנישאר קרובים ליהוה ונציית למצוותיו. במאמר הבא נדון יותר לעומק בתקוות התחייה במטרה להבין מי בדיוק יקומו לתחייה.
האם אתה זוכר?
• באילו תגובות נתקל פאולוס כאשר הכריז על אמונתו בתחייה?
• כיצד תקוות התחייה מבדילה את המשיחיים האמיתיים ממשיחיים כוזבים?
• מניין לנו שאברהם, איוב ודניאל האמינו בתחיית המתים?
[תמונה בעמוד 9]
פאולוס הכריז בביטחון מלא על תקוות התחייה בעומדו לפני פליקס הנציב
[תמונה בעמוד 10]
מדוע האמין אברהם בתחיית המתים?
[תמונה בעמוד 12]
איוב התנחם בתקוות התחייה
[תמונה בעמוד 12]
דניאל יקום בתחיית הצדיקים