פרק תשיעי
כוחה של תקוות תחיית המתים
1. איזה עתיד צפוי למתים ללא תקוות התחייה?
האם איבדת כמה מיקיריך? ללא תחיית המתים, אין שום תקווה לשוב ולראותם. הם ייוותרו במצב המתואר על־פי המקרא במילים: ”והמתים אינם יודעים מאומה... כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול [הקבר], אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:5, 10).
2. איזו תוחלת נפלאה מתאפשרת בזכות תחיית המתים?
2 יהוה, ברוב חסדו, פתח בפני המוני מתים אפשרות יקרה לאין ערוך לקום לתחייה ולחיות לנצח. יוצא מכך שמושטת לך תקווה מחממת לב להתאחד יום אחד, בעולם החדש שיכונן אלוהים, עם יקיריך הישנים כעת את שנת המוות (מרקוס ה׳:35, 41, 42; מעשי השליחים ט׳:36–41).
3. (א) באילו דרכים ממלאת תחיית המתים תפקיד חשוב במימוש מטרת יהוה? (ב) מתי במיוחד מהווה תקוות התחייה מקור כוח עבורנו?
3 בשל תחיית המתים אין לנו סיבה לפחד בחרדה חולנית מפני המוות. יהוה יכול להרשות לשטן, מבלי שייגרם למשרתיו הנאמנים נזק בלתי הפיך, ללכת עד קצה הגבול בניסיון להוכיח את טענתו המרושעת ש”כל אשר לאיש יתן בעד נפשו” (איוב ב׳:4). ישוע היה נאמן לאלוהים עד מוות, ולכן אלוהים הקימוֹ לתחייה והעניק לו חיים שמימיים. בדרך זו הציג ישוע לפני כס אביו השמימי את ערך חיי האנוש המושלמים שהקריב, למען ישועתנו. בזכות תחיית המתים יתאחדו עם המשיח אנשי ’העדר הקטן’, שותפיו לירושה במלכות שמים (לוקס י״ב:32). בפני שאר המתים פתוחה האפשרות לקום לתחייה ולחיות חיי־נצח בגן־עדן עלי אדמות (תהלים ל״ז:11, 29). כל המשיחיים רואים בתקוות תחיית המתים מקור כוח ”נשגב” בשעת ניסיונות המציבים אותם פנים אל פנים מול המוות (קורינתים ב׳. ד׳:7).
מדוע היא עיקר אמונה יסודי באמונה המשיחית
4. (א) באיזה מובן תחיית המתים היא מ”יסודות” האמונה? (ב) כיצד מצטיירת בעיני העולם ככלל האמונה בתחיית המתים?
4 על־פי עברים ו׳:1, 2, תחיית המתים שייכת ל־”יסודות”. היא חלק מבסיס האמונה, שבלעדיו לעולם לא נוכל להיות משיחיים בוגרים (קורינתים א׳. ט״ו:16–19). עיקר אמונה מקראי זה זר להשקפתו של העולם ככלל. בהיעדר רוחניות, יותר ויותר אנשים מתייחסים אך ורק אל החיים הנוכחיים כאל החיים האמיתיים. מתוך כך, הם חיים ברדיפה אחר תענוגות. קיימים זרמים דתיים מסורתיים בתוך הנצרות ומחוצה לה, שחבריהם מאמינים שיש להם נפש בת אלמוות. אך תפיסה זו אינה מתיישבת עם מה שהמקרא מלמד בדבר תחיית המתים, שהרי אם בכל אדם שוכנת נפש אלמותית, אין צורך בתחיית מתים. הניסיון למזג את שתי התפיסות מבלבל ואינו נוסך תקווה. כיצד נוכל לעזור לישרי לב המעוניינים לדעת את האמת?
5. (א) מה על הפרט לדעת לפני שיוכל להבין את תחיית המתים? (ב) באילו פסוקים תשתמש כדי להבהיר מהי הנפש? מה מצב המתים? (ג) מה ניתן לעשות אם אדם משתמש בתרגום מקרא המטשטש את העובדות?
5 לפני שיוכלו להבין עד כמה נפלאה מתת תחיית המתים, עליהם לרכוש הבנה נכונה לגבי הנפש ומצב המתים. במקרים רבים די במספר פסוקים להבהרת הנושא לאדם הצמא לאמת המקראית (בראשית ב׳:7; תהלים קמ״ו:3, 4; יחזקאל י״ח:4). אולם, מספר תרגומי מקרא מודרניים מטשטשים את העובדות בנושא הנפש. אם כן, לעתים יש צורך לבחון את המונחים המופיעים בשפות שבהן נכתב המקרא במקור.
6. כיצד תבהיר לאדם מהי הנפש?
6 המילה ”נפש” ומקבילתה ביוונית ”פְּסִיכֶה” הן כל האדם ועצמותו (בראשית ב׳:7; ויקרא ה׳:1; מעשי השליחים ב׳:43). לעתים הוראתה של המילה נפש היא חייהם של האדם או של החיה (שמות ד׳:19; מתי כ׳:28). בשום מקרה אין המונח מקפל בתוכו את הרעיון שהנפש היא דבר מופשט סמוי מן העין המסוגל לצאת את הגוף במוות ולהוסיף להתקיים קיום תודעתי במקום אחר.
7. כיצד תסביר מתוך המקרא מה מצב המתים בשאול, בהדס ובגיהינום?
7 המונח ”שאוֹל” ומקבילתו היוונית ”הָדֶס” מתו־עתקים לאנגלית באופן עקבי בתרגום עולם חדש. המילים ”שאול” ו”הָדֶס” הן מילים נרדפות (תהלים ט״ז:10; מעשי השליחים ב׳:27). המקרא מבהיר שהמונחים שאול והדס משמעם הקבר המשותף של בני האדם, ואין הם קשורים בחיים כי אם במוות (תהלים פ״ט:49; ההתגלות כ׳:13). עוד מדגישים כתבי־הקודש את התקווה לצאת מן הקבר המשותף בתחיית המתים (איוב י״ד:13; מעשי השליחים ב׳:31). בניגוד לכך, אין עתיד למי שהולכים לגיהינום, והנפש אינה מתוארת כמי שחיה בגיהינום (מתי י׳:28).
8. כיצד הבנה נכונה בנושא תחיית המתים תשפיע על גישתו של האדם ועל מעשיו?
8 לאחר שמבהירים את הנושאים הללו, ניתן להסביר לאדם כיצד תחיית המתים נוגעת לו אישית. כעת יש באפשרותו להעריך את אהבתו של יהוה הבאה לידי ביטוי במתנה נפלאה זו. את הצער שחשים בעקבות אובדן היקירים ניתן לרכך בציפייה המשמחת לשוב ולהתאחד עימם בעולם החדש שיכונן אלוהים. הבנת הנושאים הללו היא המפתח להבנת מות המשיח. המשיחיים במאה הראשונה הבינו שתקומתו של ישוע המשיח היא מיסודות האמונה המשיחית, ושבאמצעותה נפתח הפתח לתחייתם של אחרים. הם בישרו בהתלהבות על תחייתו של ישוע ועל התקווה שנתאפשרה בזכותה. גם כיום מי שמבינים ומעריכים את תחיית המתים להוטים לחלוק אמת זו עם זולתם (מעשי השליחים ה׳:30–32; י׳:42, 43).
השימוש ’במפתח השאול’
9. כיצד משתמש ישוע בתחילה ב”מפתחות שאול ומוות”?
9 כל מי שצפויים להצטרף אל המשיח במלכותו השמימית חייבים בסופו של דבר למות. אך היטב ידועה להם ההבטחה שנתן ישוע: ”הייתי מת והנה חי אני לעולמי עולמים, ולי מפתחות שאול ומוות” (ההתגלות א׳:18). לְמה התכוון? הוא דיבר על עצמו. הוא מת ואלוהים לא עזבו בשאול. ביום השלישי למותו, הקים אותו יהוה כיצור רוחני והעניק לו חיי אלמוות (מעשי השליחים ב׳:32, 33; י׳:40). בנוסף לכך, אלוהים נתן לו את ”מפתחות שאול ומוות” כדי שישתמש בהם לשחרור המתים מן הקבר המשותף של האנושות ומהשלכות חטאו של אדם הראשון. מאחר שמפתחות אלו נמצאים ברשותו, מסוגל ישוע להקים את תלמידיו הנאמנים לתחייה. הוא מקים לתחייה בתחילה את חברי קהילתו משוחי הרוח ומעניק להם מתנה יקרה של חיי אלמוות בשמים, כפי שאביו העניק לו (רומים ו׳:5; פיליפים ג׳:20, 21).
10. מתי מתרחשת תחייתם של המשיחיים המשוחים הנאמנים?
10 מתי צפויים המשיחיים המשוחים הנאמנים לקום לתחייה שמימית? על־פי המקרא, תחייתם כבר החלה. השליח פאולוס הסביר שהם יקומו ב’נוכחות המשיח’, אשר החלה בשנת 1914 (קורינתים א׳. ט״ו:23, ע״ח). כאשר המשוחים הנאמנים מסיימים עתה את חייהם הארציים בעת נוכחותו, אין הם ממתינים עד שובו של אדונם. מייד לאחר מותם, הם מוקמים ברוח ו’משתנים בִּן רגע וכהרף עין’. הם מאושרים מאוד מפני שמעשיהם הטובים ”הולכים אחריהם” (קורינתים א׳. ט״ו:51, 52; ההתגלות י״ד:13).
11. איזו תחייה צפוייה לבני אדם ככלל, ומתי היא תתחיל?
11 עם זאת, תקומתם של יורשי המלכות לחיים שמימיים אינה התחייה היחידה. העובדה שהיא נקראת ”התחייה הראשונה” בההתגלות כ׳:6 מעידה שתחייה אחרת נועדה לבוא בעקבותיה. מי שיפיקו תועלת מן התחייה השנייה ייהנו מן התוחלת המשמחת לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות. מתי תתחולל התחייה השנייה? ספר ההתגלות מראה שהתחייה תתחולל לאחר ש”הארץ והשמים” — הסדר העולמי הנוכחי המרושע והשלטונות — יוסרו. קץ הסדר העולמי קרוב מאוד. לאחריו תתחיל תחיית המתים עלי אדמות במועד שקבע אלוהים (ההתגלות כ׳:11, 12).
12. מי יהיו בין הנאמנים שיוקמו לתחייה עלי אדמות, ומדוע זו תוחלת מרגשת?
12 מי יהיו בין המוקמים לתחייה? ביניהם יהיו משרתי יהוה נאמנים מימי קדם — גברים ונשים שבשל אמונתם האיתנה בתחיית המתים ”לא הסכימו להינצל”, כלומר, לא הסכימו להתפשר על נאמנותם לאלוהים כדי להינצל ממוות אלים בטרם עת. לעונג יהיה להכיר אותם אישית ולשמוע מפיהם ממקור ראשון פרטים על מאורעות שמסופר עליהם רק בקצרה במקרא. כמו כן יקומו לחיים עלי אדמות הבל, העד הנאמן הראשון של יהוה; חנוך ונוח, שהכריזו לבלי חת את אזהרות אלוהים לפני המבול; אברהם ושרה, שאירחו מלאכים; משה, שקיבל את התורה בהר סיני; נביאים אמיצי לב כדוגמת ירמיהו, אשר ראה את חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס; ויוחנן המטביל, ששמע את אלוהים עצמו מזהה את ישוע כבנו. בנוסף להם, יקומו גם גברים ונשים נאמנים רבים שמתו באחרית ימיו של הסדר העולמי המרושע הנוכחי (עברים י״א:4–38; מתי י״א:11).
13, 14. (א) מה יקרה לשאול ולמתיו? (ב) מי עוד יקומו לתחייה, ומדוע?
13 עם הזמן יוקמו מתים נוספים מלבד משרתי אלוהים הנאמנים, ולא ייוותר איש בקבר המשותף של האנושות. המידה שבה יתרוקן הקבר ממתיו ניכרת במידת השימוש שיעשה ישוע ב’מפתח השאול’ למען המין האנושי. הדבר מתגלה בחזון שקיבל השליח יוחנן, ובו ראה את השאול ’מושלך אל אגם האש’ (ההתגלות כ׳:14). מה משמע הדבר? משמע הדבר שהשאול, הקבר המשותף של בני האדם, יושמד כליל. הוא יחדל להתקיים ויתרוקן לגמרי ממתיו, שהרי בנוסף להקמת כל עובדי יהוה הנאמנים, יקים ישוע ברוב רחמיו גם אנשים שנחשבו לרשעים. דבר־אלוהים מבטיח: ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15).
14 איש מקרב הרשעים לא יוקם לתחייה רק כדי לגזור עליו שוב גזר דין מוות. בתנאי הצדק שישררו בעולם כולו תחת מלכות אלוהים, תינתן להם העזרה להתאים את חייהם לדרכי יהוה. החזון הראה ש”ספר החיים” ייפתח. לפיכך, שמותיהם יוכלו להיכתב בו. הם ’יישפטו איש איש לפי מעשיהם’, כלומר, לפי המעשים שיעשו אחרי תחייתם (ההתגלות כ׳:12, 13). וכך, מבחינת התוצאה הסופית, תחייתם יכולה להיות ”תקומה של חיים” ולא בהכרח ”תקומה של משפט” (יוחנן ה׳:28, 29).
15. (א) מי לא יוקמו לתחייה? (ב) כיצד ידיעת האמת על תחיית המתים צריכה להשפיע עלינו?
15 אולם, לא כל מי שמתו יוקמו לתחייה. יש שביצעו חטאים שאין עליהם מחילה. הם אינם נמצאים בשאול אלא בגיהינום, סמל להשמדה נצחית. אליהם יצטרפו כל מי שיומתו ב’צרה הגדולה’ הממשמשת ובאה (מתי י״ב:31, 32; כ״ג:33; כ״ד:21, 22; כ״ה:41, 46; תסלוניקים ב׳. א׳:6–9). אם כן, יהוה אומנם יפדה את המתים מן השאול כביטוי לרחמיו העילאיים, אך אין בתקוות התחייה כל עילה להיות אדיש לאורח חיינו העכשווי. כל המורדים בזדון בריבונות יהוה אין להם חלק בתחיית המתים. הבנה זו צריכה להניע אותנו לחיות בהתאם לרצון אלוהים ובזאת להוכיח שאנו מוקירים את חסדו.
מחוזקים על־ידי תקוות התחייה
16. כיצד יכולה תקוות התחייה להיות מקור כוח רב?
16 מי שמאמינים באמונה שלמה בתחיית המתים יכולים לשאוב ממנה כוח רב. אם אנו קשישים, ברור לנו שאין בכוחנו לדחות את המוות עד אין קץ — למרות כל טיפול רפואי (קהלת ח׳:8). כל עוד נשרת את יהוה בנאמנות יחד עם ארגונו, לא יהיה לנו מה לחשוש מן העתיד. באמצעות תחיית המתים נשוב לחיות במועד שקבע אלוהים. ומה נפלאים יהיו אז החיים! הם יהיו ”החיים האמיתיים”, כלשון השליח פאולוס (טימותיאוס א׳. ו׳:19; עברים ו׳:10–12).
17. מה יכול לעזור לנו לשמור על נאמנותנו ליהוה?
17 הידיעה בדבר תחיית מתים והכרתנו את נותן המתנה הזו מאפשרות לנו להיות איתנים באמונה. הדבר נוסך בנו את הכוח להיות נאמנים לאלוהים אפילו אם נשקפת לנו סכנת מוות מצד רודפים אלימים. מאז ומתמיד השתמש השטן באימת המוות כאמצעי לשעבד בני אדם. אך ישוע לא פחד מן המוות. הוא היה נאמן ליהוה עד מותו, ובאמצעות קורבן הכופר שהקריב, נתן בידי אחרים את האפשרות להשתחרר מאותה אימה (עברים ב׳:14, 15).
18. מה עוזר למשרתי יהוה לעשות לעצמם שם יוצא מן הכלל של שומרי נאמנות?
18 בזכות אמונתם בקורבן המשיח ובתחיית המתים, עושים לעצמם עובדי יהוה שם יוצא מן הכלל של שומרי נאמנות. בשעת לחצים הם מוכיחים כי ’אין הם אוהבים את נפשם’ יותר מאשר את יהוה (ההתגלות י״ב:11). הם נוהגים בתבונה ואינם מפרים עקרונות משיחיים כדי להציל את חייהם בהווה (לוקס ט׳:24, 25). הם יודעים כי גם אם יאבדו את חייהם עקב נאמנותם לריבונות יהוה, יגמול להם אלוהים בתחיית המתים. היש לך אמונה כזו? תהיה לך אמונה כזו אם תאהב את יהוה באמת ובתמים ואם תפנים את מלוא משמעותה של תקוות התחייה.
שאלות חזרה
• מה על האדם להבין בדבר הנפש ומצב המתים לפני שיוכל להבין את תחיית המתים?
• מי יקומו לתחייה, וכיצד צריך ידע זה להשפיע עלינו?
• כיצד מחזקת אותנו תקוות התחייה?
[תמונה בעמוד 84]
יהוה מבטיח שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים