פרק י״ג
מדוע חיים המשקפים יראת אלוהים מניבים אושר?
1. מדוע ניתן לומר שדרכו של יהוה מניבה אושר?
יהוה הוא ”האל המאושר”, והוא חפץ שתיהנה מהחיים (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח). אם תלך בדרכו, תפיק תועלת ותחוש שלווה עמוקה וממושכת, כנהר איתן. הליכה בדרכי אלוהים גם מניעה את האדם לבצע ללא הרף פעלי צדקה, ”כגלי הים”. הדבר מניב אושר אמיתי (ישעיהו מ״ח:17, 18).
2. כיצד המשיחיים יכולים להיות מאושרים, אף שלעתים הם זוכים ליחס שלילי?
2 יש שיִמחו ויאמרו, ’לעתים אנשים סובלים מכיוון שהם עושים את הטוב’. נכון, וכך אירע לתלמידי ישוע. אולם, אף שנרדפו, הם שמחו והמשיכו ”לבשר על המשיח ישוע” (מעשי־השליחים ה׳:40–42). אנו יכולים להפיק מכך לקחים חשובים. ראשית, ניהול אורח־חיים המשקף יראת אלוהים אינו מהווה ערובה לכך שתמיד נזכה ליחס טוב. למעשה, השליח פאולוס כתב ש”כל הרוצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע, יירדפו” (טימותיאוס ב׳. ג׳:12). הסיבה לכך היא שהשטן ועולמו מתנגדים לאלה שאורח־חייהם משקף יראת אלוהים (יוחנן ט״ו:18, 19; פטרוס א׳. ה׳:8). אך אושר אמיתי אינו תלוי בגורמים חיצוניים. לאמיתו של דבר, הוא נובע מן האמונה שאנו עושים את הטוב ולכן זוכים לשביעות־רצונו של אלוהים (מתי ה׳:10–12; יעקב א׳:2, 3; פטרוס א׳. ד׳:13, 14).
3. כיצד עבודת יהוה צריכה להשפיע על חיי הפרט?
3 יש הסבורים, שהם יכולים להשביע את רצון אלוהים בעשיית פעלי מסירות מזדמנים, אך פעמים אחרות לשכוח אותו. עבודת יהוה אלוהים האמיתית אינה כזו. היא משפיעה על התנהגות האדם במרוצת כל השעות שבהן הוא ער, יום יום, שנה אחר שנה. משום כך היא גם נקראת ”הדרך” בהא־הידיעה (מעשי־השליחים י״ט:9; ישעיהו ל׳:21). אורח־חיים המשקף יראת אלוהים הוא הדורש מאיתנו לדבר ולפעול בתואם עם דבר־אלוהים.
4. מדוע מועיל לחולל שינויים כדי לחיות בהתאם לדרכי אלוהים?
4 כאשר תלמידים חדשים של המקרא נוכחים לדעת שעליהם לחולל שינויים אחדים בחייהם כדי להשביע את רצון אלוהים, אפשר שהם שואלים את עצמם, ’האם כדאי כלל לנהל חיים המשקפים יראת אלוהים?’ אתה יכול להיות סמוך ובטוח שכן. מדוע? מכיוון ש”אלוהים הוא אהבה”, ולכן דרכיו נועדו להועיל לנו (יוחנן א׳. ד׳:8). כמו־כן, אלוהים נבון, והוא יודע מהו הדבר הטוב ביותר עבורנו. מאחר שיהוה אלוהים כל־יכול, הוא מסוגל לחזק אותנו, כדי שנמלא את רצוננו העז להסב לו קורת־רוח, בכך שניגמל מהרגלים פסולים (פיליפים ד׳:13). הבה נבחן מספר עקרונות, הקשורים לאורח־חיים המשקף יראת אלוהים, ונראה כיצד יישומם מניב אושר.
יושר מסב אושר
5. מה אומר המקרא בנוגע לשקר ולגניבה?
5 יהוה הוא ”אל אמת” (תהלים ל״א:6). ללא ספק, אתה משתוקק לחקות את דוגמתו ולהיות ידוע כאדם דובר אמת. יושר מוליד כבוד־עצמי ותחושה נוחה. אך היות שבעולם חוטא זה אי־יושר כה נפוץ, המשיחיים זקוקים לתזכורת זו: ”דברו אמת איש לרעהו... הגונב אל יוסיף לגנוב, כי אם יעמול... כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור” (אפסים ד׳:25, 28). שכירים משיחיים מקדישים למעסיק יום־עבודה ראוי לשמו. הם אינם נוטלים לעצמם דברים השייכים למעסיקם, אלא אם קיבלו רשות לכך. בין שבעבודה, בבית־הספר ובין שבבית, עובד יהוה חייב ”להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18). כל אחד העושה לו הרגל לשקר או לגנוב אינו יכול לזכות לחסד אלוהים (דברים ה׳:17; ההתגלות כ״א:8).
6. כיצד עשוי יושרו של אדם ירא אלוהים להסב כבוד ליהוה?
6 ברכות רבות נובעות מגילוי יושר. סלינה היא אלמנה נזקקת מאפריקה, האוהבת את יהוה אלוהים ואת עקרונות הצדק שלו. יום אחד, מצאה תיק המכיל פנקס־הפקדות וסכום כסף גדול. באמצעות מדריך הטלפון, הצליחה לאתר את בעל התיק — חנווני שנשדד. האיש לא יכול היה להאמין למראה עיניו, כאשר סלינה, אף שהיתה די חולה, ביקרה אצלו והשיבה לו את כל תוכן התיק. ”יושר כזה חייב לבוא על שכרו”, אמר ונתן לה סכום כסף. חשוב מכך, איש זה שיבח את דתה של סלינה. אכן, מעשי יושר מפארים את ההוראה המקראית, מהללים את יהוה אלוהים ומסבים אושר לעובדיו ההגונים (טיטוס ב׳:10; פטרוס א׳. ב׳:12).
נדיבות מניבה אושר
7. מה פסול בהימורים?
7 הנדיבות מסבה אושר, בעוד שאנשים חמדנים לא ”יירשו את מלכות האלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:10). צורה נפוצה של חמדנות היא הימורים, שהם ניסיון להרוויח כסף על חשבון הפסדי הזולת. יהוה אינו שבע־רצון מ”רודפי בצע” (טימותיאוס א׳. ג׳:8). גם כאשר ההימורים חוקיים והאדם מהמר לשם בילוי, הוא עלול להתמכר ולקדם את ההרגל שבעטיו נהרסו חיי רבים. פעמים רבות, הימורים מקשים על משפחת המהמר, שאפשר שנותר לה מעט כסף לקניית הדברים החיוניים, כגון מזון וביגוד (טימותיאוס א׳. ו׳:10).
8. כיצד הציב ישוע מופת לנדיבות, וכיצד נוכל להיות נדיבים?
8 בשל נדיבותם האוהבת, המשיחיים מפיקים שמחה מעזרה לאחרים ובייחוד לבני־אמונתם הנזקקים (יעקב ב׳:15, 16). לפני שישוע בא אל הארץ, הוא ראה את נדיבותו של אלוהים כלפי האנושות (מעשי־השליחים י״ד:16, 17). ישוע עצמו הקדיש את זמנו, את כישוריו ואפילו את חייו למען האנושות. לפיכך, הוא היה בהחלט מוסמך לומר: ”גדול אושרו של הנותן משל המקבל” (מעשי־השליחים כ׳:35, ע״ח). ישוע דיבר בשבחה של האלמנה הענייה אשר שלשלה ברוחב־לב שתי פרוטות לתיבת האוצר של המקדש, שכן נתנה ”את כל מחייתה” (מרקוס י״ב:41–44). עם־ישראל הקדום והמשיחיים בני המאה הראשונה לספירה מהווים דוגמה לנדיבות מלאת שמחה במתן תמיכה חומרית לקהילה ולפעילות למען המלכות (דברי־הימים א׳. כ״ט:9; קורינתים ב׳. ט׳:11–14). נוסף על תרומות חומריות למען מטרות אלה, המשיחיים בני־זמננו מהללים בשמחה את אלוהים ומקדישים את חייהם לשירותו (רומים י״ב:1; עברים י״ג:15). יהוה מברך אותם על שהם משתמשים בזמנם, במרצם ובמשאביהם האחרים, לרבות כספם, כדי לתמוך בעבודת־אלוהים האמיתית ולקדם את הפעילות החובקת־עולם של הכרזת הבשורה הטובה על המלכות (משלי ג׳:9, 10).
גורמים נוספים התורמים לאושר
9. מה פסול בשתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים?
9 כדי להיות מאושרים, חובה על המשיחיים ’לשמור מזימותיהם [כושר החשיבה שלהם]’ (משלי ה׳:1, 2). הדבר דורש מהם לקרוא ולהרהר בדבר־אלוהים ובספרות מקראית בריאה. אולם יש דברים שמהם יש להימנע. למשל, שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים עלולה לגרום לאדם לאבד את צלילות דעתו. במצב כזה, אנשים רבים מעורבים בהתנהגות לא־מוסרית, פועלים באלימות וגורמים תאונות קטלניות. אין פלא שהמקרא אומר שהסובאים לא יירשו את מלכות אלוהים! (קורינתים א׳. ו׳:10) כשהם נחושים בדעתם להישאר ”מפוכחים”, משיחיים אמיתיים נמנעים משִכרות, והדבר תורם לאושרם (טיטוס ב׳:2–6).
10. (א) מדוע המשיחיים אינם משתמשים בטבק? (ב) אילו יתרונות נובעים מהפסקת הרגלים פסולים?
10 גוף נקי תורם לאושר. אולם, רבים מתמכרים לחומרים מזיקים. למשל, תן דעתך לשימוש בטבק. ארגון הבריאות העולמי מדווח, שהעישון ”הורג מדי שנה שלושה מיליון איש”. הפסקת העישון עלולה להיות קשה עקב תסמיני גמילה זמניים. מאידך, רבים שהם מעשנים לשעבר, מגלים שבריאותם השתפרה ושבכיסם כסף רב יותר עבור צורכי הבית. אכן, גמילה מעישון טבק או מהתמכרות לכל חומר מזיק אחר תורמת לגוף נקי, למצפון טהור ולאושר אמיתי (קורינתים ב׳. ז׳:1).
אושר בחיי־הנישואין
11. מה נדרש כדי לנהל חיי־נישואין מכובדים, חוקיים וממושכים?
11 אלה החיים יחד כבעל ואשה, צריכים לוודא שנישואיהם רשומים כחוק (מרקוס י״ב:17). עליהם גם לראות בנישואים אחריות כבדת־משקל. אמת, אפשר שפרידה תהיה חיונית במקרים שבהם נשללת במזיד תמיכה כלכלית, במקרים של התעללות קיצונית או של סכנה ודאית לרוחניות (טימותיאוס א׳. ה׳:8; גלטים ה׳:19–21). אך דברי השליח פאולוס בקורינתים א׳. ז׳:10–17 מעודדים את בני־הזוג הנשואים להישאר יחד. כמובן, כדי לזכות לאושר אמיתי, עליהם להיות נאמנים זה לזה. פאולוס כתב: ”חיי אישות יכובדו אצל הכל ויצועכם אל יחולל. את הזונים והנואפים ישפוט אלוהים” (עברים י״ג:4). המונח ’יצוע’ מתייחס ליחסי־מין בין גבר ואשה הנשואים כחוק. לא ניתן לתאר יחסי־מין מכל סוג אחר, כגון נישואין ליותר מאשה אחת, כ’מכובדים אצל הכל’. יתרה מזו, המקרא מגנה יחסי־מין לפני הנישואין והומוסקסואליות (רומים א׳:26, 27; קורינתים א׳. ו׳:18).
12. מה הם כמה מפירותיה הרעים של הזנות?
12 אפשר שיש בזנות רגעים מעטים של הנאה גופנית, אך אין היא מניבה אושר אמיתי. היא מעוררת את מורת־רוחו של אלוהים ועלולה לפגוע קשות במצפונו של האדם (תסלוניקים א׳. ד׳:3–5). תוצאותיו המרות של מין מחוץ למסגרת הנישואין עלולות להיות איידס ומחלות־מין אחרות. ”מעריכים שיותר מ־250 מיליון איש ברחבי העולם נדבקים מדי שנה בזיבה, וכ־50 מיליון בעגבת”, מצהיר דיווח רפואי אחד. קיימת גם בעיית ההריונות הלא־רצויים. הפדרציה הבינלאומית לפיקוח על הילודה מדווחת שבעולם כולו, מדי שנה יותר מ־15 מיליון בנות שגילן נע בין 15 ל־19 נכנסות להיריון, ושליש מהן מבצעות הפלה. מחקר העלה, כי בארץ אפריקנית אחת, סיבוכים בשעת ההפלה גרמו ל־72 אחוז מכלל מקרי המוות בקרב בנות־העשר’ה. אפשר שחלק מהזונים חומקים ממחלות ומהריונות, אך לא מהנזק הרגשי. רבים איבדו את כבודם־העצמי ואפילו שנאו את עצמם לאחר מעשה.
13. אילו בעיות נוספות גורם הניאוף, ומה צופן העתיד עבור אלה הממשיכים להיות זונים ונואפים?
13 אף שניתן לסלוח על ניאוף, הוא מהווה בסיס מקראי תקף לגירושין מצד בן־הזוג החף־מפשע (מתי ה׳:32; השווה הושע ג׳:1–5). כאשר אי־מוסריות מעין זו גורמת להתמוטטות הנישואין, עלול הדבר להותיר צלקות נפשיות עמוקות בבן־הזוג החף־מפשע ובילדים. לטובת המשפחה האנושית, דבר־אלוהים מצביע על כך שאלוהים יביא את משפטו הקשה על זונים ועל נואפים שאינם מגלים חרטה. יתרה מזו, הוא מראה בבירור שאנשים המעורבים באי־מוסריות ”לא יירשו את מלכות האלוהים” (גלטים ה׳:19, 21).
”אינם מן העולם”
14. (א) מה הן כמה צורות של עבודת־אלילים, שמהן נמנע אדם ירא אלוהים? (ב) אילו הדרכות מספק הכתוב ביוחנן י״ז:14 ובישעיהו ב׳:4?
14 המשתוקקים להשביע את רצון אלוהים וליהנות מברכות המלכות, נמנעים מכל צורה של עבודת־אלילים. המקרא מראה כי עשיית פסלים וסגידה להם, לרבות אלה של המשיח או של מרים, אֵם ישוע, הן פסולות (שמות כ׳:4, 5; יוחנן א׳. ה׳:21). לכן, משיחיים אמיתיים אינם מתייחסים לפסלים, לצלבים ולצלמים כאל דבר מקודש. הם גם נמנעים מצורות מתוחכמות יותר של עבודת־אלילים, כגון מעשי הערצה לדגל ושירת שירים המפארים אומות. כשמופעלים עליהם לחצים לבצע מעשים אלה, הם נזכרים בדברי ישוע לשטן: ”ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד” (מתי ד׳:8–10). ישוע אמר שתלמידיו ”אינם חלק מן העולם” (יוחנן י״ז:14, ע״ח). משמע הדבר לשמור על ניטרליות פוליטית ולחיות בשלום בתואם עם הכתוב בישעיהו ב׳:4, האומר: ”ושפט [יהוה אלוהים] בין הגויים והוכיח לעמים רבים. וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”.
15. מהי בבל הגדולה, ומה עושים תלמידי־מקרא חדשים רבים כדי לצאת ממנה?
15 המשמעות הנוספת של אי היותנו ”חלק מן העולם” היא ניתוק כל קשר עם ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות־הכזב. עבודת־אלוהים טמאה התפשטה מבבל הקדומה, והחזיקה בשלטון רוחני מזיק, המושל באנשים ברחבי העולם. ”בבל הגדולה” כוללת את כל הדתות אשר עיקרי־אמונתן ומעשיהן אינם עולים בקנה אחד עם דעת אלוהים (ההתגלות י״ז:1, 5, 15). איש מעובדי יהוה הנאמנים לא יעסוק בפעילויות בין־דתיות, כגון השתתפות בפולחן של מספר דתות או ריעות רוחנית עם חלק כלשהו של בבל הגדולה (במדבר כ״ה:1–9; קורינתים ב׳. ו׳:14). בעקבות זאת, תלמידי־מקרא חדשים רבים שולחים מכתב, המביע את רצונם להינתק מהארגון הדת י שאליו הם משתייכים. הדבר מקרב אותם אל אלוהי האמת, כפי שהובטח: ”’צאו מתוכם והיברו’, נאום יהוה, ’וטמא אל תיגעו’; ’ואני אקבל אתכם’” (קורינתים ב׳. ו׳:17; ההתגלות י״ח:4, 5). האינך משתוקק מאוד למעמד מקובל זה לפני אבינו השמימי?
בחינת חגיגות שנתיות
16. מדוע משיחיים אמיתיים אינם חוגגים את חג־המולד?
16 אורח־חיים המשקף יראת אלוהים משחרר אותנו מחגיגת החגים בעולם, המייגעת פעמים רבות. למשל, המקרא אינו מגלה את היום המדויק שבו נולד ישוע. ’חשבתי שישוע נולד ב־25 בדצמבר!’ אחדים עשויים לטעון. אין הדבר אפשרי, היות שהוא מת באביב שנת 33 לספירה בגיל 2/1 33. יתרה מזו, בעת הולדתו, הרועים ”נהגו לגור בשדה ולשמור על עדרם באשמורות הלילה” (לוקס ב׳:8). בארץ ישראל, בשלהי חודש דצמבר העונה קרה וגשומה, ובמהלכה נהגו להחזיק את העדרים במכלאות סגורות במשך שעות הלילה כדי להגן עליהם מפני מזג־האוויר החורפי. למעשה, הרומאים יִעדו את ה־25 בדצמבר לחגיגת יום־הולדתו של אל השמש שלהם. מאות שנים לאחר שישוע היה עלי־אדמות, משיחיים כופרים אימצו תאריך זה כדי לחוג את יום־הולדתו של המשיח. עקב כך, משיחיים אמיתיים אינם חוגגים את חג־המולד או כל חג אחר המבוסס על אמונות דתיות כוזבות. מאחר שהם מעניקים ליהוה מסירות בלעדית, הם גם אינם מקיימים חגים המאלילים בני־אדם חוטאים או אומות.
17. מדוע אנשים יראי אלוהים אינם עורכים מסיבות ימי־הולדת, ומדוע הילדים המשיחיים מאושרים בכל זאת?
17 המקרא מזכיר בפירוש רק שתי חגיגות ימי־הולדת, כאשר בשתיהן מעורבים אנשים שלא שירתו את אלוהים (בראשית מ׳:20–22; מתי י״ד:6–11). מאחר שכתבי־הקודש אינם מגלים את מועד לידתו של האיש המושלם ישוע המשיח, מדוע נקדיש תשומת־לב מיוחדת לימי־הולדתם של בני־אדם לא־מושלמים? (קהלת ז׳:1) כמובן, הורים יראי אלוהים אינם מחכים ליום מיוחד כדי להפגין את אהבתם כלפי ילדיהם. נערה משיחית בת 13 העירה: ”משפחתי ואני נהנים מאוד... אני קשורה מאוד להוריי, וכשהילדים האחרים שואלים אותי מדוע אינני חוגגת חגים, אני אומרת להם שאצלי כל יום הוא חגיגה”. צעיר משיחי בן 17 אמר: ”בביתנו, אנחנו מעניקים מתנות כל השנה”. מתנות הניתנות באופן ספונטני מסבות אושר רב יותר.
18. איזה יום ציווה ישוע על תלמידיו לציין מדי שנה, ומה מזכיר לנו הדבר?
18 למבקשים לנהל חיים המשקפים יראת אלוהים, יש יום אחד שעליהם לציין מדי שנה. יום זה הוא סעודת־הערב של האדון, שתדירות נקראת ערב־הזיכרון למות המשיח. בנוגע לכך, ציווה ישוע על תלמידיו: ”זאת עשו לזִכרי” (לוקס כ״ב:19, 20; קורינתים א׳. י״א:23–25). כאשר ישוע ערך סעודה זו בליל הי”ד בניסן, שנת 33 לספירה, הוא השתמש במצה וביין אדום, המייצגים את גופו האנושי הבלתי חוטא ואת דמו המושלם (מתי כ״ו:26–29). משיחיים המשוחים ברוח־קודשו של אלוהים נוטלים מִסְמלים אלה. הברית החדשה והברית למלכות נכרתו עימם, והם בעלי תקווה שמימית (לוקס י״ב:32; כ״ב:20, 28–30; רומים ח׳:16, 17; ההתגלות י״ד:1–5). למרות זאת, כל הנוכחים בערב הי”ד בניסן, על־פי הלוח העברי הקדום, מפיקים ממנו תועלת. הם נזכרים באהבה שגילו יהוה אלוהים וישוע המשיח בספקם את הקורבן המכפר על החטאים, שהופך את חיי־הנצח אפשריים לכל הזוכים בחסד אלוהים (מתי כ׳:28; יוחנן ג׳:16).
תעסוקה ובילוי
19. באיזה אתגר בנוגע לפרנסה נתקלים משיחיים?
19 משיחיים אמיתיים מחויבים לעמול ולפרנס את עצמם. ביצוע הדבר מסב לראשי־המשפחות תחושת סיפוק (תסלוניקים א׳. ד׳:11, 12). כמובן, אם עיסוקו של המשיחי מנוגד לכתוב במקרא, הדבר יגזול ממנו את אושרו. אולם, לעתים המשיחי מתקשה למצוא עבודה העולה בקנה אחד עם אמות־המידה המקראיות. למשל, שכירים אחדים נדרשים להונות את הלקוחות. מאידך, מעסיקים רבים יתחשבו במצפונו של העובד הישר ויסתגלו אליו, כיוון שלא ירצו לאבד עובד מהימן. אולם, יהיו ההתפתחויות אשר יהיו, הייה סמוך ובטוח שאלוהים יברך את מאמציך למצוא עבודה המאפשרת לך לשמור על מצפון טהור (קורינתים ב׳. ד׳:2).
20. מדוע עלינו להיות בררניים בבחירת הבידור שלנו?
20 מאחר שאלוהים חפץ שמשרתיו יהיו מאושרים, עלינו לאזן את עמלנו עם תקופות מרעננות של בילוי ומנוחה (מרקוס ו׳:31; קהלת ג׳:12, 13). עולם השטן מעודד בידור חסר יראת אלוהים. אך כדי לשאת חן בעיני אלוהים, עלינו להיות בררניים לגבי ספרים שאנו קוראים, לגבי תוכניות הרדיו והמוסיקה אשר להן אנו מאזינים, לגבי הופעות, סרטים, מחזות, תוכניות טלוויזיה וסרטי וידיאו, שבהם אנו צופים. אם הבידור שבחרנו בעבר מנוגד לאזהרות הכתובות בפסוקים, כגון דברים י״ח:10–12; תהלים י״א:5 ואפסים ה׳:3–5, נשביע את רצון יהוה ונהיה מאושרים יותר, אם נערוך שינויים.
כבוד כלפי החיים והדם
21. כיצד הכבוד כלפי החיים צריך להשפיע על השקפתנו בנושא הפלות ועל הרגלינו ומעשינו?
21 כדי לזכות לאושר אמיתי, עלינו להתייחס לחיי אדם כאל דבר קדוש, כשם שיהוה מתייחס אליהם. דברו אוסר עלינו לרצוח (מתי י״ט:16–18). למעשה, התורה שנתן אלוהים לישראל, מראה שהוא מתייחס אל תינוק שטרם נולד כאל חיים יקרים — לא כאל דבר שיש להשמידו (שמות כ״א:22, 23). נוסף על כך, אל לנו לזלזל בערך החיים על־ידי שימוש בטבק, השחתת גופנו בסמים או באלכוהול או נטילת סיכונים מיותרים. כמו־כן, אל לנו להיות מעורבים בעיסוקים הכרוכים בסכנת־מוות ואף לא להתעלם מאמצעי־זהירות, דבר העלול להסתיים באשמת־דמים (דברים כ״ב:8).
22. (א) מהי השקפת אלוהים באשר לדם ולשימוש בו? (ב) דמו של מי לבדו אכן מציל־חיים?
22 יהוה אמר לנוח ולמשפחתו שהדם מייצג נפש, כלומר חיים. לפיכך, אלוהים אסר עליהם לאכול כל דם (בראשית ט׳:3, 4). מאחר שאנו צאצאיהם, חוק זה מחייב גם את כולנו. יהוה אמר לבני־ישראל שיש לשפוך את הדם על הארץ, ואין להשתמש בו לצרכיו הפרטיים של האדם (דברים י״ב:15, 16). חוק אלוהים בנוגע לדם הוזכר שוב, כאשר המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה נצטוו ”להימנע... מדם” (מעשי־השליחים ט״ו:28, 29). מתוך כבוד לקדושת־החיים, אנשים יראי אלוהים אינם מקבלים עירויי־דם, גם אם אחרים עומדים על כך שנוהג זה מציל־חיים. תחליפים רפואיים רבים המקובלים על עדי־יהוה, מוכיחים עצמם כיעילים מאוד ואינם חושפים את האדם לסיכונים הכרוכים בעירויי־דם. המשיחיים יודעים, כי רק דמו השפוך של ישוע הוא אכן מציל־חיים. האמונה בו מביאה לידי סליחה ותקווה לחיי־נצח (אפסים א׳:7).
23. מהו הגמול הנובע מאורח־חיים המשקף יראת אלוהים?
23 ללא ספק, ניהול אורח־חיים המשקף יראת אלוהים דורש מאמץ. הוא עלול להביא בעקבותיו לעג מצד בני־משפחה או מכרים (מתי י׳:32–39; פטרוס א׳. ד׳:4). אולם, הגמול הנובע מניהול אורח־חיים זה עולה על כל מבחן. הוא מביא לידי מצפון טהור ומאפשר התרועעות בריאה עם עמיתינו לאמונה, עובדי יהוה (מתי י״ט:27, 29). אזי, דמיין לך גם חיי־נצח בעולם החדש רב־הצדק של אלוהים (ישעיהו ס״ה:17, 18). מה רבה השמחה להיענות לעצת המקרא ולשמח את לב יהוה! (משלי כ״ז:11) אין תימה, שניהול חיים המשקפים יראת אלוהים מניב אושר! (תהלים קכ״ח:1, 2).
בחן את ידיעותיך
מה הן סיבות אחדות לכך שחיים המשקפים יראת אלוהים מניבים אושר?
כדי לנהל חיים המשקפים יראת אלוהים, אילו שינויים עשויים להידרש?
מדוע אתה מעוניין לנהל חיים המשקפים יראת אלוהים?
[תמונה בעמודים 124, 125]
פעילויות רוחניות המאוזנות עם שעות בילוי, תורמות לאושרם של אלה שחייהם משקפים יראת אלוהים