פרק שנים־עשר
ביכולתך להתגבר על בעיות המזיקות למשפחה
1. אילו בעיות נסתרות קיימות במשפחות מסוימות?
זה עתה סיימת לנקות ולמרק את המכונית הישנה. לעוברי־אורח היא נראית מצוחצחת, כמעט חדשה. אולם מתחת לפני השטח, אוכלת החלודה את שלדת הרכב. ניתן להשוות זאת למשפחות מסוימות. כלפי חוץ נראה שהכל כשורה, אלא שהפנים המחייכות הן מסווה לפחד ולכאב. בחדרי־חדרים, חומרים מאכּלים שוחקים את שלום המשפחה. עם בעיות בעלות השפעה זו נמנים אלכוהוליזם ואלימות.
נזקי האלכוהוליזם
2. (א) מהי ההשקפה המקראית על משקאות חריפים? (ב) מהו אלכוהוליזם?
2 המקרא אינו מגנה שתייה מתונה של משקאות חריפים, אך הוא כן מגנה שכרות (משלי כ״ג:20, 21; קורינתים א׳. ו׳:9, 10; טימותיאוס א׳. ה׳:23; טיטוס ב׳:2, 3). האלכוהוליזם הוא יותר מסתם שכרות; זוהי נטייה כרונית למשקאות חריפים, ואובדן שליטה על כמות השתייה. מבין האלכוהוליסטים יש מבוגרים. לצערנו, יש מביניהם גם צעירים.
3, 4. תאר את השפעות האלכוהוליזם על בן־זוגו של האלכוהוליסט ועל ילדיו.
3 זה דורי דורות המקרא מלמד כי שתייה מופרזת של משקאות חריפים עלולה להפר את שלום המשפחה (דברים כ״א:18–21). ההשפעות ה’מאכּלות’ של האלכוהוליזם משפיעות על כל המשפחה. האשה עשויה להיות שקועה כל־כולה במאמצים להרחיק את האלכוהוליסט מהטיפה המרה או בהתמודדות עם התנהגותו הבלתי צפויה.a היא תנסה להחביא את המשקאות, להשליך אותם לאשפה, להסתיר את הכסף, להזכיר לו את אהבתו למשפחתו, לחיים ואפילו לאלוהים בניסיון לדבר על לבו — אבל האלכוהוליסט ממשיך בשלו. כשמאמציה שוב ושוב עולים בתוהו, היא מרגישה תסכול וחוסר אונים. היא עלולה לחוש פחד, כעס, אשמה, עצבנות, דאגה וחוסר כבוד־עצמי.
4 השלכות האלכוהוליזם של ההורה אינן פוסחות על הילדים. פעמים הדבר בא לידי ביטוי בהתקפות פיסיות ופעמים בהתעללות מינית. אפשר שהילדים יאשימו את עצמם בבעיית השתייה של ההורה. במקרים רבים, הם מאבדים כליל את אמונם בזולת בשל התנהגותו הבלתי יציבה של האלכוהוליסט. הואיל ואינם יכולים לדבר בחופשיות על המתרחש בבית, הם עלולים להתרגל להפנים את רגשותיהם, דבר שקרוב לוודאי יפגע בבריאותם (משלי י״ז:22). יש חשש שילדים אלה ימשיכו לסבול מחוסר ביטחון או מחוסר כבוד־עצמי גם בבגרותם.
מה המשפחה יכולה לעשות?
5. כיצד ניתן להתמודד עם אלכוהוליזם, ומדוע זה כה קשה?
5 אומנם בני־סמכא רבים טוענים שהאלכוהוליזם הוא מחלה חשוכת־מרפא, אך הרוב מסכימים כי מידת־מה של החלמה אפשרית, בעזרת תוכנית של התנזרות מוחלטת ממשקאות חריפים. (השווה מתי ה׳:29.) ואולם אין זה קל כפי שזה נשמע לשכנע אלכוהוליסט לקבל עזרה, מפני שברוב המקרים הוא מכחיש את קיומה של הבעיה. אך כשבני־המשפחה נוקטים צעדים כדי להתמודד עם השפעות האלכוהוליזם, אפשר שהאלכוהוליסט יתחיל להכיר בבעייתו. רופא שצבר ניסיון בעזרה לאלכוהוליסטים ולמשפחותיהם אמר: ”לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא שבני־המשפחה פשוט ימשיכו לנהל את חייהם על הצד הטוב ביותר. האלכוהוליסט יהיה יותר ויותר מוטרד מהניגוד החד בינו לבין שאר המשפחה”.
6. מהו מקור העצות הטוב ביותר עבור משפחותיהם של אלכוהוליסטים?
6 אם אחד מבני־משפחתך אלכוהוליסט, עצות המקרא שנכתבו בהשראה יסייעו בידך לנהל את חייך על הצד הטוב ביותר (ישעיהו מ״ח:17; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). שית לבך לכמה עקרונות שעזרו למשפחות להתמודד בהצלחה עם בעיית האלכוהוליזם.
7. מי אשם בבעיית השתייה של האלכוהוליסט?
7 אל תאשים את עצמך. המקרא מורה: ”כל אחד ישא את הנטל שלו”, ו”כל אחד מאיתנו יתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (גלטים ו׳:5; רומים י״ד:12). אפשר שהאלכוהוליסט ירמוז שבני־המשפחה אשמים במצבו. ייתכן שיאמר למשל: ”אם הייתם מתייחסים אלי יפה יותר, לא הייתי שותה”. אם ייווצר רושם שאחרים מסכימים עימו, הדבר יעודד אותו להמשיך בדרכו. בכל הנסיבות וללא תלות בגישותיהם של אחרים, כל אחד מאיתנו — לרבות אלכוהוליסטים — יתן את הדין על מעשיו. (השווה פיליפים ב׳:12.)
8. באילו דרכים ניתן לעזור לאלכוהוליסט לשאת בתוצאות של בעייתו?
8 אל תראה חובה לעצמך לגונן תמיד על השתיין מפני תוצאות שכרותו. המשל המקראי על אדם שחמתו בוערת בו מתאים גם לאלכוהוליסט: ”אם תציל ועוד תוסיף”, כלומר אם תציל אותו פעם אחת, תוסיף לעשות זאת שוב ושוב (משלי י״ט:19). הנח לו לשאת בתוצאות השתייה המופרזת. תן לו לנקות ולסדר אחריו, או לטלפן למעסיקו בבוקר שלמחרת השתכרותו.
9, 10. מדוע על משפחת האלכוהוליסט להסכים לקבל עזרה, ואת עזרתם של מי במיוחד עליה לבקש?
9 קבל עזרה. במשלי י״ז:17 נאמר: ”בכל עת אוהב הרֵע, ואח לצרה ייוולד”. אם יש אלכוהוליסט במשפחתך, אתה ב”צרה”. אתה זקוק לעזרה. אל תהסס להישען על ’רֵעים’ (משלי י״ח:24). בשיחות עם מי שמבינים את הבעיה או שהתנסו במצב דומה תקבל הצעות מעשיות כדי לדעת מה לעשות ומה לא לעשות. אך הייה מאוזן. שוחח עם אנשים שאתה סומך עליהם, ויודע ש’סודך’ יהיה שמור עימם (משלי י״א:13).
10 בנה אמון בזקני־קהילה משיחיים. הזקנים בקהילה המשיחית הם מקור לעזרה רבה. אנשים בוגרים אלו בקיאים בדבר־אלוהים ומנוסים בייחוס העקרונות לנסיבות. תיווכח שהם ”כמחבא־רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (ישעיהו ל״ב:2). לא זו בלבד שהם מגינים על הקהילה ככלל מפני השפעות מזיקות, הם גם מנחמים את הסובלים מבעיות שונות, מפיחים בהם כוח ומתעניינים בהם אישית. הפק את מלוא התועלת מעזרתם.
11, 12. מי מושיט את העזרה הרבה ביותר למשפחות האלכוהוליסטים, וכיצד הוא תומך בהם?
11 מעל לכל, שאב כוח מיהוה. המקרא מבטיחנו בחום: ”קרוב יהוה לנשברי־לב, ואת דַכְּאי־רוח יושיע” (תהלים ל״ד:19). אם אחד מבני־משפחתך מכור לטיפה המרה, ולבך שבור או רוחך נדכאת בשל כל הלחצים הנובעים מכך, דע כי ”קרוב יהוה”. הוא מבין עד כמה קשה המצב במשפחתך (פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
12 אמונה בדברי יהוה שבכתבי־הקודש תעזור לך להתגבר על דאגותיך (תהלים ק״ל:3, 4; מתי ו׳:25–34; יוחנן א׳. ג׳:19, 20). לימוד דבר־אלוהים ויישום עקרונותיו יסללו לפניך את הדרך לקבלת עזרה מרוח־הקודש של אלוהים, אשר תעניק לך ”כוח נשגב” להתמודד עם בעיות השעה (קורינתים ב׳. ד׳:7).b
13. איזו בעיה נוספת מזיקה למשפחות רבות?
13 השתייה לשוכרה עלולה לגרור בעיה אחרת המזיקה למשפחות רבות — אלימות במשפחה.
אלימות במשפחה — נזקיה
14. מה היתה התקרית הראשונה של אלימות במשפחה, ומהו המצב כיום?
14 בתקרית האלימה הראשונה בתולדות האנושות היו מעורבים שני אחים, קין והבל (בראשית ד׳:8). מני אז, ידעה האנושות את כל צורות האלימות במשפחה. בעלים מכים את נשיהם, נשים תוקפות את בעליהן, הורים מכים באכזריות את ילדיהם הקטנים, ומבוגרים מתעללים בהוריהם הזקנים.
15. מה הן ההשפעות הרגשיות של אלימות במשפחה?
15 נזקי האלימות במשפחה אינם מסתכמים בצלקות גופניות. היא גורמת נזק חמור בהרבה. אשה מוכה אמרה: ”אתה מתמודד עם רגשות כבדים של אשמה ובושה. כמעט בכל בוקר, אתה רוצה רק להישאר במיטה, ומקווה שזה היה חלום רע”. ילדים שהיו עדי־ראייה לאלימות במשפחה וכן ילדים מוכים, עלולים להיות אלימים כשיתבגרו ויקימו משפחה.
16, 17. מהי אלימות נפשית, וכיצד היא משפיעה על בני־משפחה?
16 התעללות גופנית אינה הפן היחידי של אלימות במשפחה. פעמים רבות התקיפה נעשית במילים. משלי י״ב:18 אומר: ”יש בוטה כמדקרות חרב”. ה”מדקרות” המאפיינות אלימות במשפחה כוללות כינויי־גנאי וצעקות וכן ביקורת בלתי פוסקת, הטחת עלבונות ואיומים לפגיעה פיסית. אלימות נפשית גורמת לפצעים סמויים, וברוב המקרים איש אינו מבחין בהם.
17 מצערת במיוחד היא האלימות הנפשית כלפי ילד — הביקורת והזלזול התמידיים באשר לכישוריו, לאינטליגנציה שלו או לערכו כאדם. אלימות מילולית זו עלולה לשבור את רוחו של הילד. אומנם כל הילדים זקוקים למשמעת. אך המקרא מורה לאבות: ”אל תרגיזו את ילדיכם, פן תיפול רוחם” (קולוסים ג׳:21).
כיצד למנוע אלימות במשפחה
18. במה ראשיתה של האלימות במשפחה, וכיצד, על־פי המקרא, ניתן לשים לה קץ?
18 אלימות במשפחה ראשיתה בלב ובמוח; קו־הפעולה שלנו הוא תוצאה של קו־המחשבה שלנו (יעקב א׳:14, 15). כדי לשים קץ לאלימות, האדם האלים חייב לשנות את אורח־חשיבתו (רומים י״ב:2). האם זה אפשרי? כן. לדבר־אלוהים הכוח לשנות בני־אדם. בכוחו לשרש גישות הרסניות, גם אם הן איתנות כ”מבצרים” (קורינתים ב׳. י׳:4; עברים ד׳:12). ידע מקראי מדויק משנה בני־אדם מן הקצה אל הקצה, עד כי ייאמר עליהם שלבשו אישיות חדשה (אפסים ד׳:22–24, ע״ח; קולוסים ג׳:8–10).
19. מה צריכה להיות גישת המשיחי אל בן־זוגו לנישואין, וכיצד עליו להתייחס אליו?
19 הגישה לבן־הזוג. דבר־אלוהים אומר: ”כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו” (אפסים ה׳:28). המקרא מציין גם שעל הבעל לתת לאשתו כבוד בידיעה שהיא ”כלי חלש יותר” (פטרוס א׳. ג׳:7). הנשים נקראות ”לאהוב את בעליהן” ולרחוש להם ”כבוד רב” (טיטוס ב׳:4; אפסים ה׳:33, ע״ח). ללא ספק, בעל ירא אלוהים אינו יכול לומר בכנות שהוא מכבד באמת ובתמים את אשתו, אם הוא פוגע בה פיסית או מילולית. כמו־כן, אשה הצועקת על בעלה, מדברת אליו בעוקצנות או מרבה לגעור בו, אינה יכולה לומר שהיא אוהבת ומכבדת אותו בלב שלם.
20. בפני מי אחראים ההורים לילדיהם, ומדוע ציפיות ההורים מן הילדים צריכות להיות מציאותיות?
20 גישה הולמת לילדים. הילדים ראויים, וגם זקוקים, לאהבה ולתשומת־הלב של הוריהם. דבר־אלוהים מכנה ילדים ”נחלת יהוה” ו”שכר” (תהלים קכ״ז:3). ההורים אחראים בפני יהוה לדאוג לנחלה זו. המקרא מזכיר את ”דברי הילדות” ואת ה”איוולת” הקשורה בלב נער (קורינתים א׳. י״ג:11; משלי כ״ב:15). אל להורים להיות מופתעים כשהילדים נוהגים בטיפשות. הם רק ילדים. כשההורים מציבים לילד דרישות, עליהם להתחשב בגילו, ברקע המשפחתי שלו וביכולתו. (ראה בראשית ל״ג:12–14.)
21. כיצד יתייחסו יראי אלוהים להוריהם הקשישים?
21 הגישה להורים קשישים. בויקרא י״ט:32 נאמר: ”מפני שיבה תקום, והדרתָ פני זקן”. חוק אלוהים מעודד אפוא יחס כבוד כלפי הקשישים והתחשבות רבה בהם. אפשר שיש בזה משום אתגר, אם נדמה שההורה הזקן דורש דרישות מוגזמות או אם הוא חולה, כבד תנועה או קשה תפיסה. למרות זאת, המקרא מזכיר לילדים ”להשיב גמול להוריהם” (טימותיאוס א׳. ה׳:4). משמע הדבר לכבדם ולהוקירם, ואולי גם להושיט להם עזרה כלכלית. התעללות גופנית או כל התעללות אחרת סותרות לחלוטין את הדרכת המקרא.
22. איזו תכונה נחוצה להתגברות על אלימות במשפחה, וכיצד ניתן לטפחה?
22 טפח ריסון עצמי. משלי כ״ט:11 אומר: ”כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה” [כלומר, ישקיט את רוחו עד הסוף]. כיצד תוכל לשלוט ברוחך? במקום להניח לתסכול להתפתח בלבך, פעל ללא דיחוי לפתרון בעיות (אפסים ד׳:26, 27). אם אתה עומד לאבד שליטה, עזוב את המקום. התפלל לאלוהים ובקש את עזרת רוח־קודשו בטיפוח ריסון עצמי (גלטים ה׳:22, 23). טיול רגלי או התעמלות יכולים לעזור לך לשלוט ברגשותיך (משלי י״ז:14, 27). השתדל להיות ”אֶרך אפיים” (משלי י״ד:29).
להיפרד או לא להיפרד?
23. מה עלול לקרות לחבר בקהילה המשיחית, הנכשל שוב ושוב ללא חרטה בהתפרצויות זעם אלימות, המתבטאות אולי בהתעללות גופנית במשפחתו?
23 המקרא מציין ’שנאה, מדון וכעס’ בין המעשים שאלוהים מגנה, ומוסיף ש”עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות האלוהים” (גלטים ה׳:19–21). לפיכך, מי שמתיימר להיות משיחי ונכשל שוב ושוב, מבלי להתחרט, בהתפרצויות זעם אלימות, המתבטאות אולי בהתעללות בבן־הזוג או בילדים, מסתכן בנידוי מהקהילה המשיחית. (השווה יוחנן ב׳. פסוקים 9, 10.) כך הקהילה אינה נטמאת באנשים מעין אלה (קורינתים א׳. ה׳:6, 7; גלטים ה׳:9).
24. (א) איזו החלטה עשוי לקבל בן־זוג מוכה? (ב) כיצד ידידים וזקני־קהילה איכפתיים יכולים לתמוך בבן־זוג מוכה, אך מה אל להם לעשות?
24 ומה לגבי משיחיים שבן־זוגם נוהג להכותם, ולא מסתמן שום שינוי בהתנהגותו? יש שבחרו מסיבה זו או אחרת להמשיך לחיות עם בן־זוג כזה. אחרים העדיפו לעזוב, מאחר שסברו שבריאותם הגופנית, הנפשית והרוחנית — ואולי אף חייהם — נתונים בסכנה. קו־הפעולה שינקוט הקורבן לאלימות במשפחה הוא החלטתו האישית לפני יהוה (קורינתים א׳. ז׳:10, 11). ידידים בעלי כוונות טובות, קרובי־משפחה או זקני־קהילה משיחיים יכולים לעזור ולייעץ, אך אל להם ללחוץ על הקורבן ולשכנעו לנהוג כך או אחרת. זוהי החלטה אישית (רומים י״ד:4; גלטים ו׳:5).
הקץ לבעיות מזיקות
25. מה הועיד יהוה למשפחות?
25 בעיות ה’מאכּלות’ משפחות, כגון אלכוהוליזם ואלימות, מעולם לא נכללו במטרה שעמדה לנגד עיניו של יהוה, כשאיחד את אדם וחוה בברית הנישואין (אפסים ג׳:14, 15). המשפחה נועדה להיות מסגרת שבה האהבה והשלום יפרחו, מסגרת האמורה לספק את צרכיו השכליים, הרגשיים והרוחניים של כל אחד מחבריה. אולם, משנכנס החטא לתמונה, החל מוסד המשפחה להתפורר בקצב מהיר. (השווה קהלת ח׳:9.)
26. איזה עתיד מצפה למי שמשתדלים לנהל אורח־חיים התואם את דרישות יהוה?
26 לשמחתנו, יהוה לא ויתר על מטרתו. הוא מבטיח עולם חדש ושליו, שיושביו ”ישבו לבטח, ואין מחריד” (יחזקאל ל״ד:28). אותה עת, אלכוהוליזם, אלימות במשפחה וכל הבעיות המזיקות כיום למשפחות יחלפו לבלי שוב. בני־האדם יחייכו, לא כדי להסוות פחד וכאב, אלא משום ש’יתענגו על רוב שלום’ (תהלים ל״ז:11).
a הגם שאנו מתייחסים לאלכוהוליסט, העקרונות המובאים תקפים גם לגבי אלכוהוליסטית.
b בארצות מספר, קיימים מרכזי טיפול, בתי־חולים ושירותי גמילה, המתמחים בעזרה לאלכוהוליסטים ולבני־משפחותיהם. זכותו של הפרט להחליט אם להיעזר בהם אם לאו. חברת המצפה אינה ממליצה על שיטת טיפול זו או אחרת. מכל מקום, על הפרט להקפיד שהטיפול לא יגבול בהפרת עקרונות מקראיים.