קשר עין

עינינו יכולות לבטא גישות ולהביע רגשות.‏ ביכולתן להעיד על הפתעה או על פחד.‏ הן עשויות לבטא רגשי חמלה או אהבה.‏ לעתים הן יסגירו ספק או יעידו על צער עמוק.‏ אדם קשיש דיבר על בני עמו אשר סבלו רבות ואמר:‏ ”‏עינינו מדברות במקומנו”‏.‏

יש שיסיקו מסקנות לגבינו ולגבי דברינו בהתאם לדברים שבהם מתמקדות עינינו.‏ בתרבויות רבות,‏ אנשים נוטים לבטוח במישהו ששומר עימם על קשר עין ידידותי.‏ מצד שני,‏ הם יטילו ספק בכנותו או בכישוריו של אדם המתבונן ברגליו או בחפץ כלשהו במקום באנשים שאליהם הוא מדבר.‏ במספר תרבויות אחרות מפרשים קשר עין אינטנסיבי כגסות רוח,‏ תוקפנות או קריאת תיגר.‏ זה נכון במיוחד כאשר מדברים עם בני המין השני,‏ עם ראש שבט או עם אדם הנושא תואר כבוד.‏ כמו כן,‏ באזורים מסוימים אם צעיר יוצר קשר עין ישיר כשהוא פונה לאדם מבוגר,‏ הדבר נחשב לחוסר כבוד מצידו.‏

על כל פנים,‏ במקרים שאין בכך כל פגיעה ברגשות,‏ ניתן להסתכל לאדם בעיניים וכך להוסיף דגש להצהרה חשובה.‏ הדבר יכול להעיד על שכנוע עמוק מצד הדובר.‏ שים לב כיצד הגיב ישוע כאשר תלמידיו הביעו תמיהה רבה ושאלו:‏ ”‏מי יכול להיוושע?‏”‏ המקרא ממשיך ואומר:‏ ‏”‏הביט בהם ישוע ואמר:‏ ’‏מבני אדם נבצר הדבר,‏ אבל האלוהים כל יכול’‏”‏ (‏מתי י״ט:‏25,‏ 26‏)‏.‏ כתבי־הקודש גם מראים שהשליח פאולוס בחן היטב את תגובות הקהל שלו.‏ במקרה מסוים,‏ איש שהיה פיסח מלידה נכח כאשר פאולוס נשא דברים.‏ במעשי השליחים י״ד:‏9,‏ 10 נאמר:‏ ”‏הוא שמע את שאול מדבר.‏ כשהביט בו שאול וראה שיש לו אמונה להירפא,‏ אמר בקול גדול:‏ ’‏קום על רגליך והזדקף!‏’‏”‏

הצעות לשירות־השדה.‏ הייה ידידותי ולבבי כלפי האנשים שאתה פוגש בשירות־השדה.‏ שאל במידת האפשר שאלות מעוררות מחשבה כדי להתחיל בשיחה על נושא שיש לכם בו עניין משותף.‏ השתדל תוך כדי כך ליצור קשר עין — או לכל הפחות להסתכל בפניו של האדם באופן מכובד וידידותי.‏ חיוך לבבי ומבט המשקף שמחה פנימית עשויים לשבות את לבו.‏ ארשת פנים כזו יכולה לומר רבות על אישיותך ולעזור לפרט להקשיב לדבריך בצורה רגועה יותר.‏

שימת לב הולמת לעיניו של האדם עשויה לעזור לך לדעת כיצד להתמודד עם מצב מסוים.‏ אולי תוכל לראות אם האדם כועס או שהוא ממש לא מעוניין.‏ ייתכן שתשים לב שהוא לא מבין את דבריך.‏ בדרך כלל אפשר לדעת אם הוא מתחיל לאבד את הסבלנות.‏ ניתן יהיה לראות גם אם הוא מאוד מעוניין.‏ עיניו יכולות לומר לך להגביר את קצב הדיבור,‏ להשתדל לשתף אותו יותר בשיחה,‏ לסיים את הדיון או להראות לו כיצד מתנהל שיעור מקרא.‏

הן במהלך מתן עדות בפומבי והן בעת ניהול שיעור מקרא ביתי,‏ עשה מאמץ לשמור על קשר עין מכובד עם האדם שאליו אתה מדבר.‏ אך אל תנעץ בו את מבטך שמא תביא אותו במבוכה (‏מל״ב ח׳:‏11‏)‏.‏ תחת זאת,‏ הבט בפניו לעתים תכופות ובצורה טבעית וידידותית.‏ בארצות רבות דבר זה משקף התעניינות כנה.‏ כמובן,‏ כאשר תקריא מהמקרא או מפרסום אחר,‏ עיניך צריכות להתמקד בכתוב.‏ אך אם ברצונך להדגיש נקודה מסוימת תוכל להביט ישירות באדם,‏ אפילו אם יהיה זה אך לרגע קט.‏ כאשר תעשה הפוגות קצרות בקריאה ותרים את מבטך,‏ תוכל לראות כיצד הוא מגיב לחומר שאתה מקריא.‏

אם ביישנות מקשה עליך בהתחלה ליצור קשר עין,‏ אל תאמר נואש.‏ בעזרת תרגול,‏ קשר עין נאות יהפוך עבורך לדבר טבעי ויעזור לך לתקשר עם הזולת ביעילות רבה יותר.‏

בהרצאה.‏ המקרא מספר שלפני שהתחיל ישוע את דרשת־ההר,‏ הוא ”‏נשא את עיניו אל תלמידיו”‏ (‏לוקס ו׳:‏20‏)‏.‏ למד מדוגמתו.‏ אם אתה עומד לפני קבוצה,‏ הפנה אליהם את מבטך והשתהה מעט בטרם תדבר.‏ במקומות רבים כרוך בכך יצירת קשר עין עם יחידים בתוך הקהל.‏ עיכוב קל זה יכול לעזור לך להתגבר על תחושת המתח הראשונית.‏ הוא גם מסייע ליושבים בקהל להסתגל לגישה או לרגש המתגלים בהבעת פניך.‏ יתרה מזו,‏ כך אתה מאפשר למאזינים להירגע ולהיות מוכנים להעניק לך את מלוא תשומת הלב.‏

התבונן בקהל במהלך הנאום.‏ אל תסתפק במבט כללי על הנוכחים אלא השתדל להתבונן ביחידים מתוכם.‏ כמעט בכל תרבות,‏ אנשים מצפים שהנואם יצור עימם קשר עין במידה כלשהי.‏

התבוננות בקהל אינה תנועה קבועה של העיניים מצד אל צד ותו לא.‏ צור קשר עין הולם עם אחד מהיושבים בקהל,‏ ואם מתאים לעשות כן,‏ אמור משפט שלם לאותו אדם.‏ לאחר מכן התבונן במישהו אחר ואמור לו משפט אחד או שניים.‏ אל תביט במישהו למשך זמן כה רב עד שהוא יחוש שלא בנוח,‏ והימנע מלרכז את מבטך באנשים ספורים בלבד מתוך הקהל.‏ המשך לשוטט בעיניך בין כל היושבים בקהל,‏ אך כאשר אתה פונה אל אדם מסוים,‏ נסה ממש לדבר אליו ולשים לב לתגובתו בטרם תעבור למישהו אחר.‏

עליך להניח את רשימותיך על דוכן הנואמים,‏ לאחוז אותן בידך או לשים אותן בתוך המקרא שלך בצורה שתאפשר לך להביט בהן בחטף רק בעזרת תנועה של העיניים.‏ אם תצטרך לשנות כליל את תנוחת ראשך כדי להביט ברשימות,‏ ייפגם הקשר שלך עם הקהל.‏ עליך לתת את הדעת למספר הפעמים שאתה מביט ברשימותיך וגם לשים לב מתי אתה עושה כן.‏ אם תתבונן ברשימותיך בנקודת השיא של הנאום,‏ לא זו בלבד שתגובת הקהל תיעלם מעיניך,‏ אלא שגם הצגת־הדברים תאבד מתוקפה.‏ כמו כן,‏ אם תיצמד לרשימותיך תאבד את הקשר עם הקהל.‏

כאשר אתה מוסר למישהו כדור,‏ אתה מסתכל כדי לראות אם הוא תפס אותו.‏ כל רעיון בנאומך הוא ”‏מסירת כדור”‏ ליושבים בקהל.‏ ה”‏תפיסה”‏ ניכרת בתגובתם — הנהון,‏ חיוך או מבט קשוב.‏ כאשר אתה מקפיד על קשר עין טוב,‏ יותר קל לך לוודא שהקהל ”‏תופס”‏ את רעיונותיך.‏

אם התבקשת להקריא לפני הקהילה,‏ האם עליך לנסות להתבונן בקהל במהלך הקריאה?‏ אם המאזינים עוקבים אחר קריאתך בספרי מקרא שלהם,‏ רובם לא ידעו אם אתה בכלל מביט בהם.‏ אך התבוננות בקהל יכולה להוסיף חיים לקריאתך מכיוון שכך תהיה מודע יותר לתגובתם.‏ ואם יש חלק בקהל שאינם מסתכלים בספרי המקרא שלהם או שמחשבותיהם נודדות,‏ קשר עין עם הנואם יכול להחזיר את תשומת לבם לקריאה.‏ מובן שתוכל להרים את מבטך רק לזמן קצר,‏ ואל לך לעשות זאת באופן שיפגום בשטף הקריאה.‏ לשם כך מוטב שתחזיק את המקרא בידך,‏ תזקוף את ראשך ותקפיד שהסנטר לא יהיה צמוד לחזה.‏

מעת לעת מתבקשים זקני־קהילה לנאום מתוך תמליל בכינוסים.‏ כדי לעשות זאת ביעילות,‏ דרושים ניסיון,‏ התכוננות יסודית ותרגול רב.‏ כמובן,‏ השימוש בתמליל מגביל את קשר העין עם הקהל.‏ אך לנואם שהתכונן היטב לא צריכה להיות בעיה להביט מדי פעם בקהל מבלי לאבד את מקומו בחומר.‏ צורת הגשה זו תעזור לו לרתק את הנוכחים וכך הם יוכלו להפיק את מלוא התועלת מן ההדרכה הרוחנית החשובה.‏