קריאת הפסוקים בהטעמה

כאשר אתה מדבר עם אחרים על מטרותיו של אלוהים,‏ בשיחה אישית או מן הבמה,‏ עליך למקד את תשומת הלב בדבר־אלוהים.‏ לשם כך צריך בדרך כלל לקרוא פסוקים מן המקרא ולעשות זאת היטב.‏

הטעמה כוללת הבעת רגשות.‏ יש להוסיף רגש לקריאת הפסוקים.‏ תן דעתך למספר דוגמאות.‏ כאשר אתה מקריא את תהלים ל״ז:‏11‏,‏ קולך צריך לגלות שאתה מצפה בשמחה לשלום המובטח בפסוק.‏ אם אתה מקריא את ההתגלות כ״א:‏4 בקשר לקץ הסבל והמוות,‏ קולך צריך לשקף הערכה עמוקה להקלה הנפלאה שמתארת הנבואה.‏ יש לבטא תחושת דחיפות כשמקריאים את הציווי בספר ההתגלות י״ח:‏2,‏ 4,‏ 5 לצאת מ”‏בבל הגדולה”‏ רבת החטאים.‏ כמובן,‏ על הרגש לנבוע מעומק הלב ולא לחרוג מגבולות הטעם הטוב.‏ הפסוק עצמו והדרך שבה מסבירים אותו יקבעו אילו רגשות הולמים כדאי להביע.‏

הטעם את המילים הנכונות.‏ אם הערותיך לגבי פסוק מסוים מבוססות רק על קטע ממנו,‏ הבלט את הקטע הזה במהלך הקריאה.‏ לדוגמה,‏ אם אתה רוצה לבחון מה כרוך ב’‏לבקש תחילה את המלכות’‏,‏ ככתוב במתי ו׳:‏33‏,‏ לא תדגיש את המילים ”‏צדקתו”‏ או ”‏כל אלה”‏.‏

במסגרת נאום באסיפת השירות אפשר שתקרא את הכתוב במתי כ״ח:‏19‏.‏ אילו מילים עליך להבליט?‏ אם בכוונתך לעודד את המאזינים לייסד בחריצות תוכניות לשיעורי מקרא ביתיים,‏ הדגש את המילה ”‏תלמידים”‏.‏ מאידך,‏ אם בדעתך לדון באחריותו של המשיחי לחלוק את האמת המקראית עם מהגרים או שברצונך לעודד מבשרים מסוימים לשרת באיזור שקיים בו צורך רב יותר,‏ תוכל להדגיש את הביטוי ”‏כל הגויים”‏ [‏”‏מאנשי כל העמים”‏,‏ ע״ח‏]‏.‏

לעתים קרובות הפסוק עונה על שאלה מסוימת או שהוא תומך בטיעון שהדעות לגביו חלוקות.‏ אם תדגיש כל רעיון בפסוק במידה שווה,‏ המאזינים לא יבינו כיצד הוא מתקשר לנושא.‏ הנקודה אולי ברורה לך,‏ אך אין זה כך לגביהם.‏

לדוגמה,‏ נניח שאתה מקריא את הכתוב בתהלים פ״ג:‏19‏.‏ אם תשים את מלוא הדגש במילה ”‏עליון”‏,‏ בעל־הבית לא יקלוט את העובדה שלכאורה כה ברורה — שלאלוהים יש שם.‏ עליך להטעים את השם ”‏יהוה”‏.‏ לעומת זאת,‏ כאשר אתה נעזר באותו פסוק כדי לדון בריבונותו של יהוה,‏ עליך לשים את הדגש בעיקר במילה ”‏עליון”‏.‏ כמו כן,‏ כאשר אתה קורא את יעקב ב׳:‏24 וברצונך להראות שחיוני להוסיף מעשים לאמונה,‏ אם תדגיש במיוחד את ”‏יצדק”‏ במקום את המילה ”‏מעשים”‏,‏ המאזינים יחמיצו את הנקודה.‏

דוגמה טובה נוספת לכך מופיעה ברומים ט״ו:‏7–13‏.‏ הקטע לקוח מתוך איגרת שכתב פאולוס לקהילה שהיו בה נוכרים וגם יהודים.‏ בפסוקים אלה פאולוס מוכיח ששירותו של המשיח אינו מועיל אך ורק ליהודים נימולים אלא גם לאנשי הגויים,‏ וזאת ”‏כדי שהגויים יהללו את אלוהים על רחמיו”‏.‏ לאחר מכן הוא מצטט ארבעה פסוקים המראים שהאפשרות לעשות זאת פתוחה בפני הגויים.‏ כיצד תקרא את הפסוקים הללו על מנת להדגיש את הנקודה שפאולוס רצה להבהיר?‏ אם אתה מציין לעצמך אילו ביטויים יש להדגיש,‏ כדאי שתסמן את המילה ”‏גויים”‏ בפסוקים 9 ו־10‏,‏ ”‏כל־גויים”‏ ו”‏כל־האוּמים”‏ בפסוק 11‏,‏ ושוב את המילה ”‏גויים”‏ בפסוק 12‏.‏ נסה לקרוא את רומים ט״ו:‏7–13 בהטעמה זו.‏ אם תעשה כן,‏ קו הטיעונים של פאולוס ייעשה ברור וקל יותר להבנה.‏

שיטות הטעמה.‏ ניתן להשתמש במספר שיטות על מנת להדגיש את המילים הנושאות את הרעיונות החשובים.‏ יש לעשות זאת בהתאם לפסוק ולמתכונת הנאום.‏ להלן מספר הצעות.‏

גיוון הקול.‏ כרוך בכך שינוי של טון הקול במטרה להבליט את המילים המבטאות את הרעיון העיקרי במשפט.‏ לשם כך ניתן לשנות את עוצמת הקול — להגביר או להנמיך אותו.‏ בשפות רבות אפשר להוסיף דגש באמצעות שינוי בצליל הקול.‏ עם זאת,‏ בשפות מסוימות עלולה שיטה זו לשנות כליל את משמעות המילים.‏ כאשר מבטאים מילים עיקריות בקצב איטי יותר,‏ הן מקבלות משקל רב יותר.‏ בשפות שבהן אין אפשרות לגוון את הקול כדי להדגיש מילים מסוימות,‏ יש להיעזר בשיטות המקובלות בשפה כדי להשיג את התוצאות הרצויות.‏

הפסקות.‏ ניתן להשתמש בהפסקות לפני או אחרי קריאת הפסוק,‏ או בשתי השיטות גם יחד.‏ הפסקה בדיוק לפני קריאת הרעיון העיקרי יוצרת ציפייה;‏ הפסקה אחרי הקריאה מותירה רושם עמוק יותר.‏ ברם,‏ אם תעשה יותר מדי הפסקות,‏ לא יודגש דבר.‏

חזרה.‏ תוכל להדגיש נקודה מסוימת אם תעצור ותקרא שנית את המילה או את הביטוי.‏ בדרך כלל עדיף לסיים לקרוא את הפסוק ורק אז לחזור על הביטויים העיקריים.‏

תנועות.‏ תנועות גוף והבעות פנים יכולות להוסיף רגש למילה או לביטוי.‏

טון הדיבור.‏ במספר שפות אפשר לשנות את משמעות המילים ולהבליט אותן כאשר משנים את טון הדיבור.‏ גם כאן יש להפעיל שיקול דעת,‏ במיוחד אם משתמשים בנימה סרקסטית.‏

כשאחרים קוראים את הפסוקים.‏ כאשר בעל־הבית קורא פסוק,‏ הוא עלול להטעים את המילים הלא נכונות או לא להדגיש אף מילה.‏ מה תעשה במקרה כזה?‏ בדרך כלל מוטב להבהיר את המשמעות אחרי הקריאה.‏ לאחר ההסבר תוכל להתמקד במילים המבטאות את הרעיון העיקרי של הפסוק.‏