שיעור 33
טקט ונחישות
טקט משמעו לדעת כיצד להתנהג עם אנשים אחרים מבלי לפגוע בהם שלא לצורך. אדם המגלה טקט יודע איך ומתי לדבר. אין בכך לומר שהוא מתפשר על עקרונות הצדק או מסלף עובדות. אל לנו לבלבל טקט עם חרדת אדם (מש׳ כ״ט:25).
פרי הרוח הוא היסוד הטוב ביותר שיעזור לנו לנהוג בטקט. ואכן, אדם שהאהבה מנחה את צעדיו אינו רוצה להרגיז אחרים; ברצונו לעזור להם. אם טוב־לב וענווה מאפיינים אותו, הוא יתנהג בעדינות. איש הרודף שלום משתדל לשמור על יחסים טובים עם אחרים. ואדם שפיתח ריסון עצמי נשאר רגוע אפילו כאשר מתנהגים אליו בגסות (גל׳ ה׳:22, 23).
גם אם נציג את המסר המקראי בצורה הטובה והיעילה ביותר, בכל זאת יהיו אלה שייפגעו. בשל לבם המרושע של רוב היהודים במאה הראשונה לספירה, ישוע היה עבורם ”אבן נגף וצור מכשול” (פט״א ב׳:7, 8). בדברו על פעילותו כמכריז מלכות, אמר ישוע: ”אש באתי לשלח על פני הארץ” (לוקס י״ב:49). המסר על מלכות יהוה, העוסק בין היתר בעובדה שעל אנשים להכיר בריבונות בוראם, עדיין מהווה סוגיה בעלת חשיבות מכרעת לאנושות כולה. רבים אינם שבעי רצון מן המסר שמלכות אלוהים תשמיד בקרוב את הסדר העולמי המרושע של ימינו. אך אנו מצייתים לאלוהים וממשיכים לבשר. יחד עם זאת, אנו זוכרים את עצת המקרא: ”עד כמה שהדבר בידכם, חיו בשלום עם כל אדם” (רומ׳ י״ב:18).
מתן עדות בטקט. אנחנו משתפים את הזולת באמונתנו בנסיבות רבות ומגוונות. אנו כמובן מבשרים במסגרת שירות־השדה, אך גם מחפשים הזדמנויות מתאימות לעשות כן בחברת קרובי משפחה, עמיתים לעבודה או ידידים מבית־הספר. בכל המצבים הללו יש לגלות טקט.
אם הדרך שבה נציג את בשורת המלכות תישמע לאנשים כמו הרצאה, ייתכן שהם ידחו את המסר. אפשר שהם לא ביקשו עזרה ואולי לא רואים צורך בכך, ולכן הם עלולים להיפגע מכל רמיזה שעליהם לתקן את עצמם. כיצד נימנע מלהותיר את הרושם הלא נכון? נלמד לנהל במיומנות שיחה ידידותית.
השתדל להתחיל את השיחה בעזרת נושא שמעניין את המאזין. אם הוא קרוב משפחה, עמית לעבודה או חבר לספסל הלימודים, אולי אתה כבר יודע מה מעניין אותו. גם אם אתה פוגש אדם זר, תוכל להזכיר ידיעה מעניינת ששמעת ברדיו, בטלוויזיה או שקראת בעיתון. אלה הנושאים שבדרך כלל מעסיקים את האנשים. כשאתה מבשר מבית לבית, הייה עירני לסביבה. חפצי נוי בתוך הבית, צעצועים בחצר, פריטים הקשורים לדת ומדבקות על המכונית החונה יכולים לתת לך פרטים נוספים על תחומי ההתעניינות של בעל־הבית. כאשר בעל־הבית משוחח איתך בפתח הבית, הקשב לו. דבריו יאשרו או יתקנו את מסקנותיך לגבי מה שמעניין אותו ונקודת מבטו, ויעזרו לך לדעת לאילו עניינים עליך להתייחס כדי לתת עדות.
כשהשיחה מתקדמת, הזכר נקודות מהמקרא ומספרות מקראית הקשורות לנושא. עם זאת, אל תשתלט על השיחה (קהל׳ ג׳:7). שתף את בעל־הבית בשיחה, אם זה רצונו. התעניין בהשקפתו ובדעותיו. מידע זה יעזור לך לדעת כיצד לגלות טקט.
בטרם תאמר משהו, שקול מה יחשוב על כך שותפך לשיחה. משלי ט״ז:23 משבח אדם ש’השכיל פיהו’. המילה ’שכל’ קשורה לתכונות כגון תבונה ופקחות. לפיכך, ה’משכיל’ יורד לעומקו של עניין, שוקל את דבריו בקפידה ולבסוף פועל בחוכמה. משלי י״ב:18 מזהיר מפני דיבור ”בוטה” ללא כל מחשבה, אשר הוא ”כמדקרות חרב”. אפשר לצדד באמת המקראית מבלי להיות תוקפני.
בחר את מילותיך בתבונה; כך תוכל להימנע ככל האפשר מלאטום את אוזני הזולת לדבריך. אם השימוש במונח ”מקרא” מציב מעין מחסום שכלי, אפשר לומר ”כתבי־הקודש” או ”ספר שיצא לאור ביותר מ־000,2 שפות”. אם תתייחס למקרא, תוכל לשאול מה דעתו של בעל־הבית לגביו ולהמשיך את השיחה בהתאם לתגובתו.
כדי לגלות טקט, צריך להבחין בשעה המתאימה לומר דברים מסוימים (מש׳ כ״ה:11). אולי אינך מסכים עם כל מה שבן שיחך אומר, אך אין צורך להתחיל לדוש בכל דעה לא מקראית שהוא מביע. אל תנסה להציף אותו בבת אחת בכל הידוע לך. ישוע אמר לתלמידיו: ”עוד רבות יש לי להגיד לכם, אלא שאתם אינכם יכולים לשאת זאת עכשיו” (יוח׳ ט״ז:12).
אם אפשר, שבח בכנות את האנשים שעימם אתה מדבר. גם כאשר בעל־הבית יתווכח איתך, תוכל בכל זאת לשבחו על דעה מסוימת שהביע. השליח פאולוס עשה כך בעת שדיבר עם פילוסופים באריופגוס שבאתונה. כמה פילוסופים ”התווכחו איתו”. כיצד יעביר את המסר מבלי לפגוע בהם? קודם לכן הוא הבחין במזבחות רבים שהם הקימו לכבוד אליליהם. במקום לגנות את אנשי אתונה על כך שעבדו אלילים, פאולוס שיבח אותם בטקט על אדיקותם הדתית. הוא אמר: ”בכל דבר רואה אני שיראי אלוהות אתם מאוד”. גישה זו סללה עבורו את הדרך להכריז על האל האמיתי וכתוצאה מכך חלקם הפכו למאמינים (מה״ש י״ז:18, 22, 34).
אל תילָחץ כאשר מישהו חולק על דבריך. הישאר רגוע. ראה בזאת הזדמנות לרדת לסוף דעתו של האדם. תוכל להודות לו על שהביע את השקפותיו. אך מה אם הוא פתאום אומר: ”אני אדם דתי”? תוכל לשאול בטקט: ”האם היית דתי כל חייך?” אחרי שהוא ישיב, אמור: ”האם לדעתך תבוא שעה שהאנושות כולה תתאחד במסגרת של דת אחת?” הדבר עשוי לסלול את המשך השיחה.
כשאנו רואים את עצמנו באור הנכון, קל יותר לגלות טקט. אנו משוכנעים לחלוטין שדרכיו של יהוה צודקות ושדברו אמת. אנו מדברים בביטחון על דברים אלה. אך אל לנו לחשוב שאנו צדיקים גדולים (קהל׳ ז׳:15, 16). אנו אומנם אסירי תודה על שלמדנו את האמת ועל ברכתו של יהוה, אך ידוע לנו היטב שהוא שבע רצון מאיתנו לא בזכות צדקתנו, אלא עקב חסדו הרב ואמונתנו במשיח (אפ׳ ב׳:8, 9). אנחנו מכירים בצורך ’לנסות את עצמנו אם עומדים אנו באמונה, לבחון את עצמנו’ (קור״ב י״ג:5). בהדגישנו לזולת את הצורך לחיות על־פי דרישותיו של יהוה, אנו נוהגים בענווה ומייחסים גם לעצמנו את עצות המקרא. אין לנו כל זכות לשפוט את רעינו. יהוה ”נתן את כל המשפט ביד הבן” ועלינו להיראות לפני כס המשפט שלו כדי לתת את הדין על מעשינו (יוח׳ ה׳:22; קור״ב ה׳:10).
עם בני משפחה ואחים לאמונה. טקט אינו שמור אך ורק לשירות־השדה. טקט הינו ביטוי של רוח אלוהים ולכן עלינו לגלות אותו גם בבית וביחסינו עם בני המשפחה. אהבה תניע אותנו להתחשב ברגשות הזולת. על אף העובדה שבעלה של המלכה אסתר לא עבד את יהוה, היא נהגה בו כבוד וגילתה תבונה רבה כאשר דיברה עימו על נושאים שנגעו למשרתי יהוה (אסתר, פרקים ג׳ עד ח׳). לעתים גילוי טקט ביחסינו עם קרובים שאינם עדי־יהוה משמעו להעיד על האמת בעזרת מעשים, ולאו דווקא בעזרת מילים (פט״א ג׳:1, 2).
בדומה לכך, העובדה שאנו מכירים היטב את חברי הקהילה לא מעניקה לנו רשות לדבר אליהם בחוסר נימוס או לפגוע ברגשותיהם. אל לנו לחשוב שמכיוון שהם בוגרים, עליהם לספוג את זה. כמו כן, אל לנו להצדיק את מעשינו ולומר: ”אין מה לעשות, ככה אני מתנהג”. אם אנו שמים לב שהתנהגותנו פוגעת בזולת, עלינו להיות נחושים בדעתנו להשתנות. ’אהבתנו העזה’ לרעינו צריכה להניע אותנו ’לגמול טוב... לבני אמונתנו’ (פט״א ד׳:8, 15; גל׳ ו׳:10).
בנאומים לפני קהל. גם הנואמים צריכים לגלות טקט. הקהל מורכב מאנשים שבאו מרקעים שונים ולכל אחד נסיבות משלו. לא כולם התקדמו באותו הקצב מבחינה רוחנית. יש הנוכחים באולם־המלכות בפעם הראשונה בחייהם. ייתכן שאחרים עוברים תקופה קשה והנואם כלל אינו מודע לכך. מה יכול לעזור לו להימנע מלפגוע בקהל?
עשה לך למטרה לפעול על־פי עצתו של פאולוס לטיטוס ’שלא לגדף איש... להיות נוח לבריות ולהתנהג בענווה עם כל אדם’ (טיט׳ ג׳:2). אל תשתמש במונחים שאנשים בעולם משתמשים בהם, מונחים המביעים זלזול באנשים מגזע אחר, דוברי שפה זרה או בעלי לאום שונה (ההת׳ ז׳:9, 10). דון בכנות בדרישותיו של יהוה והראה מדוע מן התבונה ליישם אותן. עם זאת, הימנע מלומר דברים שימעיטו בערכם של אנשים שעדיין לא התאימו לגמרי את אורח חייהם לדרכו של יהוה. תחת זאת, עודד את הכל להבין את רצון אלוהים ולעשות את הישר בעיניו. רכך דברי תוכחה בעזרת שבחים לבביים כנים. שקף באופן דיבורך ובנעימת קולך את אהבת האחים שעלינו לגלות זה כלפי זה (תסל״א ד׳:1–12; פט״א ג׳:8).