למד את אומנות הטקט
פגי ראתה שבנה דיבר בצורה פוגעת אל אחיו הקטן. ”אתה חושב שזאת היתה הדרך הכי טובה לדבר אל אחיך?” שאלה. ”תראה כמה שהוא פגוע ועצוב!” מדוע פגי אמרה זאת? היא ניסתה ללמד את בנה את אומנות הטקט וכיצד לגלות התחשבות ברגשותיהם של אחרים.
השליח פאולוס עודד את שותפו הצעיר טימותיאוס להיות ”נוח לכול”, או לנהוג בטקט, לבל ירמוס את רגשות הזולת (טימותיאוס ב׳. ב׳:24). מהו טקט? כיצד תוכל להשתפר בגילוי טקט? וכיצד תוכל לסייע לאחרים לפתח מיומנות זו?
מהו טקט?
אחד המילונים מגדיר טקט כ”חוש מיוחד לומר את הדבר הנכון או לעשות את הדבר הנכון במצבים חברתיים שונים, בעיקר רגישים או מביכים”. מילה לועזית זו התייחסה במקור למילה ”מגע” [touch]. כשם שאצבעות רגישות יכולות לחוש אם דבר מה הוא דביק, רך, חלק, חם או שעיר, כך גם אדם טקטי יכול לחוש ברגשות הזולת ולהבחין בהשפעה שיש לדבריו או למעשיו על רגשותיהם. אך מדובר ביותר ממיומנות גרידא; גילוי טקט כרוך בשאיפה כנה שלא לפגוע באחרים.
בסיפור המקראי על גיחזי, משרתו של אלישע, אנו מוצאים דוגמה לאדם חסר טקט. אישה שונמית, אשר זה לא כבר מת בנה בזרועותיה, הגיעה לראות את אלישע ולבקש נחמה. כאשר נשאלה אם הכול כשורה, השיבה האישה בחיוב. אך כאשר התקרבה אל הנביא, ’ניגש גיחזי להודפה’. לעומתו, אלישע אמר: ”הרפה לה, כי נפשה מרה לה” (מלכים ב׳. ד׳:17–20, 25–27).
כיצד יכול היה גיחזי לפעול בפזיזות רבה כל כך ובחוסר טקט משווע? זה אומנם נכון שהאישה לא הביעה את רגשותיה כאשר נשאלה לשלומה. אבל רוב האנשים אינם חושפים את רגשותיהם בפני כל אחד ללא הבחנה. אף־על־פי־כן, ללא ספק ניכר כי היתה נסערת. אלישע ככל הנראה הרגיש בכך, לעומת גיחזי שלא הבחין בסימנים או שפשוט בחר להתעלם מהם. סיפור זה ממחיש היטב גורם נפוץ לחוסר טקט. כאשר אדם שקוע ראשו ורובו בחשיבות עבודתו שלו, הוא עלול בנקל שלא להכיר או לא להתחשב בצרכים של האנשים שאיתם הוא בא במגע. הוא דומה לנהג אוטובוס שמרוב דאגה לעמוד בלוח הזמנים אינו עוצר בתחנות כדי לאסוף את הנוסעים.
כדי שלא נהיה חסרי טקט כמו גיחזי, עלינו להשתדל להתייחס יפה לאחרים, שהרי איננו יודעים איך הם באמת מרגישים. כדאי שתמיד נהיה עירניים לסימנים המעידים על רגשות הפרט ואז נגיב במילה טובה או במעשה אדיב. כיצד תוכל לפתח מיומנות רבה יותר בתחום זה?
להבין את רגשות הזולת
לישוע היתה יכולת יוצאת דופן להבחין ברגשותיהם של בני אדם ולדעת מה הדרך הכי הטובה לנהוג בהם בעדינות. פעם אחת סעד בביתו של שמעון הפרוש, והנה אישה שהיתה ידועה כ”חוטאת מן העיר” התקרבה אליו. גם במקרה הזה לא נאמר דבר, אך היו מספיק סימנים ברורים לתחושותיה. ’היא הביאה פך שמן בושם, התקרבה מאחור ורכנה לרגליו [של ישוע] כשהיא בוכה, ובדמעותיה החלה להרטיב את רגליו. אחרי כן ניגבה אותן בשערות ראשה, נשקה את רגליו ומשחה אותן בשמן בושם’. ישוע הבין מה הסתתר מאחורי התנהגותה. ולמרות ששמעון לא הוציא הגה, ישוע יכול היה להבחין שהוא אומר בלבו: ”אילו היה זה נביא, היה יודע מי היא ומה טיבה של האישה הנוגעת בו — שהיא אישה חוטאת” (לוקס ז׳:37–39).
האם תוכל לתאר לעצמך כמה נזק היה נגרם אילו ישוע היה דוחף את האישה הצידה או שהיה אומר לשמעון: ”טיפש שכמותך! אתה לא רואה שהיא מתחרטת על חטאיה?” אך במקום לפעול כך, ישוע סיפר לשמעון בטקט משל על איש שוויתר לאיש אחד על חוב גדול ולאיש אחר ויתר על חוב קטן יותר. ”מי משניהם יאהב אותו יותר?” שאל ישוע. וכך, במקום ליצור רושם שהוא מגנה את שמעון, שיבח אותו ישוע על תשובתו הנכונה. ואז באדיבות עזר לשמעון לשים לב לסימנים הרבים שהעידו על רגשותיה האמיתיים של האישה ולביטויי החרטה שבלבה. ישוע פנה אל האישה והראה לה בעדינות שהוא מבין את רגשותיה. הוא אמר לה שנסלחו לה חטאיה, והוסיף: ”אמונתך הושיעה אותך, לכי לשלום”. אין ספק שמילים עדינות אלה, שנאמרו בטקט, חיזקו מאוד את החלטתה לעשות את הטוב והישר (לוקס ז׳:40–50). ישוע הצליח לנהוג בטקט משום שהבחין ברגשות הזולת והגיב בחמלה.
כשם שישוע עזר לשמעון, כך גם אנחנו יכולים תחילה ללמוד להבין את השפה הלא־מדוברת של הרגשות ואז גם לעזור לאחרים לעשות כן. משיחיים מנוסים יכולים לפעמים לסייע לחדשים יותר ללמוד את אומנות הטקט. אחרי עריכת ביקורים במסגרת הכרזת הבשורה, הם יכולים לנתח את הסימנים שהצביעו על רגשותיהם של האנשים שאותם פגשו. האם האדם קצת חשש או היה ספקן, מרוגז או עסוק? מהי הדרך העדינה ביותר לעזור לו? זקני־הקהילה יכולים לסייע לאחים ולאחיות שאולי התנהגו בחוסר טקט ופגעו זה בזה. עזור לכל אחד מן הצדדים להבין את רגשות האחר. האם הוא חש שהעליבו אותו, התעלמו ממנו או לא הבינו אותו כראוי? כיצד יחס אדיב ועדין יוכל לשפר את הרגשתו?
כדאי מאוד שההורים יעזרו לילדיהם לפתח חמלה, הואיל ותכונה זו תניע אותם לפעול בטקט. בנה של פגי, אשר הוזכר בתחילת המאמר, הבחין בפניו הסמוקות של אחיו, בשפתיו המשורבבות ובעיניו הדומעות והכיר בכאבו. וכפי שקיוותה אמו, הוא חש חרטה והחליט להשתנות. שני בניה של פגי נעזרו היטב באותם כישורים שרכשו בשנות ילדותם, וכעבור שנים נעשו למבשרים ולרועים יעילים בקהילה המשיחית.
הראה שאתה מבין
הטקט חשוב במיוחד במקרה שיש לך תלונה כנגד מישהו. אתה עלול בקלות לפגוע בכבודו. תמיד כדאי להתחיל בדברי שבח על משהו מוגדר. במקום למתוח ביקורת, התרכז בפתרון הבעיה. הסבר כיצד התנהגותו משפיעה עליך ומה בדיוק היית רוצה שישתנה. לאחר מכן, הייה מוכן להטות אוזן קשבת. אולי פשוט לא הבנת אותו כראוי.
אנשים אוהבים להרגיש שאתה מבין את נקודת המבט שלהם גם אם אינך מסכים איתם. ישוע דיבר בטקט והראה שהוא מבין את המצב המעיק של מרתא. הוא אמר: ”מרתא, מרתא, את דואגת ומתרגשת על דברים רבים” (לוקס י׳:41). בדומה לכך, כאשר מישהו מדבר על בעיה מסוימת, במקום להציע פתרון לפני שתשמע את כל הסיפור, הראה בטקט שאתה מבין על־ידי כך שתחזור במילים שלך על הבעיה או על התלונה. זוהי דרך עדינה להראות שאתה מבין.
דע מה לא לומר
כאשר המלכה אסתר רצתה לבקש מבעלה להפר את מזימת המן להשמיד את היהודים, היא ארגנה את העניינים בטקט כך שבעלה יהיה במצב רוח טוב, ורק אז העלתה את הנושא העדין. אך אפשר ללמוד משהו גם מן הדברים שבחרה לא לומר. היא פעלה בטקט ולא התייחסה לחלק שהיה לבעלה במזימה המרושעת (אסתר ה׳:1–8; ז׳:1, 2; ח׳:5).
בדומה לכך, אם אתה מבקר אצל בעל לא־מאמין של אחות משיחית, מדוע שלא תשאל תחילה בטקט על תחומי ההתעניינות שלו במקום לשלוף מייד את המקרא? כמו כן, כאשר נכנס זר לאולם המלכות בלבוש יומיומי או כשמישהו חוזר לאסיפות אחרי היעדרות ממושכת, קבל אותו בסבר פנים יפות במקום להעיר לו על הלבוש או על היעדרותו. וכאשר מעוניין חדש מביע דעה מוטעית לגבי דבר מה, לעתים לא חייבים לתקן אותו תיכף ומייד (יוחנן ט״ז:12). הטקט כרוך במודעות עדינה גם לדברים שלא כדאי לומר.
מילים מרפאות
לימוד אומנות הדיבור בטקט יעזור לך ליהנות ממערכות יחסים שלוות עם אחרים, גם כשמישהו מפרש לא נכונה את מניעיך וממורמר בגללך. למשל, כאשר אנשי אפרים רצו ’לריב בחוזקה’ עם גדעון, תשובתו הטקטית כללה הסבר ברור לגבי מה שבאמת קרה וגם ביטאה הערכה כנה כלפי מה שאנשי אפרים כן הצליחו לעשות. גדעון פעל בטקט משום שהוא הבין מדוע הם היו מרוגזים, וצניעותו שיפרה את הרגשתם (שופטים ח׳:1–3; משלי ט״ז:24).
השתדל תמיד לחשוב איזו השפעה יש לדבריך על אחרים. המאמץ לנהוג בטקט יעזור לך להתנסות בשמחה המתוארת במשלי ט״ו:23: ”שמחה לאיש במענה פיו, ודבר בעיתו מה טוב!”
[תמונה בעמוד 31]
משיחיים מנוסים יכולים ללמד את החדשים יותר לנהוג בטקט
[תמונה בעמוד 31]
ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להזדהות עם רגשות הזולת