שיעור 37
הבלטת הנקודות העיקריות
מה הן הנקודות העיקריות של הנאום? הן לא רק היבטים מעניינים המוזכרים אגב אורחא ובקצרה, אלא רעיונות חשובים המוסברים בהרחבה. הן רעיונות שבלעדיהם ייבצר ממך להשיג את מטרת נאומך.
כדי להבליט את הנקודות העיקריות, חשוב לבחור ולארגן את החומר בתבונה. לעתים קרובות המחקר מניב מידע רב שאין ביכולתו של הנואם להשתמש בכולו. כיצד תחליט באיזה מידע להשתמש?
ראשית, חשוב על המאזינים. האם הנושא שלך מוכר להם ברובו או שהם שמעו אותו בעבר? האם רובם תמימי דעים עם מה שאומר המקרא בנושא או שמא יש לחלקם ספקות בעניין? אילו קשיים עומדים בפניהם בחיי היומיום כשהם משתדלים ליישם את הפסוקים הנוגעים לנושא? שנית, הבן היטב מהי מטרת נאומך לפני קהל זה בנושא שתדון בו. היעזר בשתי ההנחיות הללו כדי לבחון את החומר ולהשתמש רק במידע המתאים ביותר.
אם קיבלת ראשי־פרקים בסיסיים עם נושא ונקודות עיקריות, אל תחרוג מן הכתוב בהם. עם זאת, דבריך יהיו יעילים יותר אם תביא בחשבון את הגורמים שהוזכרו לעיל כאשר תסביר כל רעיון עיקרי. אם לא ניתנו לך ראשי־פרקים, תצטרך לבחור בעצמך את הנקודות העיקריות.
כאשר הנקודות העיקריות ברורות לך וארגנת את הפרטים הקשורים להן, יהיה לך קל יותר להגיש את הנאום. כמו כן, סביר להניח שהקהל יפיק ממנו תועלת רבה יותר.
דרכים שונות לארגון החומר. ניתן להשתמש במגוון שיטות כדי לארגן את גוף הנאום. לאחר שתתמצא בהן, תיווכח שאפשר להיעזר ביעילות בכמה מהן בהתאם למטרת נאומך.
השיטה הרב־תכליתית הינה חלוקה לפי נושאים. (כל נקודה עיקרית חיונית כדי להבהיר למאזינים את הנושא או כדי להשיג את מטרת הנאום.) שיטת חלוקה נוספת היא לפי סדר כרונולוגי. (לדוגמה, בהתחלה נידונים מאורעות שהתרחשו לפני המבול, לאחר מכן מאפייני התקופה שלפני חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה ולבסוף מאורעות בימינו.) שיטת חלוקה שלישית היא לפי סיבה ותוצאה. (אפשר להיעזר בה בשני הכיוונים. למשל, תוכל להתחיל לדון בבעיה נפוצה, בתוצאותיה ולבסוף להסביר את הסיבה.) בשיטה הרביעית נעשה שימוש בניגודים. (תוכל להראות את ההבדלים בין טוב לרע, בין חיובי לשלילי.) הנאום יכול לעתים לכלול יותר משיטה אחת.
כאשר טפלו על סטפנוס האשמות שווא בפני הסנהדרין, הוא נשא נאום רב־עוצמה שהיה מאורגן לפי סדר כרונולוגי. קרא את הכתוב במעשי השליחים ז׳:2–53 ושים לב שהיתה לו מטרה בבחירת הנקודות. סטפנוס הבהיר תחילה שבפיו עובדות היסטוריות אשר לא היה בידי מאזיניו להכחישן. לאחר מכן הוא ציין שלמרות שיוסף נדחה על־ידי אחיו, אלוהים השתמש בו כדי להציל חיים. אזי, הוא הראה שהיהודים סירבו למשה, אשר היה כלי בידי אלוהים. לסיום הוא הדגיש שמי שהביאו למותו של ישוע המשיח גילו גישה דומה לזו של היהודים מדורות קדומים.
אל תכלול יותר מדי נקודות עיקריות. לכל נושא יש מעט היבטים חיוניים. ברוב המקרים ניתן לספור אותם על יד אחת. הדבר תקף לגבי נאום של 5 דקות, 10 דקות, 30 דקות או יותר. אל תנסה להבליט יותר מדי נקודות. הקהל יכול לקלוט ולהבין כראוי רעיונות ספורים בלבד מתוך הנאום. ככל שהנאום ארוך יותר, כך יש להדגיש ולחדד ביתר שאת את הנקודות החשובות.
הקפד להסביר היטב כל אחת מהנקודות העיקריות של הנאום, ואין זה משנה כמה נקודות יש. תן למאזינים די זמן לבחון כל נקודה עיקרית כדי שיוכלו לזכור אותה היטב.
נאומך צריך להותיר רושם של פשטות. אין זה תלוי תמיד בכמות החומר. אם הרעיונות שלך מאורגנים היטב מתחת לכותרות עיקריות ספורות ואתה מסביר כל רעיון בנפרד, יהיה קל לעקוב אחר הנאום ולזכור אותו.
הבלט את הנקודות העיקריות. אם החומר שלך מאורגן היטב, לא יקשה עליך להדגיש במהלך הנאום את חשיבותן של הנקודות העיקריות.
הדרך העיקרית להבליט נקודת מפתח היא בעזרת הצגת נימוקים, פסוקים ופרטים נוספים כדי למקד את תשומת הלב ברעיון המרכזי ולהדגיש אותו. כל הנקודות המשניות צריכות להבהיר, להוכיח או להבליט את הרעיון העיקרי. אל תוסיף רעיונות שאינם קשורים לעניין רק משום שהם מעניינים. במהלך ההסבר של הנקודות המשניות, הבהר כיצד הן קשורות לנקודה העיקרית שבה הן תומכות. אל תעבור הלאה בהנחה שהמאזינים כבר יבינו זאת בעצמם. ניתן להבהיר את הקשר אם אומרים שוב את מילות המפתח המבטאות את הרעיון המרכזי או חוזרים מדי פעם על העיקר של נקודת המפתח.
יש נואמים המונים את הנקודות העיקריות כדי להבליט אותן. זו אומנם אפשרות, אך אל לה לבוא על חשבון בחירה קפדנית ופיתוח הגיוני של החומר עצמו.
אפשר שתבחר לציין כבר בהתחלה את הנקודה העיקרית לפני שתציג את הטיעונים התומכים. זה יעזור לקהל להבין את החשיבות של המשך דבריך וגם ידגיש את הנקודה העיקרית. תוכל להדגיש יותר את הנקודה אם תסכם אותה אחרי שכבר הסברת אותה היטב.
בשירות־השדה. העקרונות שהובאו כאן אינם מתייחסים אך ורק לנאומים רשמיים אלא גם לשיחות בשירות־השדה. כאשר אתה מתכונן, חשוב על בעיה רצינית שאולי מטרידה את האנשים באיזור. בחר בנושא שיאפשר לך להראות כיצד התקווה המקראית תביא פתרון לבעיה. התמקד אולי בשתי נקודות עיקריות כדי להסביר את הנושא. החלט באילו פסוקים תשתמש בשביל לבסס את הנקודות הללו. אזי, תכנן כיצד להתחיל את השיחה. התכוננות כזו נותנת מקום לגמישות הדרושה בשיחות עם הזולת. בנוסף לכך, היא מסייעת לך לומר משהו שבעל־הבית לא ישכח במהרה.