פרק י״ב
”האם אלוהים נוהג באי־צדק?”
1. כיצד אנו מגיבים לנוכח מעשי עוול?
כל חסכונותיה של אלמנה קשישה נגזלים ממנה במרמה. תינוק חסר ישע ננטש על־ידי אמו חסרת הלב. גבר מושלך לכלא על לא עוול בכפו. כיצד אתה מגיב למשמע דברים אלה? אין ספק שכל אחד מהמקרים מטריד אותך, ובצדק. לנו, בני האדם, יש חוש מפותח של טוב ורע. מעשי עוול מקוממים אותנו. אנו רוצים שהעבריין יתן את הדין והקורבן יפוצה. ואם זה לא קורה, אולי אנו תוהים, ’האם אלוהים מודע למתרחש? מדוע אין הוא מתערב?’
2. מה חש חבקוק לנוכח אי־צדק, ומדוע לא גער בו יהוה על כך?
2 לכל אורך ההיסטוריה שאלו משרתי יהוה נאמנים שאלות דומות. הנביא חבקוק, למשל, התפלל לאלוהים: ”למה אתה מראה לי עוול? ולמה אתה מתיר דיכוי? למה הרס ואלימות נמצאים לנגדי? ולמה ריב ומדון נפוצים?” (חבקוק א׳:3) יהוה לא גער בחבקוק על שאלתו הכנה, משום שהוא עצמו חנן את בני האדם בחוש צדק. יהוה בירך אותנו במעט מחוש הצדק העילאי שלו.
יהוה שונא עוול
3. מדוע ניתן לומר שיהוה מודע לאי־צדק יותר מאיתנו?
3 יהוה אינו מעלים עין מאי־צדק. הוא רואה את הנעשה. המקרא מספר שבימי נוח ”ראה יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל נטיות מחשבות ליבו היו רק רעות כל היום” (בראשית ו׳:5). תן דעתך למשמעותה של הצהרה זו. השקפתנו לגבי אי־צדק מבוססת בדרך כלל על כמה מקרים ששמענו עליהם או שנתקלנו בהם אישית. יהוה, לעומת זאת, מודע לאי־צדק בקנה מידה כלל עולמי. הוא רואה הכול! מלבד זאת, הוא יודע מה הן נטיות הלב, וער לחשיבה הבזויה המונחת ביסודם של מעשי העוול (ירמיהו י״ז:10).
4, 5. (א) כיצד מוכיח המקרא שאיכפת ליהוה ממי שנעשה להם עוול? (ב) כיצד מתנסה יהוה עצמו באי־צדק?
4 מעבר למודעותו לאי־צדק, איכפת לו ממי שנעשה להם עוול. כאשר סבל עמו מיד אויביו, התעצב יהוה ”לנוכח אנחתם בגלל מי שדיכאו אותם והתעללו בהם” (שופטים ב׳:18). אולי שמת לב שיש אנשים שככל שהם מרבים לראות אי־צדק, כך גוברת אדישותם לנושא. אך לא כן יהוה! הוא ראה את כל העוולות שנעשו במשך כ־000,6 שנה, ושנאתו כלפי התופעה נותרה בעינה. המקרא מציין כי יהוה מתעב ”לשון שקר”, ”ידיים שופכות דם נקי” ו”עד שקר” אשר ”מפיח כזבים” (משלי ו׳:16–19).
5 אל נשכח את הביקורת החריפה שמתח יהוה על מנהיגי ישראל הלא־הוגנים. ”האינכם צריכים לדעת משפט?” שאל אותם ביד נביאו. הוא תיאר בצבעים חיים איך ניצלו לרעה את סמכותם, וניבא מה יהיה באחריתם של גברים מושחתים אלה: ”אז יזעקו אל יהוה, אך הוא לא יענה להם. יסתיר פניו מהם בעת ההיא, בשל מעלליהם הרעים” (מיכה ג׳:1–4). ברור אפוא, שיהוה סולד מאי־צדק. הרי הוא עצמו חווה זאת. כבר אלפי שנים שהשטן מחרף אותו שלא בצדק (משלי כ״ז:11). יהוה ראה עוול איום ביותר בשעה שבנו, אשר ”לא עשה כל חטא”, הוצא להורג כפושע (פטרוס א׳. ב׳:22; ישעיהו נ״ג:9). אין ספק שיהוה ער למצוקת קורבנות האי־צדק ואינו אדיש לה.
6. כיצד אנו מגיבים לנוכח אי־צדק, ומדוע?
6 אם אנו עדים לאי־צדק או מקבלים יחס בלתי הוגן, אין זה אלא טבעי שאנו מתרעמים על כך. נבראנו בצלם אלוהים, ואי־צדק מתנגש עם כל מה שיהוה מייצג (בראשית א׳:27). אז מדוע מרשה אלוהים אי־צדק?
הסוגיה החשובה מכול
7. הסבר כיצד נקרא תיגר על שמו של יהוה ועל דרך שלטונו.
7 התשובה לשאלה זו קשורה לסוגיה חשובה ביותר. כאמור, יש בידי הבורא הזכות לשלוט על כדור־הארץ ועל כל יושביו (תהלים כ״ד:1; ההתגלות ד׳:11). אבל בשחר ימי ההיסטוריה שמו של יהוה הוכפש, וצורת שלטונו הועמדה בספק. איך זה קרה? יהוה ציווה על אדם הראשון שלא לאכול מעץ מסוים בגן־עדן שהיה מקום משכנו. ואם לא יציית? אלוהים אמר לו: ”מות תמות” (בראשית ב׳:17). צו זה לא הכביד על אדם וחוה. למרות זאת, השטן שיכנע את חוה שאלוהים מצר את צעדיהם יתר על המידה. מה יקרה אם תאכל מן העץ? השטן אמר לחוה ישירות: ”לא מות תמותו. כי יודע אלוהים שביום שתאכלו ממנו ייפקחו עיניכם ותהיו כאלוהים, יודעי טוב ורע” (בראשית ג׳:1–5).
8. (א) מה רמז השטן בדבריו לחוה? (ב) אילו ספקות עורר השטן בעניין שם יהוה וריבונותו?
8 בהצהרה זו רמז השטן לא רק שיהוה הסתיר מחוה מידע חיוני, אלא גם שיקר לה. המפתה גרם לחוה לפקפק ביהוה, ובזאת המיט חרפה גדולה על שמו. דבריו גם היוו מתקפה על ריבונותו, או צורת שלטונו, של יהוה. בשאלתו נזהר השטן שלא לערער על העובדה שיהוה הוא הריבון. אבל הוא הטיל ספק בזכותו של יהוה לשלוט, ובצדקת שלטונו. הוא בעצם טען שדרך שלטונו של יהוה אינה צודקת ואינה פועלת לטובת נתיניו.
9. (א) מה הביא האי־ציות על אדם וחוה, ואילו שאלות חשובות התעוררו? (ב) מדוע לא השמיד יהוה את המורדים?
9 כתוצאה מכך, אדם וחוה הימרו את פי יהוה ואכלו מן הפרי האסור. הדין על אי־ציותם הוא מוות, וזה העונש שגזר עליהם אלוהים. אלא שהשקר של השטן עורר כמה שאלות חשובות: האם באמת יש ליהוה הזכות לשלוט על בני האדם או שמא יכול האדם לשלוט על עצמו? האם ריבונות יהוה היא אכן צורת השלטון הטובה ביותר? יהוה יכול היה להשתמש בכוחו הרב כדי להשמיד את המורדים בו במקום. אך השאלות שהתעוררו לא עסקו בכוחו של אלוהים, אלא בשמו הטוב ובדרך שלטונו. לכן השמדתם של אדם, חוה והשטן לא היתה מוכיחה את צדקת שלטונו של אלוהים. אדרבה, היא עלולה היתה לעורר ספקות כבדים עוד יותר לגבי שלטונו. הדרך היחידה לקבוע אם בני האדם יכולים להצליח בשלטון עצמאי ללא תלות באלוהים היתה להניח לזמן לחשוף את התשובה.
10. מה הוכח במהלך ההיסטוריה לגבי שלטון האדם?
10 ומה הוכח במהלך הזמן? במשך אלפי שנים התנסו בני האדם בצורות שלטון רבות, כולל אוטוקרטיה, דמוקרטיה, סוציאליזם וקומוניזם. את המכנה המשותף של כולן מציג המקרא במילים: ”שלט האדם באדם לרעתו” (קהלת ח׳:9). לא לחינם הצהיר ירמיהו הנביא: ”אני יודע היטב, יהוה, כי לא לאדם דרכו; לא לאיש הולך לכוון את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
11. מדוע הניח יהוה למין האנושי לסבול?
11 יהוה ידע מלכתחילה ששלטון עצמאי של האדם ללא תלות בו יגרור סבל רב. אך האם היה זה בלתי הוגן מצדו להניח למצב להתפתח בכיוון הזה? ודאי שלא! נניח למשל שהילד שלך צריך לעבור ניתוח כדי להירפא ממחלה קטלנית. ברור לך שהניתוח יהיה כרוך בסבל מסוים לילד, וזה מצער אותך מאוד. עם זאת, אתה מבין שבאמצעותו יוכל ילדך ליהנות מאוחר יותר מבריאות תקינה. בדומה לכך, אלוהים ידע ואף חזה ששלטון האדם יהיה כרוך במידה של סבל ומכאוב (בראשית ג׳:16–19). אך הוא גם ידע שפתרון טוב ובר קיימא יתאפשר אך ורק אם האנושות תחזה מבשרה את התוצאות השליליות של המרד. רק כך תיושב המחלוקת אחת ולתמיד, לעדי עד.
המחלוקת בדבר נאמנות האדם
12. איזו האשמה הטיח השטן בבני האדם כפי שהומחש במקרה של איוב?
12 יש לנושא היבט נוסף. כאשר הטיל השטן ספק בצדקת שלטונו של אלוהים ובזכותו לשלוט, הוא לא השמיץ רק את יהוה בדבר ריבונותו ושמו, אלא גם את משרתי אלוהים בדבר נאמנותם לאלוהים. לדוגמה, שים לב לְמה שאמר השטן ליהוה על איוב הצדיק: ”האם לא שמת משוכת הגנה סביבו וסביב ביתו וסביב כל אשר לו? את מעשה ידיו בירכת, ומקנהו פרץ בארץ. אולם שלח נא את ידך והכה את כל אשר לו, והוא ללא ספק יקללך אל מול פניך” (איוב א׳:10, 11).
13. מה רמז השטן בהאשמות שהטיח באיוב, וכיצד נוגע הדבר לכל בני האדם?
13 השטן טען כי יהוה מגן על איוב כדי לקנות את מסירותו. השתמע מדבריו שנאמנותו של איוב אינה אמיתית וכנה, ושהוא עבד את אלוהים למען טובת הנאה. לטענת השטן, אם תישלל מאיוב ברכת אלוהים, יקלל את בוראו. השטן ידע שאיוב בלט כ”איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע”.a ואם יוכל לגרום לאיוב להפר את נאמנותו לאלוהים, מה לגבי שאר בני האדם? בכך פקפק השטן בנאמנותם של כל מי שרוצים לשרת את אלוהים. השטן הרחיב את המחלוקת ואמר ליהוה: ”כל אשר יש לאיש [לא רק איוב] יתן הוא בעד חייו” (איוב א׳:8; ב׳:4).
14. מה מלמדת ההיסטוריה בעניין ההאשמות שהטיח השטן בבני האדם?
14 ההיסטוריה מלמדת שרבים כדוגמת איוב שמרו אמונים ליהוה גם לנוכח ניסיונות, והפריכו את טענת השטן. בנאמנותם שימחו את לב יהוה, ונתנו בידיו תשובה לחירופיו הרברבניים של השטן שבני האדם יחדלו לשרת את אלוהים בשעת קשיים (עברים י״א:4–38). ברי לבב לא הפנו עורף לאלוהים. גם בהיותם נבוכים אל מול מצוקות קשות, נשענו עוד יותר על יהוה כדי שיתן להם את הכוח להחזיק מעמד (קורינתים ב׳. ד׳:7–10).
15. איזו שאלה מתעוררת לגבי משפטי יהוה בעבר ולגבי משפטיו בעתיד?
15 אך צדקת יהוה אינה מסתכמת במחלוקות בדבר הריבונות ובדבר נאמנותו של האדם. המקרא מספר על משפטי יהוה נגד יחידים ונגד אומות. הוא גם מנבא על משפטי יהוה העתידים לבוא. מניין לנו הביטחון שיהוה עשה ויעשה משפט צדק?
צדקת אלוהים נשגבה מאין כמוה
יהוה לעולם לא ’יספה צדיק עם רשע’
16, 17. אילו דוגמאות מראות שזווית הראייה של בני האדם צרה בכל הקשור לצדק אמיתי?
16 ניתן לומר על יהוה ללא שמץ של היסוס ש”כל דרכיו צדק” (דברים ל״ב:4). איש מאיתנו אינו יכול לומר זאת על עצמו, משום שלעתים קרובות זווית הראייה הצרה שלנו מקשה עלינו לראות את הדברים נכוחה. נזכיר לדוגמה את אברהם. הוא הפגיע ביהוה בעד סדום וזאת חרף רשעתה המרובה. הוא שאל את יהוה: ”האומנם תספה את הצדיק עם הרשע?” (בראשית י״ח:23–33) ברור שהתשובה היתה שלילית. רק כאשר הגיעו לוט הצדיק ובנותיו בשלום לעיר צוער, ”המטיר יהוה על סדום... גופרית ואש” (בראשית י״ט:22–24). לעומת זאת, כאשר חס יהוה על אנשי נינווה, ”הדבר היה רע מאוד בעיני יונה, וכעסו בער”. יונה כבר הודיע להם שיושמדו, ולכן ציפה לראות את השמדתם — אף־על־פי שגילו חרטה מעומק לב (יונה ג׳:10 עד ד׳:1).
17 יהוה הבטיח לאברהם שמשפטו לא יכלול רק את השמדת הרשעים אלא גם את הצלת הצדיקים. יונה, לעומת זאת, היה צריך ללמוד שיהוה רחמן. אם הרשעים משנים את דרכיהם, הוא מוכן לסלוח להם (תהלים פ״ו:5). יהוה אינו חושש למעמדו כאדם חסר ביטחון. הוא אינו מרשיע רק כדי להפגין כוח, ואינו חוסך ברחמיו פן יצטייר כחלש. הוא מגלה רחמים כל אימת שיש יסוד לכך (ישעיהו נ״ה:7; יחזקאל י״ח:23).
18. הוכח מן המקרא שיהוה אינו פועל על סמך רגשות בלבד.
18 עם זאת, יהוה אינו מניח לרגשות לטשטש את שיקול דעתו. כאשר האומה שבחר אלוהים שקעה בעבודת אלילים, הצהיר יהוה בתקיפות: ”אשפוט אותך כדרכייך ואדרוש ממך דין וחשבון על כל תועבותייך. לא תחוס עיני עלייך; ולא אחמול, כי אביא עלייך את תוצאות דרכייך” (יחזקאל ז׳:3, 4). מכאן שכאשר בני האדם דבקים בדרכם השלילית, שופט אותם יהוה בהתאם. משפטו מבוסס על עובדות מוצקות. לכן כאשר עלתה לאוזניו הזעקה בדבר סדום ועמורה, אמר יהוה: ”ארד לראות אם הם אכן מתנהגים כצעקה אשר הגיעה אליי” (בראשית י״ח:20, 21). עלינו להיות אסירי תודה על כך שיהוה שונה מבני אדם רבים, המסיקים מסקנות נמהרות לפני שכל העובדות בידם. התיאור של יהוה במקרא אכן מדויק: ”אל נאמנות אשר אין בו עוול” (דברים ל״ב:4).
בטח בצדק של יהוה
19. מה נוכל לעשות אם עולות בנו תהיות לגבי משפטי יהוה?
19 המקרא אינו משיב על כל שאלה לגבי מעשי יהוה בעבר, וגם אינו מפרט כיצד יביא יהוה את משפטיו בעתיד על יחידים ועל אומות. כאשר עולות בנו תהיות לגבי סיפורים או נבואות מקראיים שאינם מפורטים דיים, מן הראוי לגלות את הנאמנות שגילה מיכה הנביא, שכתב: ”אוחיל לאלוהי ישועתי” (מיכה ז׳:7).
20, 21. מדוע אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבכל מקרה יהוה יעשה צדק?
20 אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבכל מקרה יהוה יעשה צדק. גם כאשר נראה שהצדק אינו יוצא לאור בקרב בני האדם, יהוה מבטיח: ”לי הנקמה; אני אשלם” (רומים י״ב:19). אם נוחיל ליהוה, תהיה לנו אותה דעה נחושה שהייתה לשליח פאולוס: ”האם אלוהים נוהג באי־צדק? ודאי שלא!” (רומים ט׳:14).
21 לעת עתה, אנו חיים ב”עתות משבר קשות להתמודדות” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). אי־צדק ועושק מולידים אכזריות והתעללות (קהלת ד׳:1). אך יהוה לא השתנה. הוא שונא עוול, ודואג מעומק לבו למי שנופלים קורבן לאי־צדק. אם נישאר נאמנים ליהוה ולריבונותו, הוא יקנה לנו את הכוח להחזיק מעמד עד אשר יבוא היום שיעד ובו יתקן כל עוול באמצעות מלכותו (פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
a יהוה אמר על איוב ש”אין כמוהו בארץ” (איוב א׳:8). יוצא מכך שאיוב חי כנראה לאחר מות יוסף ולפני שמשה נתמנה למנהיג ישראל. באותם ימים נכון היה לומר שאין איש נאמן כאיוב.