פרק חמישי
החירות שממנה נהנים עובדי יהוה
1, 2. (א) איזו חירות העניק אלוהים לזוג הראשון? (ב) ציין כמה מן החוקים ששלטו במעשיהם של אדם וחוה.
הגבר והאשה הראשונים שברא יהוה נהנו מחירות שעלתה לאין שיעור על החירות שיש כיום לבני האדם. הם שכנו בגן־עדן, ואף מחלה לא העיבה על הנאתם בחיים, שכן מוחם וגופם היו מושלמים. המוות לא ציפה להם כפי שהוא מצפה לכל בני האדם מאז ועד היום. בנוסף, הם לא היו רובוטים, אלא ניחנו במתנה נפלאה של בחירה חופשית, היכולת להחליט החלטות בעצמם. עם זאת, כדי לא לאבד את חירותם, היה עליהם לכבד את חוקי אלוהים.
2 למשל, תן דעתך לחוקים הפיסיים שקבע אלוהים. כמובן, חוקים אלו לא הוגדרו במילים, אבל אדם וחוה נבראו בצורה כזו שהיה זה טבעי עבורם לציית להם. תחושת הרעב הורתה להם שעליהם לאכול; הצמא הזכיר להם לשתות; שקיעת השמש הצביעה על הצורך בשינה. יהוה גם הטיל עליהם משימה. משימה זו היתה בגדר חוק, כיוון שהיא נועדה להנחות את קו פעולתם. היה עליהם להביא ילדים, לשלוט בבעלי החיים ולהרחיב את גבולות גן־העדן עד שיכסה את כדור־הארץ כולו (בראשית א׳:28; ב׳:15). היה זה חוק מתחשב ורב תועלת, ובאמצעותו היתה להם עבודה משביעת רצון שאיפשרה להם למצות את כישוריהם בדרכים בריאות. היה בידם מרחב פעולה סביר להחליט החלטות הקשורות בביצוע עבודתם. מה עוד אפשר לבקש?
3. כיצד יכלו אדם וחוה ללמוד לנצל בחוכמה את החירות להחליט החלטות?
3 כמובן, העובדה שניתנה לאדם וחוה הזכות לקבל החלטות, אין משמעה שכל החלטה שיחליטו תניב תוצאות טובות. היה עליהם לממש חירות זו בגבולות חוקי אלוהים ועקרונותיו. כיצד יִלְמדו את חוקיו ועקרונותיו? על־ידי כך שיקשיבו לבוראם ויחקרו את מעשי ידיו. אלוהים חנן את אדם וחוה ביכולת השכלית ליישם את מה שהם לומדים. הואיל ונבראו מושלמים, היתה נטייתם הטבעית לשקף את תכונות אלוהים בקבלת החלטות. הם יקפידו לעשות כן, אם יעריכו באמת ובתמים מה שעשה עבורם אלוהים ואם ירצו להשביע את רצונו (בראשית א׳:26, 27; יוחנן ח׳:29).
4. (א) האם הצו שניתן לאדם וחוה שלא לאכול מפריו של עץ אחד שלל מהם את חירותם? (ב) מדוע היתה זו דרישה הולמת?
4 בצדק החליט אלוהים לבחון את מסירותם אליו כמקור חייהם ואת נכונותם להישאר בגבולות שהתווה בפניהם. יהוה ציווה על אדם: ”מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות” (בראשית ב׳:16, 17). גם חוה היתה מודעת לחוק הזה (בראשית ג׳:2, 3). האם הגבלה זו שללה את חירותם? ודאי שלא. היה להם שפע של מזון טעים מכל סוג מבלי שיצטרכו לאכול מפרי העץ ההוא (בראשית ב׳:8, 9). מן הראוי היה שיכירו בכך שהארץ שייכת לאלוהים, משום שהוא בראהּ. ומכאן שיש לו הזכות לחוקק חוקים בהתאם למטרתו ולתועלת המין האנושי (תהלים כ״ד:1, 10).
5. (א) כיצד איבדו אדם וחוה את חירותם הנפלאה? (ב) מה תפס את מקום החירות שהיתה לאדם וחוה, וכיצד משפיע הדבר עלינו?
5 אך מה אירע? מתוך שאפתנות אנוכית ניצל מלאך אחד לרעה את הבחירה החופשית שניתנה לו והפך לשטן שמשמעו מתנגד. הוא רימה את חוה והבטיח לה משהו המנוגד לרצון אלוהים (בראשית ג׳:4, 5). אדם חָבַר לחוה בהפרת מצוות אלוהים. בלוקחם משהו שלא היה שייך להם, איבדו את חירותם הנפלאה. החטא נעשה לאדונם, וכפי שהזהיר אלוהים, הם בסופו של דבר איבדו את חייהם. המורשת שהורישו לצאצאיהם היתה חטא — המתבטא בנטייה מולדת לעשות את הרע. החטא גרר גם חולשות המובילות לחולי, לזִקנה ולמוות. הנטייה לעשות את הרע, נטייה המתחזקת בהשפעת השטן, יצרה חברה אנושית שידעה בתולדותיה שנאה, פשע, דיכוי ומלחמות, אשר הביאו למותם של מיליוני בני אדם. עד כמה מנוגד הדבר לחירות שהעניק אלוהים למין האנושי בתחילת דרכו! (דברים ל״ב:4, 5; איוב י״ד:1, 2; רומים ה׳:12; ההתגלות י״ב:9).
היכן ניתן למצוא חירות
6. (א) היכן ניתן למצוא חירות אמיתית? (ב) על איזו חירות דיבר ישוע?
6 לנוכח המצב הרע השורר כיום בכל מקום, אין תימה שאנשים כמהים לחירות רבה יותר ממה שיש להם. אבל היכן ניתן למצוא חירות אמיתית? ישוע אמר: ”אם תעמדו בדברי, תלמידיי אתם באמת; ותדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:31, 32). חירות זו איננה החירות שאליה חותרים בני האדם בהדיחם שליט כלשהו או צורת שלטון מסוימת לטובת שליט או ממשלה אחרים. חירות זו יורדת לשורש בעיותיה של החברה האנושית. ישוע דיבר על חירות מכבלי החטא (יוחנן ח׳:24, 34–36). לכן, אם אדם נעשה לתלמיד אמיתי של ישוע המשיח, הוא מתנסה בשינוי ניכר בחייו, בשחרור.
7 אין בזה לומר שהמשיחיים אינם חשים כיום את השפעת הנטייה הטבועה בהם לעשות את הרע. מאחר שהם ירשו את החטא, עליהם להיאבק בנטייה זו (רומים ז׳:21–25). אך אם האדם חי בהתאם לתורת המשיח, הוא יחדל להיות עבד לחטא. לא עוד יהיה החטא לגביו כרודן הנותן פקודות שיש לציית להן ללא היסוס. הוא לא יהיה לכוד באורח חיים חסר תכלית המעורר בו נקיפות מצפון. הוא ייהנה ממצפון נקי לפני אלוהים משום שחטאי העבר נסלחו לו על בסיס אמונתו בקורבן המשיח. הנטיות לעשות את הרע עלולות לצוץ, אך אם ייזכר בתורת המשיח ולא ייכנע להן הוא יוכיח שהחטא אינו שולט בו (רומים ו׳:12–17).
8. (א) אילו חירויות מקנה לנו דת האמת המשיחית? (ב) כיצד עלינו להתייחס אל השלטונות?
8 תן דעתך לחירויות שיש לנו כמשיחיים. שוחררנו מהשפעותיהן של תורות כזב, מהשעבוד לאמונות תפלות ומהעבדות לחטא. האמיתות הנפלאות לגבי מצב המתים ותחיית המתים שחררו אותנו מפחד חולני מפני המוות. הידיעה שממשלות אנוש בלתי מושלמות יוחלפו בקרוב בידי מלכות הצדק של אלוהים משחררת אותנו מחוסר תקווה (דניאל ב׳:44; מתי ו׳:10). עם זאת, חירות זו אינה מצדיקה זלזול בסמכות השלטונות ובחוקיהם (טיטוס ג׳:1, 2; פטרוס א׳. ב׳:16, 17).
9. (א) כיצד עוזר לנו יהוה ברוב אהבתו ליהנות מן החירות הגדולה ביותר המתאפשרת כיום לבני האדם? (ב) כיצד נוכל להחליט החלטות נבונות?
9 יהוה אינו מותיר לנו לחפש בשיטת ניסוי וטעייה את דרך החיים הטובה מכול. הוא מכיר את טבענו ויודע מה יקנה לנו סיפוק אמיתי ומה יפעל לטובתנו הנצחית. הוא יודע אילו מחשבות ודפוסי התנהגות עלולים להרוס את יחסי הפרט עימו ועם הזולת, ואולי אף לשלול מן האדם את הזכות להיכנס לעולם החדש. ברוב אהבתו מגלה לנו יהוה את כל הדברים האלה דרך המקרא ודרך ארגונו הגלוי לעין (מרקוס י״ג:10; גלטים ה׳:19–23; טימותיאוס א׳. א׳:12, 13). התגובה לכך תלויה בנו, בהתאם לבחירה החופשית שהעניק לנו אלוהים. אם נשית לבנו לדברי המקרא, לא ננהג כדוגמת אדם הראשון אלא נחליט החלטות נבונות. בזאת נראה שיחסים טובים עם יהוה עומדים בראש מעיינינו.
הכמיהה לחירות מסוג שונה
10. לאיזו חירות כמהים כמה מעדי־יהוה?
10 לעתים עדי־יהוה צעירים — וכן אחרים שאינם כה צעירים — כמהים לחירות מסוג שונה. העולם מהלך עליהם קסם, וככל שהם מרבים לחשוב עליו, כן גדל רצונם לעשות מעשים לא־משיחיים המקובלים בעולמנו. אולי אין להם כוונה לצרוך סמים, לשתות לשוכרה או לקיים יחסי מין מחוץ לנישואין, אך הם מתחילים להתרועע עם אנשים שאינם משיחיים אמיתיים ורוצים להיות מקובלים בחברה. לא חולף זמן רב והם מתחילים לחקות את סגנון דיבורם ואת התנהגותם (יוחנן ג׳. 11).
11. מניין בא לעתים הפיתוי לעשות את הרע?
11 יש שהפיתוי לעשות מעשים לא־משיחיים בא מאדם המתיימר לשרת את יהוה. כך אירע בקרב כמה מן המשיחיים הראשונים, וכך יכול לקרות גם כיום. הללו מעוניינים לעשות דברים שלדעתם יסבו להם תענוג, אלא שמדובר במעשים המנוגדים לחוקי אלוהים. הם משכנעים אחרים ”לעשות חיים”, ו”מבטיחים להם חופש בשעה שהם עצמם עבדים לכל אשר משחית” (פטרוס ב׳. ב׳:19).
12. מה הן התוצאות המצערות של התנהגות המנוגדת לחוקי אלוהים ועקרונותיו?
12 חירות מסוג זה מניבה תמיד פרי באושים, משום שמשמעה הפרת חוקי אלוהים. למשל, יחסי מין פסולים עלולים להוביל לפגיעה רגשית, למחלות, למוות, להיריון לא־רצוי וייתכן גם להתמוטטות הנישואין (קורינתים א׳. ו׳:18; תסלוניקים א׳. ד׳:3–8). צריכת סמים עלולה לגרור עצבנות, ניבול פה, ראייה מטושטשת, סחרחורות, קשיי נשימה, הזיות ומוות. הדבר יכול להביא לידי התמכרות, וזו מובילה לעתים קרובות לפשע כדרך להשיג את הסם. לצריכה מופרזת של אלכוהול נודעות השלכות דומות (משלי כ״ג:29–35). מי שמתנהגים כך אולי סבורים שהם חופשיים, אך בסופו של דבר מתחוור להם, מאוחר מדי, שהם משועבדים לחטא. והחטא הוא אדון אכזר מאין כמוהו. אם נשקול זאת עתה מבעוד מועד, נוכל לחסוך מעצמנו את הניסיון המר הזה (גלטים ו׳:7, 8).
היכן מתחילות הבעיות
13. (א) מניין באות בדרך כלל התאוות המולידות בעיות? (ב) את עמדתו של מי עלינו לברר כדי לדעת מהי ’חברה רעה’? (ג) השב על השאלות שבסעיף 13, ושים לב במיוחד להשקפתו של יהוה.
13 היכן בדרך כלל מתחילות הבעיות? המקרא משיב: ”כל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו. אחרי כן תהרה התאווה ותלד חטא; והחטא כשישלם יוליד מוות” (יעקב א׳:14, 15). מניין באה התאווה? ממה שחודר למוחנו. לא אחת צצה התאווה עקב התרועעות עם אנשים שאינם מיישמים את עקרונות המקרא. כמובן, כולנו יודעים שיש להימנע מ”חברת אנשים רעים” (קורינתים א׳. ט״ו:33). אך מהי חברה רעה? מה עמדתו של יהוה בנידון? אם ניתן את הדעת לשאלות הבאות ונקרא את הפסוקים המוזכרים יהיה בידינו להסיק את המסקנות הנכונות.
האם העובדה שאנשים מסוימים נראים מכובדים מלמדת בהכרח שהם מהווים חברה טובה? (בראשית ל״ד:1, 2, 18, 19)
הניתן לדעת מן הנושאים שעליהם הם מדברים או מן הבדיחות שהם מספרים, אם ראוי לנו לבלות בחברתם? (אפסים ה׳:3, 4)
כיצד יחוש יהוה אם נקשור קשרי ידידות הדוקים עם אנשים שאינם אוהבים אותו? (דברי הימים ב׳. י״ט:1, 2)
מדוע עלינו להיות זהירים במקום העבודה ובבית־הספר בשעה שאנו בחברת אנשים שאינם מבני אמונתנו? (פטרוס א׳. ד׳:3, 4)
צפייה בטלוויזיה ובסרטים, שימוש באינטרנט, קריאת ספרים, כתבי עת ועיתונים הם דרכים שונות להתרועע עם אחרים. מפני איזה חומר ממקורות אלה עלינו להישמר? (משלי ג׳:31; ישעיהו ח׳:19; אפסים ד׳:17–19)
מה רואה יהוה על טיבנו כבני אדם מסוג הידידים שאנו בוחרים בהם? (תהלים כ״ו:1, 4, 5; צ״ז:10)
14. איזו חירות נפלאה מצפה למי שמיישמים כיום נאמנה את ההדרכות שבדבר־אלוהים?
14 עד מהרה יכונן אלוהים עולם חדש. באמצעות מלכותו השמימית ישוחררו בני האדם מהשפעת השטן ועולמו המרושע. כל השלכות החטא יוסרו בהדרגה מעושי רצון אלוהים, וכך נחיה לנצח בגן־עדן. כל הבריאה תיהנה בסופו של דבר מן החירות, שתהיה בהרמוניה מלאה עם ”רוח יהוה” (קורינתים ב׳. ג׳:17). האם יהא זה הגיוני לזלזל כיום בהדרכות שבדבר־אלוהים ולסכן את עתידנו? אם נממש בתבונה את חירותנו המשיחית, נראה בבירור שאנו רוצים באמת ובתמים את ”החירות והכבוד של הבנים לאלוהים” (רומים ח׳:21).
שאלות חזרה
• מאיזו חירות נהנה הזוג הראשון? השווה בינה לבין מצב האנושות כיום.
• איזו חירות יש למשיחיים האמיתיים? מה ההבדל בינה לבין מה שנחשב לחירות בעיני העולם?
• מדוע חשוב מאוד להימנע מחברת אנשים רעים? למי אנו נכנעים, להבדיל מאדם הראשון, באשר להגדרה מה טוב ומה רע?
7. (א) באיזה מובן אנו יכולים להיות משוחררים מן החטא כבר עתה? (ב) מה עלינו לעשות כדי לזכות בחירות זו?
[תמונות בעמוד 46]
דבר־אלוהים מזהיר: ”אל תיטעו. חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות”.