פרק שש עשרה
”אהבו איש את רעהו אהבה עזה”
1. ממה מתרשמים חדשים שבאים לאסיפות של עדי־יהוה?
כאשר חדשים באים לראשונה לאסיפות של עדי־יהוה, לא אחת מתרשמים הם מן האהבה המתגלה שם, מקבלת הפנים שהם זוכים לה ומן האחווה הלבבית. עיתונאי אחד כתב בנוגע לכינוס: ’איש לא היה נתון להשפעת סמים או אלכוהול. לא נשמעו צעקות או צרחות. לא היו דחיפות. אף אחד לא ניבל את הפה. לא היו בדיחות גסות. האוויר לא היה רווי עשן. לא היו גניבות. לא השליכו פחיות על המדשאות. זה היה באמת יוצא דופן’. כל הסימנים הללו הם עדות לאהבה אשר ”לא תנהג בגסות [ו]לא תדרוש טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:4–8).
2. (א) מה צריך לקרות עם הזמן באשר לגילוי אהבה מצדנו? (ב) איזו אהבה עלינו לטפח כדוגמת המשיח?
2 אהבת אחים היא סימן ההיכר של המשיחיים האמיתיים (יוחנן י״ג:35). ככל שאנו מתבגרים מבחינה רוחנית, אנו לומדים לבטאה במידה רבה יותר. השליח פאולוס התפלל שאהבתם של אחיו לאמונה ”תירבה יותר ויותר” (פיליפים א׳:9). השליח יוחנן הראה שאהבתנו צריכה להיות מלוּוה בהקרבה עצמית. הוא כתב: ”בזאת הכרנו מה היא אהבה, בעובדה שהוא [בן אלוהים] מסר את נפשו בעדנו. גם אנחנו חייבים למסור את נפשנו בעד אחינו” (יוחנן א׳. ג׳:16; יוחנן ט״ו:12, 13). האם אנו באמת מוכנים למסור את נפשנו בעד אחינו? אף שברוב המקרים אין צורך בכך, באיזו מידה מתאמצים אנו לעזור להם גם כאשר הדבר כרוך באי־נוחות?
3. (א) באיזו דרך נוכל להביע את אהבתנו ביתר שאת? (ב) מדוע חשוב שנאהב איש את רעהו אהבה עזה?
3 בנוסף למעשים המשקפים רוח של הקרבה עצמית, חשוב שיהיו לנו רגשות לבביים כנים כלפי אחינו. דבר־אלוהים קורא לנו: ”אהבו איש את רעהו באהבת אחים כנה” (רומים י״ב:10). כולנו חשים כך כלפי אנשים מסוימים. אך האם נוכל ללמוד לטפח חיבה דומה כלפי אחרים? ככל שקץ הסדר העולמי קרב ובא, עלינו להדק את יחסינו עם אחינו לאמונה. המקרא אומר: ”הנה קץ הכל קרב. ... בראש ובראשונה אהבו איש את רעהו אהבה עזה, כי על רוב פשעים תכסה אהבה” (פטרוס א׳. ד׳:7, 8).
כאשר מתעוררות בעיות
4. (א) מדוע יכולות להתעורר בעיות בתוך הקהילה? (ב) מה תהיינה התוצאות אם ניישם את ההדרכה המקראית גם אם אין היא תואמת את נטייתנו?
4 כמובן, כל עוד אנו בלתי מושלמים, יהיו פעמים שנפגע באחרים, ויהיו פעמים שאחינו יחטאו לנו (יוחנן א׳. א׳:8). מה עליך לעשות במצב כזה? כתבי־הקודש מספקים את ההדרכה הדרושה. ייתכן שההדרכה המקראית אינה תואמת את נטייתנו כבני אדם לא־מושלמים (רומים ז׳:21–23). למרות זאת, המאמצים ליישם את הדרכת המקרא יעידו על שאיפתנו הכנה להשביע את רצון יהוה ויעמיקו את אהבתנו כלפי אחרים.
5. מדוע אל לנו לנקום במי שפגע בנו?
5 כאשר אנשים נפגעים הם מחפשים לעתים דרכים לנקום בפוגע. אך תגובה זו רק מחמירה את המצב. אם האדם צריך לשלם על מעשיו, עלינו להותיר זאת בידי יהוה (משלי כ״ד:29; רומים י״ב:17–21). אחרים מנסים לנתק כל קשר עם הפוגע. אולם אל לנו לנהוג כך עם אחינו לאמונה, משום שכדי שאלוהים יקבל את שירותנו עלינו לאהוב את אחינו (יוחנן א׳. ד׳:20). לפיכך, פאולוס כתב: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון סלח לכם, כן סילחו גם אתם” (קולוסים ג׳:13). התוכל לעשות זאת?
6. (א) כמה פעמים עלינו לסלוח לאחינו? (ב) איזו הכרה תעזור לנו להתנהג כראוי במקרה שחוטאים לנו?
6 ומה לעשות במקרה שמישהו חוטא לנו שוב ושוב אך אינו אשם בחטאים חמורים העלולים להוביל לנידויו מן הקהילה? על חטאים פחות חמורים הציע השליח פטרוס שיש לסלוח ”עד שבע פעמים”. לעומת זאת, ישוע אמר: ”אינני אומר לך עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע”. הוא הדגיש את גודל החוב שאנו חבים לאלוהים בהשוואה לכל מה שאדם יכול להיות חייב לנו (מתי י״ח:21–35). אנו חוטאים לאלוהים מדי יום ביומו בדרכים רבות — לעתים במעשה אנוכיי, במוצא פינו, במחשבות או במחדלים, וזאת מבלי להיות מודעים לכך שאנו חוטאים (רומים ג׳:23). למרות זאת, אלוהים מוסיף לנהוג בנו במידת הרחמים (תהלים ק״ג:10–14; ק״ל:3, 4). והוא מצווה עלינו לנהוג כך זה עם זה (מתי ו׳:14, 15; אפסים ד׳:1–3). זו הדרך להראות אהבה ש’אינה חושבת רעה’ (קורינתים א׳. י״ג:4, 5; פטרוס א׳. ג׳:8, 9).
7. מה עלינו לעשות אם לאחינו יש דבר מה נגדנו?
7 לעתים ניווכח שגם אם אין אנו נוטרים טינה לאחינו, יש בלבו עלינו. ניתן ’לכסות על כך באהבה’ כפי שמציע הכתוב בפטרוס א׳. ד׳:8. האפשרות השנייה היא לפנות אליו מיוזמתנו ולנסות ליישר את ההדורים (מתי ה׳:23, 24).
8. מה ניתן לעשות אם אחינו לאמונה מתנהג בצורה שמרגיזה אותנו?
8 ייתכן מצב שבו אחינו לאמונה מתנהג בצורה שמרגיזה לא רק אותנו אלא גם אחרים. האם לא כדאי שמישהו ידבר איתו? ייתכן שכן. אם תסביר לו את הבעיה באופן אישי ובעדינות, עשוי הדבר להביא לתוצאות טובות. אך תחילה עליך לשאול את עצמך: ’האם מעשיו באמת לא־מקראיים? או האם הבעיה נובעת ברובה מכך שהרקע שלי והחינוך שקיבלתי שונים משלו?’ היזהר לבל תקבע אמות מידה משלך ואחר כך תשפוט את זולתך על־פיהן (יעקב ד׳:11, 12). יהוה מקבל ללא משוא פנים בני אדם מרקעים שונים ונוהג עימם בסבלנות בעודם מתקדמים מבחינה רוחנית.
9. (א) מי מטפלים במקרים של חטאים חמורים בקהילה? (ב) מתי זו אחריותו של הנפגע לפעול תחילה, ואיזו מטרה עומדת לנגד עיניו?
9 אם מישהו בקהילה מעורב בחטא חמור, כמו אי־מוסריות, יש צורך בטיפול מיידי. מצד מי? מצד זקני־הקהילה (יעקב ה׳:14, 15). אם החטא נעשה נגד אח אחר, אולי בהתקשרות עסקית או בשימוש לרעה בלשון, על הנפגע להשתדל תחילה לשוחח עם הפוגע בפרטיות (מתי י״ח:15). אם הבעיה אינה באה על פתרונה, יש לנקוט צעדים נוספים כפי שכתוב במתי י״ח:16, 17. האהבה כלפי אחינו החוטא והרצון ’לקנות’ אותו יעזרו לנו לעשות כן באופן שימצא מסילות ללבו (משלי ט״ז:23).
10. מה יעזור לנו לראות את המצב באור נכון כשמתעוררת בעיה?
10 כאשר מתעוררת בעיה, קטנה כגדולה, עלינו להשתדל לראותה מנקודת מבטו של יהוה. אין הוא רואה את החטאים על כל צורותיהם בעין יפה, ובבוא המועד חוטאים שאינם מתחרטים על מעשיהם מנופים מארגונו. ואולם, אל נשכח שכולנו חוטאים במידה פחות חמורה ושכולנו זקוקים לאורך רוחו ולרחמיו של אלוהים. אם כן, יהוה מציב לנו דוגמה שעלינו לחקותה בשעה שחוטאים לנו. כשאנו נוהגים ברחמים, אנו משקפים את אהבתו (אפסים ה׳:1, 2).
חפש דרכים ’להתנהג ברוחב לב’
11. מדוע קרא פאולוס לקורינתים ’להתנהג ברוחב לב’?
11 פאולוס הקדיש חודשים רבים לחיזוק הקהילה בקורינתוס שביוון. הוא אהב את אחיו בקהילה ההיא ולא חסך במאמצים כדי לעזור להם. אלא שמקצתם לא רחשו לו רגשות לבביים. הם היו ביקורתיים מאוד. לפיכך, הוא קרא להם ’להתנהג ברוחב לב’ בהבעת חיבה (קורינתים ב׳. ו׳:11–13; י״ב:15). טוב נעשה אם נבחן באיזו מידה אנו מביעים את אהבתנו לאחרים ונחפש דרכים להתנהג ברוחב לב (יוחנן א׳. ג׳:14).
12. כיצד נוכל להגביר את אהבתנו כלפי כל חברי הקהילה?
12 היש בקהילתנו אחדים שקשה לנו להתקרב אליהם? אם נעשה מאמץ להתעלם מכל הבדלי אישיות — כפי שאנו רוצים שאחרים יתייחסו אלינו — יתרום הדבר להידוק היחסים בינינו. הרגשות שיש לנו כלפיהם ישתפרו אם נחפש את מעלותיהם ונתרכז בהן. זו ללא ספק הדרך להגביר את אהבתנו כלפיהם (לוקס ו׳:32, 33, 36).
13. כיצד יכולים אנו לנהוג ברוחב לב בגילוי אהבה לחברי הקהילה?
13 יש להודות שיש גבול לְמה שניתן לעשות למען אחרים. אולי אין אנו יכולים לברך לשלום כל אחד ואחד בכל אסיפה. ייתכן שאין זה אפשרי להזמין את כולם לארוחה. אך האם ניתן לנהוג ברוחב לב ולהקדיש מספר דקות כדי להכיר טוב יותר עוד מישהו בקהילה? היש באפשרותנו להזמין מדי פעם מבשר שאיננו מכירים היטב להצטרף אלינו לשירות השדה?
14. כיצד נוכל להראות אהבה עזה איש לרעהו בשעה שאנו מוקפים באחים לאמונה שמעולם לא פגשנו קודם לכן?
14 הכינוסים המשיחיים הם שעת כושר לגלות אהבה ברוחב לב. לעתים מספר הנוכחים מגיע לאלפים. אין זה אפשרי לשוחח עם כולם, אך ניתן להתנהג בצורה המראה שטובתם קודמת לנוחיותנו אנו. בהפסקות יש באפשרותנו לפנות אל כמה מן הנוכחים ולגלות התעניינות אישית. יום אחד כל תושבי הארץ יהיו אחים ואחיות, מאוחדים בעבודת אלוהי האמת, אבי הכול. איזו שמחה תהא זו להכיר איש את רעהו! אהבה עזה תניע אותנו לעשות זאת. מדוע שלא נתחיל בכך כבר עתה?
שאלות חזרה
• כיצד יש לפתור בעיות המתעוררות בין משיחיים, ומדוע?
• באילו דרכים צריכה אהבתנו לגדול בד בבד עם התבגרותנו הרוחנית?
• כיצד ניתן לגלות אהבה עזה ליותר מאשר חוג ידידים מצומצם?
[תמונה בעמוד 148]
האהבה המשיחית מתבטאת בדרכים רבות כמו באסיפות הקהילה