המשך לגדול באהבת אחים
”התהלכו באהבה כשם שגם המשיח אהב אותנו” (אפ׳ ה׳:2).
1. על איזה מאפיין חשוב של תלמידיו הצביע ישוע?
הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים מבית לבית היא מסימני ההיכר של עדי־יהוה. עם זאת, המשיח ישוע ציין שיהיה היבט אחר של עבודת אלוהים אשר יזהה את תלמידיו האמיתיים. הוא אמר: ”מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה. בזאת ידעו הכול שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוח׳ י״ג:34, 35).
2, 3. כיצד מושפעים הנוכחים באסיפות הקהילה מאהבת האחים השוררת בקרבנו?
2 האהבה השוררת בקרב אגודת האחים המשיחית, אין שני לה בחברה האנושית. כמגנט המושך אליו ברזל, כך מלכדת האהבה את משרתי יהוה ומושכת ישרי לב אל עבודת האלוהים האמיתית. למשל, הנה סיפורו של מרסלינו, תושב קמרון שאיבד את מאור עיניו בתאונת עבודה. לאחר התאונה פשטה שמועה שהוא התעוור משום שעסק בכשפים. הכומר שלו וחברים אחרים בכנסייתו לא רק שלא ניחמו אותו אלא אף גירשו אותו מהכנסייה. כאשר עד־יהוה הזמין אותו לאסיפה, היסס מרסלינו. הוא לא רצה להתמודד עם דחייה נוספת.
3 מרסלינו הופתע ממה שחווה באולם המלכות. הוא התקבל בחום והתנחם מהדברים המקראיים ששמע. הוא החל לנכוח בכל אסיפות הקהילה, התקדם בלימוד המקרא ונטבל ב־2006. כיום הוא חולק את האמת עם בני משפחתו ועם שכניו, והוא כבר נותן שיעורי מקרא למספר אנשים. מרסלינו רוצה שתלמידיו יחושו את אותה האהבה שהוא חש בקרב משרתי אלוהים.
4. מדוע עלינו להישמע לעצתו של פאולוס ’להתהלך באהבה’?
4 אהבת האחים ניחנת בכוח משיכה רב, אך אין להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו. לדוגמה, מדורה הבוערת בלילה מושכת אליה אנשים בזכות להבותיה הבוהקות והחמימות. אך אם הנהנים מחומהּ לא יוסיפו לה חומרי בעירה, היא תכבה. באותו אופן, קשר האהבה הנפלא הקיים בקהילה יתרופף אם חברי הקהילה כיחידים לא יפעלו לחיזוקו. כיצד ניתן לעשות כן? השליח פאולוס משיב: ”התהלכו באהבה כשם שגם המשיח אהב אותנו ומסר את עצמו בעדנו כמנחה וקורבן לאלוהים, לריח ניחוח” (אפ׳ ה׳:2). השאלה שאנו רוצים לדון בה היא: באילו דרכים יכולים אנו להתהלך באהבה?
”התנהגו ברוחב לב גם אתם”
5, 6. מדוע האיץ פאולוס במשיחיים הקורינתים ’לנהוג ברוחב לב’?
5 אל המשיחיים בקורינתוס הקדומה כתב השליח פאולוס: ”קורינתים, דיברנו אליכם בכנות ונהגנו ברוחב לב. לא צר לכם המקום בלבבנו; בלבבכם צר המקום. השיבו את אותו הגמול — כאל בניי אני מדבר — והתנהגו ברוחב לב גם אתם” (קור״ב ו׳:11–13). מדוע האיץ פאולוס בקורינתים להגביר את אהבתם?
6 שים לב כיצד הקהילה בקורינתוס הקדומה החלה את דרכה. פאולוס הגיע לקורינתוס בסתיו שנת 50 לספירה. אף שפעילותו שם כמבשר הייתה מלוּוה בתחילה בקשיים, הוא לא אמר נואש. בתוך זמן קצר האמינו רבים מן העיר בבשורה הטובה. במשך ”שנה ושישה חודשים” התמסר פאולוס להקניית הדרכה לקהילה החדשה ולחיזוקה. ברור אפוא שהייתה לו אהבה עמוקה למשיחיים הקורינתים (מה״ש י״ח:5, 6, 9–11). הייתה להם כל סיבה להחזיר לו אהבה וכבוד. אלא שחלק מן הקהילה התרחקו ממנו. ייתכן שמקצתם לא אהבו את עצותיו הישירות (קור״א ה׳:1–5; ו׳:1–10). אחרים אולי היטו אוזן להשמצות שהשמיעו נגדו ’השליחים המעולים’ (קור״ב י״א:5, 6). פאולוס רצה שכל אחיו ואחיותיו יאהבו אותו אהבה כנה. לכן קרא להם ’לנהוג ברוחב לב’ על־ידי כך שיתקרבו אליו ואל אחיהם לאמונה.
7. כיצד נוכל ’לנהוג ברוחב לב’ בגילוי אהבת אחים?
7 מה לגבינו? כיצד נוכל ’לנהוג ברוחב לב’ בגילוי אהבת אחים? אנשים רבים בני אותו גיל או בעלי רקע אתני משותף נמשכים זה לזה באופן טבעי. כמו כן, אנשים בעלי העדפות זהות בבידור מרבים לבלות זה עם זה. אבל אם תחומי ההתעניינות המשותפים שלנו גורמים לנו להתרחק מאחרים, עלינו להרחיב את המקום בליבנו. טוב נעשה אם נשאל את עצמנו: ’האם רק לעיתים רחוקות אני יוצא לשירות או עוסק בפעילויות חברתיות עם אחים ואחיות שאינם חלק מחוג חבריי הקרובים? האם אני מצמצם את מגעיי עם החדשים באולם המלכות משום שאני סבור שעליהם להרוויח עם הזמן את ידידותי? האם אני מברך לשלום גם את המבוגרים וגם את הצעירים בקהילה?’
8, 9. כיצד עצתו של פאולוס ברומים ט״ו:7 מסייעת לנו לקבל זה את זה בצורה המאפשרת לנו לגדול באהבת אחים?
8 באשר לאמירת ברכת שלום זה לזה, דברי פאולוס אל הרומים יכולים לעזור לנו לפתח גישה נכונה כלפי בני אמונתנו. (קרא רומים ט״ו:7.) המילה היוונית המתורגמת כ”קבלו” משמעה ”לקבל באדיבות או בסבר פנים יפות; לצרף אל המעגל החברתי”. כאשר מארח ידידותי בימי המקרא אירח חברים בביתו, הוא נתן להם להרגיש עד כמה הוא מאושר לראותם. אפשר לומר שכך קיבל אותנו המשיח, ואנו נקראים לחקותו ולקבל את אחינו לאמונה.
9 כשאנו מקבלים את פני אחינו באולם המלכות ובמקומות אחרים, אנו יכולים להקדיש תשומת לב לאלה שלאחרונה לא ראינו אותם או לא שוחחנו עימם. כדאי שנדבר איתם למספר דקות. באסיפה הבאה נוכל לשוחח עם אחרים. בתוך זמן קצר נספיק לקיים שיחות נעימות עם כמעט כל אחינו ואחיותינו בקהילה. אין לנו כל סיבה להרגיש רע עם עצמנו אם לא מזדמן לנו לדבר עם כל אחד ואחד באותו יום. ואיש אינו צריך להיפגע אם אין באפשרותנו לברכו לשלום בכל אסיפה.
10. איזו הזדמנות יקרה לאין ערוך יש לכל חברי הקהילה, וכיצד נוכל לנצלה במלואה?
10 הצעד הראשון בקבלת פני האחר הוא לומר ברכת שלום. הדבר יכול להוביל לשיחות מהנות ולקשרי ידידות ארוכי ימים. למשל, אחים בכינוסים מציגים את עצמם זה בפני זה ופותחים בשיחות, ואחר כך מצפים בשקיקה להיפגש שוב. מתנדבים בבניית אולמי מלכות וחברי משלחות סיוע לא פעם נעשים חברים טובים מפני שהם לומדים להבחין בתכונות היפות של רעיהם בזכות חוויותיהם המשותפות. בתוך ארגון יהוה יש שפע הזדמנויות ליצור קשרי ידידות ארוכי שנים. אם ’ננהג ברוחב לב’, יתרחב חוג החברים שלנו, והאהבה המאחדת אותנו בעבודת האלוהים האמיתית תתעצם.
הקדש זמן לאחרים
11. איזו דוגמה הציב ישוע כמוזכר במרקוס י׳:13–16?
11 כל המשיחיים צריכים להשתדל להיות נגישים, כפי שהיה ישוע. שים לב כיצד הגיב ישוע כאשר תלמידיו ניסו למנוע ממספר הורים להביא אליו את ילדיהם. ”הניחו לילדים לבוא אליי”, אמר, ”אל תמנעו בעדם, כי לכאלה מלכות האלוהים”. אחר כך ”הוא חיבק אותם ובירכם בשימו את ידיו עליהם” (מר׳ י׳:13–16). שווה בנפשך עד כמה התרגשו הילדים כשזכו לתשומת לב אוהבת כזו מצד המורה הגדול!
12. מה עלול להקשות עלינו לקיים שיחות עם אחרים?
12 כל משיחי צריך לשאול את עצמו, ’האם אני מעמיד את עצמי לרשות אחרים או האם אני נוטה להיראות עסוק מדי?’ הרגלים שאינם שליליים כשלעצמם עלולים לעיתים להוות מחסומים ליצירת שיחות. אם אנו מרבים בנוכחות אחרים להשתמש בטלפון סלולרי או להרכיב אוזניות ולהקשיב למשהו אחר, אנו עלולים לשדר את המסר שאיננו רוצים בחברתם. אם אחרים רואים אותנו תכופות שקועים בתוך מחשב כף יד, הם עלולים להגיע למסקנה שאין לנו כל רצון לשוחח עימם. כמובן, ”עת לחשות”. אבל כאשר אנו בחברת בני אדם, זו לרוב ה”עת לדבר” (קהלת ג׳:7). יש שאולי אומרים, ”אני מעדיף להיות עם עצמי” או ”לא מתחשק לי לדבר בבוקר”. על כל פנים, ניהול שיחה ידידותית גם כשאין אנו נוטים לעשות כן מעיד על אהבה ש”לא תדרוש טובת עצמה” (קור״א י״ג:5).
13. איזו גישה כלפי האחים והאחיות המשיחיים עודד פאולוס את טימותיאוס לאמץ?
13 פאולוס עודד את טימותיאוס הצעיר לכבד את כל חברי הקהילה. (קרא טימותיאוס א׳. ה׳:1, 2.) גם אנו חייבים להתייחס למשיחיים המבוגרים כאל אבותינו ואימהותינו ולמשיחיים הצעירים כאל אחינו. בגישה כזו איש מאחינו ואחיותינו היקרים לא יחוש כזר בנוכחותנו.
14. מהי התועלת הנובעת מקיום שיחות בונות עם אחרים?
14 כשאנו מנהלים שיחות בונות עם אחרים, אנו תורמים לרוחניותם ולרווחתם הרגשית. אח העובד במשרד סניף זוכר בחיבה מספר חברי בית־אל מבוגרים ממנו, שבאופן קבוע פינו מזמנם כדי לשוחח עימו בימיו הראשונים בבית־אל. דבריהם המעודדים גרמו לו להרגיש שהוא באמת חלק ממשפחת בית־אל. כיום הוא משתדל לחקות אותם ומשוחח עם חברי בית־אל אחרים.
הענווה מסייעת לנו להתפייס
15. מניין לנו שאין אנו מחוסנים מפני אי־הסכמות?
15 אבהודיה וסינטיכי, שתי משיחיות בפיליפי הקדומה, התקשו כנראה לפתור בעיה שנוצרה ביניהן (פיל׳ ד׳:2, 3). ריב סוער פרץ בין פאולוס ובר־נבא, ובעקבות זאת נפרדו דרכיהם לזמן מה (מה״ש ט״ו:37–39). מקרים אלו מראים שעובדי האל האמיתיים אינם מחוסנים מפני אי־הסכמות. יהוה מספק לנו עזרה ליישוב סכסוכים ולשיקום יחסי ידידות. אבל הוא דורש מאיתנו דבר מה.
16, 17. (א) עד כמה חשובה הענווה ביישוב סכסוכים אישיים? (ב) כיצד סיפור פגישתם של יעקב ועשיו ממחיש את ערך הענווה?
16 תאר לעצמך שאתה וחברך עומדים לצאת לנסיעה במכונית. כדי לצאת לדרך, עליך תחילה להכניס את המפתח למתג ההצתה ולהדליק את המנוע. תהליך יישוב חילוקי דעות אישיים מתחיל גם הוא במפתח כלשהו. המפתח הוא ענווה. (קרא יעקב ד׳:10.) כפי שנראה בדוגמה המקראית שלהלן, מפתח זה מאפשר לצדדים המסוכסכים להתחיל ליישם את עקרונות המקרא.
17 חלפו עשרים שנה מאז איבד עשיו את הבכורה לטובת אחיו התאום יעקב. הוא היה ממורמר ורצה להורגו. אחרי כל השנים הללו עמדו התאומים להיפגש שוב. ”ויִירָא יעקב מאוד וַיֵצֶר לו”. הוא חש שקיימת סבירות גבוהה שעשיו יתקוף אותו. אלא שבפגישה עשה יעקב דבר שעשיו לא ציפה לו. בהתקרבו אל אחיו ’השתחווה ארצה’. מה אירע בהמשך? ”וַיָרָץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וַיִשָׁקֵהוּ [נשק לו], ויבכו”. סכנת הריב חלפה. ענוותו של יעקב סייעה לעשיו להתגבר על כל רגש של שנאה שאולי עוד קינן בו (בר׳ כ״ז:41; ל״ב:4–9; ל״ג:3, 4).
18, 19. (א) מדוע יש לנקוט יוזמה ביישום עצות המקרא בשעה שפורצים סכסוכים אישיים? (ב) מדוע אל לנו לומר נואש אם הצד שמנגד אינו מגיב מייד בחיוב?
18 המקרא מכיל עצות מעולות ליישוב סכסוכים (מתי ה׳:23, 24; י״ח:15–17; אפ׳ ד׳:26, 27).a אך אם לא ניישם בענווה את העצות, יהיה לנו קשה להתפייס. לא יהיה זה נכון לחכות שהאחר יגלה ענווה בשעה שהמפתח מצוי גם בידינו.
19 אם מסיבה כלשהי מאמצינו הראשוניים להתפייס יעלו בתוהו, בל נאבד תקווה. ייתכן שהצד שמנגד זקוק לזמן כדי להרגיע את רגשותיו. אחיו של יוסף בגדו בו. בחלוף שנים רבות התייצבו מולו כשהוא שר ראשי במצרים. עם הזמן התחרטו על חטאם והתחננו למחילה. יוסף סלח להם, ובני יעקב הפכו לאומה שזכתה לשאת את שם יהוה (בר׳ נ׳:15–21). בשמירת יחסי שלום עם אחינו ואחיותינו אנו תורמים לאחדותה ולאושרה של הקהילה (קרא קולוסים ג׳:12–14).
נאהב ”בפועל ובאמת”
20, 21. מה אנו יכולים ללמוד מכך שישוע רחץ את רגלי שליחיו?
20 זמן קצר לפני מותו אמר ישוע לתלמידיו: ”מופת נתתי לכם כדי שתעשו גם אתם כמו שעשיתי לכם” (יוח׳ י״ג:15). קודם לכן רחץ את רגלי השנים עשר. מה שעשה ישוע לא היה אקט טקסי ולא מעשה פשוט של טוב לב. לפני שסיפר על רחיצת הרגליים כתב יוחנן שישוע ”באהבתו את השייכים לו בעולם, אהב אותם עד תום” (יוח׳ י״ג:1). אהבתו לתלמידיו היא שהניעה אותו לבצע שירות שנעשה על־פי־רוב בידי עבד. מעתה היה עליהם לאהוב זה את זה במעשים תוך גילוי ענווה. אהבת אחים אמיתית צריכה להניע אותנו לגלות אכפתיות ודאגה לכל אחינו ואחיותינו המשיחיים.
21 השליח פטרוס, שאת רגליו רחץ בן האלוהים, הבין את משמעות הדבר שעשה ישוע. הוא כתב: ”כיוון שטיהרתם את נפשותיכם בצייתכם לאמת והגעתם אלי אחווה שאין בה חנופה, אהבו זה את זה בכל לבבכם ומאודכם” (פט״א א׳:22). השליח יוחנן, שגם את רגליו רחץ האדון, כתב: ”ילדיי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת” (יוח״א ג׳:18). הבה נוכיח בפועל אהבת אחים אמיתית.
[הערת שוליים]
a ראה הספר מאורגנים לעשיית רצון יהוה, עמודים 144–150.
האם אתה זוכר?
• באילו דרכים יכולים אנו לאהוב זה את זה ב”רוחב לב”?
• מה יעזור לנו לפנות זמן לאחרים?
• מה תפקידה של הענווה בהתפייסות?
• מה צריך להניע אותו לדאוג לאחינו לאמונה?
[תמונה בעמוד 21]
קבל בחמימות את אחיך לאמונה
[תמונה בעמוד 23]
אל תחמיץ הזדמנויות להקדיש זמן לאחרים