פרק ב׳
כיצד תוכל לשמור על מצפון טהור?
”יהא מצפונכם טהור” (פטרוס א׳. ג׳:16).
1, 2. מהו תפקידו החיוני של המצפן, ומדוע ניתן להשוותו למצפון?
הימאי מנווט את ספינתו אל מול הגלים בים רחב ידיים; הטַיָּל חוצה מרחבים שוממים; הטייס מטיס את מטוסו מעל לשכבות עננים הפרושות מאופק עד אופק. האם אתה יודע מה המשותף בין השלושה? כל אחד מהם עלול להיקלע למצוקה גדולה ללא מצפן — בייחוד אם אין ברשותו אמצעים טכנולוגיים מודרניים אחרים.
2 מצפן הוא מכשיר פשוט הבנוי לרוב מלוח עגול ועליו מחט מגנטית המורה לכיוון צפון. כשהמצפן פועל כשורה, ובמיוחד בשילוב מפה מדויקת, הוא עשוי להציל חיים. במובנים מסוימים ניתן להשוות את המצפן למתנה יקרה שהעניק לנו יהוה — המצפון (יעקב א׳:17). ללא מצפון היינו אבודים וחסרי אונים. כל עוד אנו עושים בו שימוש נכון, הוא יכול לעזור לנו למצוא את דרכנו ולא לסור מן הדרך הנכונה בחיים. אם כן, הבה נראה מהו המצפון וכיצד הוא פועל. אחר כך נדון בנקודות הבאות: (א) כיצד ניתן להדריך את המצפון, (ב) מדוע עלינו להתחשב במצפונם של אחרים, ו־(ג) איזו תועלת צומחת לנו ממצפון טהור.
מהו המצפון וכיצד הוא פועל
3. מהי משמעותה המילולית של המילה היוונית המתורגמת ל”מצפון”, ועל איזו יכולת הייחודית לאדם היא מורה?
3 משמעותה המילולית של המילה היוונית במקרא המתורגמת ל”מצפון” היא ”ידע פנימי”. בשונה מכל היצורים האחרים החיים על פני האדמה, חנן אותנו אלוהים ביכולת להכיר את עצמנו. אנו יכולים כביכול לעמוד מהצד ולשפוט את עצמנו מבחינה מוסרית. המצפון פועל כעֵד פנימי או כשופט פנימי, ובכוחו לבחון את מעשינו, גישותינו ובחירותינו. הוא יכול להוליך אותנו אל החלטות טובות או להזהיר אותנו מפני החלטות שגויות. אחר כך, הוא מסוגל להשקיט את לבבנו אם בחרנו נכונה או להעניש אותנו בייסורים עזים אם לא בחרנו נכונה.
4, 5. (א) מניין לנו שלאדם וחוה היה מצפון, ומה אירע בעקבות התעלמותם מחוק אלוהים? (ב) אילו דוגמאות מראות שהמצפון מילא תפקיד בחייהם של אנשי אמונה בתקופת התנ״ך?
4 יכולת זו ניטעה בגבר ובאישה מבראשית. הבושה שאחזה באדם וחוה בעקבות חטאם הוכיחה שכל אחד מהם ניחן במצפון (בראשית ג׳:7, 8). למרבה הצער, מצפון מיוסר לא יכול היה בשלב ההוא להועיל להם במאומה. הם התעלמו במכוון מחוק אלוהים, ובזאת בחרו ביודעין למרוד ביהוה אלוהים ולצאת נגדו. כיצורי אנוש מושלמים, הם פעלו בהכרה מלאה ולא הייתה להם כל דרך חזרה.
5 להבדיל מאדם וחוה, בני אדם לא־מושלמים רבים הקשיבו לקול מצפונם. לדוגמה, איוב הנאמן יכול היה לומר: ”בצדקתי החזקתי ולא ארפֶּהָ; לא יֶחֱרַף [אותי] לבבי מימיי”a (איוב כ״ז:6). איוב היה באמת אדם מצפוני. הוא הקפיד להקשיב למצפונו, והניח לו להנחות את צעדיו ואת החלטותיו. זו הסיבה שאמר בסיפוק רב שמצפונו לא הציק לו ולא עורר בו ייסורי בושה ואשמה. שים לב לניגוד שבין איוב לדוד. מסופר כי במקרה אחד הפגין דוד חוסר כבוד כלפי שאול המלך, משיח יהוה. בעקבות זאת המקרא מוסר: ”ויך לב דוד אותו” (שמואל א׳. כ״ד:6). מוסר הכליות העז שחש דוד ודאי הועיל לו, כי כך למד להימנע מטעות זו בעתיד.
6. מה מראה שמתת המצפון ניתנה לכל אדם?
6 האם מתת המצפון היא נחלתם הבלעדית של עובדי יהוה? שים לב לדברים שכתב השליח פאולוס ברוח אלוהים: ”גויים שאין להם תורה והם מקיימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו, הם תורה לעצמם אף שאין להם תורה. הם מראים שפועל התורה כתוב בליבם, שכן מצפונם מעיד בהם ומחשבותיהם מחייבות או מזכות אותם” (רומים ב׳:14, 15). גם מי שחוקי יהוה זרים להם לגמרי, מוּנעים מדי פעם על־ידי העד הפנימי הזה לפעול בהתאם לעקרונות אלוהים.
7. מדוע המצפון עלול לפעמים לטעות?
7 ברם, המצפון עלול לפעמים לטעות. מדוע? אם מניחים מצפן ליד מגנט, המחט עלולה להורות לכיוון אחר ולא לצפון, ובהיעדר מפה מדויקת אין במצפן כמעט כל תועלת. במקביל לכך, אם מצפוננו יושפע יתר על המידה מהמאוויים האנוכיים המקננים בליבנו, הוא עלול לכוון אותנו לכיוון מוטעה. ואם נעשה בו שימוש ללא הדרכתו הבטוחה של דבר־אלוהים, תיעדר מאיתנו היכולת להבחין בין טוב לרע בתחומים חשובים רבים. כדי שמצפוננו יפעל כהלכה, אנו זקוקים להדרכת רוח קודשו של יהוה. פאולוס כתב: ”מצפוני מעיד עימדי ברוח הקודש” (רומים ט׳:1). אם כן, מה עלינו לעשות כדי שמצפוננו יתפקד בהרמוניה עם רוח קודשו של יהוה? עלינו להדריך את המצפון.
כיצד להדריך את המצפון
8. (א) כיצד עלול הלב להשפיע על המצפון, ומה צריך להיות השיקול החשוב מכול בקבלת החלטות? (ב) מדוע אין די במצפון שקט? (ראה הערת שוליים.)
8 כיצד אתה מחליט החלטה מצפונית? יש שפשוט מתבוננים פנימה, בוחנים את רגשותיהם ואז מחליטים כיצד לפעול. אחר כך הם אומרים, ”זה לא מפריע למצפון שלי”. מאוויי הלב חזקים מאוד, לעיתים עד כדי הטיית המצפון. המקרא אומר: ”עָקֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוש הוא. מי ידענו?” (ירמיהו י״ז:9) לפיכך, מה שליבנו חפץ בו אינו צריך להיות השיקול החשוב מכול. עלינו לברר תחילה מה באמת רצוי בעיני יהוה אלוהים.b
9. מהי יראת אלוהים, וכיצד היא צריכה להשפיע על מצפוננו?
9 אם החלטותינו יתקבלו באמת על בסיס מצפוננו המודרך, הן יעידו על יראתנו את אלוהים ולא על מאוויינו האישיים. תן דעתך לדוגמה הבאה. המושל הנאמן נחמיה היה זכאי לתבוע תשלומים ומיסים כלשהם מתושבי ירושלים. אך הוא לא עשה כן. מדוע? הוא חָרַד מעצם המחשבה שהוא עלול להכביד על עם אלוהים וכך להכעיס את יהוה. הוא אמר: ”ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלוהים” (נחמיה ה׳:15). יראת אלוהים כנה — פחד אמיתי שלא להכעיס את אבינו השמימי — ממלאת תפקיד חיוני. יראת כבוד זו תניע אותנו לחפש הדרכה בדבר־אלוהים בבואנו להחליט החלטות.
10, 11. אילו עקרונות מקראיים נוגעים לנושא שתיית משקאות אלכוהוליים, וכיצד נוכל לקבל את הדרכת אלוהים בייחוס העקרונות למצבים שונים?
10 למשל, שקול את נושא המשקאות האלכוהוליים. הנה החלטה שרבים מאיתנו עומדים בפניה במפגשים חברתיים: לשתות או לא לשתות? תחילה עלינו לערוך מחקר. אילו עקרונות מקראיים נוגעים לנושא? ובכן, המקרא אינו שולל שתייה מתונה של אלכוהול, ואף משבח את יהוה על מתת היין (תהלים ק״ד:14, 15). אך המקרא יוצא נגד שתייה מופרזת והוללות (לוקס כ״א:34; רומים י״ג:13). בנוסף, הוא מונה את השכרות בין חטאים חמורים אחרים, כגון זנות וניאוף (קורינתים א׳. ו׳:9, 10).c
11 בעזרת עקרונות אלה מדריך המשיחי את מצפונו ומחדד את רגישותו. לכן בעומדנו בפני הדילמה אם לשתות במפגש חברתי, כדאי שנשאל את עצמנו שאלות כמו: ’מה יהיה אופי המפגש? האם הוא צפוי לצאת מכלל שליטה ולהפוך למסיבה פרועה? לאן נוטה ליבי? האם אני מתאווה לאלכוהול? האם פיתחתי תלות בו, והאם אני צורך אלכוהול כדי לשלוט במצבי רוחי ובהתנהגותי? האם אני מסוגל לשלוט בעצמי ולא להפריז בשתייה?’ תוך כדי הרהורים בעקרונות המקרא ובשאלות שעולות מהם, טוב נעשה אם נתפלל ליהוה ונבקש את הדרכתו (תהלים קל״ט:23, 24). כך אנו מאפשרים ליהוה להדריך אותנו באמצעות רוח קודשו. בזאת אנו גם מדריכים את המצפון ומלמדים אותו לפעול בהתאם לעקרונות אלוהים. אך קיים גורם נוסף שצריך להביא בחשבון בקבלת החלטות.
מדוע עלינו להתחשב במצפונם של אחרים?
מצפון המודרך על־פי המקרא יכול לעזור לך להחליט אם לשתות משקאות חריפים או לא
12, 13. מה הם חלק מן הטעמים לכך שישנם הבדלי מצפון בין המשיחיים, וכיצד עלינו להגיב לנוכח הבדלים אלה?
12 אולי תופתע מעת לעת לגלות עד כמה שונה מצפונו של משיחי אחד מזה של רעהו. האחד רואה טעם לפגם במנהג או בצורת התנהגות כלשהם; האחר רואה אותם באור חיובי ואינו מוצא כל בסיס לדחותם. לדוגמה, בנושא של שתייה חברתית, האחד נהנה לשתות משקה חריף עם חבריו כחלק מבילוי משותף בערב; האחר חש שלא בנוח לעשות כן. מה פשר ההבדלים, וכיצד צריכים הם להשפיע על החלטותינו?
13 בני אדם נבדלים זה מזה מטעמים רבים. לכל אדם רקע משלו. יש שנאבקו בעבר בחולשה כלשהי, אולי לא תמיד בהצלחה, ופיתחו רגישות גבוהה לדבר (מלכים א׳. ח׳:38, 39). אנשים שהייתה להם בעיית אלכוהול נוטים מן הסתם להיות רגישים מאוד לנושא. אם אדם כזה מגיע לביתך לביקור, ואתה מציע לו משקה חריף, מצפונו עשוי להורות לו, ובצדק, לדחות את ההצעה. האם תיפגע? האם תעמוד על כך שהוא ישתה? לא. בין שאתה מודע או לא מודע לסיבותיו — סיבות שאולי הוא מעדיף בנסיבות אלו לשמור לעצמו — האהבה שאתה רוחש לו כאח תניע אותך לגלות התחשבות.
14, 15. על רקע איזו סוגיה שררו הבדלי מצפון בין חברי הקהילה בת המאה הראשונה, ומה המליץ פאולוס?
14 השליח פאולוס היה עד להבדלי המצפון הרבים ששררו בין המשיחיים במאה הראשונה. בימים ההם היו משיחיים שלא חשו בנוח לאכול סוגי מזון שונים שנזבחו לאלילים (קורינתים א׳. י׳:25). מצפונו של פאולוס לא שלל את המזונות הללו שנמכרו אחר כך בשווקים. לדידו, לא הייתה כל ממשות לאלילים; האלילים מעולם לא יכלו לטעון לבעלות על מזון שבא מיהוה ושממילא היה שייך לו. אלא שפאולוס הבין שלא הכול שותפים לדעתו בסוגיה זו. חלקם היו אולי מעורבים מאוד בעבודת אלילים לפני שנעשו משיחיים. מבחינתם כל דבר שרק נקשר קודם לכן לעבודת אלילים, נחשב לפסול. מה הפתרון?
15 פאולוס אמר: ”אנחנו החזקים חייבים לשאת את חולשות החלשים ולא לבקש הנאה לעצמנו. שכן גם המשיח לא ביקש הנאה לעצמו” (רומים ט״ו:1, 3). פאולוס הסביר שעלינו, כדוגמת המשיח, לתת עדיפות לצורכי רעינו על פני צרכינו אנו. בהקשר לכך אמר פאולוס שהוא מעדיף לא לאכול בשר לעולם מאשר להכשיל משיחי יקר שלמענו מת המשיח (קורינתים א׳. ח׳:13; י׳:23, 24, 31–33).
16. מדוע בעלי מצפון הנוטה יותר להקפדה צריכים להישמר מלשפוט את מי שמצפונם שונה משלהם?
16 מאידך, בעלי מצפון הנוטה יותר להקפדה צריכים להישמר פן יהיו ביקורתיים כלפי רעיהם ויתעקשו שהכול יאמצו את השקפתם בעניינים מצפוניים (רומים י״ד:10). למעשה, המצפון מתפקד בצורה הטובה ביותר כשופט פנימי, ואין הוא מקנה לבעליו את ההיתר לשפוט את הזולת. זכור את מה שאמר ישוע: ”אל תשפטו למען לא תישפטו” (מתי ז׳:1). מן הראוי שכל חברי הקהילה יימנעו מוויכוחים על רקע עניינים מצפוניים אישיים. תחת זאת, אנו חותרים לקידום האהבה והאחדות מתוך כוונה לבנות — ולא להרוס — איש את רעהו (רומים י״ד:19).
מצפון טהור והברכות שבצידו
מצפון טהור יכול לכוון אותנו במסע החיים ולהעניק לנו שמחה ושלווה פנימית
17. מה אירע למצפונם של רבים בימינו?
17 השליח פטרוס כתב: ”יהא מצפונכם טהור” (פטרוס א׳. ג׳:16). מצפון נקי בעיני יהוה אלוהים הוא ברכה גדולה. אין הוא כמצפונם של רבים בימינו. פאולוס דיבר על אנשים שמצפונם ”קָהָה כחושים שקהו בברזל מלובן” (טימותיאוס א׳. ד׳:2). ברזל מלובן צורב את הבשר ומותיר אותו מצולק וחסר תחושה. כך הוא מצפונם של רבים. זהו בעצם מצפון מת שבהיותו כה מצולק וחסר תחושה אין הוא משדר עוד אזהרות ומחאות, ואין הוא מעורר ייסורי בושה או אשמה בעקבות עשיית הרע. רבים כיום, כך נדמה, ממהרים להתעלם מרגשי אשמה.
18, 19. (א) מה התועלת שיש לעיתים ברגשי אשמה או בושה? (ב) מה נוכל לעשות אם מצפוננו אינו חדל להעניש אותנו על חטאים שביצענו בעבר ושכבר התחרטנו עליהם?
18 לאמיתו של דבר, רגשי אשמה הם אולי דרכו של המצפון לומר לנו שעשינו משהו רע. כאשר רגשות אלו מניעים את החוטא להתחרט על חטאיו, גם החטאים החמורים מכול ייסלחו לו. לדוגמה, דוד המלך היה אשם בחטאים חמורים, אך נסלחו לו חטאיו בעיקר בזכות חרטתו הכנה. השנאה שחש כלפי צעדיו הפסולים והנחישות להישמע מאז ואילך לחוקי יהוה, איפשרו לו להיווכח אישית כי יהוה ”טוב וסַלָּח” (תהלים נ״א:3–21; פ״ו:5). אך מה עלינו לעשות אם רגשות עזים של אשמה ובושה אינם מרפים מאיתנו גם אחרי שהתחרטנו ונמחל לנו?
19 לעיתים עלול המצפון להיות מחמיר מדי. הוא מצליף בחוטא ומציף אותו ברגשי אשמה זמן רב לאחר שרגשות אלו חדלו לשרת כל מטרה מועילה. במקרים כאלו נוכל להשקיט את לבבנו המרשיע אותנו אם נזכיר לעצמנו שיהוה גדול מכל רגש אנושי. אנו מעודדים אחרים להאמין באהבתו ובסלחנותו של אלוהים ולקבלן, ועל כן ראוי שננהג באותה צורה (יוחנן א׳. ג׳:19, 20). מצד שני, מצפון נקי נוסך באדם שלווה פנימית, רוגע ושמחה עמוקה שנדיר למוצאה בעולם שבו אנו חיים. רבים שביצעו בעבר חטאים חמורים חוו הקלה מדהימה זו, וכיום הם יכולים לשרת את יהוה אלוהים במצפון טהור (קורינתים א׳. ו׳:11).
20, 21. (א) איזו עזרה נועד הספר להושיט לך? (ב) איזו חירות יש לנו כמשיחיים, וכיצד עלינו להשתמש בה?
20 הספר שבידך נועד לעזור לך למצוא את השמחה הזו ולשמור על מצפון טהור לאורך מה שנותר מהתקופה הקשה הנוכחית, תקופת אחרית ימיו של עולם השטן. כמובן, אין הספר דן בכל החוקים והעקרונות המקראיים שעליך לשקול וליישם במצבים המתעוררים מדי יום ביומו. יתרה מזו, אל תצפה לכללים פשוטים ומפורשים של עשה ואל תעשה בעניינים מצפוניים. מטרת הספר היא לעזור לך להדריך את מצפונך ולחדד את רגישותו על־ידי כך שתלמד כיצד ליישם את דבר־אלוהים בחיי היומיום. בשונה מתורת משה, ”תורת המשיח” מזמינה את כל המחזיקים בה לחיות יותר על־פי שיקולים מצפוניים ועקרונות מאשר על־פי כללים כתובים (גלטים ו׳:2). יהוה מקנה למשיחיים חירות יוצאת מגדר הרגיל. אך דברו מזכיר לנו שאל לנו לעשות שימוש בחירות זו כ”כסות לרשע” (פטרוס א׳. ב׳:16). תחת זאת, חירותנו מזמנת לנו הזדמנות נפלאה להראות את אהבתנו כלפי יהוה.
21 אם בכל עת תשקול בליווי תפילות כיצד ליישם בצורה הטובה ביותר את עקרונות המקרא, ותוציא לפועל את החלטותיך, יהיה זה המשכו של תהליך חיוני שהותנע כשהתחלת להכיר את יהוה. ’חושיך’ יורגלו על־ידי ”הניסיון המעשי” (עברים ה׳:14). מצפונך המודרך על־פי המקרא יהיה לך לברכה יום יום! כמצפן המכוון את הטַיָּל, יעזור לך מצפונך להחליט החלטות שישמחו את לב אביך שבשמיים. זו בהחלט אחת הדרכים הבטוחות לשמור את עצמך באהבת האלוהים.
a אין בתנ״ך מילה ספציפית ל”מצפון”. ואולם, מושג המצפון בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות כגון זו. המונח ”לב” עניינו על־פי־רוב באדם הפנימי. אין ספק שבמקרים כדוגמת המקרה הזה הכוונה היא לַמצפון כחלק מסוים של האדם הפנימי. המילה היוונית המתורגמת ל”מצפון” מופיעה בכתבי־הקודש המשיחיים כ־30 פעם.
b המקרא מראה שאין די במצפון שקט. לדוגמה, פאולוס אמר: ”אינני יודע דבר נגד עצמי. אבל לא בכך אני יוצא זכאי; האדון [יהוה] הוא השופט אותי” (קורינתים א׳. ד׳:4). גם חלק מרודפי המשיחיים, כפי שהיה פאולוס בעברו, פועלים במצפון שקט מפני שמבחינתם זהו רצון אלוהים. הכרחי אפוא שמצפוננו יהיה נקי בעינינו, ויחד עם זאת טהור בעיני אלוהים (מעשי השליחים כ״ג:1; טימותיאוס ב׳. א׳:3).
c ראוי לציין כי רופאים רבים אומרים ששתייה מבוקרת אינה אופציה מציאותית לאלכוהוליסטים; במקרה שלהם, ”מתינות” פירושה הינזרות משתייה.