הקשב לקולך הפנימי
”גויים שאין להם תורה והם מקיימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו” (רומים ב׳:14).
1, 2. (א) מה עשו רבים מתוך דאגה לזולת? (ב) אילו דוגמאות של דאגה לזולת מצויות במקרא?
ברציף רכבת תחתית לקה בחור בן 20 בהתקף פרכוסים ונפל אל המסילה. נוסע אחר שעמד שם, הרפה מידי בנותיו וקפץ אל המסילה. הוא משך את האיש האפילפטי אל התעלה שבין הפסים ושכב מעליו בשעה שהרכבת עצרה מעליהם בחריקת בלמים. היו שכינו אותו גיבור, אבל הוא אמר: ”צריך לעשות את הדבר הנכון. עשיתי זאת מאכפתיות ולא בשביל הכרה או כבוד”.
2 אולי אתה מכיר אדם שסיכן את חייו למען הזולת. רבים במלחמת העולם השנייה שמו את נפשם בכפם והסתירו אנשים זרים. זכורה לנו גם החוויה שעברה על השליח פאולוס ועל 275 אנשים נוספים שספינתם נטרפה בחופי מלטה שבקרבת סיציליה. התושבים המקומיים באו לעזרתם של אותם זרים ונהגו בהם ב”נדיבות בלתי רגילה” (מעשי השליחים כ״ז:27 עד כ״ח:2). ומה לגבי הנערה הישראלית, אשר אולי תוך סיכון חייה, גילתה אכפתיות כלפי אחד משוביה הארמים? (מלכים ב׳. ה׳:1–4) ואיך אפשר לא להזכיר את משלו הידוע של ישוע, משל השומרוני הטוב. כהן ולוי התעלמו מיהודי בן עמם שהיה מוטל בין מוות לחיים, ואילו איש שומרוני עשה מעל ומעבר כדי לעזור לו. לאורך הדורות חימם המשל את לבם של בני תרבויות רבות (לוקס י׳:29–37).
3, 4. מה ניתן להסיק על תורת האבולוציה משכיחות גילויי האלטרואיזם?
3 זה נכון שאנו חיים ב”זמנים קשים”, ורבים ”אכזרים” ו”שונאי טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3). למרות זאת, אין ספק שהיינו עדים למעשי חסד שנעשו למען הזולת וחלקם אולי הועילו גם לנו. הנטייה לעזור לאחר, גם במחיר אישי, כה אופיינית לבני אנוש שיש המכנים אותה ”אנושיות”.
4 הנכונות לעזור גם במחיר אישי ניכרת בכל הגזעים והתרבויות, וסותרת את הטענה שהאדם התפתח בהתאם לחוק הג׳ונגל לפיו ”הכשירים ביותר שורדים”. פרנסיס קולינס, גנטיקאי שעמד בראש הפרויקט של ממשלת ארה״ב לפענוח הגנום האנושי (דנ״א), אמר: ”האלטרואיזם [אהבת הזולת שלא ממניעים אנוכיים] מציב קושי גדול בפני האבולוציוניסט. ... לא ניתן להסביר אותו כדחף של גנים אנוכיים בודדים להנציח את עצמם”. עוד אמר: ”יש שמקריבים מעצמם למען אנשים שלא מבני קבוצתם ושאין להם עימם שום דבר במשותף. ... נדמה כי לא ניתן להסביר זאת בעזרת מודל דרוויניסטי”.
”קול המצפון”
5. מה ניכר לא אחת אצל בני האדם?
5 ד״ר קולינס מצביע על היבט מסוים של האלטרואיזם: ”קול המצפון קורא לנו לעזור לזולת גם ללא כל תמורה”.a התייחסותו ל”מצפון” מעלה בזכרוננו עובדה שהדגיש השליח פאולוס: ’[”כאשר”, ע״ח] הגויים שאין להם תורה מקיימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו [”באופן טבעי”, ע״ח], הם תורה לעצמם אף שאין להם תורה. הם מראים שפועל התורה כתוב בלבם, שכן מצפונם מעיד בהם ומחשבותיהם מחייבות או מזכות אותם’ (רומים ב׳:14, 15).
6. מדוע כל בני האדם חייבים לתת דין וחשבון על עצמם לפני אלוהים?
6 באיגרתו אל הרומים הראה פאולוס שבני האדם חייבים לתת דין וחשבון על עצמם לפני אלוהים, משום שקיומו ותכונותיו ניכרים במה שנגלה לעיניהם. כך היה ”מאז בריאת העולם” (רומים א׳:18–20; תהלים י״ט:2–5). יש להודות שרבים מתעלמים מן הבורא ובוחרים בחיי הפקרות. למרות זאת, רצון אלוהים הוא שבני אדם יכירו בצדקתו ויתחרטו על מעשיהם הרעים (רומים א׳:22 עד ב׳:6). ליהודים הייתה סיבה מוצקה לעשות כן — ניתנה להם תורת אלוהים ביד משה. אבל גם עמים שלא עמדו לרשותם ”דברי אלוהים”, היו צריכים להכיר במציאותו של אלוהים (רומים ב׳:8–13; ג׳:2).
7, 8. עד כמה ניכרת השפעתו של חוש הצדק, ועל מה מעיד הדבר?
7 סיבה משכנעת לכך שהכול צריכים להכיר באלוהים ולפעול בהתאם, היא החוש הפנימי המאפשר לנו להבחין בין טוב לרע. חוש הצדק שלנו הוא אות לכך שיש לנו מצפון. תאר לעצמך את המקרה הבא: ילדים קטנים מחכים בתור לנדנדה, ואז ילד אחד הולך אל ראש התור ומתעלם מיתר הילדים. בתגובה אומרים רבים, ’זה לא הוגן!’ כעת שאל את עצמך: ’איך זה שאפילו אצל ילדים רבים פועל חוש הצדק באופן ספונטני?’ הדבר מעיד על החוש המוסרי הטבוע בהם. פאולוס כתב: ’כאשר הגויים שאין להם תורה מקיימים את דברי התורה באופן טבעי’. הוא לא אמר ”אם אי פעם”, כאילו קורה הדבר לעתים נדירות. פאולוס אמר ”כאשר” או ”כל אימת ש־”, ובזאת רמז לדבר הקורה תכופות. בני אדם ’מקיימים את דברי התורה באופן טבעי’, כלומר החוש המוסרי הפנימי דוחק בהם לפעול בהתאם למה שכתוב בתורת אלוהים.
8 נטייה מוסרית זו בלטה במקומות רבים. פרופסור מאוניברסיטת קמברידג’ כתב שאמות המידה של הבבלים, המצרים והיוונים, וכן של האַבּוֹריגינים באוסטרליה והאינדיאנים ביבשת אמריקה כללו בתוכן ”דברי הוקעה כנגד דיכוי, רצח, בוגדנות ושקר, וציוויים בדבר יחס אדיב כלפי הקשישים, הקטנים והחלשים”. ד״ר קולינס כתב: ”דומה כי מושג הטוב והרע הוא אוניברסלי ומצוי בקרב כל בני המין האנושי”. האין זה מזכיר לך את הכתוב ברומים ב׳:14?
כיצד מתפקד המצפון?
9. מהו המצפון, וכיצד הוא יכול לעזור לך לפני מעשה?
9 המקרא מלמד שהמצפון הוא היכולת הפנימית הטבועה בך לבחון ולאמוד את מעשיך. יש בך כביכול קול פנימי האומר לך אם צעד מסוים נכון או לא־נכון. פאולוס התייחס לקולו הפנימי באומרו: ”מצפוני מעיד עימדי ברוח הקודש” (רומים ט׳:1). לדוגמה, קול המצפון יכול לדבר אליך לפני מעשה, בשעה שאתה שוקל אם לעשות דבר מה בעל השלכות מוסריות. המצפון יכול לעזור לך לשקול צעד עתידי ולראות איך תרגיש אם תנקוט אותו.
10. מתי ברוב המקרים נכנס המצפון לתמונה?
10 ברוב המקרים, המצפון נכנס לתמונה לאחר מעשה. כשהיה במנוסה משאול המלך, נזדמן לדוד לעשות דבר אשר יפגע בכבוד המלך שהיה משיח אלוהים, וכך עשה. בעקבות זאת, ”ויך לב דוד אותו” (שמואל א׳. כ״ד:2–6; תהלים ל״ב:3, 5). אומנם המילה ”מצפון” אינה מופיעה בפסוקים אלה, אך דוד חש נקיפות מצפון. בדומה לכך, כולנו התנסינו בייסורי מצפון. עשינו דבר מה ולאחר מכן נתקפנו מוסר כליות. לדוגמה, היו שלא שילמו מסים, ומאוחר יותר מתוך ייסורי מצפון החזירו את החוב, והיו שחשו צורך להתוודות על מעשה ניאוף בפני בן או בת הזוג שלהם (עברים י״ג:4). בכל אופן, כאשר פועלים על־פי צו המצפון, מתמלאים בתחושת סיפוק ובשלוות נפש.
11. מדוע מסוכן לעתים ’לתת למצפוננו להנחות אותנו’? הבא דוגמה.
11 אם כן, האם נוכל פשוט ’לתת למצפוננו להנחות אותנו’? ובכן, טוב נעשה אם נקשיב למצפון, אך יש להכיר בעובדה שמסריו עלולים להתעות אותנו במידה רבה. קולו של ”האדם הפנימי שלנו” עלול להוליך אותנו שולל (קורינתים ב׳. ד׳:16). תן דעתך לדוגמה הבאה. המקרא מספר על סטפנוס, תלמיד מסור של המשיח ”שהיה מלא חסד וגבורה”. יהודים מספר הדפוהו אל מחוץ לירושלים וסקלו אותו למוות. בקרבת מקום עמד שאול (לימים השליח פאולוס) ש”הסכים להריגתו”. אותם יהודים היו מן הסתם כה משוכנעים בצדקת דרכם, שמצפונם לא הציק להם. הוא הדין לגבי שאול, שכן לאחר מכן ’עדיין הפיח איומים ורצח נגד תלמידי האדון’. ברור שמצפונו לא דיבר אז בקול נכון (מעשי השליחים ו׳:8; ז׳:57 עד ח׳:1; ט׳:1).
12. מהו אחד הגורמים המשפיעים על מצפוננו?
12 מה השפיע על מצפונו של שאול? אחד הגורמים היה מעגל חבריו הקרובים. ודאי הזדמן לנו לשוחח בטלפון עם אדם שקולו נשמע דומה מאוד לקול אביו. גון הקול של הבן הוא במידה מסוימת תורשתי, עם זאת קולו מושפע גם מדפוסי הדיבור של אביו. בדומה לכך, סביר להניח ששאול הושפע ממקורביו היהודים ששנאו את ישוע ודחו את תורתו (יוחנן י״א:47–50; י״ח:14; מעשי השליחים ה׳:27, 28, 33). חבריו של שאול השפיעו ככל הנראה על קולו הפנימי, כלומר על מצפונו.
13. כיצד עשויה הסביבה להשפיע על המצפון?
13 המצפון מושפע גם מן התרבות והסביבה הכללית שבהן אנו חיים, כפי שאדם מדבר במבטא או בניב מסוים בהשפעת סביבתו (מתי כ״ו:73). אין ספק שכך קרה לאשורים הקדומים. הם היו ידועים כעם תאב מלחמה, ובתבליטיהם הם מתוארים כמענים את שבוייהם (נחום ב׳:12, 13; ג׳:1). בימי יונה נאמר על אנשי נינווה כי לא ידעו ’בין ימינם לשמאלם’. פירושו שלא היה להם קנה מידה נכון שלפיו ידעו מה ראוי ומה בלתי ראוי בעיני אלוהים. תאר לעצמך עד כמה השפיעה הסביבה על מצפונו של אדם אשר גדל בנינווה! (יונה ג׳:4, 5; ד׳:11) כאז כן היום: מצפונו של אדם עשוי להיות מושפע מן הגישה הרווחת סביבו.
כיצד לשפר את הקול הפנימי
14. כיצד העובדה שיש לנו מצפון עולה בקנה אחד עם הכתוב בבראשית א׳:27?
14 יהוה חנן את אדם וחוה במתת המצפון, ויכולת זו הועברה אלינו בתורשה. בבראשית א׳:27 נאמר שהאדם נברא בצלם אלוהים. אין זה אומר שלאלוהים יש גוף פיזי, שכן הוא רוח ואנו בשר ודם. נבראנו בצלם אלוהים במובן זה שטבועות בנו תכונותיו, ובהן חוש מוסרי ומצפון חי. הדבר מראה שאחת הדרכים לחידוד המצפון וליצירת מצפון אמין יותר היא להוסיף וללמוד על הבורא ולהתקרב אליו.
15. איזו תועלת תצמח לנו אם נכיר את אבינו?
15 המקרא מראה שיהוה הוא במובן מסוים אבינו (ישעיהו ס״ד:7). המשיחיים הנאמנים, בין אם תקוותם לחיות בשמיים ובין אם תקוותם לחיות בגן עדן עלי אדמות, יכולים לפנות אל אלוהים כאביהם (מתי ו׳:9). עלינו לרצות להתקרב ככל האפשר לאבינו, וכך לאמץ לעצמנו את עמדותיו ואת אמות המידה שלו (יעקב ד׳:8). רבים אינם מעוניינים לעשות כן. הם כאותם יהודים שאליהם אמר ישוע: ”את קולו מעולם לא שמעתם ואת מראהו לא ראיתם. דברו אינו שוכן בכם” (יוחנן ה׳:37, 38). לא שמענו את קול אלוהים פשוטו כמשמעו, אך דברו יכול לשכון בנו ובדרך זו נוכל להידמות לו ולחוש כמוהו.
16. מה אנו למדים מסיפורו של יוסף על הצורך להדריך את המצפון ולהקשיב לו?
16 פרשת יוסף בבית פוטיפר ממחישה זאת. אשת פוטיפר ניסתה לפתותו. בימים ההם טרם נכתב שום ספר מספרי המקרא וטרם ניתנו עשרת הדיברות, ולמרות זאת אמר לה יוסף: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” (בראשית ל״ט:9) הוא לא הגיב כך כדי לרצות את בני משפחתו, שהרי הם היו רחוקים ממנו. בראש ובראשונה רצה לשמח את לב יהוה. יוסף ידע מהי נורמת הנישואין שקבע אלוהים — גבר אחד לאישה אחת, והשניים הופכים ל”בשר אחד”. סביר להניח גם ששמע כיצד הגיב אבימלך כשנודע לו שרבקה נשואה — הוא הבין שאסור לו לקחתה לאישה לבל ימיט אשמת חטא על עמו. כל מה שקרה בעקבות זאת זכה לברכת יהוה, ובכך הראה אלוהים מה עמדתו ביחס לניאוף. מתוך ידיעת כל העובדות הללו, גברה עוצמת קול מצפונו המולד של יוסף, והדבר הניע אותו לדחות יחסי מין לא־מוסריים (בראשית ב׳:24; י״ב:17–19; כ׳:1–18; כ״ו:7–14).
17. מדוע מצבנו טוב יותר משל יוסף בכל הקשור למאמץ להידמות לאבינו?
17 כמובן, מצבנו טוב יותר משל יוסף. המקרא כולו עומד לרשותנו, ובאמצעותו אנו לומדים על דרך החשיבה ועל הרגשות של אבינו, ובכלל זה מה מקובל ומה לא־מקובל עליו. ככל שנתעמק בכתבי־הקודש, כך נהיה קרובים יותר ודומים יותר לאלוהים. בד בבד, ציוויי מצפוננו יהיו יותר ויותר בהרמוניה עם דרך החשיבה של אבינו ועם רצונו (אפסים ה׳:1–5).
18. מה נוכל לעשות לשיפור אמינותו של מצפוננו, למרות השפעות שונות שהיינו חשופים להן בעבר?
18 מה בנוגע להשפעת הסביבה על מצפוננו? אולי הושפענו מצורת החשיבה ומדפוסי ההתנהגות של קרובי משפחתנו ושל הסביבה שבה גדלנו. בעקבות זאת, המסר ששידר המצפון התעמעם או השתבש. המצפון דיבר ב”מבטא” של הסובבים אותנו. אין בכוחנו להחזיר את הגלגל לאחור; אך אנו יכולים להיות נחושי החלטה לבחור בחברים ובסביבה שישפיעו לטובה על מצפוננו. אחת הדרכים החשובות היא לבלות באופן קבוע בחברת משיחיים המשתדלים כבר זמן רב להידמות לאביהם. אסיפות הקהילה, כולל התרועעות עם הנוכחים לפני ואחרי האסיפות, הן הזדמנויות מצוינות לכך. נוכל לשים לב איך אחינו לאמונה חושבים ומגיבים ברוח המקרא, ולראות עד כמה הם מקשיבים למצפונם המתמזג עם דרכיו ונקודת מבטו של אלוהים. עם הזמן, יעזור לנו הדבר להתאים את מצפוננו לעקרונות המקרא ולשקף טוב יותר את צלם אלוהים. אם נכוון את קולנו הפנימי על־פי עקרונות אבינו ונגיב בחיוב להשפעה הטובה מצד בני אמונתנו, יהיה לנו מצפון אמין יותר ותגבר בנו הנטייה להקשיב לו (ישעיהו ל׳:21).
19. אילו היבטים נוספים בנושא המצפון ראויים לעיוננו?
19 אף־על־פי־כן, יש שמתקשים להקשיב למצפונם יום יום. במאמר הבא נדבר על כמה מצבים שמשיחיים שונים נקלעו אליהם. נבחן את המצבים וכך נבין ביתר בהירות מהו תפקיד המצפון, מדוע מצפונו של אדם אחד שונה לעתים מזה של רעהו וכיצד נוכל לפעול ביתר שאת על־פי צו מצפוננו (עברים ו׳:11, 12).
[הערת שוליים]
a בדומה לכך, אוון גינגריץ׳, פרופסור־חוקר לאסטרונומיה באוניברסיטת הארוורד, כתב: ”האלטרואיזם אכן מעלה שאלה שאין לה... תשובה מדעית הנובעת מתצפיות בעולם החי. ייתכן מאוד שהתשובה המשכנעת יותר נעוצה בזירה אחרת וקשורה לתכונות אנושיות שנתן אלוהים, וביניהן המצפון”.
מה למדת?
• מדוע המצפון, כלומר החוש המאפשר לנו להבחין בין טוב לרע, קיים בכל התרבויות?
• מדוע אל לנו לסמוך בעיניים עצומות על מצפוננו?
• באילו דרכים נוכל לשפר את קולנו הפנימי?
[תמונות בעמוד 23]
דוד נתקף ייסורי מצפון...
... לא כן שאול הטרסי
[תמונה בעמוד 24]
נוכל להדריך את המצפון