פרק 10
משפחתו של ישוע עולה לירושלים
ישוע בן השתים עשרה שואל את המורים שאלות
ישוע קורא ליהוה ”אבי”
האביב הגיע ולכן משפחתו של יוסף, יחד עם חברים וקרובי משפחה, עולה כמדי שנה בעונה זו לירושלים. הם הולכים לשם כדי לחגוג את הפסח, כפי שמצווה התורה (דברים ט״ז:16). אורך המסע מנצרת לירושלים הוא כ־120 קילומטר. כולם עסוקים ומלאי התרגשות. ישוע בן ה־12 מצפה בכיליון עיניים לחג ולהזדמנות להיות שוב בבית המקדש.
עבור ישוע ומשפחתו חג הפסח אינו מסתכם ביום אחד בלבד. היום שלמחרת הפסח הוא תחילתו של חג המצות שנחוג שבעה ימים (מרקוס י״ד:1). חג זה נחשב לחלק מעונת הפסח. המסע מביתם שבנצרת, השהות בירושלים והחזרה הביתה אורכים כשבועיים. אך השנה המסע מתארך מעט בגלל מקרה הקשור לישוע. בדרכם חזרה מירושלים מתעוררת בעיה.
במהלך המסע מניחים יוסף ומרים שישוע נמצא עם קרובי משפחה וחברים החוזרים יחד אתם צפונה. אך כאשר הם עוצרים לחניית לילה הם אינם מוצאים אותו. הם מחפשים את ישוע בין חבריהם למסע, אבל הוא איננו שם. הם אינם מוצאים את בנם בשום מקום! יוסף ומרים מחליטים לחזור לירושלים כדי לחפש אותו.
הם מחפשים אחריו במשך יום שלם ללא כל הצלחה. גם ביום שלמחרת הם אינם מוצאים אותו. לבסוף ביום השלישי הם מאתרים את בנם במקדש, באחת מלשכותיו הרבות. הם רואים את ישוע יושב בין כמה מהמורים היהודים. הוא מקשיב להם, שואל אותם שאלות ומדהים אותם בהבנתו הרבה.
”בני, למה עשית לנו את זה?” שואלת מרים. ”הנה אביך ואני חיפשנו אותך בדאגה רבה” (לוקס ב׳:48).
ישוע מופתע מכך שהוריו לא ידעו שהוא שם. ”מדוע חיפשתם אותי?” הוא שואל, ”האם לא ידעתם שעליי להיות בבית אבי?” (לוקס ב׳:49).
כעת כשכולם שוב ביחד שב ישוע לביתו בנצרת עם יוסף ומרים וממשיך להיכנע למרותם. הוא גדל ומוסיף חוכמה. עוד בצעירותו הוא נושא חן בעיני אלוהים ובעיני בני אדם. אכן, מילדותו מציב ישוע דוגמה ומופת גם בהתעניינות שהוא מגלה בדברים רוחניים וגם בכבוד שהוא מגלה כלפי הוריו.