ישוע מקים לתחייה את בן האלמנה

זמן קצר לאחר שישוע מרפא את משרתו של שר הצבא,‏ הוא עוזב את כפר נחום והולך אל נעים,‏ עיר השוכנת יותר מ־30 קילומטר דרומית־מערבית לשם.‏ הוא אינו לבדו.‏ תלמידיו והמון גדול הולכים עמו.‏ ככל הנראה כבר כמעט ערב,‏ והם מתקרבים לפאתי נעים.‏ שם הם נתקלים בתהלוכת לוויה רבת משתתפים.‏ גופתו של בחור צעיר מובלת לקבורה אל מחוץ לעיר.‏

העצובה מכל הנוכחים היא אמו מוכת היגון של אותו צעיר.‏ היא אלמנה,‏ וכעת מת בנה היחיד.‏ לאחר שנפטר בעלה,‏ לפחות נותר לה בנה יקירה.‏ תאר לעצמך עד כמה הייתה קרובה אליו,‏ שכן תקוותיה וביטחונה העתידי היו תלויים בו.‏ עכשיו גם הוא מת.‏ מי כעת יעמוד לצדה ויתמוך בה?‏

כשרואה ישוע את האישה נכמר לבו לנוכח יגונה הכבד ומצבה האומלל.‏ הוא אומר לה ברכות אך בביטחון המשרה אמון:‏ ”‏אל תבכי”‏.‏ אך הוא אינו מסתפק בכך.‏ הוא ניגש ונוגע באלונקה שעליה הגופה (‏לוקס ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ התנהגותו ומעשיו גורמים לתושבי העיר האבלים לעצור לפתע.‏ ’‏למה הוא מתכוון,‏ ומה הוא עומד לעשות?‏’‏ רבים ודאי תוהים.‏

ומה לגבי מי שמתלווים אל ישוע ושראו אותו מחולל גבורות ומרפא מחלות רבות?‏ ככל הנראה הם מעולם לא ראו את ישוע מקים מישהו לתחייה‏.‏ אומנם היו בעבר הרחוק מקרים שבהם הוקמו אנשים לתחייה,‏ אבל האם ישוע יכול לחולל נס כזה?‏ (‏מלכים א׳.‏ י״ז:‏17–23;‏ מלכים ב׳.‏ ד׳:‏32–37‏)‏ ישוע מצווה:‏ ”‏בחור,‏ אני אומר לך:‏ קום!‏”‏ (‏לוקס ז׳:‏14‏)‏ וכך קורה.‏ הבחור מתיישב ומתחיל לדבר!‏ ישוע נותן אותו לאמו מלאת התדהמה אשר אינה יודעת את נפשה מרוב שמחה.‏ כעת היא כבר לא לבד.‏

כשהאנשים רואים שהבחור באמת חי,‏ הם מהללים את מקור החיים,‏ יהוה,‏ באמרם:‏ ”‏נביא גדול קם בקרבנו”‏.‏ אחרים עומדים על משמעות הנס הנפלא שביצע ישוע ואומרים:‏ ”‏זכר אלוהים את עמו”‏ (‏לוקס ז׳:‏16‏)‏.‏ הידיעות על המעשה המדהים מתפשטות במהירות אל כל האזורים שמסביב וקרוב לוודאי גם לעיר שבה גדל ישוע,‏ נצרת,‏ הנמצאת כ־10 קילומטרים משם.‏ החדשות מגיעות אפילו אל יהודה שבדרום.‏

יוחנן המטביל עדיין בבית הסוהר,‏ והוא מתעניין מאוד בנסים שמחולל ישוע.‏ תלמידי יוחנן מספרים לו על נסים אלה.‏ מהי תגובתו?‏