קרב אל אלוהים
האל שבכוחו להקים מתים לתחייה
האם מת לך אדם יקר? אם כן, התנסית באחת החוויות המצערות ביותר שיש בחיים. הבורא מבין את כאבך, ולא עוד אלא שבכוחו אף למחות כליל את השלכות המוות. במקרא מתועדים ניסי תחייה מן העבר הממחישים שבוראנו לא רק העניק לנו את החיים, אלא שבכוחו גם להשיב לנו אותם. הבה נדון כעת באחד המקרים שבהם האציל אלוהים מכוחו על בנו, ישוע המשיח, על מנת להקים אדם לתחייה. נוכל לקרוא על הנס בלוקס ז׳:11–15.
השנה היא 31 לספירה. ישוע שם פעמיו לעיר נעים שבגליל (פסוק 11). ככל הנראה, הגיע לפאתי העיר בשעות הערביים. המקרא מוסר: ”הוא התקרב אל שער העיר והנה מוציאים מת אשר בן יחיד הוא לאימו האלמנה, וקהל רב מן העיר הולך עימה” (פסוק 12). התוכל לדמות בנפשך את יגונה של האם האלמנה? כעת, עם מות בנה יחידה, איבדה בשנית מפרנס ומגן.
ישוע מיקד את תשומת ליבו באם האבלה, שככל הנראה פסעה לצד המיטה שעליה היה מונח בנה המת. הכתוב אומר: ”כשראה אותה האדון נכמרו רחמיו עליה ואמר: ’אל תבכי’” (פסוק 13). מצוקתה של האלמנה ריגשה את ישוע עד עמקי נשמתו. יכול להיות שחשב על אימו, שכנראה הייתה כבר אלמנה, ועל כך שבקרוב תבכה את מותו שלו.
ישוע ניגש אל ההמון, אך לא כדי להצטרף למסע הלוויה. בסמכותיות רבה ”נגע במיטה”, וההמון נעצר. ואז, כמי שניתן לו הכוח לגבור על המוות, קרא ישוע בביטחון רב: ”’בחור, הריני אומר לך, קום!’ המת ישב והחל לדבר, וישוע נתן אותו לאימו” (פסוקים 14, 15). במותו חדל העלם להיות שייך לאימו. לכן כשישוע ”נתן אותו לאימו”, הם שבו להיות משפחה. ללא ספק, הצער הרב שאחז באלמנה פינה מקומו לדמעות של אושר בל יתואר.
האם אתה משתוקק לחוות אושר מעין זה — להתאחד מחדש עם אדם אהוב שנפטר? הייה סמוך ובטוח שאלוהים מבין לליבך. האמפתיה שחש ישוע כלפי האלמנה האבלה הינה ביטוי נאמן של חמלת אלוהים עצמו, שכן ישוע חיקה בשלמות את אישיותו של אביו (יוחנן י״ד:9). המקרא מלמדנו כי אלוהים נכסף להשיב לחיים את המתים השמורים בזיכרונו (איוב י״ד:14, 15). דברו, המקרא, פורש לפנינו תקווה מזהירה — התוחלת לחיות בגן עדן עלי אדמות ולחזות בתחיית יקירינו מן המתים (לוקס כ״ג:43, ע״ח; יוחנן ה׳:28, 29). אנו מעודדים אותך ללמוד עוד על האל שבכוחו להקים מתים לתחייה ולהבין כיצד תוכל לאמץ תקווה זו לליבך.
[תמונה בעמוד 23]
”המת ישב והחל לדבר, וישוע נתן אותו לאימו”