ישוע שולח 70 תלמידים לבשר

כעת שלהי שנת 32 לספירה,‏ וחלפו כשלוש שנים מאז טבילתו של ישוע.‏ הוא ותלמידיו היו לא מכבר בירושלים לרגל חג הסוכות,‏ והם ככל הנראה עדיין שוהים בקרבת מקום (‏לוקס י׳:‏38;‏ יוחנן י״א:‏1‏)‏.‏ למעשה,‏ במהלך ששת החודשים שנותרו עד תום שירותו נמצא ישוע רוב הזמן ביהודה או מעבר לירדן באזור פֶּרַיָה.‏ גם במקומות אלה צריך לבשר.‏

מוקדם יותר,‏ לאחר חג הפסח של שנת 30 לספירה,‏ בישר ישוע מספר חודשים ביהודה ועבר דרך שומרון.‏ אחרי כן,‏ בערך בפסח של שנת 31 לספירה,‏ ניסו היהודים בירושלים להרגו.‏ במהלך השנה וחצי שלאחר מכן לימד ישוע בעיקר בצפון באזור הגליל.‏ במשך אותה תקופה הפכו רבים לתלמידיו.‏ בהיותו בגליל הכשיר ישוע את שליחיו ואז שלח אותם בצווֹתו עליהם:‏ ”‏הכריזו:‏ ’‏קָרְבָה מלכות שמיים‏’‏”‏ (‏מתי י׳:‏5–7‏)‏.‏ כעת הוא מארגן מסע הטפה ביהודה.‏

כהכנה למסע זה בוחר ישוע 70 תלמידים ושולח אותם בזוגות.‏ מכאן שיוצאים 35 צוותים של מבשרי מלכות אל השטח שבו ’‏הקציר רב,‏ אבל הפועלים מעטים’‏ (‏לוקס י׳:‏2‏)‏.‏ עליהם ללכת לפני ישוע אל המקומות שאליהם התכוון להגיע.‏ ה־70 מצוּוים לרפא את החולים ולהכריז את אותו המסר שהכריז ישוע.‏

תלמידים אלה אינם אמורים להתמקד בהוראה בבתי הכנסת.‏ ישוע אומר להם ללכת לבתי האנשים.‏ ”‏בכל מקום שבו תיכנסו לְבית”‏,‏ הוא מורה להם,‏ ”‏אִמרו תחילה:‏ ’‏יבוא נא שלום על הבית הזה’‏.‏ אם יהיה שם אוהב שלום,‏ יבוא עליו השלום שאיחלתם לו”‏.‏ איזה מסר עליהם להכריז?‏ ישוע מסביר:‏ ”‏אמרו להם:‏ ’‏מלכות אלוהים קרובה אליכם’‏”‏ (‏לוקס י׳:‏5–9‏)‏.‏

ההוראות שנותן ישוע ל־70 התלמידים דומות להוראות שנתן ל־12 השליחים כאשר שלח אותם לבשר כשנה קודם לכן.‏ הוא מזהיר אותם מראש שלא הכול יקבלו אותם במאור פנים.‏ אולם מאמציהם יכינו את בעלי נטיית הלב הנכונה,‏ וכך כאשר יגיע אליהם ישוע זמן קצר אחרי כן,‏ רבים יהיו להוטים לפגוש את האדון וללמוד ממנו.‏

לא חולף זמן רב ו־35 זוגות מבשרי המלכות חוזרים אל ישוע.‏ הם אומרים לו בשמחה:‏ ”‏אדוננו,‏ אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך”‏.‏ החדשות הטובות ודאי מרגשות את ישוע,‏ שכן הוא אומר בתגובה:‏ ”‏ראיתי את השטן נופל כברק מן השמיים.‏ הנה נתתי לכם את הסמכות לרמוס תחת רגליכם נחשים ועקרבים”‏ (‏לוקס י׳:‏17–19‏)‏.‏

בזאת מבטיח ישוע לתלמידיו שהם יוכלו לגבור על דברים מזיקים וכך באופן סמלי לרמוס נחשים ועקרבים.‏ יתר על כן,‏ הם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבעתיד ייפול השטן מן השמיים.‏ ישוע גם עוזר ל־70 התלמידים לראות מה באמת חשוב בטווח הארוך.‏ הוא אומר:‏ ”‏אל תשמחו על כך שהרוחות נכנעות לכם;‏ שמחו ששמותיכם נכתבו בשמיים”‏ (‏לוקס י׳:‏20‏)‏.‏

שמחה גדולה מציפה את ישוע,‏ והוא מהלל באוזני כול את אביו על שהוא משתמש במשרתים ענווים אלה בצורה מרשימה כזאת.‏ הוא פונה אל תלמידיו ואומר להם:‏ ”‏אשרי העיניים הרואות את מה שאתם רואים,‏ שכן אומר אני לכם:‏ נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולא ראו,‏ ולשמוע את מה שאתם שומעים ולא שמעו”‏ (‏לוקס י׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏