פרק ג׳
”זכרו את מי שמנהיגים אתכם”
את המילים האלו, שאמר השליח פאולוס בעברים י״ג:7, ניתן לתרגם גם כך: ”זכרו את המושלים שלכם”. מאז חג השבועות שנת 33 לספירה מילאו שליחיו הנאמנים של האדון ישוע המשיח את התפקיד הזה כגוף מנהל שהוביל במתן הדרכה לקהילה המשיחית החדשה (מה״ש ו׳:2–4). בשנת 49 לספירה בקירוב הורחב אותו גוף מנהל וכלל בתוכו לא רק את שליחי ישוע. כאשר נפסקה הפסיקה בסוגיית המילה היה הגוף המנהל מורכב מן ”השליחים והזקנים בירושלים” (מה״ש ט״ו:1, 2). הוטלה עליהם האחריות לשקול עניינים הנוגעים למשיחיים בכל מקום ומקום. הם שלחו איגרות ופסיקות, אשר כולן חיזקו את הקהילות ואפשרו לתלמידים להישאר מאוחדים במחשבה ובמעשה. הקהילות צייתו ונכנעו להדרכת הגוף המנהל, וכתוצאה מכך זכו לברכת יהוה ושגשגו (מה״ש ח׳:1, 14, 15; ט״ו:22–31; ט״ז:4, 5; עב׳ י״ג:17).
2 לאחר מות השליחים התפתחה הכפירה הגדולה (תסל״ב ב׳:3–12). כפי שניבא ישוע במשל החיטים והעשבים הרעים, העשבים הרעים (המשיחיים המדומים) נזרעו בין החיטים (המשיחיים המשוחים). לאורך הדורות הותר לקבוצות לגדול זו לצד זו עד הקציר, ”אחרית הסדר העולמי” (מתי י״ג:24–30, 36–43). יחידים מקרב המשיחיים המשוחים המשיכו במשך הזמן הזה ליהנות מחסדו של ישוע, אבל לא היה גוף מנהל ולא היה אפיק ברור עלי אדמות שדרכו סיפק ישוע הדרכה לתלמידיו (מתי כ״ח:20). אך הוא ניבא שבעת הקציר יתחולל שינוי.
3 ”מיהו באמת העבד הנאמן והנבון?” את השאלה הזו העלה ישוע כהקדמה למשל המהווה חלק מן ה”אות” שנתן באשר ל”אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ד:3, 42–47). הוא ציין שאותו עבד נאמן יהיה עתיר פועל באספקת מזון רוחני ”בעתו” למשרתי אלוהים. כפי שישוע השתמש בקבוצת אנשים — ולא באדם אחד — להנהיג את הקהילות במאה הראשונה לספירה, גם העבד הנאמן שבו משתמש ישוע באחרית הסדר העולמי אינו אדם אחד.
זיהוי ”העבד הנאמן והנבון”
4 את מי מינה ישוע להזין את משרתיו? יש לצפות שהוא ישתמש במשיחיים המשוחים עלי אדמות. המקרא מתייחס אליהם כ”כהונה מלכותית” אשר תפקידה ’להכריז בכל מקום על מידותיו הנעלות של זה אשר קרא אותם מחושך אל אורו הנפלא’ (פט״א ב׳:9; מל׳ ב׳:7; ההת׳ י״ב:17). האם כל המשוחים עלי אדמות מרכיבים את העבד הנאמן? לא. כאשר סיפק ישוע בדרך נס מזון פיזי לכ־000,5 גברים מלבד נשים וילדים, הוא נתן את האוכל לתלמידיו, והם חילקו אותו להמונים (מתי י״ד:19). הוא האכיל רבים בעזרת מעטים. כיום הוא מספק מזון רוחני באופן דומה.
5 אם כן, ”סוכן הבית הנאמן והנבון” מורכב מקבוצה קטנה של אחים משוחים המעורבים במישרין בהכנתו ובאספקתו של מזון רוחני במהלך נוכחות המשיח (לוקס י״ב:42). במרוצת אחרית הימים משרתים יחדיו האחים המשוחים המרכיבים את ”העבד הנאמן והנבון” במשרדים הראשיים של הארגון. כיום אחים משוחים אלה הם הגוף המנהל של עדי־יהוה.
6 המשיח משתמש בגוף זה לפרסום מידע הנוגע להתגשמות נבואות המקרא ולמתן הדרכה בעתה באשר ליישום עקרונות המקרא בחיי היומיום. מזון רוחני זה מחולק דרך הקהילות המקומיות של עדי־יהוה (יש׳ מ״ג:10; גל׳ ו׳:16). בתקופת המקרא עבד שזכה לאמון מצד אדונו שימש כסוכן הבית. באותו אופן, בידי העבד הנאמן והנבון הופקדה האחריות לנהל את ביתו של האדון, כלומר את קהילת המאמינים. לפיכך העבד הנאמן מפקח גם על הנכסים החומריים, על פעילות הבישור, על תוכניות הכינוסים, על מינוי משגיחים לתפקידים שונים בארגון ועל הפקת ספרות מקראית — הכול לתועלת ’שאר העבדים’ (מתי כ״ד:45).
7 אם כן, מי הם ’שאר העבדים’? במילים פשוטות, הם הצד הזוכה להזנה. בתחילה היו כל העבדים משוחים. לימים נכללו בין העבדים ההמון הרב המהווים חלק מן ’הכבשים האחרים’ (יוח׳ י׳:16). שתי הקבוצות ניזונות מן המזון הרוחני שמספק העבד הנאמן.
8 במהלך הצרה הגדולה, כאשר יבוא ישוע כדי לחרוץ ולהוציא לפועל את משפטו של הסדר המרושע הנוכחי, הוא יפקיד את העבד הנאמן ”על כל נכסיו” (מתי כ״ד:46, 47). מי שמרכיבים את העבד הנאמן יקבלו את גמולם השמימי. יחד עם שאר ה־000,144 הם יחלקו עם המשיח את סמכותו השמימית. אף שלא יהיה עוד עבד נאמן ונבון עלי אדמות, יספקו יהוה וישוע הדרכה לנתיניה הארציים של מלכות המשיח דרך מי שיתמנו ל”שרים” (תהל׳ מ״ה:17).
מדוע עלינו ’לזכור את מי שמנהיגים אותנו’?
9 יש לנו סיבות רבות ’לזכור את מי שמנהיגים אותנו’ ולהפגין את ביטחוננו בהם. מדוע יהיה זה לתועלתנו? השליח פאולוס אמר: ”משגיחים הם על נפשותיכם כמי שייתנו דין וחשבון; נהגו כך למען יעשו כן בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן הדבר יזיק לכם” (עב׳ י״ג:17). חיוני שנציית וניכנע להדרכת האחים המנהיגים אותנו, משום שהם משגיחים עלינו להגנתנו ולטובתנו הרוחניות.
10 בקורינתים א׳. ט״ז:14 ציין פאולוס: ”את כל מעשיכם עשו באהבה”. ההחלטות המתקבלות למען משרתי אלוהים מבוססות על תכונה נעלה זו, האהבה. על אודות האהבה אומר הכתוב בקורינתים א׳. י״ג:4–8: ”האהבה סבלנית וטובת לב. האהבה לא תקנא, לא תתרברב ולא תתייהר; היא לא תנהג בגסות, לא תחפש את טובת עצמה, לא תתרגז ולא תרשום את הפגיעות. היא לא תשמח בעוולה, אלא תשמח בָּאמת. היא תישא את הכול, תאמין בכול, תקווה לכול ותחזיק מעמד בכול. האהבה לא תימוט לעולם”. הואיל והאהבה מונחת ביסוד כל ההחלטות המתקבלות לטובת משרתי יהוה, יש לנו כל סיבה שבעולם לחוש ביטחון תחת הדרכה זו. מה גם שהיא ביטוי לאהבת יהוה.
חיוני שניכנע לאחים המשגיחים עלינו לטובתנו הרוחנית
11 כפי שנכון היה במאה הראשונה, האחים שבהם משתמש כיום יהוה להנהיג את משרתיו הם אנשים לא־מושלמים. בעבר השתמש יהוה בבני אדם לביצוע רצונו למרות אי־שלמותם. נוח בנה תיבה ובישר על ההשמדה הקרבה דאז (בר׳ ו׳:13, 14, 22; פט״ב ב׳:5). משה מונה להוציא את עם יהוה ממצרים (שמ׳ ג׳:10). בני אדם לא־מושלמים כתבו בהשראת אלוהים את המקרא (טימ״ב ג׳:16; פט״ב א׳:21). העובדה שיהוה משתמש בבני אדם לא־מושלמים להדרכת מלאכת ההטפה ועשיית התלמידים אינה מערערת את ביטחוננו בארגון אלוהים. הדבר דווקא נוסך בנו ביטחון מפני שאנו יודעים שללא תמיכת יהוה הארגון מעולם לא יכול היה לבצע את כל מה שהוא מבצע. בקשיים רבים ולאורך שנות ניסיון רבות הוכיח העבד הנאמן שרוח אלוהים מכוונת את מהלך העניינים. חלקו הגלוי לעין של ארגון יהוה מבורך מאוד כיום, ומשום כך תמיכתנו המוחלטת ואמוננו המלא נתונים לו בלב שלם.
כיצד מתבטא ביטחוננו בפועל
12 מי שמתמנים לתפקידים אחראיים בקהילה מבטאים את ביטחונם על־ידי כך שהם מקבלים על עצמם ברצון את החובות הכרוכות במינוי ומקיימים אותן נאמנה (מה״ש כ׳:28). בתור מכריזי מלכות, אנו מבשרים בהתלהבות מבית לבית, עורכים ביקורים חוזרים ומלמדים את המקרא (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). כדי להפיק את מרב התועלת מן המזון הרוחני העשיר שמספק העבד הנאמן, אנו מתכוננים לאסיפות ולכינוסים המשיחיים ונוכחים בהם. במסגרת התכנסויות משיחיות אלו מתאפשר לנו להתרועע עם אחינו לאמונה, והעידוד ההדדי מצמיח לנו תועלת רבה (עב׳ י׳:24, 25).
13 ביטחוננו בארגון בא לידי ביטוי בתרומותינו החומריות (מש׳ ג׳:9, 10). כאשר מתברר לנו שאחינו שרויים במחסור, אנו פועלים ללא דיחוי (גל׳ ו׳:10; טימ״א ו׳:18). אנו עושים זאת ברוח של אהבת אחים, ובכל עת ערים להזדמנויות להביע הכרת טובה ליהוה ולארגונו על כל הטוּב המורעף עלינו (יוח׳ י״ג:35).
14 תמיכה בהחלטות הארגון היא דרך נוספת להראות שאנו בוטחים בו. בין היתר משמע הדבר להיכנע בענווה להדרכת האחים שהתמנו למשגיחים, כגון משגיחי נפה וזקני־קהילה. הללו נמנים עם ’מי שמנהיגים אותנו’, אשר להם עלינו להישמע ולהיכנע (עב׳ י״ג:7, 17). אף־על־פי שלא תמיד מובנות לנו לגמרי הסיבות שמאחורי החלטות מסוימות, ברור לנו כי שיתוף פעולה מצדנו יהיה לטובתנו הנצחית. כתוצאה מכך, יהוה מברך אותנו בשל ציותנו לדברו ולארגונו. בזאת אנו מוכיחים את כניעתנו לאדון, ישוע המשיח.
15 יש לנו די והותר סיבות לבטוח בעבד הנאמן והנבון. השטן, אלוהי הסדר העולמי הזה, משקיע את מרב המאמצים להמיט חרפה על שם יהוה ועל ארגונו (קור״ב ד׳:4). אל תיפול טרף לתכסיסיו המרושעים! (קור״ב ב׳:11) הוא יודע כי ”זמנו קצר” ושבקרוב יושלך אל התהום, והוא נחוש להרחיק מיהוה משיחיים רבים ככל האפשר (ההת׳ י״ב:12). ואולם, ככל שהשטן מגביר את מאמציו, עלינו להתקרב עוד יותר אל יהוה. הבה נבטח ביהוה ובאפיק שבו הוא משתמש להדרכת משרתיו בימינו. כך נתרום ליצירת אגודת אחים מאוחדת.