פרק י״ג
”עשו את הכול למען כבוד אלוהים”
בתור משרתיו המוקדשים של אלוהים מוטלת עלינו החובה לשקף את כבוד יהוה בכל דבר שאנו אומרים ועושים. השליח פאולוס נתן לנו עיקרון מנחה: ”אם אתם אוכלים או שותים או עושים כל דבר אחר, עשו את הכול למען כבוד אלוהים” (קור״א י׳:31). לשם כך עלינו לדבוק בעקרונות הצדקה של יהוה, אשר מהווים בבואה של אישיותו המושלמת (קול׳ ג׳:10). מחובתנו לחקות את אלוהים כעם קדוש (אפ׳ ה׳:1, 2).
2 השליח פטרוס הסב את תשומת לב המשיחיים לעניין זה וכתב: ”כילדים צייתנים, חִדלו לתת לתאוות שהיו לכם בעבר, כשהייתם חסרי דעת, לעצב אתכם. אדרבה, כדוגמת הקדוש אשר קרא אתכם, היו קדושים בכל התנהגותכם, שהרי כתוב: ’היו קדושים, כי קדוש אני’” (פט״א א׳:14–16). בדומה לעם ישראל הקדום, כולם בקהילה המשיחית נדרשים להישאר קדושים. פירוש הדבר שהם נשמרים נקיים וללא רבב מכל טומאת חטא ומרוח העולם. כך הם נבדלים לשירות מקודש (שמ׳ כ׳:5).
3 הקדושה תלויה בדבקות בחוקי יהוה ובעקרונותיו, אשר מוגדרים בבירור בכתבי־הקודש (טימ״ב ג׳:16). בעזרת חקר המקרא, למדנו על יהוה ועל דרכיו ונמשכנו אליו. מתוך לימוד זה השתכנענו שיש צורך לחפש תחילה את מלכות אלוהים ולהציב את עשיית רצון יהוה בראש מעיינינו (מתי ו׳:33; רומ׳ י״ב:2). לצורך כך היה עלינו ללבוש את האישיות החדשה (אפ׳ ד׳:22–24).
טוהר רוחני ומוסרי
4 אין זה תמיד קל לדבוק בעקרונות הצדקה של יהוה. אויבנו השטן שואף להדיח אותנו מדרך האמת. ההשפעות הרעות מצד העולם הסובב אותנו ונטיותינו השליליות מקשות עלינו לעיתים. כדי לעמוד בהקדשתנו עלינו להילחם את מלחמתנו הרוחנית. כתבי־הקודש אומרים שאל לנו לתמוה לנוכח התנגדות ומבחני אמונה. יהיה עלינו לסבול למען הצדקה (טימ״ב ג׳:12). אשרינו אם באים עלינו ניסיונות וקשיים, שהרי מבחנים אלה הם הוכחה לכך שאנו עושים את רצון אלוהים (פט״א ג׳:14–16; ד׳:12, 14–16).
5 ישוע היה אדם מושלם, ולמרות זאת מסבלותיו למד לציית. הוא מעולם לא נכנע לפיתויי השטן ולא פיתח שאיפות עולמיות (מתי ד׳:1–11; יוח׳ ו׳:15). אף פעם לא חלפה במוחו של ישוע המחשבה להתפשר. אף שנאמנותו עוררה עליו את שנאת העולם, הוא תמיד דבק בעקרונות הצדקה של יהוה. זמן קצר לפני מותו הזהיר ישוע את תלמידיו שהעולם ישנא גם אותם. מאז ואילך התנסו תלמידיו בצרות, אך הם אזרו אומץ בידיעה שבן אלוהים ניצח את העולם (יוח׳ ט״ו:19; ט״ז:33; י״ז:16).
6 כדי להיבדל מן העולם עלינו לתמוך כדוגמת אדוננו בעקרונות הצדקה של יהוה. בנוסף לאי־מעורבות בענייניו הפוליטיים והחברתיים של העולם, חובה עלינו להדוף את רוח ההפקרות השוררת בו. אנו מתייחסים בכובד ראש לעצה שביעקב א׳:21: ”הסירו מעליכם כל זוהמה ואת הרוע הנפוץ עד מאוד, וקבלו בענווה את נטיעת הדבר היכול להושיע את נפשותיכם”. בעזרת לימוד המקרא ונוכחות באסיפות אנו ’נוטעים את דבר’ האמת בשכלנו ובלבבנו, וכך איננו אף מתחילים להתאוות לְמה שהעולם מציע. התלמיד יעקב כתב: ”האינכם יודעים שידידות עם העולם היא איבה עם אלוהים? לפיכך כל הרוצה להיות ידיד העולם הופך את עצמו לאויב אלוהים” (יעקב ד׳:4). זו הסיבה שהמקרא קורא לנו בכל תוקף לדבוק בעקרונות הצדקה של יהוה ולהיבדל מן העולם.
7 דבר־אלוהים מזהיר אותנו מפני התנהגות מחפירה ובלתי מוסרית. הוא אומר לנו: ”כיאה לקדושים, אף אל תדברו ביניכם על זנות ועל כל טומאה או על חמדנות” (אפ׳ ה׳:3). אם כן, אל לנו להרשות לעצמנו להעסיק את המחשבות בדברים גסים, מבישים או בזויים ואל לנו לתת לדברים אלה להסתנן לשיחותינו. בזאת אנו מוכיחים כי אנו רוצים לדבוק בערכי המוסר הטהורים והצודקים של יהוה.
ניקיון פיזי
8 בנוסף לטוהר רוחני ומוסרי, המשיחיים מודעים לחשיבות הניקיון הפיזי. בעם ישראל הקדום דרש אלוהי הקדושה שהמחנה יישמר נקי. גם אנו חייבים לשמור על ניקיון לבל יראה בנו יהוה ”ערוות דבר”, כלומר דבר גנאי (דב׳ כ״ג:15).
9 קיים במקרא קשר הדוק בין קדושה לבין ניקיון פיזי. לדוגמה, פאולוס כתב: ”אהוביי, הואיל וניתנו לנו הבטחות אלה, הבה נטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח, וביראת אלוהים נביא את קדושתנו לכדי שלמות” (קור״ב ז׳:1). גברים ונשים משיחיים נדרשים אפוא להקפיד על ניקיון גופם. לשם כך עליהם להתרחץ בקביעות ולכבס את בגדיהם. תנאי המחיה אומנם שונים מארץ לארץ, אך אנו יכולים על־פי־רוב למצוא מספיק סבון ומים כדי לשמור על ניקיון גופנו ולוודא שילדינו נקיים.
10 בשל פעילות הבישור אנו לרוב מוכרים מאוד בסביבת מגורינו. בית נקי ומסודר, בתוכו ומחוצה לו, מהווה כשלעצמו עדות לשכנים. בעניין זה כל בני המשפחה יכולים לתרום את חלקם. האחים צריכים במיוחד לטפל בבית ובסביבתו בידיעה שחצר מטופחת ובית מתוחזק מותירים רושם חיובי על אחרים. השגחה זו ומילוי אחריותם בעניינים רוחניים מצביעים על כך שראשי המשפחות מנהיגים היטב את בני ביתם (טימ״א ג׳:4, 12). גם על האחיות מוטלת האחריות לטפל בעניינים שונים, בייחוד בתוך הבית (טיט׳ ב׳:4, 5). ילדים מחונכים ממלאים את חלקם ומקפידים שהם וחדריהם יהיו נקיים ומסודרים. כך המשפחה כולה פועלת יחדיו לטיפוח הרגלי ניקיון שיתאימו לעולם החדש תחת מלכות אלוהים.
11 רבים ממשרתי יהוה כיום מגיעים במכוניות לאסיפות, ובאזורים מסוימים הפכה המכונית לכלי תחבורה הכרחי בשירות השדה. יש להקפיד שהרכב יהיה נקי ומתוחזק. מן הראוי שבתינו וכלי הרכב שלנו יעידו על כך שאנו חלק מעמו הנקי והקדוש של יהוה. אותו עיקרון תקף לגבי תיק השירות וספר המקרא שלנו.
12 לבושנו והופעתנו החיצונית צריכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות אלוהים. לא נעז להופיע בפני גורם רם דרג בלבוש מרושל ולא־רשמי. על אחת כמה וכמה עלינו לתת את הדעת לעניין זה בשעה שאנו מייצגים את יהוה בשירות השדה או מעל הבמה. הופעתנו וסגנון לבושנו עשויים להשפיע על עמדתם של אחרים כלפי עבודת יהוה. ודאי לא יהיה זה הולם להפגין חוסר צניעות או חוסר התחשבות (מיכה ו׳:8; קור״א י׳:31–33; טימ״א ב׳:9, 10). לפיכך כאשר אנו מתכוננים כדי לצאת לשירות השדה או להגיע לאסיפות הקהילה או לכינוסים, עלינו לזכור את מה שכתבי־הקודש אומרים בנוגע לניקיון פיזי ולהופעה חיצונית צנועה. אנו תמיד רוצים לכבד ולפאר את יהוה.
בתור משרתיו המוקדשים של אלוהים מוטלת עלינו החובה לשקף את כבוד יהוה בכל דבר שאנו אומרים ועושים
13 הוא הדין לגבי ביקורים במשרדים הראשיים או באחד ממשרדי הסניף של עדי־יהוה. זכור שהשם ”בית־אל” משמעו ביתו של אלוהים. לפיכך עלינו להתלבש ולהתנהג כנהוג באסיפות שבאולם המלכות.
14 גם בפעילויות הפנאי עלינו להקפיד על לבושנו והופעתנו החיצונית. נוכל לשאול את עצמנו, ’האם ארגיש שלא בנוח לבשר באופן לא־רשמי בגלל הופעתי?’
בידור ובילוי בריאים
15 מנוחה ובילויים הכרחיים לשמירת האיזון והבריאות. מסופר שיום אחד הזמין ישוע את תלמידיו ללכת אתו למקום שומם ’ולנוח מעט’ (מר׳ ו׳:31). מנוחה ובילויים בריאים עשויים להסב לנו מידה מסוימת של הנאה. יש בהם כדי לרענן אותנו כך שנוכל להמשיך בפעילויותינו השגרתיות.
16 מאחר שיש צורות בילוי רבות, על המשיחיים להיות בררניים ולפעול על־פי חוכמת אלוהים. אומנם יש מקום לבידור ובילוי, אך אין הם עיקר החיים. כתבי־הקודש מזהירים אותנו כי ”באחרית הימים” יהיו האנשים ”אוהבי תענוגות במקום להיות אוהבי אלוהים” (טימ״ב ג׳:1, 4). חלק ניכר ממה שמוגדר היום כבידור ובילוי אינו מתאים למי שחפצים לדבוק בעקרונות הצדקה של יהוה.
17 המשיחיים הקדומים היו חייבים להיבדל מן הסביבה הלא־בריאה בעולם רודף התענוגות שסבב אותם. בזירות הרומיות השתעשעו הצופים מסבלם של אחרים. אלימות, שפיכות דמים והפקרות מינית הוצגו כבידור להמונים, אך המשיחיים הקדומים נמנעו מכך. כיום חלק ניכר מן הבידור העולמי מתאפיין במרכיבים דומים ופונה ליצרים הבזויים. עלינו ’לשים לב’ ולהקפיד להתהלך בזהירות ולסור מבידור המשחית את המידות (אפ׳ ה׳:15, 16; תהל׳ י״א:5). וגם אם הבידור אינו פסול כשלעצמו, האווירה הכללית עלולה להיות לא־ראויה (פט״א ד׳:1–4).
18 יש צורות בידור ובילוי בריאות שהמשיחיים יכולים ליהנות מהן. רבים מפיקים תועלת מיישום עצות המקרא וההצעות המאוזנות המצויות בפרסומינו.
19 לעיתים ניתן להזמין מספר משפחות לבית להתרועעות משיחית. אחים ואחיות מוזמנים מדי פעם למסיבות חתונה או לאירוע חברתי דומה (יוח׳ ב׳:2). המארחים צריכים להיות אחראים אישית למתרחש באירוע. ברור שיש מקום לזהירות כאשר מדובר בקבוצות גדולות. האווירה המשוחררת במפגשים כאלה גרמה לאחדים לחרוג מגבולות ההתנהגות המשיחית הנאותה, והם הפריזו באכילה ובשתייה או אף הסתבכו בחטאים חמורים אחרים. בהתחשב בכך, משיחיים בעלי ראייה מפוכחת מבינים שמן החוכמה להגביל את מספר המוזמנים ואת משכם של המפגשים. אם מגישים משקאות חריפים, יש לנהוג במתינות (פיל׳ ד׳:5). אם עושים כל מאמץ להבטיח שהמפגשים החברתיים יהיו בריאים ומרעננים מבחינה רוחנית, עיקר תשומת הלב לא תופנה לאכילה ולשתייה.
20 ראוי להכניס אורחים (פט״א ד׳:9). כאשר אנו מזמינים משיחיים אחרים לביתנו לארוחה, לכיבוד קל, להתרגעות ולהתרועעות, אל נשכח את האחים שלא שפר חלקם בחיים (לוקס י״ד:12–14). אם אנו אורחים, התנהגותנו צריכה לעלות בקנה אחד עם העצה שבמרקוס י״ב:31. טוב נעשה אם תמיד נביע הערכה על טוב לבם של אחרים.
21 המשיחיים מתענגים על מתנותיו השופעות של אלוהים ושמחים מעצם הידיעה שהם יכולים ’לאכול ולשתות ולראות טוב בכל עמלם’ (קהל׳ ג׳:12, 13). מארחים ואורחים ’העושים את הכול למען כבוד אלוהים’ ייזכרו בהנאה במפגשים חברתיים כיוון שהם יצאו מהם מרועננים מבחינה רוחנית.
פעילויות בית־הספר
22 ילדיהם של עדי־יהוה מפיקים תועלת מרכישת השכלה חילונית בסיסית. בשנות לימודיהם בבית־הספר חשוב להם ללמוד היטב קרוא וכתוב. בבתי־הספר נלמדים גם מקצועות אחרים שיכולים לשמש צעירים בעלי מטרות רוחניות. ברצונם לעשות כל מאמץ ’לזכור את בוראם’ בשנות הלימודים על־ידי הצבת העניינים הרוחניים במקום הראשון (קהל׳ י״ב:1).
23 אם אתה תלמיד בית־ספר משיחי הקפד שלא להתרועע שלא לצורך עם בני נוער עולמיים (טימ״ב ג׳:1, 2). תודות להגנה הנחוצה שיהוה מעניק לנו, תוכל לעשות רבות כדי להדוף את ההשפעות העולמיות (תהל׳ כ״ג:4; צ״א:1, 2). אם כן, היעזר להגנתך בכל האמצעים שיהוה נותן לנו (תהל׳ כ״ג:5).
24 כדי להיבדל מן העולם בבית־הספר מחליטים רוב העדים הצעירים שלא ליטול חלק בפעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים. בני כיתתך ומוריך אולי יתקשו להבין את החלטתך, אבל מה שחשוב הוא להשביע את רצון אלוהים. לשם כך, עליך להפעיל את מצפונך המודרך על־פי המקרא ולהיות נחוש שלא להיות מעורב בתחרויות עולמיות או בגילויי לאומנות (גל׳ ה׳:19, 26). אתם, הצעירים, תוכלו לדבוק בעקרונות הצדקה של יהוה אם תקשיבו לעצות המקראיות שמפי הוריכם יראי האלוהים ותפיקו תועלת מן ההתרועעות הטובה במסגרת הקהילה.
עבודה חילונית וחברים
25 ראשי משפחות חייבים על־פי המקרא לדאוג לצורכי בני ביתם (טימ״א ה׳:8). למרות זאת, בתור משרתי אלוהים ברור להם שעבודתם החילונית היא בעלת חשיבות משנית בהשוואה לדאגה לענייני המלכות (מתי ו׳:33; רומ׳ י״א:13). אם יגלו מסירות לאלוהים ויסתפקו במזון ובבגדים, הם יחסכו מעצמם את הדאגות והמלכודות הנלוות לדרך חיים חומרנית (טימ״א ו׳:6–10).
26 כל משיחי מוקדש העובד בעבודה חילונית צריך לראות תמיד את עקרונות המקרא לנגד עיניו. להתפרנס ביושר משמעו לא לנהוג בצורה המפרה את חוקי אלוהים או את חוקי המדינה (רומ׳ י״ג:1, 2; קור״א ו׳:9, 10). אנו ערים בכל עת לסכנות שבחברה רעה. בתור חיילי המשיח, איננו מעורבים בשיטות מסחר העומדות בניגוד לאמות המידה של אלוהים, מפרות את הניטרליות המשיחית שלנו או מסכנות את רוחניותנו (יש׳ ב׳:4; טימ״ב ב׳:4). כמו כן, לא נקשור קשרים עם האויבת הדתית של אלוהים, ”בבל הגדולה” (ההת׳ י״ח:2, 4; קור״ב ו׳:14–17).
27 בשל דבקותנו בעקרונות הצדקה של אלוהים נימנע מלנצל את התכנסויותינו התיאוקרטיות לצורך קידום עניינים עסקיים או עניינים אישיים אחרים. אנו מתרועעים עם אחרים באסיפות המשיחיות ובכינוסים אך ורק לשם עבודת יהוה. אנו ניזונים משולחנו הרוחני ו’מעודדים זה את זה’ (רומ׳ א׳:11, 12; עב׳ י׳:24, 25). יש להקפיד שהתרועעות זו תהיה תמיד בעלת אופי רוחני.
אחדות משיחית
28 עקרונות הצדקה שהתווה יהוה דורשים גם שמשרתיו ’ישמרו על אחדות הרוח בקשר של שלום, הקשר המאחד’ (אפ׳ ד׳:1–3). כל אחד אינו דואג לטובתו שלו אלא חותר להיטיב עם הזולת (תסל״א ה׳:15). זו ללא ספק הרוח שמצאת בקהילתך. כולנו כפופים לאותם עקרונות צדקה בלי תלות בהבדלי גזע, לאום, מעמד חברתי, מצב כלכלי ורמת השכלה. אפילו הצופים מן הצד מבחינים במאפיין בולט זה של משרתי יהוה (פט״א ב׳:12).
29 כדי להדגיש עוד יותר את הבסיס לאחדות כתב השליח פאולוס: ”יש גוף אחד ורוח אחת, כשם שיש תקווה אחת אשר אליה נקראתם; אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת; אלוהים ואב אחד לכול, אשר הוא מעל הכול, פועל באמצעות הכול ובתוך הכול” (אפ׳ ד׳:4–6). לשם כך יש צורך באחידות דעים בכל הקשור לעיקרי האמונה המקראיים ולאמיתות מקראיות מעמיקות יותר תוך הכרה בריבונות יהוה. יהוה אכן סיפק לעמו שפה טהורה, את שפת האמת, המאפשרת להם לעבדו שכם אחד (צפ׳ ג׳:9).
30 האחדות והשלום השוררים כיום בקהילה המשיחית הם מקור רענון לכל עובדי יהוה. אנו מתנסים בהתגשמות הבטחת יהוה: ”יחד אשימנו כצאן בוצְרה [במכלא]” (מיכה ב׳:12). ברצוננו לשמור על השלום והאחדות על־ידי דבקותנו בעקרונות הצדקה של יהוה.
31 אשרי המתקבלים לקהילתו הטהורה של יהוה! הזכות לשאת על עצמנו את שם יהוה שווה כל הקרבה. הבה ננצור את יחסינו היקרים עם יהוה ונשתדל בכל מאודנו לדבוק בעקרונות הצדקה שלו ולהמליץ עליהם באוזני אחרים! (קור״ב ג׳:18).