הם לא הסכימו להשתחוות

זמן מה אחרי שהמלך נְבוּכַדְנֶאצַר חלם את החלום על הפסל,‏ הוא החליט לבנות פסל עצום מזהב.‏ הוא הציב אותו בבקעת דוּרָא וקרא לאנשים החשובים ביותר בארץ להגיע לשם.‏ ביניהם היו שַׁדְרַךְ,‏ מֵישַׁךְ ועֲבֵד נְגוֹ.‏ המלך ציווה:‏ ’‏ברגע שתשמעו את קול החצוצרה,‏ הנבל וחֵמֶת החלילים,‏ אתם צריכים להשתחוות לפסל.‏ מי שלא ישתחווה יושלך לכבשן האש!‏’‏ האם שלושת העברים ישתחוו לפסל,‏ או שהם ימשיכו לשרת אך ורק את יהוה?‏

המלך ציווה שהמוזיקה תתחיל.‏ כולם נפלו על פניהם והשתחוו לפסל,‏ חוץ משדרך,‏ מישך ועבד נגו.‏ חלק מהאנשים שמו לב לכך ואמרו למלך:‏ ’‏שלושת העברים האלה מסרבים להשתחוות לפסל שלך’‏.‏ נבוכדנאצר ביקש שיביאו אותם אליו ואמר:‏ ’‏אני נותן לכם עוד הזדמנות אחת להשתחוות לפסל.‏ אם לא תעשו את זה,‏ אני אזרוק אתכם לכבשן האש.‏ אף אל לא יוכל להציל אתכם ממני’‏.‏ הם ענו:‏ ’‏הוד מעלתך,‏ אנחנו לא צריכים עוד הזדמנות,‏ אלוהינו יכול להציל אותנו.‏ אבל אפילו אם הוא לא יציל אותנו,‏ אנחנו לא נשתחווה לפסל’‏.‏

נבוכדנאצר התרגז ואמר לאנשיו:‏ ’‏תכינו את כבשן האש ותדאגו שהוא יהיה חם פי שבעה מהרגיל!‏’‏ ואז הוא ציווה על חייליו:‏ ’‏תקשרו את האנשים האלה ותשליכו אותם פנימה!‏’‏ הכבשן היה כל כך חם שברגע שהחיילים התקרבו אליו,‏ הם מייד מתו,‏ ושלושת העברים נפלו אל האש.‏ אבל כאשר נבוכדנאצר הסתכל פנימה הוא ראה שארבעה אנשים מתהלכים באש במקום שלושה.‏ הוא התמלא פחד ושאל את השרים:‏ ’‏האם לא השלכנו לאש שלושה אנשים?‏ אני רואה ארבעה,‏ ואחד מהם נראה כמו מלאך!‏’‏

נבוכדנאצר התקרב לכבשן וקרא בקול:‏ ’‏עבדיו של האל העליון,‏ צאו החוצה!‏’‏ כולם היו המומים לראות את שדרך,‏ מישך ועבד נגו יוצאים מהאש בריאים ושלמים.‏ העור,‏ השיער והבגדים שלהם לא נשרפו,‏ ואפילו לא היה להם ריח של אש.‏

נבוכדנאצר אמר:‏ ’‏האלוהים של שדרך,‏ מישך ועבד נגו הוא הגדול ביותר.‏ הוא שלח את המלאך שלו כדי להציל אותם.‏ אין עוד אל כמוהו’‏.‏

האם גם אתה,‏ כמו שלושת העברים,‏ נחוש להישאר נאמן ליהוה לא משנה מה יקרה?‏