הסעודה האחרונה של ישוע

חג הפסח נחגג מדי שנה בי״ד בניסן.‏ זה עזר ליהודים לזכור איך יהוה שחרר אותם מעבדות במצרים והביא אותם לארץ המובטחת.‏ בשנת 33 לספירה ישוע והשליחים חגגו את הפסח בחדר עליון בבית בירושלים.‏ בסוף הארוחה ישוע אמר:‏ ’‏אחד מכם עומד לבגוד בי’‏.‏ השליחים היו מופתעים,‏ והם שאלו את ישוע:‏ ’‏מי זה?‏’‏ ישוע ענה:‏ ’‏זה האיש שאתן לו את הלחם הזה’‏.‏ ואז הוא נתן ליהודה איש קריות חתיכת לחם.‏ יהודה קם מייד ועזב את החדר.‏

לאחר מכן ישוע התפלל,‏ חילק את הלחם לחתיכות והעביר אותו לשליחים שנשארו איתו.‏ הוא אמר:‏ ’‏תאכלו את הלחם הזה.‏ הוא מסמל את הגוף שלי שאתן בשבילכם’‏.‏ אחרי כן הוא התפלל על היין והעביר אותו בין השליחים.‏ הוא אמר:‏ ’‏תשתו מהיין הזה.‏ הוא מסמל את הדם שלי שאתן בשביל סליחת חטאים.‏ אני מבטיח לכם שתמלכו איתי בשמיים.‏ אתם צריכים לעשות את הטקס הזה כל שנה כדי לזכור אותי’‏.‏ גם בימינו תלמידיו של ישוע מתאספים בתאריך הזה מדי שנה.‏ כיום המאורע הזה נקרא סעודת האדון.‏

אחרי הארוחה השליחים התווכחו מי הכי חשוב מביניהם.‏ אבל ישוע אמר להם:‏ ’‏מי שרואה את עצמו כאדם הצעיר ביותר והכי פחות חשוב,‏ הוא הגדול ביותר ביניכם’‏.‏

‏’‏אתם החברים שלי.‏ אני מספר לכם את כל מה שאבא שלי רוצה שאספר לכם.‏ בקרוב אחזור להיות עם אבא שלי בשמיים,‏ אבל אתם תישארו כאן.‏ כולם יֵדעו שאתם התלמידים שלי בזכות האהבה שיש ביניכם.‏ אתם חייבים לאהוב אחד את השני כמו שאני אהבתי אתכם’‏.‏

לבסוף ישוע התפלל וביקש מיהוה שיגן על כל התלמידים שלו.‏ הוא ביקש ממנו שיעזור להם להיות מאוחדים ולשמור על השלום ביניהם.‏ הוא התפלל ששם יהוה יתקדש.‏ ואז ישוע והשליחים שרו שירי הלל ליהוה ויצאו מהבית.‏ הרגע שבו ישוע עמד להיעצר היה קרוב מתמיד.‏