תחייה לחיים ותחייה למשפט

‏”‏ורבים מישני אדמת־עפר יקיצו;‏ אלה לחיי־עולם ואלה לחרפות לדראון עולם.‏”‏ – דניאל י״ב:‏2‏.‏

1,‏ 2.‏ מדוע אין דבריו של ישוע,‏ כי נתנה לו סמכות לשפוט,‏ תמוהים מכדי להאמין בהם?‏

ביום ש”‏יעד”‏ אלהים,‏ ישתמש המשיח ב”‏כוח המעניק חיים”‏.‏ (‏יוחנן ה׳:‏26‏,‏ בית־הלחמי)‏ הוא יקים לתחייה את מתי האנושות,‏ שלמענם מת מות־קרבן.‏ ה”‏יום”‏ ההוא יהיה מועד של משפט,‏ אך לא באורך 24 שעות.‏ תהיה זו תקופה בת אלף שנה,‏ שנקבעה לשלטונו של המשיח.‏ (‏חזון־יוחנן כ׳:‏4–6‏)‏ בתום תהליך השפיטה,‏ יזכו כמה וכמה לחיים ואחרים יורשעו־בדין ויישמדו.‏ האם נשמע הדבר תמוה כיום,‏ בעולם של עיוות־הדין,‏ אשר בו קיימות תפיסות דתיות שונות לגבי מהות יום־הדין של אלהים?‏ הדבר עורר פליאה בקרב היהודים שחיו במאה הראשונה לספירה.‏

² לאנשים אלה,‏ שחלק ניכר מהם הכיר את הכתוב בדניאל י״ב:‏2 (‏הנזכר לעיל)‏,‏ פנה המשיח ואמר:‏ ”‏אל תתמהו על זאת,‏ כי תבוא שעה שכל שוכני קבר [‏קברי הזיכרון,‏ ע״ח]‏ ישמעו את קולו,‏ וייצאו עושי הטוב לתקומה של חיים ועושי הרע לתקומה של משפט.‏ אינני יכול לעשות דבר מלבי.‏ לפי מה שאני שומע [‏מן האב השופט העליון]‏ אני שופט.‏ ומשפט צודק,‏ מפני שאינני יכול לבקש את רצוני אלא את רצון שולחי.‏”‏ – יוחנן ה׳:‏28–30‏.‏

3.‏ במה שונים אלה העוברים ממוות לחיים,‏ ושאינם נכללים במשפט המרשיע,‏ מאלה שעליהם דיבר ישוע ביוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏,‏ ועל איזו כיתה מדובר?‏

³ לפני שאמר ישוע את המלים הללו,‏ דיבר ביוחנן ה׳:‏24,‏ 25 על ”‏מתים”‏ אחרים שכבר החלה ’‏שעתם’‏ לזכות בחיים.‏ נאמר עליהם שהם ”‏מתים”‏,‏ אף כי לא שכנו בקבר.‏ הם אפילו שמעו את ’‏דברו’‏ במו אוזניהם והאמינו לאל ששלח אותו.‏ כך עברו הם ממוות לחיים,‏ ולפיכך לא יורשעו בדין.‏ מאחר שעברו ממוות לחיים,‏ הרי שאנשים אלה ששמעו את קול המשיח,‏ מתוארים כ”‏חיים”‏ וכמי שיש להם התוחלת לחיי–נצח.‏ הכוונה היא,‏ ללא ספק,‏ לשותפים השמימיים לירושה עם המשיח,‏ כלומר,‏ ה־000,‏144 שיוקמו לתחייה בתחום הרוחני ויהיו עימו במלכותו.‏

4.‏ במקום להישפט,‏ איזה תפקיד ניתן ל־000,‏144 שותפיו של המשיח לירושה?‏

⁴ במקום להישפט,‏ יישבו ה־000,‏144 היורשים־השותפים של ישוע המשיח,‏ יחד עימו על כס־המשפט.‏ בחזון־יוחנן כ׳:‏4 נאמר כי ”‏משפט ניתן בידם”‏.‏ תחייתם נקראת ”‏התחייה הראשונה”‏.‏ באמצעותה זוכים הם כהרף־עין לתחייה בנחלתם השמימית.‏ – חזון־יוחנן כ׳:‏6‏.‏

5.‏ מתי החלה תקופת המשפט לגבי עם־ישראל הרוחני,‏ ומה אמר ישוע על הזכות שתהיה להם במלכותו?‏

⁵ ל־00,‏144 היתה תקופת משפט קודמת,‏ בהיותם על הארץ.‏ היא החלה כאשר נוסדה הקהילה המשיחית של ’‏עם־ישראל’‏ הרוחני בחג־השבועות של ה־33 לספירה.‏ תקופת הדין שלהם תימשך עד שתושלם קהילת הבנים הרוחניים של אלהים.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏17,‏ 18‏)‏ באשר לעתידם הנשגב,‏ אמר ישוע לשליחיו הנאמנים בליל־הפסח של ה־33 לספירה:‏ ”‏אני מנחיל לכם מלכות כמו שהנחילני אבי,‏ למען תאכלו ותשתו על שולחני במלכותי ותשבו על כסאות לשפוט את שנים–עשר שבטי ישראל.‏”‏ (‏לוקס כ״ב:‏29,‏ 30‏)‏ אם כן,‏ במקום להישפט במרוצת שלטון אלף השנים של המשיח,‏ הם יטלו עימו חלק בשפיטת האנושות הפדויה.‏

6.‏ מה צריך לקרות כדי שתהיה לאנושות כולה תקופת משפט,‏ וכיצד תישמד השאול?‏

⁶ על־מנת שלאנושות הפדויה בכללותה תהיה תקופת משפט על הארץ,‏ חיוני ש”‏ישני אדמת־עפר יקיצו”‏.‏ (‏דניאל י״ב:‏2‏)‏ בחזקו זאת,‏ אמר ישוע ביוחנן ה׳:‏28–30‏,‏ כי תבוא ”‏שעה”‏ בה ישמעו ”‏שוכני קבר”‏ את קולו.‏ הוא יקרא להם לצאת מקבריהם,‏ כשם שקרא לידידו הקבור בבית־עניא לאמור:‏ ”‏אלעזר,‏ קום צא!‏”‏ (‏יוחנן י״א:‏43,‏ 44,‏ ד‏”‏ץ)‏ ה”‏שעה”‏ הזאת תבוא במרוצת שלטון אלף השנים של מלכות המשיח.‏ במהלך אותו שלטון ייכחד השאול,‏ או הקבר המשותף של האנושות,‏ על–ידי שיתרוקן מכל המתים הפדויים.‏ משמע הדבר יהיה תחיית־המתים!‏

7.‏ אילו שתי קבוצות יתגלו אז,‏ והאם יהיה הדבר בתחילת תכנית התחייה?‏

⁷ הן דניאל והן ישוע ציינו שאז ניתן יהיה להבחין בשתי קבוצות.‏ אך,‏ הדבר לא יהיה ניכר בתחילת תכנית התחייה,‏ כיון שלא כל המתים הפדויים ייצאו מקבריהם בעת ובעונה אחת.‏ ישוע דיבר על ”‏עושי הטוב”‏ ועל ”‏עושי הרע”‏.‏ אין ביטויים אלה מתארים את האנשים המוקמים לתחייה ברגע בו הם יוצאים מקבריהם.‏ מדוע לא?‏

8.‏ (‏א)‏ מאחר ש”‏שה האלהים”‏ מת על־מנת לכפר על חטא האנושות,‏ על מה לא יישפטו המוקמים לתחייה?‏ (‏ב)‏ כיצד,‏ בכל זאת,‏ ישפיע עליהם אורח חייהם הקודם,‏ ומדוע?‏

⁸ הגורם הקובע את מה שיעלה בסופם של המוקמים לתחייה איננו מה שהיו לפני מותם.‏ זאת,‏ משום שכאשר מתו שילמו את העונש על חטאם.‏ (‏רומים ו׳:‏23‏)‏ יתר על כן:‏ ישוע המשיח מת בתור ”‏שה האלהים”‏ כדי ’‏לכפר על חטא העולם’‏.‏ (‏יוחנן א׳:‏29;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏2‏)‏ כיון שכך,‏ אין עולם האנושות צריך לשלם,‏ לאחר התקומה מן המתים,‏ על החטא שכבר ’‏כופר’‏ עליו.‏ בעניין זה כתב השליח פאולוס:‏ ”‏ולא נהיה עוד עבדים לחטא;‏ שהרי המת משוחרר מן החטא.‏”‏ (‏רומיים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏ לכן,‏ לאחר התחייה,‏ אין מעמידים את האדם שוב לדין על מעשיו על־ידי ”‏האשמה חוזרת”‏,‏ והוא לא ייענש שנית על מה שעשה בטרם מת.‏ כתוצאה מכך,‏ מה שיקבע לגבי האנשים המוקמים לתחייה יהיה מה שיעשו מעת תחייתם ואילך,‏ שעה שתינתן להם הזדמנות להתחיל את חייהם מחדש תחת מלכות אלף השנים של המשיח.‏ שהרי ברור שבעת תרדמת־המוות שלהם לא התחולל כל שינוי באישיותם.‏ לפיכך,‏ מה שעשו וכיצד חיו במרוצת סדר־הדברים שמושחת הזה,‏ ישפיע במידת־מה רק על נטיותיהם או גישתם כלפי מלכות המשיח.‏

9.‏ אילו שתי דרכים תתאפשרנה למוקמים לתחייה,‏ שיושפעו מאורח חייהם הקודם?‏

⁹ ואכן,‏ אורח־החיים הקודם ישפיע על המוקמים לתחייה בנוגע לתגובתם לדרישות־הצדק של המלכות,‏ ולהתקדמותם לקראת השגת חיים מושלמים על הארץ.‏ אזי תעמודנה בפניהם שתי דרכים.‏ כפי שנאמר ביוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏,‏ או שיפנו אל דרך הישר או אל הדרך הרעה.‏ ומה באשר לתוצאות?‏

10.‏ מה משמעות המלה ”‏חיים”‏ בביטוי ”‏תקומה של חיים”‏?‏

¹⁰ ישוע הצביע על התוצאות,‏ בדברו על ”‏תקומה של חיים”‏ ועל ”‏תקומה של משפט”‏.‏ במלה ”‏חיים”‏ לא התכוון כאן לחיים,‏ כפשוטם,‏ המאפשרים למתים לצאת מקברותיהם.‏ אחרת,‏ לא רק לעושי הטוב תהיה ”‏תקומה של חיים,‏”‏ אלא גם לעושי הרע,‏ משום שגם הם זוכים לחיים עם הקמתם לתחייה.‏ לכן,‏ משמע ה”‏חיים”‏ הנזכרים ביוחנן ה׳:‏29 הוא,‏ החיים המושלמים שישיגו אחדים בתום שלטון המשיח,‏ עקב התמדתם בעשיית הטוב,‏ תוך ציות למלכותו ולתפקידו כשופט.‏ זאת,‏ כשם שהדבר מוגדר בדניאל י״ב:‏2‏,‏ ”‏חיי עולם”‏.‏

11.‏ מה פירוש המלה ”‏משפט”‏ בביוטי ”‏תקומה של משפט”‏?‏

¹¹ בדומה לכך,‏ המונח ”‏משפט”‏ מלמד על התוצאה שתהיה לשאר האנשים,‏ אם במרוצת ”‏יום הדין”‏ בן אלף השנים,‏ ואם בסופו.‏ משמעותו של ה”‏המשפט”‏ שביוחנן ה׳:‏29 הוא ההיפך מ”‏חיים”‏.‏ מכך שפירושו הרשעה־בדין,‏ שפיטת עושי הרע להשמדה נצחית.‏ במקביל לכך מתאר זאת דניאל במלים,‏ ”‏ואלה לחרפות,‏ לדראון עולם”‏.‏ (‏דניאל י״ב:‏2‏)‏ אם כן,‏ הכוונה היא להשמדת הגוף והנפש כאחד.‏ – מתי י׳:‏28‏.‏

12.‏ אם כן,‏ לקראת אילו שתי תוצאות אפשריות יוכל לצעוד אדם המוקם לתחייה תחת מלכות המשיח?‏

¹² קיימות,‏ איפוא,‏ שתי תוצאות סופיות אפשריות,‏ שלקראתן יוכל לצעוד כל מי שיוקם לתחייה תחת מלכות המשיח.‏ התוצאה האחת היא חיי־נצח מושלמים,‏ ואילו השנייה – אובדן־חיים,‏ כלומר,‏ דראון עולם.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה ישמע ישוע המשיח לפני שהוא ועמיתיו השופטים יגזרו משפט?‏ (‏ב)‏ מדוע אין מקום לערער על המשפט שיוציא המשיח במרוצת אלף השנים?‏

¹³ במרוצת אלף השנים ישפטו המשיח ועמיתיו השופטים את האנושות כולה משפט רב־צדק.‏ ישוע אמר:‏ ”‏לפי מה שאני שומע,‏ אני שופט.‏”‏ – יוחנן ה׳:‏30‏.‏

¹⁴ מה שישמע המשיח מפי יהוה אלהים,‏ השופט העליון,‏ הוא הדבר שינחה אותו במשפטו.‏ הוא ינהג בהתאם לתיאורו כשופט בישעיהו י״א:‏1–5‏,‏ שנכתב בהשראת אביו השמימי.‏ 000,‏144 עמיתיו השופטים ינהגו כמוהו.‏ כך יתבצע,‏ בעצם,‏ משפטו של יהוה,‏ כיון שישוע המשיח יבקש תמיד לעשות את רצון אביו,‏ ולא את רצונו הוא.‏ לכן,‏ לא יתכן כל עירעור לבית־דין גבוה יותר על המשפט שיחרוץ המשיח.‏ וכך,‏ בתום אלף שנות השיפוט שלו,‏ ימסור הוא את המלכות לידי השופט העליון,‏ כשהוא נקי מכל אשמה של שימוש־לרעה בסמכותו.‏ (‏קורינתיים א׳.‏ ט״ו:‏24–28‏)‏ מאז ואילך ינהל יהוה בעצמו את המבחן המכריע של כל האנשים שיועברו אליו על־ידי משיחו.‏ – חזוון־ויחנן כ׳:‏7–15.‏

‏”‏ההמון הרב”‏ והתחייה

15.‏ אל מי התכוון פאולוס במונח ”‏מתים”‏,‏ בהעידו בטימותיוס לפני המשיח העתיד לשפוט את החיים ואת המתים?‏

¹⁵ יום־הדין הממשמש ובא ראוי,‏ איפוא,‏ לתשומת לב האנושות כולה.‏ (‏מעשי־השליחים י״ז:‏30,‏ 31‏)‏ מתוך הכרב בו,‏ כתב השליח פאולוס לעמיתו טימותיוס:‏ ”‏אני מעיד בך לפני אלהים ולפני המשיח ישוע,‏ העתיד לשפוט את החיים ואת המתים.‏”‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ד׳:‏1‏)‏ בביטוי ”‏המתים”‏,‏ התכוון פאולוס ל”‏שוכני קבר”‏,‏ כולל אלה שמצאו את מותם בים.‏ אך,‏ את מי מכנה הוא בשם ”‏החיים”‏?‏

16.‏ מי במיוחד הם ה”‏חיים”‏?‏

¹⁶ הוא מכנה כך את כל מי שיישארו על הארץ אחרי ”‏הצרה הגדולה”‏ וכבילת השטן ושדיו.‏ זאת,‏ במקביל לנבואת דניאל י״ב:‏1‏:‏ ”‏והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא,‏ ובעת ההיא יימלט עמך,‏ כל הנמצא כתוב בספר”‏.‏ הם יהיו,‏ איפוא,‏ בחיים כאשר יחל שלטון אלף השנים של המשיח על התחום הארצי.‏ הכוונה במיוחד לאלה שייעשו אז נתיניו,‏ כשלפניהם התקווה לחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ חלק מן השארית המשוחה של השותפים לעתיד במלכות המשיח יינצלו אף הם,‏ אך אין לדעת באם יתחילו לשפוט על הארץ בטרם יועברו אל המלכות השמימית.‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏15–17;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏11–14‏)‏ אך,‏ ’‏ההמון הרב’‏ של ’‏הצאן האחרות’‏ של המשיח יינצלו מן ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ יחד עם שארית ’‏עם־ישראל’‏ הרוחני,‏ בהיכנסם חיים אל תקופת אלף השנים.‏ הכתוב בחזון־יוחנן ז׳:‏9–17 מורה על כך.‏

17.‏ כיצד ניתן לדעת באם כל אוכלוסיית העולם תושמד בקץ המוחלט של סדר־הדברים הזה?‏

¹⁷ כל הדברים הללו חוברים יחד כדי להוכיח,‏ שכוכב־הלכת שלנו לא יאבד כליל את אוכלוסיתו כאשר יקיץ הקץ על סדר־הדברים הנוכחי.‏ אם כן,‏ ”‏החיים”‏ אינם אלא ’‏ההמון הרב’‏ שיוותרו על הארץ עם תחילת יום־הדין בן אלף השנים.‏ – משלי ב׳:‏21,‏ 22‏.‏

18.‏ מהו הדבר הנפלא לגבי ’‏ההמון הרב’‏ של ניצולי ”‏הצרה”‏,‏ ומה הסיבה לכך?‏

¹⁸ הדבר הנפלא לגבי ’‏ההמון הרב’‏ של ניצולי ”‏הצרה”‏ הוא,‏ שלעולם לא יתנסו בתחיית־המתים.‏ מאחר שלא ימותו וגופם לא ישוב לעפר,‏ לא יהא צורך שהמשיח יקרא להם לצאת מקבריהם.‏ בזכות יחסם הטוב לשארית המשוחה של אחיו הרוחניים של המשיח בעבר,‏ יוצבו אנשים דמויי־כבש אלה לימין חסדו של המלך,‏ והוא יאמר להם בתחילת שלטונו בן אלף השנים:‏ ”‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל.‏”‏ כך יוכנסו הם אל הדרך המובילה לחיי־אנוש מושלמים בארץ גן־עדן.‏ (‏מתי כ״ה:‏31–46;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏ גדולה תהיה זכותם לחיות כאשר יתחיל ”‏בן־האדם”‏,‏ המלך המשיח,‏ לקרוא ל”‏ישני אדמת־עפר”‏ לקום לתחייה,‏ אשר תפתח בפניהם את ההזדמנות לזכות בחיי־נצח עלי־אדמות.‏