ישוע חייו ושליחותו
אמונתו הגדולה של קצין צבא
בנשאו את ’דרשת־ההר’ המפורסמת שלו, הגיע ישוע אל מחצית תקופת שירותו בקרב האנושות. משמע הדבר היה, שנותרו לו כשנה ותשעה חודשים בהם היה עליו להשלים את שליחותו על הארץ.
ישוע חזר לכפר־נחום, ששימש לו מעין בית ומרכז לפעילותו. בעיר זו פנו אליו כמה מזקני־העם ושטחו לפניו בקשה. הם באו מטעם קצין צבאי נוכרי, שר־מאה רומי.
עבדו של אותו שר־מאה, שהיה אהוב עליו ויקר לו, חלה ונטה למות, והקצין ביקש מישוע שירפא אותו. היהודים הפצירו בשם הקצין: ”ראוי הוא שתעשה לו זאת,” אמרו, ”משום שהוא אוהב את עמֵנו, והוא בנה לנו את בית־הכנסת.”
ללא היסוס, הלך ישוע עם האנשים שבאו אליו. אך, כשהתקרבו לביתו של הקצין, שלח הוא אל ישוע ידידים, שאמרו לו: ”אדוני, אל תטריח את עצמך, כי אינני ראוי שתבוא בצל קורתי. משום כך אף לא חשבתי עצמי ראוי לבוא אליך.”
איזה ביטוי של ענווה, וזה מפי קצין שבתוקף תפקידו היה רגיל לתת פקודות לאחרים! אך, יתכן שהתחשב גם בישוע, בהבינו שהמנהגים אסרו על היהודים כל מגע חברתי עם נוכרים. אפילו פטרוס ציין, במקרה אחר: ”אתם יודעים שאסור לאיש יהודי להיות חבר לנוכרי או לבוא אליו.”
יתכן שלא רצה לגרום לישוע לסבול מתוצאות שליליות, עקב הפרת המנהג הזה, לכן מסר הקצין לישוע, באמצעות ידידיו, את הבקשה הזאת: ”אמור נא מלה ונערי יתרפא. הרי גם אני איש כפוף למרות, וכפופים לי אנשי צבא, וכאשר אני אומר לזה, ’לך!’, הוא הולך; ולאחר, ’בוא!’, הוא בא; ולעבדי, ’עשה זאת!’, הוא עושה.”
בשמעו זאת, התפלא על כך ישוע. ”אומר אני לכם,” אמר להמון שהלך אחריו, ”אפילו בישראל לא מצאתי אמונה כזאת.” אחרי שריפא את עבדו של הקצין, ניצל ישוע את ההזדמנות להודיע למאזיניו שאנשים בעלי אמונה מקרב הגויים יזכו לברכות שאותן ידחו יהודים לא־מאמינים.
”רבים יבואו ממזרח וממערב,” אמר ישוע, ”ויָסֵבו עם אברהם, יצחק ויעקב במלכות השמים, אבל בני־המלכות יגורשו אל החושך החיצון; שם תהיה היללה וחרוק השיניים.”
אותם ”בני המלכות” שגוּרשו ”אל החושך החיצון” היו אותם בני־ישראל שלא נענו להזמנה שהוצעה להם ראשונה, כלומר, למלוך ביחד עם המשיח. אברהם, יצחק ויעקב ביחד סימלו את סדר־הדברים שבמלכות אלהים. לכן, גילה כאן ישוע שיינתן לאנשים מקרב הגויים ’ליסוב לשולחן השמימי’, היינו, ”במלכות השמים”. לוקס ז׳:1–10; מתי ח׳:5–13; מעשי־השליחים י׳:28.
◆ מדוע הפצירו יהודים בישוע למען קצין צבא נוכרי?
◆ מדוע ביקש הקצין, כנראה, שישוע לא ייכנס לביתו?
◆ למה התכוון ישוע בדברי־הסיום שלו?