ישוע חייו ושליחותו
ישוע מגנה את הפרושים
בדיונו עם הפרושים, טען ישוע שאם היה זה בעזרת השטן שהוא גירש שדים, אזי השטן מפולג בתוך עצמו. ”או שהעץ טוב ופריו טוב,” המשיך, ”או שהעץ רע ופריו רע; שהרי בפריו ניכר העץ.”
היה זה אווילי לטעון ש’הפרי הטוב’ שהניב ישוע בגירושו שדים, נבע משירות לשטן. אם הפרי טוב, אין העץ יכול להיות רע. מאידך, הפרי הבאוש שהניבו הפרושים, בהאשמות אוויליות נגד ישוע ובהתנגדותם חסרת־הטעם לו, העיד על היותם עצמם רעים. ”ילדי צפעונים,” הטיח ישוע, ”איך תוכלו לדבר טובות ואתם רעים? הן מתוך השופע בלב מדבר הפה.”
מאחר שדיבורנו משקף את הטמון בלבנו, מה שאנו אומרים מהווה יסוד למשפט. ”ואני אומר לכם,” המשיך ישוע, ”כל מלה בטלה שידברו בני אדם ייתנו עליה דין וחשבון ביום הדין. מדבריך תיצדק ומדבריך תחויב.”
על־אף כל הפלאים שחולל ישוע, ביקשו הסופרים והפרושים: ”רבי, רוצים אנו לראות ממך אות.” גם אם קיימת האפשרות שאותם אנשים תושבי ירושלים, לא ראו במו־עיניהם את נסיו, עדי־ראייה מהימנים כבר סיפקו להם עדות חותכת עליהם. לכן, השיב ישוע לאותם מנהיגי־דת: ”דור רע ומנאף מבקש אות, ואות לא יינתן לו מלבד אות יונה הנביא.”
ישוע המשיך והסביר את כוונתו: ”כמו שהיה יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך יהיה בן־האדם בלב האדמה שלושה ימים ושלושה לילות.” לאחר שהדג בלע את יונה, הוא יצא ממעי הדג, ובכך כאילו הוקם לתחייה. לכן, כאן ציין ישוע מראש שימוּת ושכעבור שלושה ימים יוחזר לחיים. ברם, מאוחר יותר, כשישוע אכן הוקם לתחייה, דחו מנהיגי־הדת היהודים את ”אות יונה הנביא”.
כך המשיך ישוע והודיע שאנשי נינווה, אשר נענו להטפתו של יונה וחזרו בתשובה, יקומו ביום המשפט וירשיעו את היהודים שדחו את ישוע. בדומה לכך, הזכיר ישוע את מלכת שבא, אשר באה מקצה הארץ לשמוע את חכמת שלמה, ושהתפעלה ממה שראתה ושמעה. ”והנה,” אמר ישוע, ”גדול משלמה כאן.”
אז סיפר ישוע משל על איש שממנו יצאה רוח טמאה. אך, אותו איש לא מילא את החלל שנוצר בדברים טובים, ולכן נאחז בשבע רוחות רעות עוד יותר. ”כן גם יהיה לדור הרע הזה,” הוסיף ישוע. עם־ישראל טוּהר ושוּקם — בדומה ליציאה הארעית של רוח טמאה. אך, דחיית נביאי אלהים, ולבסוף התנגדות לפעילותו של המשיח עצמו, העידו על מצב טמא שהיה גרוע מזה שבהתחלה.
בעוד ישוע מדבר, הגיעו אמו ואֶחיו של ישוע ועמדו בשולי ההמון. מישהו הודיע לו: ”הנה אמך ואחֵיך עומדים בחוץ ומבקשים לדבר איתך.”
””מי היא אמי ומי הם אַחַי?” שאל ישוע. כשהצביע על תלמידיו, אמר: ”הנה אמי ואחִי, כי כל העושה את רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי.” בדרך זו הראה ישוע שעד כמה היו יקרים לו קשריו עם בני־משפחתו, הקשר עם תלמידיו היה יקר עוד יותר. מתי י״ב:33–50; מרקוס ג׳:31–35; לוקס ח׳:19–21.
◆ כיצד הוכיחו הפרושים שהם ’עצים רעים’ שהניבו פרי באוש?
◆ מה היה ”אות יונה הנביא”, וכיצה דחו אותו מנהיגי־הדת?
◆ כיצד דומה היה עם־ישראל לאיש שממנו יצאה רוח טמאה?
◆ כיצד המחיש עד כמה יקר היה הקשר שלו עם תלמידיו?