ישוע — חייו ושליחותו
בחג־הסוכות
ישוע נעשה מפורסם במהלך קרוב לשלוש השנים שחלפו מאז טבילתו. רבבות ראו את נסיו במו־עיניהם, וסיפרו על מעשיו ברחבי הארץ כולה. עתה, כשהעם עלה ירושליימה לרגל חג־הסוכות, הם חיפשו שם את ישוע. ”איפה הוא?” שאלו.
ישוע היה דמות שנויה במחלוקת. חלק טענו ש”הוא טוב”. אחרים הצהירו בתוקף: ”לא; הוא מתעה את העם”. דברים כאלה אודותיו נשמעו בסתר בקרב רבים בימים הראשונים של החג. אך, באיש לא היה האומץ לדבר בפומבי בזכות ישוע. זאת, עקב הפחד מפני מעשי תגמול מצד מנהיגי־הדת.
במחצית החג הגיע ישוע לירושלים. הוא נכנס לבית־המקדש, שם השתוממו האנשים מכושר־ההוראה המופלא שלו. מאחר שישוע מעולם לא למד במדרשי הרבנים, השתוממם העם: ”מאין הוא יודע ספר בלי שלמד?”
”תורתי אינה שלי”, הסביר ישוע, ”כי אם של שולחי. הרוצה לעשות את רצונו יידע אם תורתי מאלהים היא או אם מעצמי אני מדבר”. מה שלימד ישוע הראה שהוא דבק מקרוב בתורת אלהים. מכאן שהוא הבהיר לכל שחפצו בתהילת אלהים ולא בתהילתו הוא. ”הלא משה נתן לכם את התורה”, אמר ישוע, ובגערה הוסיף: ”ואין איש מכם מקיים את התורה”.
”מדוע אתם מבקשים להרוג אותי?” שאל ישוע.
ההמון, כפי הנראה, ברובו מבקרים שעלו לרגל החג, לא ידע על נסיונות אלה. לא נראה להם כדבר מתקבל־על־הדעת, שמישהו יבקש להמית מורה כה מעולה. הם הסיקו, איפוא, שישוע יצא מדעתו כשהוא סבר כך. ”שד בך”, אמרו. ”מי מבקש להרוג אותך?”
מנהיגי־הדת אכן רצו במות ישוע, גם אם העם לא ידע על כך. שנה־וחצי קודם לכן, כשישוע ריפא אדם בשבת, ניסו מנהיגי־הדת להרגו. ישוע הצביע שוב, איפוא, על חוסר ההיגיון שבהתנהגותם, בשאלו אותם: ”אם נימול אדם בשבת כדי שלא תופר תורת משה, עלי כועסים אתם מפני שריפאתי כליל איש בשבת? אל תשפטו על־פי מראה עיניים; משפט צדק שיפטו”.
או אז, הגיבו תושבי ירושלים, שהיו ערים למצב: ”הלא זהו האיש שרוצים להרוג אותו! הנהו מדבר בגלוי והם אינם אומרים לו דבר. האמנם הכירו המנהיגים שהוא המשיח?” אותם תושבי ירושלים הסבירו מדוע הם לא האמינו שישוע הוא המשיח: ”יודעים אנו מאין האיש הזה, אך כשיבוא המשיח לא יידע איש מאין הוא”.
ישוע השיב: ”אתם מכירים אותי וגם יודעים מאין אני. עם זאת, לא מטעם עצמי באתי, אלא ששולחי הוא אמת ואותו אינכם מכירים. אני מכיר אותו מפני שמאיתו אני, והוא שלח אותי.” באמרו זאת, הם ניסו לתפוס אותו, יתכן כדי להשליך אותו לכלא או להרגו. אולם, הדבר לא עלה בידם משום שטרם הגיעה שעתו של ישוע למות.
בכל זאת, רבים אכן האמינו בישוע, והיו להם סיבות למכביר לעשות כן. שהרי הוא התהלך על־פני המים, שלט ברוחות, השקיט ים סוער, האכיל אלפים בדרך־נס מכמה כיכרות לחם ודגים, ריפא חולים, גרם לפיסחים להלך, פקח עיני עיוורים, טיהר מצורעים ממחלתם, ואפילו הקים מתים. לכן שאלו: ”כאשר יבוא המשיח, האם יעשה נסים יותר מאשר עשה זה?”
כאשר שמעו את העם מדברים עליו כך, שלחו הפרושים וראשי הכהנים נציגים לאסור את ישוע. יוחנן ז׳:11–32.
(מקור המאמר: 1988/4/1)
◆ באיזה שלב של החג הגיע ישוע לירושלים, ומה דיברו אודותיו?
◆ מדוע הסיקו אחדים, שנראה שיש בישוע שד?
◆ מה חשבו על ישוע חלק מתושבי ירושלים?
◆ מדוע רבים האמינו בישוע?