חינוך בימי המקרא

‏”‏ולימדתם אותם את בניכם”‏.‏ — דברים י״א:‏19‏.‏

1.‏ מה מראה שיהוה אכן מעוניין בחינוך משרתיו?‏

יהוה הינו המחנך הגדול.‏ הוא מעולם לא הותיר את משרתיו במצב של בערות.‏ מאז ומתמיד היה מוכן לחלוק עימם מידע.‏ הוא לימדם את רצונו ואת דרכיו.‏ במשך שנים אין־ספור שהה לצידו בנו,‏ בכורו השמימי,‏ כשהוא לומד ממנו ללא הרף בתור ”‏אמון”‏ אצל אלהים.‏ (‏משלי ח׳:‏30‏)‏ במהלך שהותו על הארץ,‏ הצהיר ישוע:‏ ”‏על־פי מה שלימדני אבי — את זאת אני מדבר.‏”‏ (‏יוחנן ח׳:‏28‏)‏ אליהוא התייחס לאלהים כאל מחנך שאין־שני־לו ושאל:‏ ”‏מי כמוהו מורה?‏”‏ (‏איוב ל״ו:‏22‏)‏ כמו־כן,‏ הנביא ישעיהו דיבר על יהוה כעל ’‏מוריו’‏ (‏בלשון רבים)‏ של עמו,‏ ובקטע אחר ניבא:‏ ”‏וכל בנייך לימודי יהוה,‏ ורב שלום בנייך”‏.‏ (‏ישעיהו ל׳:‏20;‏ נ״ד:‏13‏)‏ ללא ספק,‏ יהוה חפץ שיצוריו בני־התבונה יהיו נאורים ומחונכים היטב.‏

חינוך בתקופת האבות

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ איזו השקפה היתה לאבות הנאמנים בנוגע לחינוך ילדיהם,‏ ואיזו הוראה נתן יהוה לאברהם?‏ (‏ב)‏ איזו מטרה נעלה הסתתרה מאחורי ההוראה שקיבל אברהם ללמד את צאצאיו?‏

² בתקופת האבות,‏ אחד מתפקידיו הבסיסיים והחשובים ביותר של ראש־המשפחה היה הדרכת ילדיו וכל בני־ביתו.‏ עבור משרתי אלהים חינוך ילדיהם היה מבחינת חובה דתית.‏ יהוה אמר על עבדו אברהם:‏ ”‏כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו,‏ ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט;‏ למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו”‏.‏ — בראשית י״ח:‏19‏.‏

³ הצהרה אלוהית זו מגלה שיהוה ייחס חשיבות רבה לחינוך.‏ הוא דרש מאברהם,‏ יצחק ויעקב לחנך את בני־ביתם בדרכי הצדק והמשפט שלו,‏ כך שהדורות הבאים יוכלו גם הם לשמור את דרכי יהוה.‏ אזי יגשים יהוה את הבטחתו בנוגע ל”‏זרע”‏ אברהם לבירכת ”‏כל גויי הארץ”‏.‏ — בראשית י״ח:‏18;‏ כ״ב:‏17,‏ 18‏.‏

המערכת החינוכית בעם־ישראל הקדום

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ מה הבדיל את מערכת החינוך של ישראל מזו של עמים אחרים?‏ (‏ב)‏ איזה הבדל חשוב אחר מוזכר באנציקלופדיה יודאיקה‏,‏ ומה תרם להבדל זה?‏

⁴ האנציקלופדיה יודאיקה מציינת:‏ ”‏המקרא הינו המקור העיקרי להבנת תהליך החינוך בישראל הקדומה”‏.‏ יהוה מינה את משה למורה האנושי הראשון.‏ (‏דברים א׳:‏3,‏ 5;‏ ד׳:‏5‏)‏ משה דאג להעביר לעם את הדברים שמסר לו יהוה.‏ (‏שמות כ״ד:‏3‏)‏ משמע הדבר היה,‏ למעשה,‏ שאלהים היה המורה והמחנך הראשי של בני־ישראל.‏ דבר זה כשלעצמו הבדיל את מערכת החינוך של ישראל מאלה של שאר העמים.‏

⁵ אותה אנציקלופדיה מציינת:‏ ”‏השכלה גבוהה או לימוד באמצעות ספרים בארם־נהריים ובמצרים היתה רשמית ומוגבלת למעמד הסופרים,‏ אך לא כך היה המצב בישראל.‏ ללא ספק,‏ ההבדל נבע מכך שהעברים השתמשו בשיטת אלף־בית פשוטה יותר.‏ .‏.‏.‏ אין להתעלם מחשיבותו של כתב האלף־בית בתולדות החינוך.‏ הוא הביא להתפתחות מהותית לעומת התרבויות המסורתיות של סופרי מצרים,‏ ארם־נהריים וכנען בנות אלפיים לפה״ס.‏ ידיעת קרוא־וכתוב לא עוד זיהתה וייחדה את כיתת הסופרים המקצועיים או הכהנים,‏ שהיו בקיאים בכתב־היתדות או כתב־החרטומים הסתומים”‏.‏

6.‏ איזו הוכחה מקראית יש לכך שכבר מראשית תולדותיהם ידעו בני־ישראל קרוא־וכתוב?‏

⁶ המקרא מספק ראיות לכך שבני־ישראל ידעו קרוא־וכתוב.‏ עוד בטרם נכנסו לארץ המובטחת,‏ נצטוו הם לכתוב את מצוות יהוה על מזוזות ביתם ובשערם.‏ (‏דברים ו׳:‏1,‏ 9;‏ י״א:‏20;‏ כ״ז:‏1–3‏)‏ אמנם,‏ מצווה זו היתה ללא ספק סמלית,‏ אך ברור שהיתה נעדרת כל משמעות אילולא ידע בן־ישראל הממוצע קרוא־וכתוב.‏ פסוקים כגון יהושע י״ח:‏9 ושופטים ח׳:‏14 מראים שאחרים,‏ מלבד מנהיגים כגון משה ויהושע,‏ ידעו לכתוב זמן רב לפני שהונהגה מלוכה בישראל.‏ — שמות ל״ד:‏27;‏ יהושע כ״ד:‏26‏.‏

שיטות לימוד

7.‏ (‏א)‏ על־פי המקרא,‏ מי העניק לילדים בישראל את חינוכם הבסיסי?‏ (‏ב)‏ איזה מידע נמסר לנו על־ידי חוקר מקרא צרפתי?‏

⁷ הילדים בעם־ישראל קיבלו הדרכה,‏ הן מן האבות והן מן האמהות,‏ כבר בגיל הרך.‏ (‏דברים י״א:‏18,‏ 19;‏ משלי א׳:‏8;‏ ל״א:‏26‏)‏ החוקר א.‏ מנגנו כתב במילון המקראי הצרפתי Dictionnaire de la Bible:‏ ”‏מהרגע שכבר ידע לדבר,‏ למד הילד מספר קטעים מהתורה.‏ האֵם חזרה שוב ושוב על פסוק;‏ וכשהילד למד אותו על־פה,‏ היא היתה עוברת לפסוק אחר.‏ לאחר מכן,‏ אותם פסוקים שלמד לדקלם מזכרונו הונחו בידיו בצורה כתובה.‏ בדרך זו התוודעו לקריאה,‏ וכאשר התבגרו,‏ יכולים היו הם להמשיך את לימודיהם הרוחניים על־ידי קריאה והירהורים בתורת אלהים”‏.‏

8.‏ (‏א)‏ איזו שיטת לימוד בסיסית הונהגה בישראל,‏ אך עם איזה מאפיין חשוב?‏ (‏ב)‏ באילו אמצעי־עזר השתמשו כדי לזכור את החומר שנלמד?‏

⁸ הדבר מגלה שאחת השיטות הבסיסיות ללמוד היתה שינון חומר על־פה.‏ הדברים שלמדו בנוגע לחוקי יהוה ומגעיו עם עמו נועדו לחדור אל לבם.‏ (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏ התלמידים נצטרכו לחשוב ולהרהר בהם.‏ (‏תהלים ע״ז:‏12,‏ 13‏)‏ על־מנת לעזור לצעירים ולמבוגרים כאחד ללמוד על־פה,‏ ניתן להשתמש במיגוון אמצעים כדי לסייע לזכרון.‏ למשל,‏ פרקים מסוימים נכתבו כ’‏אקרוסטיכון’‏,‏ שיטה בה כל פסוק במזמור או קטע מתחיל באות שונה,‏ לפי סדר האלף־בית (‏כגון במשלי ל״א:‏10–31‏)‏;‏ אֲליטֶרַציה (‏מלים סמוכות זו לזו המתחילות באותה אות או בצליל זהה)‏;‏ ושימוש במספרים,‏ כגון אלה המופיעים בחלק השני של משלי פרק ל׳‏‏.‏ מעניין לציין שאחדים מהחוקרים סבורים שהתגלית הארכיאולוגית,‏ ’‏לוח גזר’‏,‏ מהווה את אחת הדוגמאות העתיקות ביותר לכתב־יד עברי קדום,‏ אינו אלא תרגיל של תלמיד בית־ספר.‏

תכניות הלימודים

9.‏ (‏א)‏ מה היה מרכיב חשוב בתכנית הלימודים של הילדים בישראל?‏ (‏ב)‏ מה מציינת אנציקלופדיה מקראית אחת בנוגע ללימודים במסגרת השתתפות העם בחגים השנתיים?‏

⁹ החינוך בעם־ישראל הקדום לא הוגבל להקניית קרוא־וכתוב.‏ אחד הנושאים החשובים שנלמדו היה תולדות העם.‏ הוראת פעליו המופלאים של יהוה למען עמו היתה חלק יסודי מתכנית הלימודים.‏ עובדות היסטוריות אלה הועברו מדור לדור.‏ (‏דברים ד׳:‏9,‏ 10;‏ תהלים ע״ח:‏1–7‏)‏ שמירת החגים השנתיים העניקה לראש־המשפחה הזדמנויות ללמד את ילדיו.‏ (‏שמות י״ג:‏14;‏ ויקרא כ״ג:‏37–43‏)‏ בהקשר זה,‏ האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא‏,‏ מציינת:‏ ”‏באמצעות הוראתו של האב בבית והסבריו בנוגע למשמעות החגים,‏ למדו הילדים העברים כיצד התגלה אלהים לעמו בעבר,‏ כיצד עליהם לחיות את חייהם בהווה ומה הן ההבטחות לגבי העתיד של עמו”‏.‏

10.‏ איזו הכשרה מעשית הוענקה לבנות?‏ לבנים?‏

¹⁰ על ההורים היה לדאוג גם לצד המעשי של חינוך ילדיהם.‏ הבנות הוכשרו בתחומים שונים במשק־הבית.‏ הפרק המסיים בספר משלי מגלה שהללו היו רבים ומגוונים.‏ הם כללו טווייה,‏ אריגה,‏ בישול,‏ סחר (‏קנייה ומכירה)‏ וניהול כללי של משק־הבית.‏ הבנים רכשו,‏ בדרך־כלל,‏ את המיקצוע בו עסק אביהם,‏ אם בתחום החקלאות,‏ המסחר או כל מלאכה אחרת.‏ בתקופה מאוחרת יותר,‏ נהגו רבנים יהודים לומר:‏ ”‏זה שאינו מלמד את בנו מיקצוע מועיל,‏ מגדלו להיות גנב”‏.‏

11.‏ מה מראה מהי המטרה המסתתרת מאחורי החינוך בישראל,‏ ואיזה לקח יכולים צעירים בני־זמננו ללמוד מכך?‏

¹¹ עומקן הרוחני של שיטות הלימוד שהונהגו בישראל משתקף בבירור בספר משלי.‏ ספר זה מראה שהמטרה היתה ללמד ”‏פתאים”‏,‏ או חסרי־ניסיון,‏ דברים נעלים כגון חכמה,‏ מוסר־השכל,‏ כושר הבחנה,‏ שיפוט וחשיבה,‏ תושייה וידע — כל זאת תוך ”‏יראת יהוה”‏.‏ (‏משלי א׳:‏1–7;‏ ב׳:‏1–14‏)‏ הדבר מבליט את המניעים שצריכים לעמוד מאחורי הרצון של משרתי אלהים בימינו לשפר את השכלתם.‏

כהנים,‏ לוויים,‏ נביאים

12.‏ מי מלבד ההורים נטלו חלק בחינוך בני העם,‏ ומה משמעותה הבסיסית של המלה ”‏תורה”‏?‏

¹² בעוד שהיו אלה ההורים שסיפקו הדרכה בסיסית,‏ הוסיף יהוה ללמד את עמו באמצעות הכהנים,‏ הלוויים והנביאים.‏ בדברי־הברכה האחרונים שלו לשבט לוי,‏ אמר משה:‏ ”‏יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל”‏.‏ (‏דברים ל״ג:‏8,‏ 10‏)‏ פרט חשוב הוא שהמלה ”‏תורה”‏ בעברית,‏ גזורה מן השורש ”‏ירה”‏ שבהטייה משמעותו ”‏להורות”‏,‏ כלומר,‏ ”‏להראות”‏ ו”‏ללמד”‏.‏ האנציקלופדיה יודאיקה מציינת:‏ ”‏משמעות המלה [‏תורה]‏ היא,‏ איפוא,‏ ’‏הוראה’‏,‏ ’‏הדרכה’‏ או ’‏לימוד’‏.‏

13.‏ מדוע היתה התורה שונה ממערכות החוקים של עמים אחרים?‏

¹³ גורם זה הבדיל גם הוא את עם־ישראל משאר העמים ואף מעמים בני־זמננו.‏ למדינות בימינו יש מערכות חוקים שהאוכלוסייה ככלל מכירה רק מעט מיזער מהם.‏ כאשר אנשים מסתבכים עם החוק,‏ עליהם לשלם סכומי עתק לעורכי־דין שיגנו עליהם.‏ פקולטות למשפטים נועדו למתמחים בנושא.‏ אך,‏ בישראל הקדומה שימשה התורה אמצעי ביד אלהים,‏ כדי להבהיר למשרתיו כיצד הוא חפץ שיעבדוהו וכיצד עליהם לחיות בתואם עם רצונו.‏ שלא בדומה למערכות חוקים אחרות,‏ היא כללה בתוכה אהבה לאלהים ולזולת.‏ (‏ויקרא י״ט:‏18;‏ דברים ו׳:‏5‏)‏ התורה היתה רחוקה מלהיות רשימת חוקים חסרת רגש וחמימות.‏ היא סיפקה עקרונות,‏ הוראות והדרכות לגבי אורח־חיים שהוטל על כל אחד ללמדו‏.‏

14.‏ מה היתה אחת הסיבות לכך שיהוה דחה את הכהנים משבט לוי?‏ (‏מלאכי ב׳:‏7,‏ 8‏)‏

¹⁴ כל עוד היו נאמנים,‏ מילאו הכהנים והלוויים את אחריותם ללמד את העם.‏ אולם,‏ ברוב המקרים,‏ הזניחו הם חובה זו.‏ הזנחת חינוך העם בתורת יהוה עתידה היתה להביא השלכות הרות־אסון הן על הכהנים והן על העם.‏ במאה השמינית לפה״ס,‏ ניבא יהוה:‏ ”‏נידמו עמי מבלי הדעת.‏ כי אתה הדעת מאסת,‏ ואמאסאך מכהן לי;‏ ותשכח תורת אלהיך,‏ אשכח בניך גם אני”‏.‏ — הושע ד׳:‏6‏.‏

15.‏ (‏א)‏ בנוסף לכהנים,‏ את מי מינה יהוה כמורים בישראל,‏ ומה כתב חוקר מקרא אחד בנוגע לתפקידם כמחנכים?‏ (‏ב)‏ מה אירע לבסוף לממלכת־ישראל ולממלכת־יהודה משום שדחו ידע על יהוה ודרכיו?‏

¹⁵ בנוסף לכהנים,‏ מינה יהוה גם נביאים ששימשו כמחנכים.‏ אנו קוראים:‏ ”‏ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה,‏ לאמור:‏ ’‏שובו מדרכיכם הרעים ושימרו מצוותי,‏ חוקותי,‏ ככל התורה אשר ציוויתי את אבותיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים’‏”‏.‏ (‏מלכים ב׳.‏ י״ז:‏13‏)‏ באשר לתפקיד הנביאים כמחנכים,‏ כתב חוקר המקרא הצרפתי רולנד דה־ואו:‏ ”‏גם על הנביאים הוטלה האחריות ללמד את העם;‏ במסגרת שליחותם כנביאים,‏ יוחסה לתפקיד זה חשיבות שוות־ערך לזו של ניבוי העתיד.‏ ההשראה הנבואית היקנתה להוראתם סמכות,‏ כזו של מי שמוסר את דבר אלהים.‏ ברור הדבר שבימי המלכים שירתו הנביאים כמורים לעם בתחומי הדת והמוסר;‏ וכן,‏ ניתן להוסיף,‏ הם היו המורים הטובים ביותר,‏ גם אם לא תמיד נשמעו להם”‏.‏ הזנחת הוראת האמת מצד הכהנים והלוויים,‏ וחוסר הישמעות לדברי הנביאים ששלח יהוה,‏ גרמו לבני־ישראל לסור מדרכיו.‏ שומרון נפלה בידי האשורים בשנת 740 לפה״ס,‏ וירושלים על בית־המקדש שבה הוחרבו על־ידי הבבלים בשנת 607 לפה״ס.‏

חינוך בתקופת גלות בבל ואחריה

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ איזו תכנית חינוך נכפתה על דניאל ושלושת רעיו?‏ (‏ב)‏ מה איפשר להם להתמודד עם חינוך בבלי זה ובכל זאת להישאר נאמנים ליהוה?‏

¹⁶ כעשר שנים קודם לחורבן ירושלים,‏ לקח המלך נבוכדנאצר בבלה את המלך יהויכין ועימו קבוצת שרים ונכבדי־עם אחרים.‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏15‏)‏ ביניהם היו דניאל ועוד שלושה צעירים בני־אצולה.‏ (‏דניאל א׳:‏3,‏ 6‏)‏ נבוכדנאצר הורה לארבעה לעבור תכנית הכשרה מיוחדת במשך שלוש שנים בלימוד ”‏ספר ולשון כשדים”‏.‏ בנוסף לכך,‏ ”‏וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו”‏.‏ (‏דניאל א׳:‏4,‏ 5‏)‏ הדבר טמן בחובו סכנות מכמה סיבות.‏ ככל הנראה,‏ תכנית הלימודים לא כללה רק לימוד השפה במשך שלוש שנים.‏ יש הסבורים שהמונח ”‏כשדים”‏ בהקשר זה מתייחס ”‏לא אל הבבלים כעם,‏ אלא אל חכמת כיתת המלומדים”‏.‏ (‏The Soncino Books of the Bible [‏ספרי המקרא בעריכת סונצ׳ינו]‏)‏ בהערותיו על ספר דניאל,‏ כתב פ.‏ קייל:‏ ”‏על דניאל וחבריו הוטל להתחנך על־פי חכמת החרטומים והמלומדים בקרב הכשדים,‏ תורות שנלמדו בבתי־הספר בבבל”‏.‏ כמו־כן,‏ הקצבת המזון המלכותי,‏ ”‏פת־בג המלך”‏,‏ חשפה אותם לסכנה שבהפרת מצוות התורה שאסרו על אכילת מאכלים לא־כשרים.‏ כיצד הצליחו לעמוד בכך?‏

¹⁷ בתור הדובר של ארבעת הצעירים העברים,‏ הבהיר דניאל כבר מן ההתחלה שהם גמרו אומר בלבם לא לאכול או לשתות כל דבר בניגוד למצפונם.‏ (‏דניאל א׳:‏8,‏ 11–13‏)‏ יהוה בירך עמדה איתנה זו וריכך את לבו של שר־הסריסים הבבלי שהתמנה עליהם.‏ (‏דניאל א׳:‏9,‏ 14–16‏)‏ באשר ללימודיהם,‏ המאורעות בהם התנסו לאחר־מכן כל ארבעת העברים הצעירים הוכיחו,‏ מעל לכל ספק,‏ שהתכנית החינוכית בתרבות בבל שנכפתה עליהם במשך שלוש שנים,‏ לא גרמה להם לסטות מהקשר ההדוק והעז עם יהוה ומעבודת־אלהים האמיתית.‏ (‏דניאל פרקים ג׳,‏ ו׳‏‏)‏ יהוה חיזק אותם כדי שאותה תכנית חינוך כפויה בת שלוש השנים של רזי חכמת בבל לא תשפיע עליהם ולא תפגע בהם לרעה.‏ ”‏והילדים האלה,‏ ארבעתם,‏ נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה;‏ ודניאל הבין בכל חזון וחלומות.‏ וכל דבר חכמת בינה אשר ביקש מהם המלך,‏ וימצאם עשר ידות על כל החרטומים,‏ האשפים אשר בכל מלכותו”‏.‏ — דניאל א׳:‏17,‏ 20‏.‏

18.‏ איזו תכנית חינוך הוצאה אל הפועל ביהודה לאחר גלות בבל?‏

¹⁸ לאחר תקופת הגלות בבבל,‏ ערך עזרא הסופר תכנית חינוך נרחבת.‏ בתור כהן,‏ ”‏הכין [‏עזרא]‏ לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט”‏.‏ (‏עזרא ז׳:‏10‏)‏ לוויים נאמנים הצטרפו אליו,‏ והיו ”‏מבינים את העם לתורה”‏.‏ (‏נחמיה ח׳:‏7‏)‏ עזרא היה מלומד במקרא ו”‏סופר מהיר”‏.‏ (‏עזרא ז׳:‏6‏)‏ בימיו בלטו הסופרים בתור כיתה.‏

בתי־המדרש הרבניים

19.‏ איזו קבוצה של מחנכים כבר היתה פעילה בישראל בימי ישוע,‏ ומאילו סיבות חשובות לא עברו הוא ותלמידיו הכשרה בהשכלה היהודית הגבוהה?‏

¹⁹ כשישוע הופיע על כדור־הארץ,‏ הסופרים כבר נעשו לכיתה עילית של מורים,‏ וייחסו יותר חשיבות למסורת מאשר לעיקרי־האמונה האמיתיים שבדבר־אלהים.‏ הם חפצו להיקרא ”‏רבי”‏,‏ כינוי שחלק להם כבוד רב.‏ (‏מתי כ״ג:‏6,‏ 7‏)‏ בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ מוזכרים הסופרים לעתים קרובות בנשימה אחת עם הפרושים,‏ שחלקם היו בעצמם מורי התורה.‏ (‏מעשי־השליחים ה׳:‏34‏)‏ ישוע האשים את שתי הקבוצות הללו בהפרת דבר־אלהים לטובת המסורת שלהם,‏ ובהוראת ”‏מצוות אנשים מלומדה”‏.‏ (‏מתי ט״ו:‏1,‏ 6,‏ 9‏)‏ אין זה מפתיע,‏ איפוא,‏ שישוע,‏ וכמוהו מרבית תלמידיו,‏ לא חונכו בבתי־המדרש הרבניים.‏ — יוחנן ז׳:‏14,‏ 15;‏ מעשי־השליחים ד׳:‏13;‏ כ״ב:‏3‏.‏

20.‏ מה הבהירה לנו סקירה זו של החינוך בתקופת המקרא,‏ ומה מצביע על כך שמשרתי יהוה זקוקים לחינוך?‏

²⁰ סקירה כללית זו של תכניות החינוך בימי המקרא הבהירה כי יהוה הינו המורה הגדול של משרתיו.‏ באמצעות משה,‏ אירגן יהוה מערכת חינוך יעילה בישראל.‏ ברם,‏ לאחר תקופה ארוכה,‏ התפתחה מערכת של השכלה יהודית גבוהה שלימדה דברים הנוגדים לחלוטין את דבר־אלהים.‏ ישוע לא למד בבתי־ספר אלה,‏ אך היה מורה מאין כמוהו.‏ (‏מתי ז׳:‏28,‏ 29;‏ כ״ג:‏8;‏ יוחנן י״ג:‏13‏)‏ כמו־כן,‏ הוא הטיל על תלמידיו ללמד,‏ ולהתמיד בכך עד קץ סדר־הדברים הנוכחי.‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏ על־מנת לעשות כן,‏ עליהם להיות מורים יעילים ומכאן שזקוקים הם להשכלה.‏ אם כן,‏ מה צריכה להיות השקפתו של המשיחי בנושא ההשכלה כיום?‏ שאלה זו תזכה לדיון במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏11/‏1)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מדוע יכולים אנו להיות בטוחים שיהוה מעוניין בחינוך משרתיו?‏

◻ מאילו בחינות היתה שיטת החינוך בישראל שונה מזו שבעמים אחרים?‏

◻ איזה חינוך קיבלו הילדים בקרב עם־ישראל?‏

◻ אילו שיטות לימוד הונהגו בישראל?‏

◻ מדוע ישוע ותלמידיו לא רכשו השכלה גבוהה בבתי־מדרש יהודיים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

תכנית החינוך שנכפתה על דניאל ורעיו בבבל לא הרחיקה אותם מיהוה