חינוך תכליתי
”הודע לצדיק ויוסף לקח”. — משלי ט׳:9.
1. מה מצפה יהוה ממשרתיו בכל הנוגע לרכישת ידע?
יהוה הינו ”אל דעות”, וככזה הוא מחנך את משרתיו. (שמואל א׳. ב׳:3) משה ניבא שהעמים יאמרו על ישראל: ”עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”. (דברים ד׳:6) בדומה לכך, שומה על המשיחיים לרכוש ידע. עליהם להיות תלמידים שקדנים של דבר־אלהים. בהצביעו על תכלית הלימוד הזה, כתב השליח פאולוס: ”גם אנו... איננו חדלים להתפלל בעדכם ולבקש שתימלאו דעת רצונו [ידע מדויק על רצונו, ע״ח], בלוויית כל חכמה ותבונה רוחנית, למען תתהלכו כיאות לפני האדון, ככל חפצו, ולמען תניבו פרי בכל מעשה טוב ותגדלו בדעת אלהים”. — קולוסים א׳:9, 10.
2. (א) מה דרוש על־מנת לרכוש ידע מדויק על אלהים? (ב) כיצד התייחס לכך הגוף המנהל של קהילת עדי־יהוה?
2 לימוד שמגמתו העיקרית השגת ידע מדויק על אלהים ומטרתו, דורש לפחות רמה מינימלית של השכלה. אך, רבים מאלה שלמדו את האמת שבדבר־אלהים מתגוררים בארצות בהן האפשרות לרכוש השכלה חילונית מצומצמת ביותר, ולעתים לא קיימת כלל. עקב כך, הם היו בעמדה נחותה. כדי להתגבר על הבעיה, הגוף המנהל של עדי־יהוה הורה כבר לפני שנים רבות, להפעיל במקומות שיש צורך בכך, כיתות ללימוד קרוא־וכתוב במסגרת הקהילות. לפני יותר מ־30 שנה, פירסם עיתון ברזילאי בשם דיאריו דה־מוג׳ה כתבה שכותרתה היתה: ”עדי־יהוה מכריזים מלחמה בבערות”. הוא ציין: ”מורה מוכשר מלמד קרוא־וכתוב בסבלנות מירבית... על התלמידים, לאור הנסיבות המניעות אותם בתור משרתי אלהים, לפתח את בקיאותם בשפה, על־מנת להיות כשירים לשאת נאומים”. תכנית זאת איפשרה לאלפי אנשים בכל רחבי־תבל להפוך לתלמידים שקדנים של דבר־אלהים. הם השתתפו בתכנית השכלה בסיסית זו תוך מטרה נעלה.
הכישורים הדרושים ממבשרים יעילים
3, 4. (א) מדוע מעוניין המשיחי בהשכלה? (ב) מה היה המצב בישראל, ואיזו השכלה בסיסית הינה הכרחית בקשר עם פעילות הקהילה המשיחית כיום?
3 המשיחי אינו מעוניין ברכישת השכלה לשמה, אלא במטרה לשרת את יהוה ביתר יעילות. המשיח הטיל על כל משיחי שליחות, באמרו: ”לכו, איפוא, ועשו תלמידים מאנשי כל הגויים; ... ולמדו אותם לשמור את כל אשר ציוויתי אתכם”. (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח) כדי ללמד אחרים, עליו ללמוד תחילה בעצמו, מה שדורש שיטות־לימוד יעילות. עליו לפתח את היכולת לבחון את כתבי־הקודש בקפידה. (מעשי־השליחים י״ז:11) כדי למלא את שליחותו, עליו להיות גם מסוגל לקרוא בשטף, ולהבין את הנקרא. — ראה חבקוק ב׳:2; טימותיוס א׳. ד׳:13.
4 כשם שנוכחנו לדעת במאמר הקודם, קיימות ראיות לכך שבימי־קדם מרבית בני־ישראל מזקן ועד טף ידעו קרוא־וכתוב. (שופטים ח׳:14; ישעיהו י׳:19) כיום, במהלך פעילות ההטפה שלהם מבית־לבית, על משרתי יהוה המשיחיים לערוך רשימות מסודרות. בנוסף לכך, הם כותבים מכתבים, מעלים על הכתב נקודות עיקריות באסיפות, ורושמים הערות בשולי הספרות הלימודית שלהם. כל הדברים הללו דורשים כתב־יד קריא. ניהול הדו״חות והחשבונות של הקהילה המשיחית מחייב לכל הפחות ידע בסיסי בחשבון.
היתרונות שבחינוך נאות
5. (א) מה מקורה של המלה ”school”? (ב) איזו הזדמנות על הצעירים לנצל?
5 מעניין לציין שהמלה באנגלית school (בית־ספר) גזורה מהמלה היוונית סקוֹלֵה, שפירושה במקור ”פנאי”, או ניצול שעות הפנאי לפעילות רצינית כלשהי, כגון לימודים. מאוחר יותר היא באה לציין את המקום בו נערכו הלימודים. הדבר מורה על כך שבתקופה מסוימת — ביוון וברוב המדינות — רק לשיכבה המיוחסת היה הפנאי ללמוד. מעמד הפועלים נותר, על־פי־רוב, בבוּרוּת. כיום, רוב המדינות מעניקות לילדים ולצעירים הזדמנות ללמוד. לכן, על עדים צעירים לנצל את שנות לימודיהם כדי לרכוש ידע ולטפח כישורים שיאפשרו להם לשרת את יהוה. — אפסים ה׳:15, 16.
6, 7. (א) מה הם כמה מהיתרונות של לימוד קפדני בבית־הספר? (ב) באילו דרכים יכול לימוד שפה זרה להועיל למשיחי? (ג) מה המצב בקרב צעירים רבים כיום בסיום חוק־לימודיהם?
6 ידע בסיסי בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מדע וכדומה, מסייע לצעירים בקרב עדי־יהוה לשרת את אלהים כמבשרים מניבי־פרי ומאוזנים. השכלה זו מקנה להם לא רק ידע בנושאים רבים, אלא גם ניסיון במלאכת הלמידה. המשיחי אינו חדל ללמוד ולרכוש ידע עם סיום חוק־לימודיו. אך, התועלת שיפיק מלימודיו תלויה רבות במידה שיידע כיצד ללמוד. הן הלימודים החילוניים והן אלה הנערכים במסגרת הקהילה המשיחית יכולים לעזור לו לפתח את כושר־חשיבתו. (משלי ה׳:1, 2) הוא לומד להבחין בזמן הקריאה מה חשוב, למה ראוי להקדיש תשומת־לב יתרה, ומה כדאי לזכור.
7 למשל, לימוד שפה זרה לא רק מטפח את כושרו השכלי של הצעיר, אלא גם מייעל את שירותו באירגון יהוה. בכמה מסניפי חברת המצפה, גילו מספר אחים צעירים את היתרון שביכולת לדבר או לקרוא אנגלית באופן שוטף. יתרה מזאת, על כל מבשר משיחי להתאמץ להתבטא בצורה ברורה בשפת־האם שלו. הבשורה הטובה של המלכות ראויה לכך שתימסר בשפה נהירה, מנוסחת היטב ותקינה. העובדות מראות שבימינו, ברחבי העולם צעירים רבים המסיימים את לימודיהם, עדיין מתקשים לכתוב ולהתבטא ברורות, או אפילו לבצע פעולות חשבון פשוטות ביותר; וידיעותיהם בהיסטוריה ובגיאוגרפיה מוגבלות ביותר.
השכלה הולמת
8. אילו פסוקים מתייחסים לנושא ההשכלה החילונית וליכולתו של הפרט לפרנס את עצמו?
8 לאור כל הנדון לעיל, זוהי הזדמנות נאותה, איפוא, לדון בהשקפתו של המשיחי לגבי השכלה חילונית. אילו עקרונות מקראיים מתייחסים לנושא זה? הראשון הוא: שברוב המדינות הכניעה ל”קיסר” מחייבת את ההורים המשיחיים לשלוח את ילדיהם לבית־הספר. (מרקוס י״ב:17; טיטוס ג׳:1) באשר לעדים הצעירים, עליהם לזכור, בכל הכרוך בהכנת שיעורי־בית, את הכתוב בקולוסים ג׳:23: ”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני־אדם”. עיקרון שני הנוגע לנושא הוא: על המשיחי להיות מסוגל לפרנס את עצמו, גם אם הוא משרת כחלוץ בשירות מלא. (תסלוניקים ב׳. ג׳:10–12) הגבר הנשוי נושא באחריות לפרנס כיאות את אשתו ואת ילדיו לכשייוולדו, בנוסף לאפשרות לסייע לנזקקים ולתמוך בפעילות ההטפה המקומית והכלל־עולמית. — אפסים ד׳:28; טימותיוס א׳. ה׳:8.
9, 10. (א) מהי, כפי הנראה, המגמה המסתמנת בארצות רבות? (ב) מה עשוי להיחשב כ’שכר סביר’ לגבי חלוץ?
9 לאיזו רמה של השכלה זקוק המשיחי הצעיר על־מנת שיוכל לכבד עקרונות מקראיים אלה, ולמלא את חובותיו המשיחיות? דבר זה משתנה ממדינה למדינה. אך, נראה שהמגמה הכללית במדינות רבות היא שרמת הלימודים הנדרשת כדי להרוויח שכר סביר היא גבוהה יותר עתה ממה שהיתה לפני שנים אחדות. דיווחים שנתקבלו ממשרדי־הסניפים של חברת המצפה בארצות שונות מציינים שבמקומות רבים צעירים מתקשים למצוא עבודה המבטיחה שכר סביר לאחר סיום חוק־לימודיהם.
10 למה הכוונה ”שכר סביר”? אין הדבר מצביע על עבודה שהכנסה גבוהה בצידה, אלא על משכורת המספקת לעובד את צרכיו. מה נחשב כ”סביר” לגבי זה החפץ לשרת כחלוץ בשירות ההטפה? הוא זקוק, בדרך־כלל, למישרה חלקית ”כדי שלא להיות למשא” על אחיו או על בני־משפחתו. (תסלוניקים א׳. ב׳:9) שכר ”סביר” או ”מספק”, יכול להיות זה המאפשר לו לרכוש את צרכי המחייה שלו והמותיר לו די זמן וכוח למלא את שירותו המשיחי.
11. מדוע נאלצו צעירים אחדים לנטוש את השירות החלוצי, ואיזו שאלה מתעוררת עקב כך?
11 מהו לרוב המצב כיום? בארצות מסוימות, כך נמסר, עזבו צעירים רבים בעלי כוונות טובות, את בית־הספר לאחר שהשלימו את מינימום שנות הלימוד הדרושות על־פי החוק, והחלו מיד בשירות החלוצי. הם לא רכשו כל מיקצוע או כישורים בענף כלשהו. אם הוריהם לא תמכו בהם כספית, נאלצו הם למצוא מישרה חלקית. אחדים מצאו שהם חייבים לעבוד שעות ארוכות כדי לכסות את הוצאותיהם. בהיותם תשושים מבחינה גופנית, הם נטשו את החלוציות. מה יכולים לעשות צעירים כגון אלה כדי להתפרנס ולשוב לשירות החלוצי?
השקפה מאוזנת על השכלה
12. (א) מאילו שתי גישות קיצוניות באשר להשכלה יימנע המשיחי? (ב) לגבי משרתי יהוה מוקדשים וילדיהם, מה צריכה להיות המטרה בבחירת תכנית השכלה?
12 השקפה מאוזנת על השכלה יכולה לעזור. לגבי צעירים רבים בעולם, ההשכלה מהווה סמל למעמד ויוקרה, דבר היכול לסייע בידם לטפס בסולם החברתי, ולפתח סיגנון־חיים משגשג וחומרני. לגבי אחרים, לימודים מהווים מטלה שיש להיפטר ממנה מהר ככל האפשר. אף אחת מההשקפות הללו אינה יאה למשיחי. מה, אם כן, ניתן לראות כ”השקפה מאוזנת”? על המשיחי להתייחס לתכנית חינוך כלשהי כאל אמצעי להשגת מטרה. באחרית ימיו של סדר־הדברים הנוכחי, מטרתו היא לשרת את יהוה ביעילות ובמידה מלאה ככל האפשר. אם במדינה בה הוא מתגורר, השכלה מינימלית או אפילו תיכונית לא תאפשר לו למצוא מישרה שתבטיח לו הכנסה מספקת כדי לתמוך בעצמו כחלוץ, אזי יש לשקול תכניות השתלמות או הכשרה מקצועית. הדבר ישתלב עם היעד שלנגד עיניו — השירות המלא.
13. (א) כיצד הצליחה אחות אחת באיי־הפיליפינים להתמיד בשירותה כחלוצה, מבלי להזניח את התחייבויותיה המשפחתיות? (ב) איזו אזהרה הינה במקומה?
13 אחדים עברו קורסים מקצועיים שפתחו בפניהם הזדמנויות להשגת מישרה שאיפשרה להם לשרת כחלוצים או לחדש את פעילותם בשירות מלא. אחות אחת באיי־הפיליפינים נשאה בנטל הפרנסה בביתה, אך רצתה לשרת כחלוצה. משרד־הסניף מסר: ”התאפשר לה לעשות כן משום שקיבלה השכלה נוספת שהכשירה אותה כרואת־חשבון”. אותו משרד־סניף ציין: ”יש בקרבנו מספר רב למדי שעדיין לומדים ובו־זמנית הצליחו להסדיר לעצמם תכנית המאפשרת חלוציות. בדרך־כלל, הם נעשים מבשרים טובים יותר בזכות הרגלי־לימוד שקדניים יותר, כל עוד אינם הופכים שאפתנים מדי בעיסוקי העולם”. יש בהערה האחרונה כדי לספק לנו חומר למחשבה. אל לנו לשכוח את מטרת הלימודים המשלימים, כאשר הם נחוצים, או להחליפה ביעד חומרני.
14, 15. (א) מדוע אין לקבוע כללי ברזל בכל הקשור לתכניות חינוך? (ב) איזו רמה של השכלה חילונית קיבלו מספר אחים הנושאים בתפקידים אחראים, אולם מה השלים את חינוכם?
14 במספר ארצות, בתי־ספר תיכוניים מספקים הכשרה מקצועית העשויה להכין משיחיים צעירים לעסוק במיקצוע או במלאכה כבר עם סיום לימודיהם בבית־הספר. במדינות בהן המצב שונה, עלה בידי צעירים חרוצים בוגרי בית־ספר יסודי בלבד, למצוא מישרה חלקית המאפשרת להם להרוויח די כסף כדי לשרת כחלוצים. מכאן שאין כל כלל ברזל בעד או נגד רכישת השכלה משלימה.
15 רבים המשרתים עתה בתפקידים אחראים, כגון משגיחים נודדים, במשרדים הראשיים של החברה או באחד מסניפיה, זכו לחינוך בסיסי בלבד. הם שירתו כחלוצים נאמנים, מעולם לא חדלו ללמוד, קיבלו הדרכה מתאימה, ובידיהם הופקדה אחריות גדולה ביותר. אין בלבם חרטה על כך. מאידך, אחדים, בני־גילם, בחרו בהשכלה גבוהה באוניברסיטאות, ונטשו את הדרך המוליכה לחיים, בהשפעת הפילוסופיות משחיתות־האמונה ו”חכמת העולם”. — קורינתים א׳. א׳:19–21; ג׳:19, 20; קולוסים ב׳:8.
חישוב ההוצאות
16. (א) מי מחליט אם יש צורך בלימודים נוספים, ומהו הגורם המכריע שיש לזכור תמיד? (ב) מה יש לקחת בחשבון?
16 ביד מי ההחלטה אם משיחי צעיר אכן זקוק להכשרה נוספת או ללימודים משלימים? עיקרון הראשוּת המקראי תופס כאן מקום נכבד. (קורינתים א׳. י״א:3; אפסים ו׳:1) על בסיס עיקרון זה, ההורים חפצים, ללא ספק, להדריך את ילדיהם בבחירת מיקצוע או עיסוק מתאים, ועם זאת לקבוע את רמת ההשכלה שתידרש לשם כך. בארצות רבות, יש לקבוע את המיקצוע או המלאכה כבר בשחר לימודיהם בבית־ספר התיכון. זו העת שבה על הורים וצעירים משיחיים לבקש את הדרכת יהוה בבחירה נבונה, כשענייני המלכות בראש מעייניהם. צעירים שונים ניחנים בכישורים ונטיות שונים. הורים נבונים ייקחו זאת בחשבון. כל עבודה הגונה מכבדת את בעליה, בין אם היא שייכת למעמד ’הצווארון הכחול’ או למעמד ’הצווארון הלבן’. העולם נוטה לכבד עבודה משרדית ולזלזל בעבודת־כפיים, אך לא כן כתבי־הקודש. (מעשי־השליחים י״ח:3) לכן, כאשר הורים ומשיחיים צעירים שוקלים כיום בקפדנות, תוך תפילה, את היתרונות והחסרונות שבחינוך משלים לאחר בית־ספר תיכון, ומחליטים בעדם או נגדם, אל לאחרים בקהילה למתוח עליהם ביקורת.
17. מה בוחרים הורים משיחיים, לעתים קרובות, למען ילדיהם?
17 אם הורים משיחיים מחליטים בצורה שקולה שילדיהם ימשיכו ללמוד לאחר בית־ספר תיכון, זו זכותם הבלעדית. משך־הלימודים ישתנה בהתאם למיקצוע או לעיסוק הנבחרים. מסיבות כספיות ועל־מנת לאפשר לילדיהם להיכנס לשירות החלוצי מהר ככל האפשר, העדיפו הורים משיחיים רבים תכניות לימוד קצרות־מועד בבתי־ספר מקצועיים או טכניים. במקרים אחדים היה על הצעיר לעבוד כמתלמד במיקצוע בו בחר, אך תמיד עשו הם כן כשלנגד עיניהם מטרת השירות המלא למען יהוה.
18. אם הוחלט על לימוד בקורס השתלמות, מה יש לזכור?
18 אם הוחלט על לימודים נוספים, יש אכן לוודא שהמניע אינו לשם התהילה המתלווה על הצטיינות בלימודים או השאיפה לקריירה יוקרתית בעולם. חיוני שהקורס ייבחר בקפדנות. כתב־עת זה הדגיש את הסכנות שבהשכלה גבוהה, ובצדק, משום שמרבית הלימודים הגבוהים מתנגשים עם ”תורתנו הבריאה”, המבוססת על כתבי־הקודש. (טיטוס ב׳:1; טימותיוס א׳. ו׳:20, 21) בנוסף לכך, בעיקר מאז שנות ה־60, רבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה הפכו חממות להפקרות ולאי־מוסריות. ”העבד הנאמן” הזהיר אותנו מפני החשיפה לסביבה כגון זו. (מתי כ״ד:12, 45) עם זאת, יש להודות שבימינו צעירים ניצבים בפני אותן סכנות גם בבתי־ספר תיכוניים ובמוסדות טכניים ואפילו במקומות העבודה. — יוחנן א׳. ה׳:19.a
19. (א) אילו אמצעי זהירות צריכים לנקוט אלה המחליטים על לימודים משלימים לאחר בית־הספר? (ב) כיצד השתמשו אחדים בהשכלתם למטרות חיוביות?
19 אם הוחלט על המשך הלימודים, מוטב שהמשיחי הצעיר יוסיף להתגורר בבית, אם אפשרי הדבר, כך יוכל לשמור על הרגלי־לימוד משיחיים תקינים, נוכחות באסיפות והשתתפות בפעילות ההטפה. כבר מלכתחילה, עליו לנקוט בעמדה המבוססת על עקרונות המקרא. יש לזכור שדניאל ושלושת רעיו העברים היו שבויים בגלות ונכפו עליהם לימודים גבוהים בתורת בבל, אולם הם התמידו לשמור על תומתם. (דניאל פרק א׳) בהציבם עניינים רוחניים במקום הראשון בחייהם, בחרו עדים צעירים במספר ארצות, לעבור קורסים המספקים הכשרה המאפשרת להם לעסוק במישרה חלקית כמנהל־חשבונות, בעבודות־כפיים שונות, בתור מורים, מתורגמנים או במיקצועות אחרים שהבטיחו פרנסה מספקת כדי לעסוק בקריירה העיקרית שלהם — כחלוצים. (מתי ו׳:33) חלק מאותם צעירים נתמנו מאוחר יותר למשגיחים נודדים או למתנדבים בבית־אל.
משכילים ומאוחדים
20. איזו אפלייה המאפיינת את העולם אינה מוצאת כל מקום בקרב משרתי יהוה?
20 בקרב משרתי יהוה, בין אם עיסוקו של הפרט שייך למעמד ’הצווארון הלבן’, ’הצווארון הכחול’, לחקלאות או לענפי השירותים למיניהם, על כולם להיות תלמידים שקדנים של המקרא ומורים מוכשרים. הכישורים שכולם רוכשים בקריאה, בלימוד ובהוראה נוטים לטשטש את ההבדלים שיצר העולם בין עובדי משרד לעובדי־כפיים. הדבר מביא לאחדות ולכבוד הדדי, המאפיינים את העובדים המתנדבים בבתי־אל ובאתרי־הבנייה של חברת המצפה, שם תכונות רוחניות הן חשובות ביותר ונדרשות מכל. כאן, הסגל המשרדי עובד בשמחה שכם אחד לצד עובדי־כפיים מיומנים, כשהכל מפגינים אהבה והערכה איש כלפי רעהו. — יוחנן י״ג:34, 35; פיליפים ב׳:1–4.
21. מה צריכה להיות מטרתם של המשיחיים הצעירים?
21 הורים, הדריכו את ילדיכם אלי היעד להיות לחברים יעילים בחברת העולם החדש! משיחי צעיר, נצל את הזדמנויות הלימוד העומדות לרשותך כאמצעי שעשוי להכשירך למלא ביתר יעילות את זכויותיך בשירות יהוה! כמשכיל, מי יתן שתהיה חבר, מוכשר היטב, בחברה התיאוקרטית עתה ולנצח ב’ארץ החדשה’ שהבטיח אלהים. — פטרוס ב׳. ג׳:13; ישעיהו נ׳:4; נ״ד:13; קורינתים א׳. ב׳:13.
(מקור המאמר: 1992/11/1)
[הערת שוליים]
a ראה גם המצפה [באנגלית] ל־1 בספטמבר 1975, עמודים 542–544.
מה אתה זוכר?
◻ מדוע מעוניין המשיחי בהשכלה?
◻ מאילו השקפות קיצוניות בנוגע לתכניות חינוך על המשיחי להימנע?
◻ אילו סכנות הכרוכות במוסדות לחינוך גבוה יש לקחת בחשבון, ואילו צעדי זהירות יש לנקוט?
◻ איזו אפלייה אינה מוצאת כל מקום בקרב משרתי יהוה?
[תמונה בעמוד 26]
כתוצאה מלימוד שקדני, יכולים משיחיים צעירים להיעשות חברים מועילים יותר בחברת העולם החדש
[תמונה בעמוד 27]
אם המשיחי הצעיר בוחר להמשיך בלימודיו, חיוני שיעשה כן מתוך המניע לשרת את יהוה ביתר יעילות