שאלות של קוראים
האם השימוש בגלולה נגד הריון מצד זוג משיחי מהווה הפרת עקרונות המקרא?
כתבי־הקודש אינם מציינים בפירוש שעל זוגות משיחיים להביא ילדים, או, אם הם עושים כן, אינם קובעים להם את מספר הילדים. על בני־הזוג להחליט בעצמם, תוך גילוי חוש אחריות, אם ינסו להגביל את גודל משפחתם. אם הם מחליטים להשתמש באמצעי־מניעה, ההחלטה באשר לסוג האמצעי נתונה בידיהם. אך, עליהם לשקול — לאור הבנתם את כתבי־הקודש ובתואם עם צו־מצפונם — אם השימוש באמצעי כלשהו ישקף את קדושת החיים.
המקרא מציין שחייו של האדם מתחילים ברגע ההתעברות; יהוה, המעניק חיים לכל, רואה את החיים החדשים שנוצרו, את ה’גולם’, או העובר, שילך ויתפתח ברחם האם. (תהלים קל״ט:16; שמות כ״א:22, 23a; ירמיהו א׳:5) על־כן, כל פעולה המכוונת לקטול באיבם את החיים שנוצרו, פסולה מיסודה. אין היא אלא הפלה מלאכותית.
גלולות נגד הריון זוכות לשימוש נפוץ ברחבי העולם. כיצד מונעות הן את היילודה? ישנם שני סוגים עיקריים של גלולות — הגלולה המעורבת וגלולת פרוֹגֶסטין (המכונה ’מיני־גלולה’). מחקרים הבהירו את הדרכים בהן הן מונעות הריון.
’הגלולה המעורבת’ מכילה תערובת של ההורמונים אֶסטרוֹגֶן ופרוֹגֶסטין. על־פי דובר הפיקוח על המזון והתרופות בארה״ב, ”הפעולה העיקרית” של הגלולה המעורבת מוגדרת כ”מניעת ביוּץ”. נראה שנטילה קבועה של גלולה זו מונעת, כמעט לגמרי, שיחרור ביציות מהשחלה. כשביציות אינן משוחררות, אין כל אפשרות להתעברות בחצוצרות הרחם. אמנם, גלולות מהסוג הזה עשויות גם לחולל שינויים ב”רירית הרחם (דבר המפריע לקליטת העובר)”, אך פעולה זו נחשבת למישנית.
על־מנת להפחית את תופעות הלוואי, פוּתחו גלולות מעורבות המכילות פחות אסטרוגן. הן מרשות, כפי הנראה, פעילות רבה יותר בשחלות. ד״ר גבריאל ביאלי, הממונה על המחלקה לפיתוח אמצעים למניעת־הריון, מטעם מוסדות הבריאות הלאומיים, ציין: ”מרבית הראיות המדעיות מראות שאפילו השימוש בגלולה בה כמות האסטרוגן הוקטנה, אינו מונע ביוּץ ב־100 אחוז מהמקרים, אלא קרוב לוודאי בכ־95 אחוז מהם. יחד עם זאת, עצם העובדה שביוּץ אכן מתחולל אינה בהכרח מעידה שקיימת גם הפרייה של ביציות”.
אם אשה פוסחת על נטילת הגלולה המעורבת בהתאם לתכנית, גדלה האפשרות שתפעל אצלה הפעולה המישנית על־מנת למנוע את ההריון. מחקר שנערך בקרב נשים שדילגו על שתי גלולות דלות־אסטרוגן העלה שב־36 אחוז מהן התחולל ביוּץ. כתב־העת Contraception (מניעת הריון) דיווח שבמקרים כגון אלה ”השפעת הגלולות על דופן הרחם ועל ריר צוואר־הרחם עשויה להמשיך לספק... הגנה מפני הריון”.
מה באשר לסוג השני של הגלולות — המיני־גלולה המכילה פרוֹגֶסטין בלבד? הדו״ח Drug Evaluations (הערכת תרופות) (1986) ציין: ”עצירת הביוּץ אינה הפעולה הבולטת של ה’מיני־גלולה’, המכילה פרוֹגֶסטין בלבד, כדי למנוע הריונות. היא יוצרת כמויות של ריר סמיך בצוואר הרחם, שהוא כמעט בלתי חדיר לתאי־הזרע; בנוסף לכך, יתכן שהיא מאיטה את תנועת הביצית בחצוצרות וגורמת הצטמקויות בדופן הרחם [שנועדו למנוע את התפתחותן של ביציות מופרות כלשהן]”.
יש חוקרים הטוענים שעקב נטילת הגלולה המכילה פרוֹגֶסטין בלבד, ”מתחולל ביוּץ רגיל בלמעלה מ־40 אחוז מכלל הנשים המשתמשות בה”. מכאן שגלולה זו מרשה ביוּץ לעתים קרובות. הריר הסמיך הנוֹצר בצוואר הרחם עשוי לחסום את דרכם של תאי־הזרע וכך למנוע הפרייה; אם לא, אזי הסביבה העוינת שהגלולה יוצרת ברחם עלולה למנוע מהביצית המופרית להיקלט ברירית הרחם וכך להמשיך להתפתח לתינוק חי.
המסקנה היא, אם כן, שכנראה ברוב המקרים, השימוש הקבוע בשני הסוגים העיקריים של הגלולות אינו מאפשר כל הפרייה, ולכן אינו גורם הפלות מלאכותיות. ברם, מאחר שהמיני־גלולה, המכילה פרוֹגֶסטין בלבד, מרשה ביוּץ לעתים קרובות יותר, קיים סיכון גדול יותר שהיא תמנע הריונות על־ידי סיכול הקליטה של העובר החי בדופן הרחם. מחקרים מדעיים גילו שבתנאים רגילים (ברחם של אשה שאינה משתמשת בגלולות נגד הריון), ”אובדות ששים אחוז מכלל הביציות המופרות... לפני האיחור הראשון בקבלת הווסת”. אך, תופעה זו שונה לחלוטין מהבחירה בשיטת פיקוח על הלידה שיש בה סיכוי שתימנע קליטת ביצית מופרית.
לכן, מתברר שישנם היבטים מוסריים ברורים שעל בני־הזוג לשקול בכובד־ראש כשהם משוחחים עם רופא על השימוש בגלולות מונעות־הריון. על כל משיחי להחליט החלטות אישיות מעין אלה בדרך שתעניק לו ”מצפון נקי” בפני אלהים, הלא הוא מקור החיים. — מעשי־השליחים כ״ג:1; גלטיים ו׳:5.
(מקור המאמר: 1989/6/15)
[הערת שוליים]
a ראה עורו! ליולי 1987, עמ׳ 11; אפריל 1988, עמ׳ 11.