שאלות של קוראים
האם האי־שלימות של מרים הבתולה הזיקה לישוע בעת שנוצר ברחמה?
דבר־אלוהים אומר בעניין ”הולדת ישוע המשיח”: ”מרים אמו היתה מאורסת ליוסף ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש” (מתי א׳:18). אכן, לרוח קודשו של אלוהים היה תפקיד מכריע בהיריונה של מרים.
אך מה לגבי מרים? האם הביצית שלה מילאה תפקיד כלשהו בתהליך ההתעברות? לאור מה שהבטיח אלוהים לאברהם, יצחק, יעקב, יהודה ודוד המלך — אבות אבותיה של מרים — הילד יהיה חייב להיות צאצא אמיתי שלהם (בראשית כ״ב:18; כ״ו:24; כ״ח:10–14; מ״ט:10; שמואל ב׳. ז׳:16). אלמלא כן, כיצד הילד שייוולד למרים יהיה היורש החוקי של אותן הבטחות אלוהיות? מן הדין שהוא יהיה הבן של מרים הלכה למעשה (לוקס ג׳:23–34).
מלאך יהוה נראה לבתולה מרים ואמר לה: ”אל תפחדי, מרים, כי מצאת חן לפני אלוהים. הנה תהרי ותלדי בן ותקראי שמו ישוע” (לוקס א׳:30, 31). אין התעברות ללא הפריית ביצית. יהוה אלוהים ככל הנראה הביא להפריית ביצית ברחמה של מרים על־ידי העברת חיי בנו יחידו מן התחום הרוחני אל הארץ (גלטים ד׳:4).
האם ילד המתחיל להתפתח כך ברחמה של אשה לא־מושלמת יכול להיות מושלם וללא חטא בגופו? כיצד פועלים חוקי התורשה במיזוג בין שלימות לאי־שלימות? זכור שרוח הקודש מילאה תפקיד בהעברת כוח החיים של בן האלוהים ובתהליך ההתעברות. הדבר ביטל כל אי־שלימות בביצית של מרים ונוצר דפוס גנטי שהיה מושלם מראשיתו.
בכל אופן, נוכל להיות בטוחים שפעולת רוח הקודש הבטיחה את מימושה המוצלח של מטרת אלוהים. המלאך גבריאל הסביר למרים: ”רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך. לכן קדוש ייקרא היילוד, בן־אלוהים” (לוקס א׳:35). כן, רוח קודשו של אלוהים הקימה מעין חומת מגן שמנעה מהאי־שלימות או מהשפעה מזיקה אחרת להטיל דופי בעובר המתפתח מרגע ההתעברות והלאה.
ברור אפוא שישוע קיבל חיים מושלמים מאביו ולא מאדם כלשהו. יהוה ’כונן לו גוף’, וישוע — מרגע ההתעברות — אכן היה ”טהור, נבדל מחוטאים” (עברים ז׳:26; י׳:5).
[תמונה בעמוד 19]
”הנה תהרי ותלדי בן”