משפט אלהים נגד ”איש הרשע”
”כל עץ שאינו עושה פרי טוב כורתים אותו ומשליכים אותו לתוך האש.” — מתי ז׳:19.
1, 2. מיהו ”איש הרשע”, וכיצד התפתח?
כשהתניבא השליח פאולוס, מכוח־השכינה, על בואו של ”איש הרשע”, אמר שהוא כבר החל לפעול בימיו. כשם שהסביר המאמר הקודם, דיבר פאולוס על כיתה של יחידים אשר נועדה להנהיג תנועת כפירה שתעזוב את המשיחיות האמיתית. ”עזיבה” זו החלה בשלהי המאה הראשונה לספירה, בעיקר לאחר מותו של אחרון השליחים. כיתת ”איש הרשע” הפיצה אמונות ומנהגים שנגדו את דבר־אלהים. — תסלוניקים ב׳. ב׳:3, 7; מעשי־השליחים כ׳:29, 30; טימותיוס ב׳. ג׳:16, 17; ד׳:3, 4.
2 במרוצת השנים, התפתחה אותה כיתה רשעה והפכה לכמורת הנצרות. כוחה התחזק באמצעות הקיסר הרומי, קונסטנטין, במאה הרביעית חספירה, שאיחד את הכנסיות הכופרות עם המדינה הפוליטית עובדת־האלילים. ככל שהנצרות המשיכה להתפלג והתרבו כתותיה, כך המשיכה הכמורה לרומם עצמה מעל לצאן־מרעיתה, ולעתים קרובות אף מעל לשליטים החילוניים. — תסלוניקים ב׳. ב׳:4.
3. מה יהא דינו של ”איש הרשע”?
3 מה נועדה להיות מנת־חלקו של ”איש הרשע”? פאולוס חזה זאת מראש: ”אז יתגלה הרשע אשר האדון ימית אותו... ויכלהו בהופעת בואו.” (תסלוניקים ב׳. ב׳:8) משמע הדבר, שהכמורה תושמד כשישים אלהים קץ לסדר־הדברים של השטן בכללותו. אלהים ישתמש במלכו השמימי, ישוע המשיח, בהנהגת צבאות המלאכים לביצוע גזר־דינו. (תסלוניקים ב׳. א׳:6–9; ההתגלות י״ט:11–21) דין זה מצפה לכמורה כיון שהיא חיללה את כבודם של אלהים ושל המשיח, והרחיקה מיליוני אנשים מעבודת־אלהים האמיתית.
4. על־פי איזה עיקרון יישפט ”איש הרשע”?
4 ישוע היתווה את העיקרון לפיו יישפט ”איש הרשע”, באמרו: ”היזהרו מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובתוך תוכם זאבים טורפים הם. בפירותיהם תכירו אותם. האם אוספים ענבים מן הקוצים או תאנים מן הברקנים? כן כל עץ טוב עושה פרי טוב והעץ הנשחת עושה פרי רע. עץ טוב איננו יכול לעשות פרי רע ועץ נשחת איננו יכול לעשות פרי טוב. כל עץ שאינו עושה פרי טוב כורתים אותו ומשליכים אותו לתוך האש. ... לא כל האומר לי ’אדוני, אדוני’ ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים.” — מתי ז׳:15–21; ראה גם טיטוס א׳:16; יוחנן א׳. ב׳:17.
פירות משיחיים טובים
5. מהו היסוד להנבת פרי משיחי טוב, ומהי אחת המצוות הבסיסיות?
5 היסוד להנבת פרי משיחי טוב מוזכר ביוחנן א׳. ה׳:3, שם כתוב: ”הן זאת היא אהבת אלהים, שנשמור את מצוותיו.” ומצווה בסיסית היא: ”ואהבת לרעך כמוך.” (מתי כ״ב:39; ויקרא י״ט:18) לפיכך, חייבים משרתי אלהים האמיתיים לאהוב את רעיהם, בלא לייחס חשיבות לגזע או ללאום. — מתי ה׳:43–48; רומיים י״ב:17–21.
6. כלפי מי במיוחד על המשיחיים לגלות אהבה?
6 על משרתי אלהים לאהוב במיוחד את אחיהם הרוחניים. ”איש אם יאמר: ’אוהב אני את אלהים’ והוא שונא את אחיו, שקרן הוא; כי מי שאיננו אוהב את אחיו אשר הוא רואה אותו לא יוכל לאהוב את האלהים אשר הוא איננו רואה אותו. מצווה זאת קיבלנו ממנו, שהאוהב את אלהים יאהב גם את אחיו.” (יוחנן א׳. ד׳:20, 21) אהבה זאת, אמר ישוע, תהיה סימן־זיהוי למשיחיים האמיתיים: ”בזאת ידעו הכל שתלמידַי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם.” — יוחנן י״ג:35; ראה גם רומיים י״ד:19; גלטיים ו׳:10; יוחנן א׳. ג׳:10–12.
7. מה מאחד את המשיחיים האמיתיים בעולם כולו?
7 אהבת־אחים היא ה’דבק’ הקושר יחדיו את משרתי אלהים: ”אך מעל לכל, אהבו איש את רעהו אהבה אמיתית! אהבה כזאת תאחד את כולכם בהרמוניה שלימה.” (קולוסים ג׳:14, תרגום הדרך) כמו־כן, חיוני שמשיחיים אמיתיים יהיו מאוחדים עם אחיהם ברחבי תבל כולה, כי דבר־אלהים מצווה: ”שתהיו כולכם תמימי־דעים... ושלא יהיו פילוגים ביניכם... עימדו מאוחדים לגמרי באותה מחשבה ובאותה דיעה.” (קורינתים א׳. א׳:10) כדי לשמור על האהבה והאחדות הללו בקנה־מידה כל־עולמי, חייבים משרתי אלהים לנקוט עמדה נייטרלית בכל הנוגע לעניינים הפוליטיים של העולם הזה. ישוע אמר: ”אין הם מהעולם, כשם שאני אינני מהעולם.” — יוחנן י״ז:16.
8. כיצד הדגים ישוע את מה שעל המשיחיים לעשות?
8 ישוע המחיש את משמעות דבריו כשפטרוס הניף את חרבו וקיצץ את אוזנו של אחד האנשים שבאו לאסור את אדונו. האם ישוע עודד את השימוש בכוח, אפילו כדי להגן על בן־האלהים מפני אויביו? לא ולא! הוא ציווה על פטרוס: ”השב את חרבך אל מקומה.” (מתי כ״ו:52) לפיכך, משיחיים אמיתיים אינם נוטלים חלק במלחמות העמים או בכל סוג אחר של שפיכת דם־אנוש, אפילו אם כתוצאה מסירובם, יצטרכו הם למות על־קידוש־השם עקב עמדתם הנייטרלית, דבר שאכן קרה לרבים במשך הדורות ואף בימינו. הם יודעים שרק מלכות אלהים, שבידי המשיח, תשים קץ למלחמות ולשפיכות־דמים, אחת ולתמיד. — תהלים מ״ו:10; מתי ו׳:9, 10; פטרוס ב׳. ג׳:11–13.
9. (א) מה מוסרת ההיסטוריה ביחס למשיחיים הקדומים? (ב) איזה ניגוד קיים בינם לבין כתות הנצרות?
9 ההיסטוריה מאשרת שהמשיחיים בני המאה הראשונה לספירה סירבו לשפוך דם־אנוש. פיטר דה־רוסה, לשעבר פרופסור לתיאולוגיה מאנגליה, כתב: ”שפיכות־דמים היתה חטא חמור. לכן, התנגדו המשיחיים למאבקי הלודרים. ... גם אם מלחמות והשימוש בכוח היו נחוצים להגנת העיר רומא, החליטו המשיחיים שאינם יכולים ליטול חלק בכך. ... הם ראו עצמם, בדומה לישוע, כשליחי השלום; בשום מצב לא הירשו לעצמם לשמש כסוכני מוות.” לעומתם, כתותיה המפולגות של הנצרות הפרו את מצוות האהבה, ושפכו כמויות אדירות של דם. הן לא שירתו כשליחי השלום, אלא שוב ושוב היוו סוכני מוות.
אשמת־הדמים של ”בבל הגדולה”
10. מהי ”בבל הגדולה”, ומדוע היא נקראת בשם זה?
10 השטן הינו ”שר העולם הזה”, ו”אל העולם הזה”. (יוחנן י״ב:31; קורינתים ב׳. ד׳:4) חלק מעולם השטן הינו המערכת הכלל־עולמית של דתות־הכזב, אותה הוא בנה במשך מאות בשנים, כולל הנצרות וכמורתה. כתבי־הקודש מכנים את המערכת העולמית של דתות־הכזב בשם ”בבל הגדולה, אם לזונות [מבחינה רוחנית] ולתועבות הארץ.” (ההתגלות י״ז:5) מקור דתות־הכזב בנות־ימינו היה בבבל הקדומה אשר היתה משופעת בדתות כזב, באמונות ובמנהגים שחיללו את שם אלהים. זוהי הסיבה שהמערכת המקבילה לבבל הקדומה נקראת ”בבל הגדולה”, המעצמה הכל־עולמית של דתות־הכזב.
11. מה מציינים כתבי־הקודש בנוגע ל”בבל הגדולה”, ומדוע?
11 באשר ל”בבל” הדתית, הצהיר דבר־אלהים: ”בה נמצא דם נביאים וקדושים ודם כל אשר נטבחו עלי ארץ.” (ההתגלות י״ח:24) כיצד אשמות דתות העולם בשפיכת דם הטבוחים? בכך שכל הדתות הללו — כנסיות הנצרות ודתות לא־נוצריות כאחת — תמכו במלחמות העמים, התייחסו אליהן בסלחנות, או אפילו הנהיגו אותן; הן גם רדפו והרגו אנשים יראי־אלהים אשר לא הסכימו עם דיעותיהן.
”איש הרשע” ממיט חרפה על אלהים
12. מדוע אשמה כמורת הנצרות בשפיכות־דמים כבדה יותר מאשר מנהיגי דתות אחרות?
12 אשמתם של מנהיגי הנצרות בשפיכות־דמים כבדה מזו של מנהיגי דתות אחרות. מדוע? כיון שבנוסף לכך שהם מייחסים לעצמם את שם אלהים, הם לוקחים על עצמם גם את שם המשיח. בכך התחייבו הם ללכת בעקבות הוראותיו של ישוע. (יוחנן ט״ו:10–14) אך, הם לא נהגו על־פי אותן הוראות, ולכן המיטו חרפה גדולה יותר, הן על אלהים והן על המשיח. אחריות הכמורה לשפיכות־דמים היתה גם ישירה — במסעי־הצלב ובמלחמות דתיות אחרות, באינקוויזיציות וברדיפות — וגם עקיפה — בייחסה הסלחני כלפי מלחמות בהן הרגו חברי הכנסיות את רעיהם, תושבי מדינות אחרות.
13. למה היתה הנצרות אחראית מהמאה ה־11 עד ה־13?
13 לדוגמה, בין המאות ה־11 וה־13, הנהיגה כמורת הנצרות את מסעי־ הצלב. אלה גרמו לשפיכות־דמים וביזות נוראות בשם אלהים ובשם המשיח. מאות אלפים נטבחו. מסעי־הצלב גרמו גם למותם ללא צורך של אלפי ילדים אשר פותו להשתתף ב’מסע הילדים’ שנערך בשנת 1212.
14, 15. מה העיר מחבר קתולי בנוגע למה שיזמה הכנסיה הקתולית במאה ה־13?
14 במאה ה־13, נתנה הכנסיה הרומית־קתולית תוקף רשמי לזוועה נוספת שהמיטה חרפה על שם אלהים — האינקוויזיציה. היא החלה באירופה, והתפשטה ליבשת אמריקה, וארכה למעלה מ־600 שנה. האפיפיורים יזמו אותה ותמכו בה, בניסיון רצחני לענות ולחסל את כל מי שלא הסכים עם דיעות הכנסיה. קודם לכן, רדפה הכנסיה את הלא־קתולים, אך לאינקוויזיציה היה היקף גדול בהרבה.
15 פיטר דה־רוסה, שתיאר עצמו כ”קתולי פטריוטי”, אמר בספרו Vicars of Christ—The Dark Side of the Papacy (ממלאי־המקום של המשיח — הצד האפל של האפיפיורות), שיצא לאור באחרונה: ”הכנסיה היתה אחראית לרדיפת יהודים, לאינקוויזיציה, לטבח אלפי אפיקורסים, ובאירופה לשימוש מחוּדש בעינויים כאמצעי שיפוט. ... אפיפיורים מינו והדיחו אפילו קיסרים, ודרשו מהם לכפות את הדת הנוצרית על נתיניהם תחת איומי עינויים ומוות. ... הנזק שנגרם לבשורה הטובה היה איום ונורא.” ה”פשע” היחיד בו ”נאשמו” כמה מהנרצחים היה החזקת עותק של כתבי־הקודש.
16, 17. מה נאמר בנוגע לאינקוויזיציה?
16 בנוגע לאפיפיור אינוסנט השלישי, שחי בתחילת המאה ה־13, הצהיר דה־רוסה: ”בגל הרדיפות האחרון והאכזרי ביותר תחת שלטון הקיסר [הרומי] דאוקלטיינוס [במאה השלישית לספירה] נאמד מספר הנספים בעולם כולו, בכאלפיים משיחיים. אך, בשלב הראשון והאכזרי במסע־הצלב של האפיפיור אינוסנט [נגד ”אפיקורסים” בצרפת], מספר הנטבחים היה פי עשרה. ... מזעזע להיווכח שבפעם אחת הרג האפיפיור הרבה יותר משיחיים מאשר דאוקלטיינוס. ... האפיפיור [אינוסנט] לא היסס לבצע בשם המשיח את כל המעשים אותם גינה המשיח.”
17 דה־רוסה ציין גם ש”בשם האפיפיור, היו ה’חוקרים’ [הנקראים ’אינקוויזיטורים’] אחראים להסתערות הפראית והממושכת ביותר על ההגינות האנושית בכל תולדות האנושות.” באשר לטורקוומאדה מספרד, אחד האינקוויזיטורים הדומיניקנים, הוא כתב: ”הוא נתמנה ב־1483 ושלט כעריץ במשך חמש־עשרה שנים. מספר קרבנותיו נאמד בלמעלה מ־000,114, אשר מתוכם 220,10 הועלו על המוקד.”
18. כיצד מתאר מחבר אחד את האינקוויזיציה, וכיצד הסביר את התמשכותה למעלה משש מאות שנה?
18 אותו מחבר סיכם את הנושא: ”מעשי האינקוויזיציה היו מהווים מקור למבוכה לכל אירגון; לכנסיה הקתולית הם מקור לבושה וכלימה. ... ההיסטוריה מראה שבמשך למעלה משש מאות שנה ברציפות, היוו האפיפיורים אויב מושבע לערכי־הצדק היסודיים. מתוך שמונים אפיפיורים ששלטו מהמאה ה־13 ואילך, לא התנגד אף אחד מהם לתיאולוגיה של האינקוויזיציה או למנגנונה. נהפוך הוא, כל אחד מהם הוסיף את ’שיכלוליו’ האכזריים להפעלת המכונה הקטלנית הזאת. השאלה הנשאלת היא: כיצד יכולים היא אפיפיורים להמשיך במעשי כפירה אלה דור אחר דור? כיצד מסוגלים היו להתכחש לבשורת ישוע על כל צדדיה?” הוא משיב: ”האפיפיורים העדיפו לדחות את הבשורה מאשר את מעשיו של אפיפיור שקדם להם, ’שאינו יכול לשגות’, מאחר שמעשה כזה היה מפיל את האפיפיורוּת כולה.”
19. על איזו פעילות מרושעת נוספת מחלו מרבית אנשי־הכמורה?
19 כמו־כן, היה לכמורה חלק מרושע בייסודה האכזרי של העבדות. מדינות נוצריות חטפו אפריקנים ברבבותיהם, גררו אותם הרחק ממולדתם, ובמשך מאות בשנים התעללו בהם באכזריות גופנית ונפשית בתור עבדים. מעטים יחסית מאנשי הכמורה התנגדו לכך בפועל. כמה מהם אפילו טענו שזהו רצון אלהים. — ראה מתי ז׳:12.
אשמת־דמים במאה ה־20
20. כיצד הגיעה אשמת־הדמים של ”איש הרשע” לשיאה במאה שלנו?
20 אשמת־הדמים של ”איש הרשע” הגיעה לשיאה במאה הנוכחית. הכמורה תמכה במלחמות שקיפדו את חייהם של עשרות מיליונים, במלחמות הגרועות ביותר בתולדות האנושות. היא תמכה בשני צידי המיתרס בשתי מלחמות־העולם, בהן הרגו זה את זה ”אחים”, בני אותה דת. למשל, במלחמת־העולם השנייה, קתולים צרפתים ואמריקנים הרגו קתולים גרמנים ואיטלקים; פרוטסטנטים בריטים ואמריקנים הרגו פרוטסטנטים גרמנים. לעתים, הם הרגו אחרים שהיו לא רק בני אותה דת, אלא גם מאותו רקע לאומי. שתי מלחמות־העולם פרצו בין מדינות נוצריות, ולא היו מתרחשות כלל, אילו היתה הכמורה מצייתת לצוו לאהוב את הזולת, ומלמדת את הנוהים אחריה לנהוג לפיו.
21. מה אומרים המקורות החילוניים בנוגע למעורבוּת הכמורה במלחמה?
21 העיתון ניו־יורק טיימס ציין: ”בעבר, הירארכיות קתוליות מקומיות תמכו, כמעט תמיד, במלחמות עמיהן, בירכו חיילים, והתפללו לניצחון, בעוד שקבוצה אחרת של בישופים מצידה השני של החזית התפללה לתוצאה הפוכה. ... הסתירה בין הרוח המשיחית לבין השתתפותם במלחמה... נראית לרבים ברורה במידה גדלה והולכת, כשכלי־הנשק נעשים זוועתיים יותר ויותר.” השבועון U.S. News & World Report (דיווח חדשות ארה״ב והעולם) העיר: ”יוקרתה של הנצרות בעיני העולם נפגמה עקב התדירוּת בה השתמשו האומות הנוצריות באמצעי־אלימות.”
22. למה עוד אחראית הכמורה בימינו?
22 בנוסף לכך, אף־על־פי שכיום לא מבוצעת אינקוויזיציה באופן רשמי, הכמורה מנצלת עדיין את חוקי המדינה כדי לרדוף ”נביאים” ו”קדושים” שאינם לטעמה. היא מפעילה לחצים על מנהיגים פוליטיים כדי שייעשו ל’יוצרים עמל עלי־חוק.’ בדרך זו, גם במאה שלנו, היתה היא אחראית להטלת חרם, מאסרים, הכאות ועינויים, ואפילו להריגתם של אנשים יראי־אלהים. — ההתגלות י״ז:6; תהלים צ״ד:20.
נקראים לתת את הדין
23. מדוע יקרא אלהים ל”איש הרשע” לתת את הדין?
23 אמת, דתות־הכזב נכתמה בדמם השפוך של נביאים וקדושים וכל אשר נטבחו עלי־אדמות. (ההתגלות י״ח:24) מאחר ששפיכוּת־הדמים הגרועה ביותר מקורה בנצרות, אשמת הכמורה היא הגדולה ביותר. כמה הולם השם שכתבי־הקודש מעניקים לה — ”איש הרשע”! אך, דבר־אלהים מוסיף ומציין: ”אל תטעו, באלהים אין להתל; כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור.” (גלטיים ו׳:7) כך, ידרוש אלהים מהכמורה המרושעת לתת את הדין על מעשיה.
24. אילו מאורעות מזעזעי־עולם יתרחשו בקרוב?
24 ישוע אמר: ”סורו ממני, עושי רשע.” (מתי ז׳:23) והוא הצהיר: ”כל עץ שאינו עושה פרי טוב כורתים אותו ומשליכים אותו לתוך האש.” (מתי ז׳:19) קרב ובא זמנו של ”איש הרשע” ’להישלך לתוך האש’, יחד עם כל דתות־הכזב, כשאותם יסודות פוליטיים אשר זנו עימה יתקיפו אותה: ”הללו ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש.” (ההתגלות י״ז:16) מאחר שמאורעות מזעזעי־עולם יתרחשו במהרה, חובה על משרתי אלהים להכריז עליהם. המאמר הבא ידון בדרכים שבהן הם עושים זאת.
שאלות חזרה
◻ מיהו ”איש הרשע”, וכיצד התפתח?
◻ איזה פרי טוב על המשיחיים להניב?
◻ מהי ”בבל הגדולה”, ועד כמה אשמה היא בשפיכות־דמים?
◻ באילו מעשים, שהמיטו חרפה על שם אלהים, היה אשם ”איש הרשע”?
◻ כיצד יקרא אלהים ל”איש הרשע” לתת את הדין על מעשיו?
[תמונה בעמוד 12]
מסעי־הצלב גרמו לשפיכוּת־דמים נוראה בשם אלהים והמשיח
[שלמי תודה]
ברשות הספריה הבריטית
[תמונה בעמוד 13]
”הירארכיות קתוליות מקומיות תמכו, כמעט תמיד, במלחמות עמיהן”
[שלמי תודה]
צבא ארה״ב