”העבד הנאמן” והגוף המנהל שבו
”מי הוא איפוא העבד הנאמן שהפקידו האדון על בני ביתו לתת להם את האוכל בעיתו”? — מתי כ״ד:45.
1. מדוע מוכן יהוה להסמיך אחרים לתפקידים, ולמי בעיקר העניק יהוה סמכות?
יהוה הינו אל של סדר. כריבון היקום, הוא גם מקור כל סמכות ושלטון. בבטחו בנאמנות בברואיו המסורים, מוכן יהוה להאציל עליהם סמכויות. מי שניתנה לו סמכות רבה ביותר הוא בנו, ישוע המשיח, ככתוב: ”הכל שת [יהוה] תחת רגליו ונתן אותו לקהילה לראש על כל.” — אפסיים א׳:22.
2. כיצד מכנה פאולוס את הקהילה המשיחית, ולמי העניק המשיח סמכות?
2 השליח פאולוס כינה את הקהילה המשיחית ”בית אלהים”, וציין שישוע המשיח, בנו הנאמן של יהוה, נתמנה כראש ”בית” זה. (טימותיוס א׳. ג׳:15; עברים ג׳:6) מצידו, העניק המשיח סמכות לבני ”בית אלהים”. אנו יכולים להבין זאת מדברי ישוע במתי כ״ד:45–47, כשאמר: ”מי הוא איפוא העבד הנאמן שהפקידו האדון על בני ביתו לתת להם את האוכל בעיתו? אשרי העבד שיבוא אדוניו וימצא אותו עושה כן. אמן, אומר אני לכם, הוא יפקיד אותו על כל אשר לו.”
’סוכן הבית’ במאה הראשונה לספירה
3. מי מהווה את ”העבד הנאמן”, וכיצד הם מתוארים כיחידים?
3 מתוך עיון קפדני בכתבי־הקודש, אנו למדים שכל בני ביתו של אלהים, משוחי־הרוח, שחיו עלי־אדמה בכל עת שהיא, מהווים ביחד את ”העבד הנאמן”, ”הסוכן הנאמן והנבון”. כיחידים, נקראים שוכני ”בית אלהים” ”בני־ביתו”, ”משרתיו” או ”עבדיו”. — מתי כ״ד:45; לוקס י״ב:42, ג”צ, ד”ץ.
4. זמן קצר לפני מותו, איזו שאלה העלה ישוע, ולמה המשיל את עצמו?
4 חודשים אחדים לפני מותו, הציג ישוע את השאלה המוזכרת בלוקס י״ב:42: ”מי הוא איפוא הסוכן הנאמן והנבון אשר האדון יפקידהו על משרתיו לתת להם את ארוחתם בזמן?” מאוחר יותר, ימים מספר לפני מותו, דימה עצמו ישוע לאיש שעמד לצאת למסע, אסף את עבדיו והפקיד בידיהם את נכסיו. — מתי כ״ה:14.
5. (א) מתי מינה ישוע אחרים על נכסיו? (ב) איזו משימה מורחבת הטיל ישוע על אלה שנועדו להיות חלק מ”סוכן” ביתו?
5 מתי מינה ישוע מישהו על נכסיו? הדבר אירע לאחר תחייתו. במילותיו המוּכרות שבמתי כ״ח:19, 20, הטיל המשיח לראשונה על אלה שנועדו להיות חלק מ’סוכן הבית’ שלו שליחות מורחבת, ללמד אחרים ולעשות תלמידים. עקב פעילות ההטפה ”עד קצה הארץ”, נועדו בני־הבית להרחיב את שדה הבשורה, שישוע החל לעבד במהלך שליחותו על הארץ. (מעשי־השליחים א׳:8) בפעילות זו, שימשו הם כ”שגרירי המשיח”; ו”כמופקדים על סודות אלהים”, והוטל עליהם תפקיד עשיית תלמידים והזנתם במזון רוחני. — קורינתים ב׳. ה׳:20; קורינתים א׳. ד׳:1, 2.
גוף מנהל נתמנה על ”הבית”
6. בהשראת אלהים, מה סיפק ’סוכן הבית’ בן המאה הראשונה לספירה?
6 כקבוצה, נתמנו המשיחיים משוחי־הרוח לשרת בתור ”סוכן”, או מנהל משק בית, בשירות האדון, שתפקידו לספק מזון רוחני בעיתו לכל אחד מבני ביתו של אלהים. בין השנים 41 ו־98 לספירה, כתבו חברי כיתת ’סוכן הבית’ בהשראת אלהים 5 ספרים היסטוריים, 21 איגרות, ואת ספר ההתגלות לתועלת אחיהם. כתבים אלה, שמכוח־השכינה, מכילים מזון רוחני משובח לבני־הבית, שהם המשיחיים משוחי־הרוח המרכיבים את בית־אלהים.
7. לאיזו מטרה בחר ישוע מספר מצומצם של אנשים מתוך כיתת ה”עבד”?
7 אמנם, כל המשיחיים משוחי־הרוח מהווים כקבוצה את בית־אלהים, אך קיימת עדות ברורה לכך שהמשיח מינה מתוך כיתת ”העבד”, מספר קטן של גברים לשרת כגוף מנהל גלוי־לעין. תולדות הקהילה המשיחית מראות ש־12 השליחים, כולל מתתיה, היוו את היסוד לגוף המנהל בן המאה הראשונה לספירה. מעשי־השליחים א׳:20–26 מספק לנו עדות לכך. בהקשר למינוי מחליף ליהודה איש־קריות, הוזכרו ”פקודתו” ו”השירות הזה והשליחות”.
8. מה היה כרוך באחריות הגוף המנהל במאה הראשונה לספירה?
8 במסגרת ”פקודה” זו, הוסמכו השליחים למנות אנשים כשירים לתפקידי שירות ולארגן את פעילות ההטפה. אך, היה כרוך בכך יותר. הדבר כלל גם הוראה והבהרת עיקרי־אמונה. בתואם עם הבטחת ישוע, המוזכרת ביוחנן ט״ז:13, נועדה ”רוח האמת” להנחות את הקהילה המשיחית בהדרגה אל האמת. כבר מן ההתחלה, אלה שקיבלו את הבשורה ונעשו משיחיים טבולים משוחי־רוח שקדו ”על תורת השליחים”. למעשה, הסיבה למינוי שבעה גברים כשירים על חלוקת המזון הגשמי, היתה שה”שנים־עשר” יתפנו ’להתמיד בתפילה ובשורת דבר אלהים.’ — מעשי־השליחים ב׳:42; ו׳:1–6.
9. כיצד ירד מספר חברי הגוף המנהל ל־11, ומדוע לא מונה מחליף כדי להשלים את המספר ל־12?
9 נראה שבתחילה הגוף המנהל הורכב רק משליחי ישוע. אך, האם נועד הדבר להישאר כך? בשנת 44 לספירה לערך, השליח יעקב, אחי יוחנן, הוּצא להורג בידי הורדוס אגריפס הראשון. (מעשי־השליחים י״ב:1, 2) כפי הנראה, לא נעשה שום מאמץ למנות ממלא־מקום לשליח יעקב, כשם שנעשה במקרה של יהודה. מדוע? ללא ספק, הסיבה לכך היא שיעקב מת נאמן, הראשון מבין 12 השליחים שמת. לעומתו, יהודה איש־קריות היה בוגד מרושע, וחשוב היה למנות לו מחליף, כדי שיושלם מספר 12 אבני היסוד של ”ישראל” הרוחני. — אפסיים ב׳:20; ההתגלות כ״א:14.
10. מתי וכיצד התרחב הגוף המנהל בן המאה הראשונה לספירה, וכיצד השתמש בו המשיח כדי להדריך את בני ביתו של אלהים?
10 חבריו המקוריים של הגוף המנהל בן המאה הראשונה היו שליחים, אנשים שהתהלכו עם ישוע והיו עדים למותו ולהקמתו לתחייה. (מעשי־השליחים א׳:21, 22) אך, מצב זה נועד להשתנות. ככל שחלפו השנים, גברים משיחיים אחרים הגיעו לבגרות רוחנית ונתמנו כזקנים בקהילת ירושלים. לכל המאוחר, בשנת 49 לספירה, הורחב הגוף המנהל וכלל לא רק את השליחים שנותרו, אלא גם מספר זקנים נוספים בקהילת ירושלים. (מעשי־השליחים ט״ו:2) אם כן, הרכבו של הגוף המנהל לא היה מוחלט, אלא נראה שאלהים כיוון את הדברים כך, שגוף זה עבר שינויים עקב נסיבות חדשות שהתפתחו בקרב משרתיו. המשיח, הראש הפעיל של הקהילה, השתמש בגוף מנהל נרחב זה כדי להכריע בשאלות חשובות שהתעוררו ביחס למשיחיים שבאו מקרב הגויים, למשל, אם חלו עליהם ברית־המילה ותורת משה. הגוף המנהל כתב איגרת בה נימק את החלטתו והגדיר מה הם החוקים שהוטלו על המשיחים. — מעשי־השליחים ט״ו:23–29.
עת ל’סוכן הבית’ לתת את הדין
11. האם העריכו האחים את ההנהגה האיתנה של הגוף המנהל, ומה מוכיח שיהוה בירך סידור זה?
11 כיחידים וכקהילות, העריכו המשיחיים הקדומים את ההנהגה האיתנה מצד הגוף המנהל. כשהקהילה באנטיוכיה, שבסוריה, קראה את האיגרת שמטעם הגוף המנהל, חבריה שמחו והתעודדו. כשקהילות נוספות קיבלו את המידע ויישמו את ההדרכות, ”התחזקו... באמונה ומספר המאמינים גדל מיום ליום.” (מעשי־השליחים ט״ז:5) ברור היה לכל שאלהים בירך סידור זה. — מעשי־השליחים ט״ו:30, 31.
12, 13. אילו התפתחויות חזה ישוע במשליו על המנים וכיכרי־הכסף?
12 אך, הבה נתבונן בהיבט נוסף של נושא רב משמעות זה. במשל על המָנים, ישוע דימה את עצמו לאציל שהלך לארץ רחוקה על־מנת לקבל סמכות למלוכה ולשוב לארצו. (לוקס י״ט:11, 12) בעקבות הקמתו לתחייה בשנת 33 לספירה, עלה ישוע המשיח השמיימה וישב לימין האלהים, עד אשר ’יושתו אויביו הדום לרגליו’. — מעשי־השליחים ב׳:33–35.
13 במשל דומה, על כיכרי־הכסף, ציין ישוע שכעבור זמן רב חזר האדון ודרש דין וחשבון מעבדיו. לעבדים שהוכיחו עצמם נאמנים, אמר האדון: ”היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך.” מאידך, בנוגע לעבד הלא־נאמן, ציווה: ”מה שיש לו יילקח ממנו. ואת העבד הבלתי־מועיל השליכו אל החושך החיצון.” — מתי כ״ה:21–23, 29, 30.
14. למה ציפה ישוע מעבדיו משוחי־הרוח?
14 כעבור תקופה ארוכה — כמעט 900,1 שנה — זכה המשיח לסמכות מלכותית ב־1914 לספירה, בתום ”עתות הגויים”. (לוקס כ״א:24) זמן קצר לאחר מכן, ’ערך הוא חשבון’ עם עבדיו, המשיחיים משוחי־הרוח. (מתי כ״ה:19) למה ציפה מהם ישוע כיחידים וכקבוצה? תפקיד ’סוכן הבית’ נשאר באותה מתכונת מאז המאה הראשונה לספירה. המשיח הפקיד בידי יחידים ”כיכרי כסף” סמליים — ”לכל איש לפי כשרונו.” מכאן שישוע ציפה לתוצאות יחסיות. (מתי כ״ה:15) להם ניתן לייחס את הכלל שבקורינתים א׳. ד׳:2: ”ואולם מן המופקדים נדרש להימצא נאמנים.” להשתמש ב”כיכרי הכסף” משמעו היה לפעול בנאמנות כשגרירי אלהים, לעשות תלמידים ולהביא לידיעתם אמיתוֹת מקראיות. — קורינתים ב׳. ה׳:20.
ה”עבד” והגוף המנהל שבו עם התקרבות ’עת הקץ’
15. (א) למה ציפה המשיח מקבוצת ”סוכן” הבית שלו? (ב) מה מוכיח שהמשיח ציפה שכיתת ה”עבד” תעשה בטרם יבוא לבדוק את ביתו?
15 ישוע ציפה שהמשיחיים משוחי־הרוח יפעלו יחד כ”סוכן” נאמן, המספק למשרתיו ”את ארוחתם בזמן”. (לוקס י״ב:42) בהתאם ללוקס י״ב:43, אמר המשיח: ”אשרי העבד ההוא אשר אדוניו יבוא וימצאהו עושה כן!” מכאן שבמשך זמן־מה לפני בואו של המשיח לערוך חשבון עם משרתיו משוחי־הרוח, יעסקו הם באספקת מזון רוחני לחברי הקהילה המשיחית, ”בית אלהים”. מי נמצא עושה כן, כאשר שב המשיח באון מלכות ב־1914 ובדק את ”בית אלהים” בשנת 1918? — מלאכי ג׳:1–4; לוקס י״ט:12; פטרוס א׳. ד׳:17.
16. כשהגיע המשיח לבחון את בית־אלהים ב־1918, מדוע לא מצא אצל כנסיות הנצרות פעילות להפצת מזון רוחני בעיתו?
16 כאשר תקופת ההמתנה הארוכה של ישוע לימין אלהים, התקרבה לסיומה, התברר בהדרגה מי אכן דאג לספק מזון רוחני לבני ביתו של המשיח, אפילו לפני שנת 1914. האם לדעתך עשו כן כנסיות הנצרות? מובן שלא, מפני שהיו מעורבות היטב בפוליטיקה. הן שימשו ברצון ככלים בהרחבת המעצמות הפוליטיות והתחרו זו בזו כדי להוכיח את הפטריוטיות שלהן, ובכך שילהבו את הלאומנות. קו־פעולה זה הטיל עליהן אשמת־דמים כבדה, מאחר שתמכו בפועל בממשלות הפוליטיות שהיו מעורבות במלחמת־העולם הראשונה. אמונתם נחלשה מבחינה רוחנית, באמצן דיעות מודרניות. משבר רוחני לא איחר לבוא מאחר שרבים מהכמרים נפלו קרבן לביקורת־המקרא ולתורת־ההתפתחות. לא ניתן היה לצפות להזנה רוחנית מכמורת הנצרות!
17. מדוע דחה המשיח גם כמה מקרב המשיחיים משוחי־הרוח, ומה היתה התוצאה לגביהם?
17 בדומה לכך, שום מזון רוחני לא בא מידי אותם משיחיים משוחי־רוח אשר היו מעוניינים בישועתם הם יותר מאשר בשימוש ב”כיכר הכסף” שהפקיד האדון בידיהם. הם הוכיחו עצמם כ”עצלים”, לא ראויים להשגיח על נכסיו של האדון. לכן, הושלכו הם ”אל החושך החיצון”, שם נמצאות כנסיות הנצרות עד עצם היום הזה. — מתי כ״ה:24–30.
18. את מי מצא האדון עסוק באספקת מזון רוחני בעיתו לבני־ביתו, ומה מוכיח זאת?
18 בבואו לבחון את עבדיו ב־1918, את מי מצא האדון, ישוע המשיח, נאמנים בספקם לבני־הבית את ארוחותיהם בעיתן? ובכן, נשאלת השאלה: עד שנת 1918, מי היה זה שהעניק הבנה נכונה לשוחרי־אמת בנוגע לקרבן־הכופר, לשמו הקדוש של אלהים, לעובדה שנוכחות המשיח נועדה להיות סמויה־מן־העין, ולמשמעותה של שנת 1914? מי חשף את השקר שבשילוש, בנצחיות נפש האדם, ובאש־גיהינום? ומי הזהיר מפני הסכנה שבתורת האבולוציה ובספיריטיזם? העובדות מראות שהיתה זו קבוצת משוחי־הרוח שהיתה קשורה קשר הדוק במוציאים־לאור של כתב־העת המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח, הנקרא עתה המצפה מכריז על מלכות יהוה.
19. כיצד הופיעה כיתת ”העבד הנאמן” עוד לפני שנת 1918, בעזרת איזה אמצעי סיפקה היא מזון רוחני, וממתי?
19 בהוצאה של 1 בנובמבר 1944, ציין המצפה: ”ב־1878, ארבעים שנה לפני בוא האדון למקדש ב־1918, היתה קבוצה של משיחיים מוקדשים כנים אשר ניתקו כל קשר עם האירגונים הכנסייתים וכמורתם ואשר ניסו לחיות את חייהם כמשיחיים אמיתיים... בשנה שלאחר מכן, היינו, ביולי 1879, התחילו הם להוציא לאור את חוברת המצפה, כדי להפיץ בקביעות לכל בני־הבית המוקדשים את האמיתות, שסיפק אלהים דרך המשיח כ”מזון בעיתו”.
20. (א) כיצד הופיע הגוף המנהל בן־זמננו? (ב) במה עסקו זה מכבר חברי הגוף המנהל, ותחת איזו הדרכה?
20 חוברת המצפה מן ה־15 בדצמבר 1971 תיארה את התפתחות הגוף המנהל בן־זמננו, כשהסבירה: ”כעבור חמש שנים [ב־1884] נוסדה חברת המצפה של ציון לעלונים, והחלה לשמש כ’סוכנות’ המספקת מזון רוחני לאלפי אנשים כנים המבקשים להכיר את אלהים ולהבין את דברו... משיחיים מוקדשים, טבולים ומשוחי־רוח הצטרפו לחברה שמרכזה בפנסילבניה [ארה״ב]. בין אם נתמנו למועצת־המנהלים של החברה ובין אם לאו, הם הביעו את נכונותם ליטול חלק בפעילותה המיוחדת של כיתת ”העבד הנאמן”. הם עזרו בהכוונת כיתת ’העבד’ ובהזנתה, וכך נוסד הגוף המנהל. כל זה היה, ללא ספק, בהדרכת רוח־הקודש, כוחו הפעיל הסמוי של יהוה, וכמו־כן, תחת הדרכת ראש הקהילה המשיחית, ישוע המשיח.”
21. (א) את מי מצא המשיח מחלקים מזון רוחני, וכיצד גמל להם? (ב) למה זכו ”העבד הנאמן” והגוף המנהל שבו?
21 ב־1918, כשישוע המשיח בחן את אלה שטענו להיות עבדיו, הוא מצא קבוצה בינלאומית של משיחיים שעסקו בהכרזת אמיתות מקראיות ששימשו הן בתוך הקהילה והן מחוצה לה, בשדה ההטפה. ב־1919, התגשמו דבריו הנבואיים של ישוע: ”אשרי העבד שיבוא אדוניו וימצא אותו עושה כן. אמן, אומר אני לכם, הוא יפקיד אותו על כל אשר לו.” (מתי כ״ד:46, 47) משיחיים אמיתיים אלה ’באו אל שמחת אדונם’. מאחר שהוכיחו עצמם ’נאמנים במעט’, האדון הפקידם ”על הרבה”. (מתי כ״ה:21) ”העבד הנאמן” והגוף המנהל שבו התייצבו נכונים למשימה מורחבת. עד כמה עלינו לשמוח על כך, כיון שכיום המשיחיים הנאמנים מפיקים רבות מפעילותם המסורה של ”העבד הנאמן” והגוף המנהל שבו!
נקודות עיקריות שיש לזכרן
◻ מיהו ראש בית־אלהים, ולמי העניק הוא תפקידים אחראיים?
◻ איזו משימה קבוצתית נתן המשיח לכיתת ”העבד הנאמן”?
◻ איזה גוף מורכב אחר קיים בתוך כיתת ה”עבד”, ומה היו תפקידיו?
◻ כשהמשיח בא לבדוק את בית־אלהים, מי סיפק מזון רוחני לבני־הבית?
◻ כיצד הופיע הגוף המנהל בן־זמננו?
[תמונה בעמוד 7]
במאה הראשונה לספירה, בכיתת ה”עבד” היה גוף מנהל שהורכב מהשליחים ביחד עם זקני הקהילה שבירושלים