שאלות של קוראים
◼ האם דיבר יהוה לאדם ישירות, או שמא באמצעות דוברו, ”הדבר”, בנו הבכור של אלהים?
המקרא אינו מספק לנו תשובה חד־משמעית לשאלה זו. בו בזמן שאפשר שאלהים דיבר ישירות עם בנו האנושי המושלם בגן־עדן, יתכן שאכן מסר לו מידע דרך דוברו, ”הדבר”.
לעתים קרובות, מספר המקרא שאלהים פעל, כשהיה זה, בעצם, מלאך שביצע את המעשה. למשל, בבראשית א׳:1, נאמר: ”בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” אילו לא היתה כל התייחסות אחרת לבריאת היקום, היינו מסיקים שאלהים ביצע את מלאכת הבריאה בעצמו, במו־ידיו. ברם, כתבי־הקודש המשיחיים מוסיפים פרטים לידיעתנו בנדון. אנו קוראים: ”כי בו [בבן־האלהים] נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה. ... הכל נברא באמצעותו ולמענו.” (קולוסים א׳:16, 17) פסוקים אחרים מאשרים את חלקו של בן שמימי זה ביצירת היקום. (יוחנן א׳:3, 10; עברים א׳:1, 2) עם זאת, יש לציין שמעמדו היה מישני לזה של יהוה, אשר הוא יזם ותיכנן את התכנית, הסמיך את המשתתפים בה, והשגיח על ביצועה. — תהלים י״ט:2.
אלהים אמר לאדם הראשון: ”מכל עץ הגן אכול תאכל.” (בראשית ב׳:16, 17) יהוה לא היה זקוק למיתקן מכַני או אלקטרוני, כגון רמקול או משדר אלחוטי. כשם שהתייחסה לנושא זה חוברת המצפה מאפריל 1990: ”האיש לא ראה כל דמות שדיברה אליו. הקול הגיע מתחום סמוי־מן־העין, והדברים שנאמרו הופנו כלפיו. היה זה קולו של יוצר האדם, בוראו! ... האיש לא היה זקוק לכל מקלט־רדיו מדעי מודרני על־מנת לשמוע את הקול האלוהי. אלהים שוחח עימו ישירות.”
אך, מתעוררת השאלה: האם דיבר עימו אלהים באמצעות מלאך? אולי דרך ”הדבר”, אשר מאוחר יותר נולד עלי־אדמות כישוע? הדבר אפשרי בהחלט. מבלי לפסוק בנדון, כתב צ׳. ט. ראסל: ”יתכן שישוע שימש כנציגו של אלהים בגן־עדן, בפניותיו אל אדם.” (המצפה [באנגלית] ל־1 בפברואר 1915) בנו הבכור של אלהים משרת מזה עידנים במעמד מרומם זה כדוברו — ”הדבר” — של אביו, בהעברו הוראות ומידע למלאכים ולבני־אדם. (יוחנן א׳:1; י״ב:49, 50; ההתגלות א׳:1, 2) על־כן, גם אם יש בנוסח הקטעים בספר בראשית לרמוז שאלהים דיבר ישירות עם אדם, שהיה אותה עת לבד על הארץ, אין הוא מבטל את האפשרות שדיבר עימו באמצעות אחד המלאכים, שהיה אולי ”הדבר”, בנו השמימי. יתכן מאוד שאכן כך עשה, לאור העובדה שהשתמש ב”דבר” בבריאת האדם, ועקב ההערה המקראית ביחס ל”דבר”: ”ושעשוּעַי את בני־אדם,” כלומר, שהתענג בבני־האדם, כשהם מהווים בעיניו מעין ’ילדי שעשוּעים’. — משלי ח׳:22, 31; יוחנן א׳:3.
חשוב, למשל, על המקרה בו עלה משה לפיסגת הר־סיני. שמות י״ט:21–24 מוסר: ”ויאמר יהוה אל משה... ויאמר משה אל יהוה... ויאמר אליו יהוה.” והקטע המפרט את מסירת עשרת־הדיברות פותח במלים: ”וידבר אלהים את כל הדברים האלה.” (שמות כ׳:1) נשמע כאן כאילו אלהים עצמו דיבר אישית כשמסר את התורה. ועוד נאמר ש”דיבר יהוה אל משה פנים אל פנים.” — שמות ל״ג:11.
אך, יש לנו מקור מידע נוסף, השופך אור על מה שאירע. השליח פאולוס כתב בנוגע למתן־תורה: ”התורה נמסרה באמצעות מלאכים בידי מתווך.” (גלטיים ג׳:19) מאוחר יותר, ערך פאולוס השוואה בין ההוראות שנתן אלהים באמצעות התורה לבין אלה שישוע מסר לתלמידיו המשיחיים, בזה בלשון: ”הרי אם הדבר אשר נאמר בפי מלאכים קיבל תוקף, ועל כל עבירה ומרי ניתן גמול צודק, איך נימלט אנחנו אם לא נשים לב לישועה גדולה כזאת אשר בתחילה נאמרה בפי האדון [כלומר, ישוע] ואושרה לנו על־ידי שומעיו?” (עברים ב׳:2, 3) מכאן שאלהים לא מסר את דברי התורה בקולו הוא, ולא דרך ה”דבר” שלו, אלא החליט להשתמש במלאכים.
מהי הנקודה העיקרית כאן? במקרים רבים בהם מציין המקרא שאלהים דיבר אל בני־אדם, מסתבר שהוא עשה כן באמצעות יצורים רוחניים נאמנים שדיברו בשמו. (השווה בראשית י״ח:2, 3, 33; י״ט:1; שמות ג׳:2–4; שופטים ו׳:11, 12, 20–22.) הכינוי ”הדבר”, המיוחס לישוע, מציין שדרכו התקשר יהוה עם שאר יצוריו. האם הוא התקשר בדרך זו גם עם אדם, בנו הארצי המושלם? יתכן מאוד שכן. — לוקס ג׳:38.
נכון, אמנם, שבמהלך שהותו של ”הדבר” על הארץ, דיבר האב בקול רם שלוש פעמים, כדי שאותו ”אדם האחרון” ישמעוֹ. (קורינתים א׳. ט״ו:45; מתי ג׳:16, 17; י״ז:1–5; יוחנן י״ב:28–30) במקרים אלה, האם היה טעם כלשהו שאלהים ידבר על בנו, או אל בנו, בעקיפין באמצעות מלאך כשליח? במקרים אלה, הגיוני היה שיהוה ידבר ישירות; בנו המושלם, ואפילו בני־אדם בני־תמותה שעמדו בקירבת מקום, שמעו את קולו של אלהים. המסקנה המתבקשת, איפוא, היא, שאחרי בריאתו של אדם המושלם, יכול היה אביו האוהב לדבר עימו ישירות, אך לאור הנאמר לעיל, יתכן מאוד שהשתמש בדוברו, ”הדבר”.