המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ90 6/‏1 עמ׳ 4–5
  • עדות לתפארתו של שלמה

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • עדות לתפארתו של שלמה
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1990
  • חומר דומה
  • תבליט מצרי קדום תומך בתיעוד המקראי
    נושאים נוספים
  • שלמה מולך בחוכמה
    המקרא – איזה מסר טמון בו?‏
  • האם הוא משמש לך דוגמה טובה או כאות אזהרה?‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2011
  • האם תיאור עושרו של שלמה המלך מוגזם?‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1996
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1990
מ90 6/‏1 עמ׳ 4–5

עדות לתפארתו של שלמה

על־פי לוח־הזמנים המקראי,‏ שלט המלך שלמה בישראל מ־1037 עד 998 לפה״ס.‏ מעניין לציין,‏ שהספר The Archaeology of the Land of Israel (‏הארכיאולוגיה של ארץ־ישראל)‏ מאת פרופסור יוחנן אהרוני,‏ מצהיר ש”‏בשנת 1000 לפה״ס לערך”‏,‏ אירע צעד מהפכני בהתפתחות התרבות הישראלית.‏

אחת הדוגמאות שפרופסור אהרוני הביא היא,‏ קיומן של חומות ערים מוצקות,‏ אשר ניבנו בעזרת אבנים ענקיות ש”‏נחצבו בצורה מלבנית,‏ ושהותאמו זו לזו בדייקנות.‏”‏ לעומתן,‏ בארצות השכנות,‏ חלקים מחומות הערים ”‏היו מורכבות מלבנים ועץ.‏”‏

בנוסף לכך,‏ ערים ששוקמו בתקופת שלמה לערך,‏ מעידות על תיכנון יסודי,‏ עם שדרות בתים מסודרות ורחובות מתוכננים בקפידה.‏ בספרו,‏ מנתח אהרוני את חורבותיהן של ”‏ארבע ערים ביהודה שניבנו לפי אותה תבנית יסוד.‏.‏.‏ באר־שבע,‏ תל בית־מירסים,‏ בית־שמש ומצפה.‏”‏ מה רב ההבדל שבינן לבין מרכז בולט אחר של ציוויליזציה — העיר הקדומה אור־כשדים שבארם־נהריים!‏ לגביה,‏ כתב סיר ליאונרד ווּלי:‏ ”‏לא סר בה כל תיכנון־עיר.‏.‏.‏ הרחובות הלא־מרוצפים,‏ רבים מהם סמטאות ללא־מוצא.‏.‏.‏ יצרו מבוך אשר קל לאדם המסתובב בהם לאבד את דרכו.‏”‏

אהרוני העיר גם על השיפור שחל באיכות כלי־הבית בערך בתקופת שלטון שלמה.‏ ”‏השינוי בתרבות החומרית.‏.‏.‏ ניכר לא רק באביזרי המותרות,‏ אלא במיוחד גם בכלי־החרס.‏.‏.‏ איכותם של כלי־החרס ושל שריפתם השתפרה ללא היכר.‏.‏.‏ לפתע הופיע מיגוון עשיר של סוגים שונים של כלים.‏”‏

ההישג המפואר ביותר של שלטון שלמה היה הקמת בית־המקדש רב־ההוד,‏ ארמון־המלך ובנייני המימשל בירושלים.‏ הוא השתמש בכמות עצומה של זהב לקישוט מיבנים אלה.‏ (‏מלכים א׳.‏ ז׳:‏47–51;‏ י׳:‏14–22‏)‏ חמש שנים לאחר מות שלמה,‏ עלה פרעה שישק המצרי על ירושלים,‏ ובזז את כל אוצרותיה.‏ — מלכים א׳.‏ י״ד:‏25,‏ 26‏.‏

כתובות שגילו ארכיאולוגים,‏ הן במצרים והן בארץ־ישראל,‏ מאשרות שאכן כבש שישק את ישראל.‏ למעשה,‏ היסטוריונים רבים סבורים שהשוד שערך שישק בירושלים הבריא מחדש את כלכלת מצרים החלושה ואיפשר לשישק לממן הרחבה ענקית של היכל מצרי בו חקק את דבר כיבושיו,‏ כפי שנראה באיור בעמוד הקודם.‏ שישק מת תוך זמן קצר,‏ וכתובת־קיר אחרת מציינת כי בנו תרם כ־200 טונות זהב וכסף למקדשי מצרים.‏ הכתובת אינה מגלה את מקור העושר הזה,‏ אך הארכיאולוג אלן מילארד בספרו Treasures From Bible Times (‏אוצרות מתקופת המקרא)‏ מציע ש”‏חלק גדול ממנו היה הזהב אשר שישק שלל מבית־המקדש ומהארמון של שלמה שבירושלים.‏”‏

אין פלא,‏ איפוא,‏ שאפילו מקור אתֵאיסטי מכיר בממשותו של שלטון שלמה המפואר!‏ Bol’shaia Sovetskaia Entsiklopediia (‏האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה)‏ תחת הערך ”‏שלמה”‏,‏ מכנה אותו ”‏שליט ממלכת ישראל־יהודה”‏,‏ ומוסיפה ששלט במהלך ”‏שיא תפארתה של הממלכה”‏.‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף