המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ91 6/‏1 עמ׳ 3
  • חיים לאחר המוות השאלות שנותרו ללא מענה

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • חיים לאחר המוות השאלות שנותרו ללא מענה
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1991
  • חומר דומה
  • היש חיים לאחר המוות?‏
    מהו מצב המתים?‏
  • היש חיים לאחר המוות?‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2001
  • חיים לאחר המוות — במה אנשים מאמינים?‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1999
  • הנפש
    עורו!‏ — 2015
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1991
מ91 6/‏1 עמ׳ 3

חיים לאחר המוות השאלות שנותרו ללא מענה

‏”‏אם ימות גבר,‏ היחיה?‏”‏ (‏איוב י״ד:‏14‏)‏ שאלה זו,‏ אותה שאל איוב הנאמן לפני אלפי שנים,‏ העסיקה אנשים בני כל התרבויות השונות במרוצת הדורות,‏ והוצעו מיגוון תשובות ודֵעות בנושא.‏

היוונים הקדומים,‏ למשל,‏ טענו שנישמות המתים המשיכו להתקיים.‏ נשמות אלה הועברו במעבורת לעבר נהר־הסטיקְס אל תחום תת־קרקעי רחב,‏ הנקרא ”‏תחתיות ארץ”‏.‏ שם דנו שופטים את נישמת המת או לעינויי־תופת בכלא מוקף חומות גבוהות או לחיי אושר בשדות ”‏גן־העדן”‏.‏ עמים עתיקים אחרים סברו שנישמות המתים הפכו לכוכבים או לכוכבי־שביט.‏ אחרים תמכו בדעה שהנשמות זרחו כמאורות ושבשעת המוות נמשכו אל הירח;‏ ומדי חודש,‏ בהיות הירח מלא,‏ הועברו הן אל השמש.‏

כיום,‏ התיאוריות לגבי קיומם של החיים לאחר המוות ממשיכות להופיע ולהתרבות.‏ הינדים ובודהיסטים מאמינים בגילגול־נשמות.‏ מוסלמים מלמדים שהנשמה ממשיכה לשרוד לאחר מות הגוף,‏ ושבמשפט האחרון תישלח לגן־עדן או לגיהינום.‏ בדומה ליהדות בת־זמננו,‏ רוב הפרוטסטנטים דוגלים ברעיון שהנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות,‏ לחוות אושר גן־עדני בשמים או עינויים בלהבות הגיהינום.‏ ואילו הקתולים מוסיפים לתיאור זה גם את התחום ”‏לימבוֹ”‏,‏ שהוא מצב מעורפל (‏המיועד לתינוקות שלא נטבלו)‏,‏ וכמו־כן,‏ המדור ”‏פוּרגטורי”‏ או כור־המצרף,‏ המטהר חוטאים לקראת החיים בגן־עדן.‏

יש מדינות בהן האמונה בנוגע למצבן של נישמות המתים,‏ מהווה תערובת מוזרה של מסורת מקומית ותורות נוצריות.‏ לדוגמה,‏ בקרב רבים מהקתולים והפרוטסטנטים במערב־אפריקה נהוג לכסות מראות כאשר אחד מבני־הבית מת,‏ כך שאיש לא יביט במראה ויראה בה את בבואתה של רוח המת.‏ ארבעים יום לאחר מות יקירם,‏ עורכים בני־משפחה וידידים סעודה לציין את עליית נישמתו השמיימה.‏ לאחר־מכן,‏ על־פי־רוב בחג־המולד או בחג־סילבסטר,‏ מבקרים הקרובים בבתי־הקברות ושופכים משקאות חריפים על הקבר.‏ הם אפילו מדברים עם המת,‏ שוטחים בפניו משאלות שונות ומספרים לו חדשות משפחתיות.‏

ברור,‏ אם כן,‏ שהדתות השונות אינן תמימות־דעים בנוגע למצבם של המתים.‏ ברם,‏ קיימת הסכמה כמעט כלל־עולמית בנוגע לטענה יסודית אחת:‏ נצחיותה של נפש האדם.‏ מרבית הדעות ביחס לחיים לאחר המוות אינן אלא גירסאות של עיקר בסיסי זה.‏

עם זאת,‏ מספר שאלות המנקרות במוחות רבים עומדות על הפרק:‏ מהיכן נשאב הרעיון שהנפש היא בת־אלמוות?‏ האם כתבי־הקודש מלמדים אותו?‏ אם כן,‏ מדוע גם דתות לא־משיחיות דבקות בו?‏ אל לנו להתעלם משאלות אלה.‏ תהא אשר תהא אמונתך הדתית,‏ המוות הינו עובדה שיש לעמוד בפניה.‏ ישנם היבטים לנושא זה הנוגעים עמוקות לחייך.‏ אנו מזמינים אותך,‏ איפוא,‏ לבחון דברים אלה בפתיחות־דעת.‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף