חיים לאחר המוות — במה אנשים מאמינים?‏

‏”‏אם ימות גבר היחיה?‏”‏ (‏איוב י״ד:‏14‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ כיצד מנסים רבים להתנחם כשמת להם אדם יקר?‏

בבית לוויות בניו־יורק סיטי חולפים דומם ידידים ובני משפחה על פני ארונו הפתוח של נער בן 17,‏ אשר מחלת הסרטן קטפה את חייו באיבם.‏ אמו מוכת היגון בוכה ואומרת שוב ושוב:‏ ”‏טומי מאושר עכשיו.‏ אלוהים רצה שטומי יהיה איתו בשמים”‏.‏ זה מה שלימדו אותה.‏

² כ־000,‏11 קילומטר הרחק משם,‏ בגַ’‏מְנַגַר שבהודו,‏ מדליק הבכור מבין שלושה בנים את גזרי העץ לשריפת גופת אביו.‏ קולות הפצפוץ הבוקעים מן האש נבלעים בדברי הבְּרַהְמין החוזר על מַנטרות בשפת הסנסקריט:‏ ”‏מי יתן והנפש שאינה מתה תמשיך לנסות להתאחד עם הישות המוחלטת”‏.‏

3.‏ באילו שאלות התחבטו האנשים לאורך ההיסטוריה?‏

³ המוות אופף את כולנו,‏ ומטבע הדברים אנו תוהים אם המוות הוא סוף פסוק (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ בהרהרו על מחזוריות הצומח,‏ אמר איוב שעבד את יהוה אלוהים בנאמנות:‏ ”‏יש לעץ תקווה.‏ אם ייכרת,‏ ועוד יחליף,‏ ויונקתו לא תחדל”‏.‏ ומה לגבי האדם?‏ ”‏אם ימות גבר,‏ היחיה?‏”‏ שאל איוב (‏איוב י״ד:‏7,‏ 14‏)‏.‏ אנשים מכל התרבויות התחבטו לאורך ההיסטוריה בשאלות:‏ היש חיים לאחר המוות?‏ אם יש,‏ אילו מין חיים אלה?‏ במה מאמינים האנשים?‏ מדוע?‏

תשובות רבות ומכנה משותף

4.‏ במה מאמינים בני דתות שונות בדבר החיים אחרי המוות?‏

⁴ נוצרים רבים מאמינים,‏ שלאחר המוות מגיע האדם לגן־עדן או לגיהינום.‏ ההינדים,‏ לעומת זאת,‏ מאמינים בגלגול נשמות.‏ המוסלמים מלמדים,‏ שלאחר המוות מגיע יום הדין,‏ ובו בוחן אללה את אורח חייו של הפרט ומחליט אם לשלוח אותו לגן־עדן או לגיהינום.‏ בארצות מסוימות,‏ האמונות על מצב המתים הן תערובת מוזרה של מסורות מקומיות ואמונות נוצריות.‏ למשל,‏ הבודהיסטים והקתולים בסרי לנקה נוהגים לפתוח לרווחה את הדלתות והחלונות כאשר מישהו מבני ביתם נפטר,‏ ואת ארון המתים מפנים אל דלת הבית כשרגלי המנוח בכיוון הדלת.‏ הם מאמינים שבזאת הם מקלים על הרוח או הנפש לצאת את הבית.‏ קתולים ופרוטסטנטים רבים במערב אפריקה נוהגים לכסות את המראות כשמישהו מת,‏ לבל תשתקף רוחו במראה לעיני פלוני.‏ ארבעים יום אחר כך,‏ מתכנסים קרובי המשפחה והידידים לציון עליית נשמת המת השמיימה.‏

5.‏ איזה עיקר אמונה משותף לרוב הדתות?‏

⁵ חרף מגוון אמונות רחב זה נראה כי רוב הדתות תמימות דעים לפחות בנקודה אחת.‏ הן מאמינות שיש באדם יסוד אלמוֹתי — נפש,‏ נשמה,‏ רוח — הממשיך לחיות לאחר המוות.‏ האמונה בהישארות הנפש רווחת כמעט בכל עולם הנצרות,‏ על מאות זרמיה וכיתותיה.‏ זהו עיקר אמונה רשמי גם ביהדות,‏ והוא מהווה יסוד מוסד בתורת גלגול הנשמות של ההינדואיזם.‏ המוסלמים מאמינים שהנפש ממשיכה לחיות לאחר מות הגוף.‏ גם האבּוריג׳ינים שבאוסטרליה,‏ האנימיסטים שבאפריקה,‏ השינטואיסטים והבודהיסטים מלמדים צדדים שונים של אותו נושא.‏

6.‏ מה חושבים כמה אנשי רוח על מושג הישארות הנפש?‏

⁶ לעומת זאת,‏ יש המאמינים שהמוות הוא סוף החיים.‏ הרעיון שנפש סתמית ומעורפלת ממשיכה בקיום תודעתי מחוץ לגוף הוא לדעתם חסר היגיון.‏ מיגל דה אוּנַמוּנוֹ,‏ איש רוח ספרדי בן המאה ה־20,‏ כתב:‏ ”‏האמונה בהישארות הנפש היא שאיפה לנפש בת אלמוות.‏ כה עזה השאיפה,‏ עד כי היא רומסת תחת רגליה את השכל הישר”‏.‏ כמה מן האישים שחשבו כמוהו הם הפילוסופים הקדומים ידועי השם אריסטו ואֶפִּיקוּרוֹס,‏ הרופא היפוקרטס,‏ הפילוסוף הסקוטי דיוויד יוּם,‏ איש הרוח הערבי אִבן רָשד וראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית,‏ ג׳וּאַהַרלַל נֶהְרוּ.‏

7.‏ אילו שאלות חשובות בעניין האמונה בהישארות הנפש עלינו לבחון?‏

⁷ בהתחשב בכל האמונות והמושגים הסותרים עלינו לשאול:‏ האומנם יש לנו נפש בת אלמוות?‏ אם הנפש אינה בת אלמוות,‏ כיצד הפך עיקר אמונה כוזב לחלק בלתי נפרד ממשנתן של רוב דתות העולם בימינו?‏ מה מקור הרעיון?‏ חשוב למצוא תשובות מהימנות ומספקות לשאלות אלו כי עתידנו תלוי בכך (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏19‏)‏.‏ ראשית,‏ הבה נבחן כיצד התהוותה דוקטרינת הישארות הנפש.‏

התהוותה של הדוקטרינה

8.‏ מה היה חלקם של סוקרטס ואפלטון בקידום הרעיון שהנפש בת אלמוות?‏

⁸ סוקרטס ואפלטון,‏ פילוסופים מהמאה החמישית לפה״ס,‏ נחשבים בין הראשונים שקידמו את התפיסה שהנפש בת אלמוות.‏ אבל הם לא היו הוגי הרעיון.‏ הם ליטשו את הרעיון והפכוהו לתורה פילוסופית,‏ וכך גדל חִנו מימיהם ואילך בעיני בני המעמד הגבוה.‏ העובדות מלמדות שהזורואסטריאנים בפרס הקדומה והמצרים שחיו קודם לכן גם האמינו בהישארות הנפש.‏ השאלה היא מניין צמחה תורה זו?‏

9.‏ איזה חותם ניכר בתרבויות הקדומות של מצרים,‏ פרס ויוון?‏

⁹ ”‏בעולם הקדום”‏,‏ מסביר הספר דתות בבל ואשור (‏The Religion of Babylonia and Assyria)‏,‏ ”‏ניכר חותמה של הדת הבבלית במצרים,‏ בפרס וביוון”‏.‏ בעניין עיקרי האמונה של המצרים מוסיף הספר:‏ ”‏על רקע הקשר הקדום בין מצרים ובבל,‏ עליו מעידים לוחות תל אַל־עמארנה,‏ אין ספק שנוצרה קרקע פורייה למיזוג ההשקפות והמנהגים הבבליים בפולחן המצרי”‏.‏a הוא הדין בתרבויות פרס ויוון הקדומות.‏

10.‏ מה האמינו הבבלים בנושא החיים אחרי המוות?‏

¹⁰ אך האם האמינו הבבלים הקדומים בהישארות הנפש?‏ בסוגיה זו כתב פרופסור מוריס ג׳סטרו הבן,‏ מאוניברסיטת פנסילבניה שבארה״ב:‏ ”‏העם והוגי הדעות הדתיים המובילים [‏בבבל]‏ מעולם לא היו מוכנים לקבל את האפשרות שיצור חי נידון לכליה מוחלטת.‏ המוות [‏לדידם]‏ היה מַעֲבָר לחיים מסוג אחר,‏ והכחשת האלמוות [‏של החיים הנוכחיים]‏ פשוט הדגישה שאין מנוס משינוי צורת הקיום,‏ השינוי שמתחולל במוות”‏.‏ כן,‏ הבבלים האמינו שהחיים ממשיכים,‏ בצורה כלשהי,‏ לאחר המוות.‏ אמונתם זו באה לידי ביטוי במנהג לקבור את המת עם חפציו,‏ לנוחיותו בעולם הבא.‏

11,‏ 12.‏ היכן התהוותה תורת הישארות הנפש לאחר המבול?‏

¹¹ אין ספק שהאמונה בהישארות הנפש קיימת מאז ימי בבל הקדומה.‏ האם זה חשוב?‏ אכן כן,‏ מפני שלפי המקרא הוקמה בבל בידי נמרוד,‏ נינו של נוח.‏ לאחר המבול היו שפה אחת ודת אחת לכל.‏ נמרוד פעל נגד יהוה,‏ והוא וחבר מרעיו רצו ’‏לעשות להם שֵם’‏.‏ לכן,‏ בייסוד העיר ובהקמת המגדל יצר נמרוד דת שונה (‏בראשית י׳:‏1,‏ 6,‏ 8–10;‏ י״א:‏1–4‏)‏.‏

¹² לפי המסורת מת נמרוד מוות אלים.‏ מתקבל על הדעת שכמייסד העיר בבל,‏ כבונה העיר וכמלכהּ הראשון,‏ חלקו לו הבבלים כבוד רב לאחר מותו.‏ הואיל והאל מרדוך (‏מרודך)‏ נחשב למייסד בבל,‏ וכמה מלכים בבליים נקראו על שמו,‏ העלו חוקרים אחדים את האפשרות שמרדוך הוא נמרוד שהוערץ כאל (‏מלכים ב׳.‏ כ״ה:‏27;‏ ישעיהו ל״ט:‏1;‏ ירמיהו נ׳:‏2‏)‏.‏ אם סברה זו נכונה,‏ הרי שהרעיון שנפש האדם ממשיכה לחיות לאחר מותו היה מקובל בתקופה שבה מת נמרוד,‏ אם לא לפני כן.‏ מכל מקום,‏ דפי ההיסטוריה מלמדים,‏ שלאחר המבול התהוותה תורת הישארות הנפש בבבל.‏

13.‏ כיצד נפוצה האמונה בהישארות הנפש על פני כדור הארץ,‏ ומה היתה התוצאה?‏

¹³ המקרא מלמד שלסיכול מאמצי בוני מגדל בבל בלבל אלוהים את שפתם.‏ מאי־יכולתם לדבר איש אל רעהו,‏ משכו ידם מן הפרויקט ונפוצו ”‏משם על פני כל הארץ”‏ (‏בראשית י״א:‏5–9‏)‏.‏ עלינו לזכור שלמרות השינוי בשפתם,‏ לא חל שינוי בחשיבתם ובתפיסותיהם.‏ לאן שהלכו,‏ הלכו עימם מושגיהם הדתיים.‏ עיקרי האמונה הבבליים — לרבות הישארות הנפש — נפוצו על פני כל כדור הארץ ויצרו את הבסיס לדתות העולם הגדולות.‏ בדרך זו קמה מעצמה עולמית של דתות כזב,‏ שהמקרא מייחס לה את התיאור המדויק,‏ ”‏בבל הגדולה,‏ אם לזונות ולתועבות הארץ”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏5‏)‏.‏

המעצמה העולמית של דתות הכזב מתפשטת מזרחה

14.‏ כיצד הגיעו התורות הבבליות לתת־היבשת הודו?‏

¹⁴ יש היסטוריונים האומרים,‏ כי לפני יותר מ־500,‏3 שנים היגרו עמים אָרים בהירי עור מצפון מערב אל עמק האינדוס השוכן ברובו בפקיסטן ובהודו.‏ משם נפוצו במישורים שעל גדות נהר הגַנְגֶס וברחבי הודו.‏ מומחים טוענים כי המושגים הדתיים של הנוודים היו מבוססים על תורות פרסיות ובבליות קדומות.‏ ממושגים דתיים אלו צמח ההינדואיזם.‏

15.‏ כיצד חדרה האמונה בהישארות הנפש להינדואיזם בימינו?‏

¹⁵ רעיון הישארות הנפש בהודו בא לידי ביטוי בתורת גלגול הנשמות.‏ החכמים ההינדים,‏ שהתחבטו בבעיה האוניברסלית של הרשע והסבל האנושיים,‏ הגו את חוק הקַרְמָה,‏ חוק הסיבה והתוצאה.‏ חוק זה התמזג עם האמונה בהישארות הנפש,‏ ומכאן נולדה תורת גלגול הנשמות,‏ שלפיה מעלות ומגרעות בחיים הנוכחיים יגררו שכר או עונש בגלגול הבא.‏ יעדו של הנאמן הוא מוֹקְשָה,‏ כינוי לשחרור ממעגל הלידות מחדש והתאחדות עם מה שמכונּה בפיהם הישות המוחלטת או נירוונה.‏ ההינדואיזם הלך והתפשט עם הדורות ועימו תורת גלגול הנשמות.‏ דוקטרינה זו הפכה לאבן היסוד של ההינדואיזם בימינו.‏

16.‏ איזו אמונה על העולם הבא החלה לשלוט בחשיבה ובמנהגים של חתך נרחב מאוכלוסיית מזרח אסיה?‏

¹⁶ מן ההינדואיזם צמחו דתות אחרות,‏ כגון הבודהיזם,‏ הגַ’‏ייְנִיזְם והסִיקְהִיזְם.‏ גם חסידיהן מאמינים בגלגול נשמות.‏ ככל שנפוץ הבודהיזם כמעט בכל מזרח אסיה — סין,‏ קוריאה,‏ יפן ובמקומות אחרים — השפיע מושג זה עמוקות על התרבות והדת באיזור כולו.‏ בעקבות זאת קמו דתות הדוגלות בבליל אמונות,‏ דתות ששאבו מן הבודהיזם,‏ הספיריטיזם ומפולחן האבות.‏ הבולטות שבהן הן הטָאוֹאיזם,‏ הקוֹנפוּציאניזם והשינטו.‏ כך קנתה האמונה כי החיים ממשיכים אחרי מות הגוף אחיזה בחשיבה ובמנהגים הדתיים של חלק ניכר מהאוכלוסייה באיזור זה.‏

מה לגבי היהדות,‏ הנצרות והאיסלאם?‏

17.‏ מה האמינו היהודים הקדומים בעניין החיים לאחר המוות?‏

¹⁷ מה חושבים חסידי היהדות,‏ הנצרות והאיסלאם בסוגיית החיים לאחר המוות?‏ היהדות היא הוותיקה מבין דתות אלה.‏ שורשי היהדות החלו לצמוח לפני כ־000,‏4 שנה בימי אברהם — זמן רב לפני שסוקרטס ואפלטון עיצבו את דמותה של תיאוריית הישארות הנפש.‏ היהודים הקדומים האמינו בתחיית המתים,‏ ולא באלמוות הטבוע באדם (‏מתי כ״ב:‏31,‏ 32;‏ עברים י״א:‏19‏)‏.‏ אם כן,‏ כיצד חדרה דוקטרינת הישארות הנפש ליהדות?‏ התשובה מצויה בדפי ההיסטוריה.‏

18,‏ 19.‏ כיצד חדרה דוקטרינת הישארות הנפש ליהדות?‏

¹⁸ ב־332 לפה״ס כבש אלכסנדר הגדול את המזרח התיכון,‏ ובכלל זה את ירושלים.‏ תהליך ההתייוונות שהנהיגו אלכסנדר ויורשיו יצר מיזוג בין שתי תרבויות — היוונית והיהודית.‏ עם הזמן נעשו היהודים בקיאים בהשקפות העולם היווניות,‏ וחלקם אף היו פילוסופים.‏

¹⁹ פילון האלכסנדרוני,‏ שחי במאה הראשונה לספירה,‏ היה פילוסוף יהודי.‏ הוא העריץ את אפלטון וביקש להסביר את היהדות במונחים השאובים מהפילוסופיה היוונית.‏ כך סלל את הדרך להוגי דעות יהודים שקמו אחריו.‏ גם בתלמוד — דברי פרשנות שכתבו רבנים לתורה שבעל־פה — ניכרת השפעתה של החשיבה היוונית.‏ ”‏רבני התלמוד”‏,‏ מוסרת אנציקלופדיה יודאיקה,‏ ”‏האמינו בהמשכיות קיומה של הנפש לאחר המוות”‏.‏ ספרות יהודית מיסטית מתקופות מאוחרות יותר,‏ כמו הקבלה,‏ הרחיקה לכת ולימדה על גלגול נשמות.‏ רעיון הישארות הנפש הסתנן אפוא ליהדות מהדלת האחורית של הפילוסופיה היוונית.‏ כיצד הסתנן מושג זה לנצרות?‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה היתה דעתם של המשיחיים הקדומים על הפילוסופיה האפלטונית היוונית?‏ (‏ב)‏ מה תרם למיזוג רעיונותיו של אפלטון באמונה הנוצרית?‏

²⁰ המשיחיות האמיתית ראשיתה בישוע המשיח.‏ על אודותיו כתב מיגל דה אוּנַמוּנוֹ,‏ שצוטט קודם לכן:‏ ”‏הוא האמין בתחייה בבשר,‏ לפי האמונה היהודית,‏ ולא בהישארות הנפש של החשיבה האפלטונית [‏היוונית]‏”‏.‏ הוא סיכם:‏ ”‏הישארות הנפש.‏.‏.‏ היא דוֹגמה פילוסופית אלילית”‏.‏ מכאן ניתן להבין מדוע השליח פאולוס הזהיר בתקיפות את המשיחיים בני המאה הראשונה מפני ’‏פילוסופיה ותעתועי הבל,‏ על־פי מסורות של בני אדם,‏ על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח’‏ (‏קולוסים ב׳:‏8‏)‏.‏

²¹ מתי וכיצד הסתננה לנצרות ”‏דוֹגמה פילוסופית אלילית”‏ זו?‏ אנציקלופדיה בריטניקה החדשה מסבירה:‏ ”‏החל מאמצע המאה השנייה לספירה,‏ משיחיים שלמדו פילוסופיה יוונית ראו צורך לבטא את אמונתם במונחים השאובים ממנה.‏ הם עשו זאת לשם סיפוק אינטלקטואלי וגם כדי להמיר את דתם של עובדי אלילים משכילים.‏ הפילוסופיה המתאימה ביותר מבחינתם היתה האפלטוניות”‏.‏ שני פילוסופים קדומים שהותירו את רישומם על דוקטרינות הנצרות היו אוריגֶנֶס מאלכסנדריה ואוֹגוּסטינוּס מֵהִיפּוֹ.‏ שניהם הושפעו מאוד ממשנתו של אפלטון,‏ והיה להם חלק מרכזי במיזוג רעיונותיו באמונה הנוצרית.‏

22.‏ כיצד נותרה האמונה בהישארות הנפש אחד מעיקרי האיסלאם?‏

²² ליהדות ולנצרות חדר רעיון הישארות הנפש עקב ההשפעה האפלטונית,‏ ואילו בדת האיסלאם קיימת תפיסה זו מראשית התהוותה.‏ הקוראן,‏ ספר הקודש של המוסלמים,‏ מלמד שלאדם יש נפש הממשיכה לחיות אחרי המוות.‏ הוא מדבר על הגורל הסופי של הנפש:‏ חיים בגן־עדן בשמים או ייסורי תופת בגיהינום.‏ אין בזה לומר שאנשי רוח ערבים לא ביקשו ליצור סינתזה בין האמונות האיסלאמיות לפילוסופיה היוונית.‏ העולם הערבי הושפע במידה מסוימת מאריסטו,‏ והמוסלמים עדיין מאמינים בהישארות הנפש.‏

23.‏ באילו שאלות בנושא החיים לאחר המוות יעסוק המאמר הבא?‏

²³ דתות העולם יצרו אפוא אוסף מבלבל של אמונות בעולם הבא,‏ על יסוד האמונה בנצחיות הנפש.‏ אמונות אלו משפיעות על מיליארדים ומשעבדות אותם.‏ על רקע זה מתעוררת השאלה:‏ האם ניתן לדעת את האמת על מצב המתים?‏ האם יש חיים לאחר המוות?‏ מה יש למקרא לומר בנידון?‏ בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

התוכל להשיב?‏

◻ איזה עיקר אמונה משותף לרוב הדתות?‏

◻ כיצד מצביעים ההיסטוריה והמקרא על בבל הקדומה כעל ערש האמונה בהישארות הנפש?‏

◻ כיצד הושפעו דתות המזרח מן האמונה הבבלית בהישארות הנפש?‏

◻ כיצד הסתננה תורת הישארות הנפש ליהדות,‏ לנצרות ולאיסלאם?‏

‏[‏תמונות בעמודים 12,‏ 13]‏

כיבושי אלכסנדר הובילו למיזוג בין התרבות היוונית לתרבות היהודית

אוגוסטינוס ניסה למזג את הפילוסופיה האפלטונית במשיחיות

‏[‏שלמי תודה]‏

אלכסנדר:‏ Musei Capitolini, Roma; אוגוסטינוס:‏ מתוך הספר Great Men and Famous Women