חיים לאחר המוות — במה אנשים מאמינים?
”אם ימות גבר היחיה?” (איוב י״ד:14).
1, 2. כיצד מנסים רבים להתנחם כשמת להם אדם יקר?
בבית לוויות בניו־יורק סיטי חולפים דומם ידידים ובני משפחה על פני ארונו הפתוח של נער בן 17, אשר מחלת הסרטן קטפה את חייו באיבם. אמו מוכת היגון בוכה ואומרת שוב ושוב: ”טומי מאושר עכשיו. אלוהים רצה שטומי יהיה איתו בשמים”. זה מה שלימדו אותה.
2 כ־000,11 קילומטר הרחק משם, בגַ’מְנַגַר שבהודו, מדליק הבכור מבין שלושה בנים את גזרי העץ לשריפת גופת אביו. קולות הפצפוץ הבוקעים מן האש נבלעים בדברי הבְּרַהְמין החוזר על מַנטרות בשפת הסנסקריט: ”מי יתן והנפש שאינה מתה תמשיך לנסות להתאחד עם הישות המוחלטת”.
3. באילו שאלות התחבטו האנשים לאורך ההיסטוריה?
3 המוות אופף את כולנו, ומטבע הדברים אנו תוהים אם המוות הוא סוף פסוק (רומים ה׳:12). בהרהרו על מחזוריות הצומח, אמר איוב שעבד את יהוה אלוהים בנאמנות: ”יש לעץ תקווה. אם ייכרת, ועוד יחליף, ויונקתו לא תחדל”. ומה לגבי האדם? ”אם ימות גבר, היחיה?” שאל איוב (איוב י״ד:7, 14). אנשים מכל התרבויות התחבטו לאורך ההיסטוריה בשאלות: היש חיים לאחר המוות? אם יש, אילו מין חיים אלה? במה מאמינים האנשים? מדוע?
תשובות רבות ומכנה משותף
4. במה מאמינים בני דתות שונות בדבר החיים אחרי המוות?
4 נוצרים רבים מאמינים, שלאחר המוות מגיע האדם לגן־עדן או לגיהינום. ההינדים, לעומת זאת, מאמינים בגלגול נשמות. המוסלמים מלמדים, שלאחר המוות מגיע יום הדין, ובו בוחן אללה את אורח חייו של הפרט ומחליט אם לשלוח אותו לגן־עדן או לגיהינום. בארצות מסוימות, האמונות על מצב המתים הן תערובת מוזרה של מסורות מקומיות ואמונות נוצריות. למשל, הבודהיסטים והקתולים בסרי לנקה נוהגים לפתוח לרווחה את הדלתות והחלונות כאשר מישהו מבני ביתם נפטר, ואת ארון המתים מפנים אל דלת הבית כשרגלי המנוח בכיוון הדלת. הם מאמינים שבזאת הם מקלים על הרוח או הנפש לצאת את הבית. קתולים ופרוטסטנטים רבים במערב אפריקה נוהגים לכסות את המראות כשמישהו מת, לבל תשתקף רוחו במראה לעיני פלוני. ארבעים יום אחר כך, מתכנסים קרובי המשפחה והידידים לציון עליית נשמת המת השמיימה.
5. איזה עיקר אמונה משותף לרוב הדתות?
5 חרף מגוון אמונות רחב זה נראה כי רוב הדתות תמימות דעים לפחות בנקודה אחת. הן מאמינות שיש באדם יסוד אלמוֹתי — נפש, נשמה, רוח — הממשיך לחיות לאחר המוות. האמונה בהישארות הנפש רווחת כמעט בכל עולם הנצרות, על מאות זרמיה וכיתותיה. זהו עיקר אמונה רשמי גם ביהדות, והוא מהווה יסוד מוסד בתורת גלגול הנשמות של ההינדואיזם. המוסלמים מאמינים שהנפש ממשיכה לחיות לאחר מות הגוף. גם האבּוריג׳ינים שבאוסטרליה, האנימיסטים שבאפריקה, השינטואיסטים והבודהיסטים מלמדים צדדים שונים של אותו נושא.
6. מה חושבים כמה אנשי רוח על מושג הישארות הנפש?
6 לעומת זאת, יש המאמינים שהמוות הוא סוף החיים. הרעיון שנפש סתמית ומעורפלת ממשיכה בקיום תודעתי מחוץ לגוף הוא לדעתם חסר היגיון. מיגל דה אוּנַמוּנוֹ, איש רוח ספרדי בן המאה ה־20, כתב: ”האמונה בהישארות הנפש היא שאיפה לנפש בת אלמוות. כה עזה השאיפה, עד כי היא רומסת תחת רגליה את השכל הישר”. כמה מן האישים שחשבו כמוהו הם הפילוסופים הקדומים ידועי השם אריסטו ואֶפִּיקוּרוֹס, הרופא היפוקרטס, הפילוסוף הסקוטי דיוויד יוּם, איש הרוח הערבי אִבן רָשד וראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית, ג׳וּאַהַרלַל נֶהְרוּ.
7. אילו שאלות חשובות בעניין האמונה בהישארות הנפש עלינו לבחון?
7 בהתחשב בכל האמונות והמושגים הסותרים עלינו לשאול: האומנם יש לנו נפש בת אלמוות? אם הנפש אינה בת אלמוות, כיצד הפך עיקר אמונה כוזב לחלק בלתי נפרד ממשנתן של רוב דתות העולם בימינו? מה מקור הרעיון? חשוב למצוא תשובות מהימנות ומספקות לשאלות אלו כי עתידנו תלוי בכך (קורינתים א׳. ט״ו:19). ראשית, הבה נבחן כיצד התהוותה דוקטרינת הישארות הנפש.
התהוותה של הדוקטרינה
8. מה היה חלקם של סוקרטס ואפלטון בקידום הרעיון שהנפש בת אלמוות?
8 סוקרטס ואפלטון, פילוסופים מהמאה החמישית לפה״ס, נחשבים בין הראשונים שקידמו את התפיסה שהנפש בת אלמוות. אבל הם לא היו הוגי הרעיון. הם ליטשו את הרעיון והפכוהו לתורה פילוסופית, וכך גדל חִנו מימיהם ואילך בעיני בני המעמד הגבוה. העובדות מלמדות שהזורואסטריאנים בפרס הקדומה והמצרים שחיו קודם לכן גם האמינו בהישארות הנפש. השאלה היא מניין צמחה תורה זו?
9. איזה חותם ניכר בתרבויות הקדומות של מצרים, פרס ויוון?
9 ”בעולם הקדום”, מסביר הספר דתות בבל ואשור (The Religion of Babylonia and Assyria), ”ניכר חותמה של הדת הבבלית במצרים, בפרס וביוון”. בעניין עיקרי האמונה של המצרים מוסיף הספר: ”על רקע הקשר הקדום בין מצרים ובבל, עליו מעידים לוחות תל אַל־עמארנה, אין ספק שנוצרה קרקע פורייה למיזוג ההשקפות והמנהגים הבבליים בפולחן המצרי”.a הוא הדין בתרבויות פרס ויוון הקדומות.
10. מה האמינו הבבלים בנושא החיים אחרי המוות?
10 אך האם האמינו הבבלים הקדומים בהישארות הנפש? בסוגיה זו כתב פרופסור מוריס ג׳סטרו הבן, מאוניברסיטת פנסילבניה שבארה״ב: ”העם והוגי הדעות הדתיים המובילים [בבבל] מעולם לא היו מוכנים לקבל את האפשרות שיצור חי נידון לכליה מוחלטת. המוות [לדידם] היה מַעֲבָר לחיים מסוג אחר, והכחשת האלמוות [של החיים הנוכחיים] פשוט הדגישה שאין מנוס משינוי צורת הקיום, השינוי שמתחולל במוות”. כן, הבבלים האמינו שהחיים ממשיכים, בצורה כלשהי, לאחר המוות. אמונתם זו באה לידי ביטוי במנהג לקבור את המת עם חפציו, לנוחיותו בעולם הבא.
11, 12. היכן התהוותה תורת הישארות הנפש לאחר המבול?
11 אין ספק שהאמונה בהישארות הנפש קיימת מאז ימי בבל הקדומה. האם זה חשוב? אכן כן, מפני שלפי המקרא הוקמה בבל בידי נמרוד, נינו של נוח. לאחר המבול היו שפה אחת ודת אחת לכל. נמרוד פעל נגד יהוה, והוא וחבר מרעיו רצו ’לעשות להם שֵם’. לכן, בייסוד העיר ובהקמת המגדל יצר נמרוד דת שונה (בראשית י׳:1, 6, 8–10; י״א:1–4).
12 לפי המסורת מת נמרוד מוות אלים. מתקבל על הדעת שכמייסד העיר בבל, כבונה העיר וכמלכהּ הראשון, חלקו לו הבבלים כבוד רב לאחר מותו. הואיל והאל מרדוך (מרודך) נחשב למייסד בבל, וכמה מלכים בבליים נקראו על שמו, העלו חוקרים אחדים את האפשרות שמרדוך הוא נמרוד שהוערץ כאל (מלכים ב׳. כ״ה:27; ישעיהו ל״ט:1; ירמיהו נ׳:2). אם סברה זו נכונה, הרי שהרעיון שנפש האדם ממשיכה לחיות לאחר מותו היה מקובל בתקופה שבה מת נמרוד, אם לא לפני כן. מכל מקום, דפי ההיסטוריה מלמדים, שלאחר המבול התהוותה תורת הישארות הנפש בבבל.
13. כיצד נפוצה האמונה בהישארות הנפש על פני כדור הארץ, ומה היתה התוצאה?
13 המקרא מלמד שלסיכול מאמצי בוני מגדל בבל בלבל אלוהים את שפתם. מאי־יכולתם לדבר איש אל רעהו, משכו ידם מן הפרויקט ונפוצו ”משם על פני כל הארץ” (בראשית י״א:5–9). עלינו לזכור שלמרות השינוי בשפתם, לא חל שינוי בחשיבתם ובתפיסותיהם. לאן שהלכו, הלכו עימם מושגיהם הדתיים. עיקרי האמונה הבבליים — לרבות הישארות הנפש — נפוצו על פני כל כדור הארץ ויצרו את הבסיס לדתות העולם הגדולות. בדרך זו קמה מעצמה עולמית של דתות כזב, שהמקרא מייחס לה את התיאור המדויק, ”בבל הגדולה, אם לזונות ולתועבות הארץ” (ההתגלות י״ז:5).
המעצמה העולמית של דתות הכזב מתפשטת מזרחה
14. כיצד הגיעו התורות הבבליות לתת־היבשת הודו?
14 יש היסטוריונים האומרים, כי לפני יותר מ־500,3 שנים היגרו עמים אָרים בהירי עור מצפון מערב אל עמק האינדוס השוכן ברובו בפקיסטן ובהודו. משם נפוצו במישורים שעל גדות נהר הגַנְגֶס וברחבי הודו. מומחים טוענים כי המושגים הדתיים של הנוודים היו מבוססים על תורות פרסיות ובבליות קדומות. ממושגים דתיים אלו צמח ההינדואיזם.
15. כיצד חדרה האמונה בהישארות הנפש להינדואיזם בימינו?
15 רעיון הישארות הנפש בהודו בא לידי ביטוי בתורת גלגול הנשמות. החכמים ההינדים, שהתחבטו בבעיה האוניברסלית של הרשע והסבל האנושיים, הגו את חוק הקַרְמָה, חוק הסיבה והתוצאה. חוק זה התמזג עם האמונה בהישארות הנפש, ומכאן נולדה תורת גלגול הנשמות, שלפיה מעלות ומגרעות בחיים הנוכחיים יגררו שכר או עונש בגלגול הבא. יעדו של הנאמן הוא מוֹקְשָה, כינוי לשחרור ממעגל הלידות מחדש והתאחדות עם מה שמכונּה בפיהם הישות המוחלטת או נירוונה. ההינדואיזם הלך והתפשט עם הדורות ועימו תורת גלגול הנשמות. דוקטרינה זו הפכה לאבן היסוד של ההינדואיזם בימינו.
16. איזו אמונה על העולם הבא החלה לשלוט בחשיבה ובמנהגים של חתך נרחב מאוכלוסיית מזרח אסיה?
16 מן ההינדואיזם צמחו דתות אחרות, כגון הבודהיזם, הגַ’ייְנִיזְם והסִיקְהִיזְם. גם חסידיהן מאמינים בגלגול נשמות. ככל שנפוץ הבודהיזם כמעט בכל מזרח אסיה — סין, קוריאה, יפן ובמקומות אחרים — השפיע מושג זה עמוקות על התרבות והדת באיזור כולו. בעקבות זאת קמו דתות הדוגלות בבליל אמונות, דתות ששאבו מן הבודהיזם, הספיריטיזם ומפולחן האבות. הבולטות שבהן הן הטָאוֹאיזם, הקוֹנפוּציאניזם והשינטו. כך קנתה האמונה כי החיים ממשיכים אחרי מות הגוף אחיזה בחשיבה ובמנהגים הדתיים של חלק ניכר מהאוכלוסייה באיזור זה.
מה לגבי היהדות, הנצרות והאיסלאם?
17. מה האמינו היהודים הקדומים בעניין החיים לאחר המוות?
17 מה חושבים חסידי היהדות, הנצרות והאיסלאם בסוגיית החיים לאחר המוות? היהדות היא הוותיקה מבין דתות אלה. שורשי היהדות החלו לצמוח לפני כ־000,4 שנה בימי אברהם — זמן רב לפני שסוקרטס ואפלטון עיצבו את דמותה של תיאוריית הישארות הנפש. היהודים הקדומים האמינו בתחיית המתים, ולא באלמוות הטבוע באדם (מתי כ״ב:31, 32; עברים י״א:19). אם כן, כיצד חדרה דוקטרינת הישארות הנפש ליהדות? התשובה מצויה בדפי ההיסטוריה.
18, 19. כיצד חדרה דוקטרינת הישארות הנפש ליהדות?
18 ב־332 לפה״ס כבש אלכסנדר הגדול את המזרח התיכון, ובכלל זה את ירושלים. תהליך ההתייוונות שהנהיגו אלכסנדר ויורשיו יצר מיזוג בין שתי תרבויות — היוונית והיהודית. עם הזמן נעשו היהודים בקיאים בהשקפות העולם היווניות, וחלקם אף היו פילוסופים.
19 פילון האלכסנדרוני, שחי במאה הראשונה לספירה, היה פילוסוף יהודי. הוא העריץ את אפלטון וביקש להסביר את היהדות במונחים השאובים מהפילוסופיה היוונית. כך סלל את הדרך להוגי דעות יהודים שקמו אחריו. גם בתלמוד — דברי פרשנות שכתבו רבנים לתורה שבעל־פה — ניכרת השפעתה של החשיבה היוונית. ”רבני התלמוד”, מוסרת אנציקלופדיה יודאיקה, ”האמינו בהמשכיות קיומה של הנפש לאחר המוות”. ספרות יהודית מיסטית מתקופות מאוחרות יותר, כמו הקבלה, הרחיקה לכת ולימדה על גלגול נשמות. רעיון הישארות הנפש הסתנן אפוא ליהדות מהדלת האחורית של הפילוסופיה היוונית. כיצד הסתנן מושג זה לנצרות?
20, 21. (א) מה היתה דעתם של המשיחיים הקדומים על הפילוסופיה האפלטונית היוונית? (ב) מה תרם למיזוג רעיונותיו של אפלטון באמונה הנוצרית?
20 המשיחיות האמיתית ראשיתה בישוע המשיח. על אודותיו כתב מיגל דה אוּנַמוּנוֹ, שצוטט קודם לכן: ”הוא האמין בתחייה בבשר, לפי האמונה היהודית, ולא בהישארות הנפש של החשיבה האפלטונית [היוונית]”. הוא סיכם: ”הישארות הנפש... היא דוֹגמה פילוסופית אלילית”. מכאן ניתן להבין מדוע השליח פאולוס הזהיר בתקיפות את המשיחיים בני המאה הראשונה מפני ’פילוסופיה ותעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח’ (קולוסים ב׳:8).
21 מתי וכיצד הסתננה לנצרות ”דוֹגמה פילוסופית אלילית” זו? אנציקלופדיה בריטניקה החדשה מסבירה: ”החל מאמצע המאה השנייה לספירה, משיחיים שלמדו פילוסופיה יוונית ראו צורך לבטא את אמונתם במונחים השאובים ממנה. הם עשו זאת לשם סיפוק אינטלקטואלי וגם כדי להמיר את דתם של עובדי אלילים משכילים. הפילוסופיה המתאימה ביותר מבחינתם היתה האפלטוניות”. שני פילוסופים קדומים שהותירו את רישומם על דוקטרינות הנצרות היו אוריגֶנֶס מאלכסנדריה ואוֹגוּסטינוּס מֵהִיפּוֹ. שניהם הושפעו מאוד ממשנתו של אפלטון, והיה להם חלק מרכזי במיזוג רעיונותיו באמונה הנוצרית.
22. כיצד נותרה האמונה בהישארות הנפש אחד מעיקרי האיסלאם?
22 ליהדות ולנצרות חדר רעיון הישארות הנפש עקב ההשפעה האפלטונית, ואילו בדת האיסלאם קיימת תפיסה זו מראשית התהוותה. הקוראן, ספר הקודש של המוסלמים, מלמד שלאדם יש נפש הממשיכה לחיות אחרי המוות. הוא מדבר על הגורל הסופי של הנפש: חיים בגן־עדן בשמים או ייסורי תופת בגיהינום. אין בזה לומר שאנשי רוח ערבים לא ביקשו ליצור סינתזה בין האמונות האיסלאמיות לפילוסופיה היוונית. העולם הערבי הושפע במידה מסוימת מאריסטו, והמוסלמים עדיין מאמינים בהישארות הנפש.
23. באילו שאלות בנושא החיים לאחר המוות יעסוק המאמר הבא?
23 דתות העולם יצרו אפוא אוסף מבלבל של אמונות בעולם הבא, על יסוד האמונה בנצחיות הנפש. אמונות אלו משפיעות על מיליארדים ומשעבדות אותם. על רקע זה מתעוררת השאלה: האם ניתן לדעת את האמת על מצב המתים? האם יש חיים לאחר המוות? מה יש למקרא לומר בנידון? בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.
[הערת שוליים]
a תל אֶל־עמארנה הוא אתר עתיקות של העיר המצרית אַחֶתאַתוֹן. מעריכים כי העיר הוקמה במאה ה־14 לפה״ס.
התוכל להשיב?
◻ איזה עיקר אמונה משותף לרוב הדתות?
◻ כיצד מצביעים ההיסטוריה והמקרא על בבל הקדומה כעל ערש האמונה בהישארות הנפש?
◻ כיצד הושפעו דתות המזרח מן האמונה הבבלית בהישארות הנפש?
◻ כיצד הסתננה תורת הישארות הנפש ליהדות, לנצרות ולאיסלאם?
[תמונות בעמודים 12, 13]
כיבושי אלכסנדר הובילו למיזוג בין התרבות היוונית לתרבות היהודית
אוגוסטינוס ניסה למזג את הפילוסופיה האפלטונית במשיחיות
[שלמי תודה]
אלכסנדר: Musei Capitolini, Roma; אוגוסטינוס: מתוך הספר Great Men and Famous Women