הרעיון חודר ליהדות, לנצרות ולאיסלאם
”הדת משמשת, בין היתר, דרך להשלים עם המוות, שכן היא מבטיחה חיים טובים אחרי המוות או לידה מחדש או את שניהם גם יחד” (גרהרט הֶרם, מחבר גרמני).
1. על איזו אמונה בסיסית נשענות רוב הדתות בהבטיחן חיים לאחר המוות?
בהבטיחן חיים לאחר המוות, נשענות כמעט כל הדתות על האמונה שיש לאדם נפש בת־אלמוות, העוברת לאחר המוות לתחום אחר או מתגלגלת ליצור אחר. כפי שנאמר בחלק הקודם, האמונה באלמוֹתיות האדם טבועה בדתות המזרח עוד מראשית התהוותן. ומה באשר ליהדות, לנצרות ולאיסלאם? כיצד תפס עיקר אמונה זה מקום מרכזי במשנתן?
היהדות יונקת ממקורות יווניים
2, 3. לפי אנציקלופדיה יודאיקה, האם התנ״ך תומך בהישארות הנפש?
2 שורשי היהדות החלו לצמוח לפני כ־000,4 שנה, בימי אברהם. כתיבת התנ״ך החלה במאה ה־16 לפה״ס והושלמה לפני שסוקרטס ואפלטון עיצבו את דמותה של תיאוריית הישארות הנפש. האם הכתוב תומך בהישארות הנפש?
3 אנציקלופדיה יודאיקה משיבה בזה הלשון: ”רק בתקופה הבתר־מקראית התגבשה האמונה בהישארות הנפש במתכונת ברורה, היכתה שורשים עמוקים... ונעשתה לאחת מאבני היסוד ביהדות ובנצרות”. עוד נאמר באנציקלופדיה: ”האדם נחשב בימי המקרא ליחידה אחת. לא היתה הבחנה ברורה בין נפש וגוף”. היהודים הקדומים האמינו בתחיית המתים, ”להבדיל מהאמונה... בהישארות הנפש”, מציינת האנציקלופדיה.
4–6. כיצד הפכה דוקטרינת הישארות הנפש ”לאחת מאבני היסוד ביהדות”?
4 כיצד הפכה, אם כן, הדוקטרינה ”לאחת מאבני היסוד ביהדות”? התשובה בדפי ההיסטוריה. ב־332 לפה״ס כבש אלכסנדר הגדול במהירות הבזק את רוב המזרח התיכון. עם הגיעו לירושלים, קיבלוהו היהודים בזרועות פתוחות. לדברי יוסף בן מתתיהו, היסטוריון יהודי בן המאה הראשונה, הם אף הראו לו נבואה מספר דניאל, שנכתב יותר מ־200 שנה לפני כן, ובה מתוארים בבירור כיבושי אלכסנדר, ”מלך יוון” (דניאל ח׳:5–8, 21). יורשיו של אלכסנדר המשיכו ביישום תוכנית ההתייוונות שלו, והלעיטו את האימפריה כולה בשפה, בתרבות ובפילוסופיה היווניות. התוצאה הבלתי נמנעת: מזיגה של שתי תרבויות — היוונית והיהודית.
5 בראשית המאה השלישית לפה״ס החל להיערך תרגום השבעים, התרגום הראשון של התנ״ך ליוונית. בזכותו התוודעו נוכרים רבים לדת היהודית ורחשו לה כבוד. היו שאף התגיירו. היהודים, לעומת זאת, נעשו בקיאים בהשקפות העולם היווניות, וחלקם היו לפילוסופים, מושג שלפנים היה זר להם. דוגמה לכך הוא פילון האלכסנדרוני, פילוסוף יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
6 פילון העריץ את אפלטון ושאף להסביר את היהדות במונחים השאובים מהפילוסופיה היוונית. ”פילון יצר סינתזה מיוחדת במינה בין תפיסת העולם האפלטונית והמסורת המקראית”, אומר הספר השמים — היסטוריה (Heaven—A History). ”כך סלל את הדרך להוגי דעות נוצרים [ויהודים] שקמו אחריו”. ומה היתה השקפתו של פילון על הנפש? הספר מוסיף: ”המוות מחזיר, לדעתו, את הנפש למצבה הראשוני, הקדם־לידתי. הואיל והנפש שייכת לעולם הרוחני, החיים בגוף בשר ודם אינם אלא אפיזודה קצרה ועל־פי־רוב אומללה”. היו עוד הוגי דעות יהודים שהאמינו בהישארות הנפש, ביניהם יצחק ישראלי, רופא יהודי נודע מן המאה ה־10, ומשה מנדלסון, פילוסוף יהודי מגרמניה, בן המאה ה־18.
7, 8. (א) כיצד מתוארת הנפש בתלמוד? (ב) מה אומרת ספרות יהודית מיסטית מתקופה מאוחרת יותר על הנפש?
7 קובץ ספרים שהטביע חותמו על החשיבה והחיים היהודיים הוא התלמוד — הסיכום הכתוב של התורה שבעל־פה, הכולל פרשנויות וביאורים של תורה זו מתקופות מאוחרות ממנה. את התלמוד חיברו רבנים מן המאה השנייה לספירה ועד לימי הביניים. ”רבני התלמוד”, מוסרת אנציקלופדיה יודאיקה, ”האמינו בהמשכיות קיומה של הנפש לאחר המוות”. התלמוד אף מדבר על מתים היוצרים קשר עם החיים. ”כנראה בעקבות השפעת האפלטוניות”, אומרת האנציקלופדיה לדת ואתיקה, ”האמינו [הרבנים] בקיום מוקדם של הנפשות”.
8 הקבלה, ספרות יהודית מיסטית שנכתבה מאוחר יותר, מרחיקה לכת אף מעבר לכך ומלמדת גלגול נשמות. אשר לאמונה זו, אומרת האנציקלופדיה הסטנדרטית החדשה ליהדות (The New Standard Jewish Encyclopedia): ”נראה שהרעיון נולד בהודו. ... בקבלה הוא זוקף את ראשו בפעם הראשונה בספר ה’בהיר’, ומה’זוהר’ והלאה הוא מקובל על מיסטיקנים ותופס מקום חשוב באמונה ובספרות החסידיים”. בישראל רבים מקבלים כיום את האמונה בגלגול נשמות כעיקר דת יהודי.
9. מהי עמדתם של רוב פלגי היהדות בנוגע להישארות הנפש?
9 רעיון הישארות הנפש חדר ליהדות אפוא בהשפעת הפילוסופיה היוונית, והוא מקובל כיום על רוב פלגיה. ומה לגבי הנצרות? כיצד חדר הרעיון אליה?
הנצרות מאמצת תפיסות אפלטוניות
10. מה הסיק למדן ספרדי ידוע לגבי השקפתו של ישוע על הישארות הנפש?
10 המשיחיות האמיתית ראשיתה בישוע המשיח. על אודותיו כתב מיגל דה אוּנַמוּנוֹ, למדן ספרדי ידוע שם מהמאה ה־20: ”הוא האמין בתחיית הגוף, לפי האמונה היהודית, ולא בהישארות הנפש, לפי החשיבה האפלטונית [היוונית]. ... הוכחות לכך יימצאו בכל ספר פרשנות הגון”. הוא סיכם: ”הישארות הנפש... היא דוֹגמה פילוסופית אלילית”.
11. מתי החלה הפילוסופיה היוונית למצוא מסילות לאמונה המשיחית?
11 מתי וכיצד הסתננה לנצרות ”דוֹגמה פילוסופית אלילית” זו? אנציקלופדיה בריטניקה החדשה מסבירה: ”החל מאמצע המאה השנייה לספירה, משיחיים שלמדו פילוסופיה יוונית ראו צורך לבטא את אמונתם במונחים השאובים ממנה. הם עשו זאת לשם סיפוק אינטלקטואלי וגם כדי להמיר את דתם של עובדי אלילים משכילים. הפילוסופיה המתאימה ביותר מבחינתם היתה האפלטוניות”.
12–14. מה חלקם של אוריגנס ואוגוסטינוס במיזוג האפלטוניות בנצרות?
12 שני פילוסופים קדומים כאלה הותירו את רישומם על דוקטרינות הנצרות. האחד אוֹריגֶנֶס מאלכסנדריה (בערך 185–254 לספירה) והשני אוֹגוּסטינוּס מהיפּוֹ (354–430 לספירה). האנציקלופדיה הקתולית החדשה אומרת בעניינם: ”רק בהשפעתם של אוריגנס במזרח ואוגוסטינוס הקדוש במערב הוכרה הנפש כיחידה רוחנית, ותפיסה פילוסופית נרקמה סביב אופיה”. על בסיס מה עיצבו אוריגנס ואוגוסטינוס את תפיסותיהם לגבי הנפש?
13 אוריגנס היה תלמידו של קְלֶמֶנְס מאלכסנדריה, ”ראשון האבות ששאל רעיונות בצורה ישירה מהמסורת היוונית על הנפש”, אומרת האנציקלופדיה הקתולית החדשה. דעותיו של אפלטון על הנפש השפיעו ודאי עמוקות על אוריגנס. ”[אוריגנס] שילב בדוקטרינה הנוצרית את המכלול הקוסמי של תיאוריית הנפש לפי אפלטון”, ציין התיאולוג ורנר יֶגֶר בכתב־העת של הרוורד לתיאולוגיה.
14 יש נוצרים החושבים את אוגוסטינוס לגדול הוגי הדעות של ימי קדם. הוא מצא עניין רב בפילוסופיה והיה חסיד הניאו־אַפּלטוניות.a בגיל 33 התנצר, אך נשאר ניאו־אפלטוני בדעותיו. ”מוחו היה כור היתוך, שבו התמזגה דת הברית החדשה מיזוג מלא במסורת האפלטונית של הפילוסופיה היוונית”, נאמר באנציקלופדיה בריטניקה החדשה. האנציקלופדיה הקתולית החדשה מודה, כי הדוקטרינה [של הנפש] לפי אוגוסטינוס, ”אשר הפכה לתפיסה המקובלת במערב עד סוף המאה ה־12, חבה רבות... לניאו־אפלטוניות”.
15, 16. האם ההתעניינות שניעורה במאה ה־13 בתורת אריסטו הביאה לשינוי בהשקפת הכנסייה לגבי הישארות הנפש?
15 במאה ה־13 לספירה צברו רעיונותיו של אריסטו פופולריות באירופה. אחת הסיבות העיקריות היתה תפוצתם של נוסחים לטיניים לחיבוריהם של כותבים ערבים, אשר הרבו לעסוק בכתבי אריסטו. תומס מאַקווינוֹ, למדן קתולי, התרשם מאוד מתורת אריסטו. השפעתו של אריסטו ניכרת במשנתה של הכנסייה יותר מזו של אפלטון, וזאת בעקבות כתבי תומס מאקווינו. אלא שמגמה זו אינה מוצאת ביטוי במה שקשור לאמונה בהישארות הנפש.
16 אריסטו לימד שהנפש והגוף הם יסודות שאין להפריד ביניהם בתוך שלימות אחת. לדבריו, הנפש אינה ממשיכה בקיום עצמי לאחר המוות, ואם יש בו באדם דבר מה נצחי, הרי שזו בינה מופשטת וסתמית. השקפה זו אינה תואמת את האמונה הנוצרית בנפשות פרטיות, הממשיכות להתקיים לאחר המוות. לכן, תומס מאקווינו הכניס שינויים במשנתו של אריסטו, בטענה שניתן להוכיח על דרך ההיגיון את הישארות הנפש. לפיכך, האמונה הנוצרית בהישארות הנפש נותרה בעינה.
17, 18. (א) האם הרפורמציה של המאה ה־16 חוללה רפורמה בתורת הנפש? (ב) מהי עמדתו של רוב העולם הנוצרי בדבר הישארות הנפש?
17 במאות ה־14 וה־15, ראשית הרנסנס, התחדשה ההתעניינות באפלטון. המשפחה האיטלקית המפורסמת מֶדיצ׳י סייעה בהקמת אקדמיה בפירנצה לקידום הוראת הפילוסופיה של אפלטון. במאות ה־16 וה־17 דעכה ההתעניינות באריסטו. והרפורמציה של המאה ה־16 לא חוללה רפורמה בכל הנוגע לתורת הנפש. הרפורמטורים הפרוטסטנטים חלקו אומנם על האמונה במַצרף (פורגטוריום), אך האמינו בשכר ועונש נצחיים.
18 תורת הישארות הנפש מקובלת אפוא על רוב העולם הנוצרי. למדן אמריקני כתב באשר לכך: ”הדת, לגבי הרוב המכריע של אנשים מסוגנו, משמעה למעשה אלמוות ותו לא. אלוהים הוא בורא האלמוות”.
אלמוות והאיסלאם
19. מתי נוסד האיסלאם, ומיהו מייסדו?
19 האיסלאם החל את דרכו כשנקרא מוחמד, בהיותו בן 40, להיות נביא. המוסלמים ככלל מאמינים שמוחמד זכה להתגלויות במשך 20 עד 23 שנה, בערך מ־610 לספירה עד מותו ב־632 לספירה. חזיונותיו קובצו בקוראן, ספר הקודש של המוסלמים. עוד בטרם נוסד האיסלאם, התפיסה האפלטונית על הנפש כבר חלחלה ליהדות ולנצרות.
20, 21. מה חושבים המוסלמים על חיים שלאחר המוות?
20 המוסלמים סבורים שאמונתם היא פסגת ההתגלויות שניתנו לנאמנים העברים והמשיחיים מימי קדם. הקוראן מצטט מהתנ״ך ומכתבי־הקודש המשיחיים. אך בעניין הישארות הנפש, חורג הקוראן מן הכתוב בספרים הללו. הקוראן מלמד שלאדם נפש הממשיכה לחיות לאחר המוות. הוא גם מדבר על תחיית המתים, יום הדין והגורל הסופי של הנפש — חיים בגן־עדן בשמים או עונש בתופת גיהינום.
21 המוסלמים אוחזים בדעה שנפש המת עוברת לבַּרזַךְ, או ”מחיצה”, ”המקום או המצב שבו נמצאים בני האדם לאחר המוות ולפני יום המשפט” (בשורה 23: 99, 100, הקוראן הקדוש, הערת שוליים בתרגום לאנגלית). הנפש שבַּמחיצה היא בעלת תודעה וחוֹוה את מה שנקרא ”ייסורי הקבר” אם האדם היה רע ונהנית מאושר אם היה נאמן. אך גם הנאמנים יטעמו עינויים בגלל חטאיהם המעטים. ביום הדין פוגש כל איש את גורלו הנצחי ובזה תם מצב הביניים.
22. אילו תיאוריות שונות על גורל הנפש הגו פילוסופים ערבים?
22 רעיון הישארות הנפש חדר ליהדות ולנצרות בגלל ההשפעה האפלטונית, ואילו באיסלאם היה טבוע הרעיון עוד מראשית התהוותו. אין בזה לומר שאנשי רוח ערבים לא ביקשו ליצור סינתזה בין האמונות האיסלאמיות לפילוסופיה היוונית. העולם הערבי הושפע למעשה במידה רבה מאריסטו. למדנים ערבים בעלי שם, דוגמת אִבּן סינא ואִבּן רַשד, הסבירו ופיתחו את האריסטוטליות. במאמציהם למזג את החשיבה היוונית בעיקר האמונה המוסלמי על הנפש הגו תיאוריות מנוגדות. אבּן סינא למשל טען שהנפש הפרטית בת־אלמוות. אבּן רשד חלק עליו בעניין זה. על כל פנים, המוסלמים מאמינים בהישארות הנפש.
23. מהי נקודת המבט של היהדות, הנצרות והאיסלאם בעניין הישארות הנפש?
23 ברור אפוא שהיהדות, הנצרות והאיסלאם דוגלות בדוקטרינת הישארות הנפש.
[הערת שוליים]
a הניאו־אפלטוניות היא גרסה חדשה של פילוסופיית אפלטון, מבית מדרשו של פּלוֹטינוּס. היא נהגתה ברומא במאה השלישית.
[תמונה בעמוד 14]
כיבושיו של אלכסנדר הגדול הביאו למיזוג התרבויות היוונית והיהודית
[תמונות בעמוד 15]
אוריגנס, למעלה, ואוגוסטינוס ניסו לשלב במשיחיות פילוסופיה אפלטונית
[תמונות בעמוד 16]
אבן סינא, למעלה, טען שהנפש הפרטית בת־אלמוות. אבן רשד חלק עליו בעניין זה