כבד את יהוה — מדוע וכיצד?
”כי מכבדַי אכבד, ובוֹזַי יֵקָלוּ”. — שמואל א׳. ב׳:30.
1. למי מוענקים פרסי־נוֹבּל המפורסמים, וכיצד מתייחסים רבים לפרסים אלה?
מדי שנה בשנה, מעניקים ארבעה מוסדות סקנדינביים פרס נוֹבֶּל לאלה ”שהטיבו ביותר עם האנושות בשנה החולפת”. הפרסים מוענקים עבור הישגים בששה תחומים שונים. בעיני רבים, נחשב פרס נובל לשיא הכבוד בו אדם יכול לזכות.
2. ממי מתעלמים אלה המעניקים את פרסי־נובל, ומדוע אלהים ראוי באופן מיוחד לכבוד?
2 בעוד שאין כל רע בהסבת כבוד לבני־אדם הראויים לו, האם שקלו אלה המעניקים אותם עיטורי־כבוד, כיצד לרחוש כבוד לזה המטיב לאנושות יותר מכל אחד אחר? אותו גומל־חסד אינו אלא האחד שהרעיף ברכות אין־ספור על האנושות מאז שיצר את הגבר והאשה הראשונים לפני כ־000,6 שנה. חוסר־ההערכה המחפיר כלפיו מזכיר לנו את דברי אליהוא, ריעו של איוב הקדום, אשר ציין: ”ולא אמר, ’איה אלוהַ עושָי, נותן זמירות בלילה?’” (איוב ל״ה:10) מטיבנו הנעלה מתמיד ”במעשיו הטובים, בתיתו לנו גשם מן השמים ועונות פוריות, ובמלאו את לבותינו מזון ושמחה”. (מעשי־השליחים י״ד:16, 17; מתי ה׳:45) יהוה הוא זה הנותן ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה”. — יעקב א׳:17.
מהי הסבת כבוד?
3. מה הן המלים העיקריות בכתבי־הקודש, בעברית וביוונית, המיוחסות למונח ”כבוד”, ומה משמעותן?
3 המלה ”כבוד” גזורה מהשורש ”כבד”, שמשמעו היסודי הוא ”משקל” או ”כוֹבד”. מכאן שאדם הזוכה לכבוד נחשב לאדם שדבריו ופעליו בעלי משקל, מרשימים, בעלי ערך משמעותי. כמו־כן, במקרא לעתים נושאת המלה ”כבוד” את המשמעות ”הדר” או ”תהילה”, ומציינת בכך עד כמה חשוב מעמדו של האדם בעיני אלה המסבים לו כבוד. במקרא המלה ”הוקרה” משמשת כמלה נרדפת ל”כבוד”, דבר המצביע על ערכו היקר בעיני זה המכבד אותו. בכתבי־הקודש המשיחיים, המלה היוונית המתורגמת ”כבוד” היא טִימֵה, שמשמעה ”הערכה, הוקרה, יוקרה”.
4, 5. (א) מה פירוש הדבר לרחוש כבוד למישהו? (ב) איזה מקרה, המתועד באסתר ו׳:1–9, ממחיש מה כרוך בהסבת כבוד?
4 מכאן שאדם מכבד את רעהו בגילוי הוקרה והערכה. כדוגמה מקראית, חשוֹב על מה שאירע למרדכי הנאמן. באחד המקרים, חשף מרדכי קשר להתנקשות בחייו של אחשוורוש, מלך פרס. מאוחר יותר, במהלך לילה בו סבל המלך מנדודי־שינה, הובא מעשה זה מצד מרדכי לידיעת המלך. לכן, שאל המלך את משרתיו: ”מה נעשה יְקר וגדולה למרדכי על זה?” השיבו לו: ”לא נעשה עימו דבר”. איזה מחדל חמור! מרדכי הציל את חיי המלך, אך המלך לא גמל לו על כך. — אסתר ו׳:1–3.
5 על־כן, בהזדמנות מתאימה, התייעץ אחשוורוש עם המן, השר הראשי שלו, כיצד יהיה הולם לכבד את האיש שהמלך חפץ ביקרו. המן חשב בלבו: ”למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?” לכן, הציע המן שיש להלבישו ב”לבוש מלכות” ולהרכיבו על ”סוס אשר רכב עליו המלך”. והוא סיים: ”והרכיבוהו על הסוס ברחוב העיר, וקראו לפניו, ’ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו’”. (אסתר ו׳:4–9) אדם כה מכובד יזכה להוקרה רבה בעיני כל האנשים.
מדוע ראוי יהוה לכבוד
6. (א) מי מעל לכל ראוי לכבוד מצידנו? (ב) מדוע משתמש המקרא בלשון רבים בתאריו של יהוה? הבא דוגמאות.
6 במרוצת ההיסטוריה זכו בני־אדם רבים לכבוד, לעתים קרובות גם כשלא היו ראויים לכך. (מעשי־השליחים י״ב:21–23) ברם, מי מעל לכל ראוי לכבוד, אם לא יהוה אלהים? הוא ראוי לכבוד מצידנו בזכות גדולתו. לעתים קרובות, משתמש המקרא בלשון רבים בהתייחסו ליהוה אלהים, דבר המצביע על גדולתו. אנו קוראים, למשל, על ”בוראיך”, ”מוריך”, ”השמים ונוטיהם”, ”בעלייך”, ”עושייך”, וזאת בנוסף לתארים ”אלהים”, ”אדנָי” ו”אדוניו”. (קהלת י״ב:1; ישעיהו ל׳:20; מ״ב:5; נ״ד:5; הושע י״ב:15) גדולתו של יהוה משמעה הוד והדר, מעמד רם ונישא, נעלה, אציל, רב־תפארת ומעורר יראה. אין שווה ליהוה העליון, אין כמותו, נשגב הוא מבחינת אנוש. הוא עצמו מעיד על כך באמרו: ”למי תדמיוני ותשוו ותמשילוני ונדמה?” — ישעיהו מ״ו:5.
7. בכמה דרכים שונות לפחות ניתן לומר שיהוה הינו דמות מיוחדת במינה, ומדוע ניתן לומר שאין דומה לו באשר לסמכותו?
7 מעמדו של יהוה אלהים מיוחד במינו לפחות בשבע דרכים שונות, המהוות מספיק סיבות לכבדו. ראשית, יהוה אלהים ראוי למלוא הכבוד בזכות סמכותו שאין דומה לה. האדון יהוה הוא ריבון היקום — הוא העליון. הוא שופטנו, מחוקקנו ומלכנו. על כל יושבי השמים והארץ לתת את הדין על מעשיהם בפניו; מצידו אין הוא חייב דין וחשבון לאף אחד. המקרא מתארו היטב כ”האל הגדול, הגיבור והנורא”. — דברים י׳:17; ישעיהו ל״ג:22; דניאל ד׳:32.
8. מדוע ניתן לומר שאין שווה ליהוה (א) מבחינת מעמדו? (ב) מבחינת קיומו הנצחי?
8 שנית, יהוה אלהים ראוי לכבוד עמוק משום שאין דומה לו מבחינת מעמדו. הוא ”רם ונישא”, נעלה מעל הכל. הוא שוכן במרומים הרחק מכל יצוריו הארציים! (ישעיהו מ׳:15; נ״ז:15; תהלים פ״ג:19) שלישית, יש לרחוש ליהוה כבוד מעל לכל מאחר שהוא היחיד אשר קיומו אינסופי. רק לו לבדו לא היתה התחלה, הוא קיים ”מעולם עד עולם”. — תהלים צ׳:2; טימותיוס א׳. א׳:17.
9. באיזו דרך יהוה אינו ניתן להשוואה (א) באשר לתפארתו? (ב) באשר לתכונותיו?
9 רביעית, יהוה ראוי לכבוד מירבי בגין גדולת תפארתו האישית. הוא מכונה ”אבי האורות”. ישותו מקרינה זוהר כה עז שלעולם איש אינו יכול לראותו ולהישאר בחיים. הוא אכן מעורר יראה. (יעקב א׳:17; שמות ל״ג:22; תהלים כ״ד:10) חמישית, אנו חבים ליהוה את הכבוד הרב ביותר בשל תכונותיו הנפלאות. הוא האל הכל־יכול, בעל כוח אינסופי; הוא יודע־כל, חכמתו אינה מוגבלת כלל; והוא כליל השלימות מבחינת צדק; הוא התגלמות מוחלטת של אהבה. — איוב ל״ז:23; משלי ג׳:19; דניאל ד׳:34; יוחנן א׳. ד׳:8.
10. באיזה אופן אין דומה ליהוה (א) בנוגע לפעלי־הבריאה שלו ולבעלוּתו? (ב) בנוגע לשמו ולתהילתו?
10 ששית, יהוה ראוי לכל הכבוד האפשרי בשל פעלי־הבריאה האדירים שלו. בתור בורא כל מה שבשמים ובארץ, הכל שייך לו כאדון היקום. אנו קוראים בתהלים פ״ט:12: ”לך שמים, אף לך ארץ”. שביעית, יהוה ראוי לכבוד רב ביותר מצידנו משום שאין דומה לו ואין ערוך למשמעות שמו ולתהילתו. הוא לבדו נושא את השם יהוה, שמשמעו המילולי: ”הוא הגורם לכל התהוות”.
כיצד ניתן לכבד את יהוה
11. (א) ציין כמה מהדרכים בהן נוכל לכבד את יהוה. (ב) כיצד נוכל להוכיח שאנו אכן מכבדים את יהוה בכך שאנו שמים בו את מבטחנו?
11 לאור כל תכונותיו, כיצד נוכל לכבד את יהוה? כפי שנראה בהמשך, נוכל להסב לו כבוד בגילוי יראת־כבוד כלפיו, בציות לו, בהכירנו ברצונו בכל דרכינו, בנתינת מתנות, בחיקוי דמותו, ובתחנונים אליו. כמו־כן, מכבדים אנו אותו בשימנו בו את בטחוננו המלא, ויקרה אשר יקרה. כתבי־הקודש מאיצים בנו: ”בטח אל יהוה בכל לבך”. אם כן, אנו רוחשים כבוד ליהוה בכך שאנו סומכים על דברו. למשל, הוא אומר לנו: ”אל תירא, כי עימך אני. אל תשתע [מרוב פחד], כי אני אלהיך. אימצתיך, אף עזרתיך”. (משלי ג׳:5; ישעיהו מ״א:10) ההימנעות מלשים ביטחון מלא בו משמעה פגיעה בשם כבודו.
12. מדוע חשובים הציות והיראה בהסבת כבוד ליהוה?
12 דרך נאותה נוספת שבה נוכל להסב כבוד ליהוה היא, בציות מלא לדבריו. הציות נובע מיראת־אלהים, כלומר, החשש שמא נעורר את מורת רוחו. ניתן לראות את הקשר שבין יראה לבין ציות מדבריו של יהוה אל אברהם לאחר שהוא, תוך ציות, הוכיח את נכונותו להקריב את בנו, יצחק. ”עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה”, אמר לו יהוה. (בראשית כ״ב:12) כשהשליח פאולוס דן במה שחבים הילדים להוריהם, הוא ציין שציות וכבוד קשורים זה בזה. (אפסיים ו׳:1–3) אם כן, בציות לחוקי אלהים — ואין הם מהווים עבורנו מעמסה — אנו מכבדים את אלהים. אין ספק שאי־ציות ליהוה משקף חוסר כבוד כלפיו. — יוחנן א׳. ה׳:3.
13. כיצד ישפיע הרצון להסב כבוד ליהוה על גישתנו לפעילותנו ולתכניותינו?
13 יתרה מזאת, אנו יכולים להסב כבוד נאות ליהוה אלהים בהיענות לעצה הכתובה במשלי ג׳:6: ”בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך”. השליח יעקב מייעץ לנו ברוח דומה. במקום לחיות את חיינו יום אחר יום תוך ביטחון בכוחותינו וביכולתנו אנו, עלינו לומר: ”אם ירצה יהוה, נחיה ונעשה כזאת וכזאת”. (יעקב ד׳:15) לפני שנים רבות נהגו ”תלמידי המקרא” (עדי־יהוה כיום) להוסיף לכל הצהרה שהתייחסה לתכניות לעתיד את המלים ”אם ירצה האל”.
14. (א) איזו גישה כלפי מאמצינו בשירות יהוה עלינו לאמץ לעצמנו אם ברצוננו לכבד את אלהים? (ב) איזו גישה מדגימה זאת בהקשר להכנת ספרות חברת המצפה?
14 כמו־כן, אנו מסבים כבוד ליהוה בזקפנו, תוך ענווה, כל הצלחה שאנו נהנים ממנה לזכות אלהים. השליח פאולוס אמר בצדק ביחס לשירותו: ”אני נטעתי, אפולוס הישקה, אבל האלהים הצמיח. לפיכך לא הנוטע חשוב, אף לא המשקה, אלא האלהים — המצמיח”. (קורינתים א׳. ג׳:6, 7) פאולוס היה מעוניין, בכל לבו, להסב כבוד לא לעצמו או לכל בן־אדם אחר, אלא לאלהים. בתואם עם כך, אין פירסומי חברת המצפה מזהים את שמותיהם של מחברי המאמרים, והכותבים נמנעים מלגלות לאחרים את מה שתרמו. בדרך זו, תשומת־הלב מתמקדת במידע, שנועד להסב כבוד ליהוה, ולא לבן־אנוש כלשהו.
15. איזו חווייה ממחישה את הקושי מצד אחדים להבין את צניעותם של עדי־יהוה?
15 מדיניות זו של ייחוס כל תשומת־הלב ליהוה, ובכך להסב לו כבוד, מפתיעה אחדים. לפני שנים אחדות, בעת התקנת מערכת־קול להרצאה פומבית שנערכה בסנטרל־פארק שבניו־יורק, השמיעו העדים קלטת של נעימות המלכות, על־מנת לבחון את מערכת־הקול. בני־זוג לבושים היטב ניגשו אל אחד העדים וביקשו פרטים על הנעימות ששמעו. בחשבו שהזוג הם עדי־יהוה, השיב להם: ”זוהי קלטת נעימות המלכות מספר 4”. ”כן, אך מי הלחין את הנעימות?” שאלו. העד השיב: ”המלחין הוא אלמוני”. בני־הזוג הגיבו על כך: ”אנשים המלחינים מוסיקה מעין זו אינם עושים זאת בעילום־שם”. והעד ענה להם: ”אך, עדי־יהוה עושים כן”. הם אכן עושים זאת כדי שכל הכבוד הראוי יופנה אל יהוה אלהים!
16. באילו דרכים שונות נוכל להשתמש בקולנו בהסבת כבוד ליהוה אלהים?
16 דרך נאותה נוספת לכבד את יהוה היא, השימוש בשפתינו בנשיאת עדות עליו. אם אנו באמת מעוניינים להסב לו כבוד, אזי נגלה מסירות וחריצות בהפצת הבשורה הטובה על המלכות. נוכל לעשות כן בהטפה מבית לבית או בכל דרך מתאימה אחרת המתאפשרת לנו, כולל שיחות עם אחרים ’בהזדמנות’. (יוחנן ד׳:6–26; מעשי־השליחים ה׳:42; כ׳:20) בנוסף לכך, יש לנו הזדמנויות להסב כבוד ליהוה גם בהשתתפותנו באסיפות הקהילה המשיחית, הן בתשובותינו והן בהצטרפות מלבבת לשירת שירי־המלכות. (עברים ב׳:12; י׳:24, 25) גם בשיחותינו היומיומיות אנו יכולים לכבד את יהוה בשפתינו. במאמץ פעוט, נוכל לכוון את השיחה לאפיקים רוחניים חיוביים, והתוצאה תהיה הסבת כבוד ליהוה אלהים. — תהלים קמ״ה:2.
17. (א) איזו השלכה יש להתנהגות נאותה למאמצינו להסב כבוד לשם יהוה? (ב) איזו השפעה יש להתנהגות פסולה?
17 ככל שנאות הדבר לכבד את יהוה בשפתינו, חיוני ביותר גם שנכבדו בהתנהגותנו. ישוע ציטט מדברי ישעיהו כשגינה את אלה שכיבדו את יהוה בשפתיהם, בו בזמן שלבם רחוק ממנו. (מרקוס ז׳:6; ישעיהו כ״ט:13) כל התנהגות שלילית מצידנו מביאה חרפה על שם יהוה אלהים. למשל, ברומיים ב׳:23, 24, אנו קוראים: ”אתה המתגאה בתורה, התחלל את שם אלהים בהפרת התורה? הרי, כפי שכתוב, שם אלהים מחוּלל בגויים בגללכם”. בשנים האחרונות, רבבות נוּדוּ מקהילות עדי־יהוה. מסתבר, כמו־כן, שמספר גדול עוד יותר עסקו בהתנהגות פסולה, אך לא נוּדוּ מפני שהתחרטו בכנות על מעשיהם. כל אותם אנשים כיבדו את יהוה בשפתיהם בלבד, אך פגעו בשמו במעשיהם.
18. (א) למה על אלה שיש להם זכויות יתר לשים לב לעצמם, אם ברצונם לרחוש כבוד ראוי ליהוה? (ב) כיצד מצבם של מספר כהנים בימי הנביא מלאכי ממחיש את חשיבות הדבר?
18 כל אלה העסוקים בצדדים שונים של השירות המלא — בשירות בית־אל, כמשגיחים נודדים, כשליחים או כחלוצים — זוכים להזדמנויות מוגברות להסב כבוד ליהוה. חובתם היא לעשות כמיטב יכולתם בכל תחומי פעילותם, בהיותם ’נאמנים במעט מזער ממש כשם שבהרבה’. (לוקס ט״ז:10) מבחינות מסוימות, דומה מעמדם המכובד — גם אם אינו מהווה מימוש ”צל” נבואי — לזה של הכהנים והלוויים בעם־ישראל הקדום. בשל רשלנותם של כמה מהכהנים בימי הנביא מלאכי, אמר להם יהוה: ”ואם אב אני, איה כבודי? ואם אדונים אני, איה מוראי?” (מלאכי א׳:6) כהנים אלה בזו לשם אלהים בכך שהקריבו על מזבח יהוה בעלי־חיים עיוורים, פסחים וחולים. אם בעלי זכויות־שירות מיוחדות היום אינם מתאמצים לעשות כמיטב יכולתם, הם במיוחד עלולים להיות ראויים לדברי הביקורת שהטיח יהוה אלהים על אותם כהנים. הם יימצאו חסרים באשר להסבת כבוד לאלהים.
19. (א) כשם שמצוין במשלי ג׳:9, באיזו דרך נוספת יש להסב כבוד ליהוה? (ב) מהי דרך חיונית אחרת לכבד את יהוה?
19 דרך אחרת בה נוכל לכבד את יהוה אלהים היא, על־ידי מתן תרומות כספיות למימון פעילות ההטפה הכלל־עולמית שהוטלה עלינו. משלי ג׳:9 מעודדנו: ”כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך”. אל לאיש מאיתנו להזניח את הזכות לתרום תרומות כגון אלה, ובכך לכבד את יהוה אלהים. כמו־כן, אנו מכבדים את יהוה בתפילותינו, בביטויי־תהילה והודייה כלפיו. (דברי־הימים א׳. כ״ט:10–13) בעצם, פנייתנו אליו תוך נמיכות־רוח והוקרה עמוקה, מסבה לו כבוד.
20. (א) מי, לעתים קרובות, זוכים לכבוד מצד אנשי העולם, וכיצד? (ב) בהיענות לאיזו עצה נוכל להמשיך לכבד את יהוה?
20 בימינו, רבים, במיוחד צעירים, מכבדים את אלה שהם מעריצים בכך שהם מחקים אותם — מדברים כמותם ונוהגים כמותם. לעתים קרובות, האנשים שהם מחקים הם ספורטאים מצטיינים או כוכבי עולם הבידור. ברם, בתור משיחיים, עלינו לכבד את יהוה אלהים בכך שנתאמץ לחקות את דרכיו. השליח פאולוס האיץ בנו לעשות כן, בכתבו: ”חקו את אלהים כבנים אהובים, והתהלכו באהבה”. (אפסיים ה׳:1, 2, ע״ח) בכך שנשאף ונתאמץ לחקות את יהוה, נרחש לו כבוד.
21. (א) מה יסייע לנו להעניק הדר וכבוד ליהוה? (ב) אילו ברכות ירעיף יהוה על כל אלה המסבים לו כבוד?
21 ברור, אם כן, שישנן דרכים רבות בהן ניתן להסב תהילה וכבוד לאלהים. הבה לעולם לא נשכח שעל־ידי הזנה קבועה מדברו הכתוב ומאמצים להכירו טוב יותר, נהיה כשירים יותר לכבדו. לאילו ברכות נזכה עקב כך? ”מכבדַי אכבד”, הבטיח יהוה. (שמואל א׳. ב׳:30) בסופו־של־דבר יכבד יהוה את משרתיו כשיעניק להם חיי־נצח מאושרים, או בשמים כשותפים לשלטון בנו, ישוע המשיח, או בגן־עדן עלי־אדמות.
(מקור המאמר: 1991/2/1)
האם אתה זוכר?
◻ את מי, בדרך־כלל, מכבדים בני־אדם, ואת מי, לעתים קרובות, הם שוכחים לכבד?
◻ מה משמע הדבר ’לכבד’ מישהו, ובאילו דרכים ניתן לעשות כן?
◻ מה הן כמה מן הסיבות העיקריות מדוע ראוי יהוה אלהים לכבוד?
◻ מה הן הדרכים בהן נוכל לכבד את יהוה?
◻ כיצד משיב יהוה גמול לכל אלה המכבדים אותו?