”נהגו כבוד בכל אדם”
”נהגו כבוד בכל אדם; ... יראו את אלהים; כבדו את המלך”. — פטרוס א׳. ב׳:17.
1. (א) מי מלבד אלהים והמשיח ראויים לכבוד? (ב) באילו תחומים ראוי לגלות כבוד לבני־אדם, על־פי הכתוב בפטרוס א׳. ב׳:17?
במאמרים הקודמים למדנו עד כמה חיוני שנסב כבוד נאות ליהוה אלהים ולישוע המשיח. קו־פעולה זה הוא הנכון, הנבון והאוהב. מלבד זה, כתבי־הקודש מציינים שעלינו לרחוש כבוד גם לרעינו, בני־האדם. נאמר: ”נהגו כבוד בכל אדם”. (פטרוס א׳. ב׳:17) מאחר שפסוק זה מסתיים במלים, ”כבדו את המלך”, משתמע מכך שיש להתייחס לאחרים בכבוד התואם את מעמדם. מי, אם כן, ראויים ליחס כבוד? מספר האנשים הראויים לכבוד עשוי להיות גדול ממה שסברת. ניתן להגדיר ארבעה תחומים שונים בהם עלינו לרחוש כבוד לזולת.
כבד שליטים פוליטיים
2. כיצד יודעים אנו ש”המלך” המוזכר בפטרוס א׳. ב׳:17 מתייחס למלכים בני־אנוש או שליטים פוליטיים אחרים?
2 הראשון מבין התחומים האלה מתייחס לממשלות החילוניות. עלינו לכבד שליטים פוליטיים. כשפטרוס יעץ: ”כבדו את המלך”, מדוע מסיקים אנו שהתכוון לשליטים פוליטיים? משום שבהקשר זה דן הוא במצבים שמחוץ למסגרת הקהילה המשיחית. בפסוקים הקודמים כתב: ”היכנעו לכל מוסד אנושי למען האדון: אם למלך, בהיותו הראש; אם למושלים, בהיותם שלוחים מטעמו”. כמו־כן, פטרוס הבדיל כאן בין אלהים לבין ”המלך”, באמרו: ”יראו את אלהים; כבדו את המלך”. (פטרוס א׳. ב׳:13, 14) מכאן ש”המלך” אותו האיץ בנו פטרוס לכבד, אינו אלא מלך בשר־ודם, ושליטים פוליטיים ככלל.
3. מי הן ”רשויות השלטון”, ולמה הן ראויות?
3 בדומה לכך, ציווה השליח פאולוס: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון”. אותן ”רשויות השלטון” אינן יהוה אלהים וישוע המשיח, אלא השליטים הפוליטיים, נציגי השלטון. פאולוס התייחס אליהם עוד בהמשך דבריו: ”תנו לכל אדם מה שמגיע לו: ... כבוד למי שמגיע לו כבוד”. אלה שאלהים מרשה להפעיל סמכות פוליטית, זכאים לכבוד מצידנו. — רומיים י״ג:1, 7.
4. (א) כיצד ניתן לגלות יחס כבוד לשליטים פוליטיים? (ב) איזו דוגמה הציב השליח פאולוס במתן כבוד לשליטים?
4 כיצד מגלים אנו כבוד לשליטים פוליטיים? דרך אחת היא, שנתייחס אליהם מתוך הוקרה עמוקה. (השווה פטרוס א׳. ג׳:15.) בתואם עם מעמדם, ראויים הם לכבוד זה, אפילו אם הם עצמם רשעים. טקיטוס, ההיסטוריון הרומי, תיאר את המושל פליקס כאדם ”שחשב שיוכל לבצע כל תועבה ולהתחמק מכל עונש על כך”. בכל זאת, פאולוס פתח בקו־הגנתו בפני המושל פליקס בדברי כבוד. במקרה דומה, אף־על־פי שידע שהמלך הורדוס אגריפס השני חי בגילוי־עריות, פנה פאולוס אליו תוך כבוד מלא, באמרו: ”חושב אני את עצמי למאושר על שאני מגן על עצמי לפניך”. כמו־כן, פאולוס גילה יחס־כבוד למושל פֶסטוֹס, בפנותו אליו בתור ”הוד מעלתו”, גם אם ידע שפסטוס היה עובד־אלילים. — מעשי־השליחים כ״ד:10; כ״ו:2, 3, 24, 25.
5. באיזו דרך נוספת ניתן לגלות כבוד לרשויות השלטון, וכיצד מציבים עדי־יהוה דוגמה נאותה בעשותם כן?
5 השליח פאולוס ציין דרך נוספת בה נוכל לרחוש כבוד לנציגי השלטון, כאשר כתב על מילוי חובותינו כלפי רשויות השלטון. הוא הדגיש שעלינו לתת ”מס למי שעל המס; מכס למי שעל המכס”. (רומיים י״ג:7) עדי־יהוה ממלאים חובות אלה בכל מדינה בעולם בה הם חיים. באיטליה, למשל, העיתון לה־סטמפה ציין: ”[עדי־יהוה] הם האזרחים הנאמנים ביותר שתוכל לקוות למצוא: הם אינם מעלימים מסים או מבקשים להתעלם מחוקים שאינם נוחים, לרווחתם האישית”. העיתון פוסט של פאלם־ביץ’, פלורידה, ארה״ב, כתב עליהם: ”הם משלמים את מיסיהם. הם נמנים עם האזרחים הישרים ביותר במדינה”.
גלה כבוד למעסיקים
6. לדברי השליחים פאולוס ופטרוס, למי עוד יש לרחוש כבוד?
6 תחום שני בו יש לגלות כבוד, הוא במקום העבודה. השליחים פאולוס ופטרוס הדגישו את החשיבות שעל המשיחיים לגלות כבוד לאלה הממונים עליהם במסגרת עבודתם החילונית. פאולוס כתב: ”כל הנמצאים תחת עול העבדות יחשבו נא את אדוניהם ראויים למלוא כבוד, למען לא יגודף שם אלהים ולא תגודף תורתנו. ואלה אשר אדוניהם מאמינים אל יקלו ראש כנגדם בשל היותם אחיהם לאמונה; אדרבא, יעבדו נא אותם משום שהנהנים משירותם הטוב מאמינים ואהובים הם”. ופטרוס אמר: ”העבדים, היכנעו לפני אדוניכם בכל יראה, לא רק לפני הטובים והנוחים לבריות, אלא גם לפני העיקשים”. — טימותיוס א׳. ו׳:1, 2; פטרוס א׳. ב׳:18; אפסיים ו׳:5; קולוסים ג׳:22, 23.
7. (א) כיצד מתייחסות לעובדים בימינו העצות שכתבי־הקודש השיאו ל”עבדים” לרחוש כבוד ל’אדוניהם’? (ב) ממה צריך משיחי העובד אצל מעסיק משיחי להישמר?
7 כמובן, העבדות איננה נפוצה היום, אך העקרונות שהדריכו משיחיים ביחסי עבד־אדון תקפים גם ביחסי עובד־מעביד. מכאן שעל עובדים משיחיים לגלות יחס כבוד אפילו כלפי מעסיקים שקשה לרצותם. ומה אם המעסיק הוא עמית לאמונה? במקום לצפות, עקב כך, לזכויות ולהתחשבות מיוחדת, על העובד לעבוד עבור מעסיקו המשיחי אפילו ביתר נכונות, ולעולם לא ינצל אותו בכל דרך שהיא.
כבוד בחוג־המשפחה
8, 9. (א) את מי חייבים הילדים לכבד? (ב) מדוע על ילדים לגלות כבוד זה, וכיצד יכולים הם לעשות כן?
8 תחום שלישי שבו גילוי כבוד הינו במקומו, הוא בחוג־המשפחה. למשל, ילדים מחויבים לכבד את הוריהם. לא היתה זאת מצווה שדרשה תורת משה בלבד, אלא חובה המוטלת גם על המשיחיים. השליח פאולוס כתב: ”הבנים, שימעו בקול הוריכם על־פי האדון, כי כך ראוי. ’כבד את אביך ואת אמך’”. — אפסיים ו׳:1, 2; שמות כ׳:12.
9 מדוע על ילדים לכבד את הוריהם? מן הראוי שיכבדו אותם לאור הסמכות שהעניק אלהים להורים, וגם לאור מה שעשו למענם הוריהם, בכך שהעניקו להם חיים, טיפלו בהם וגידלו אותם מינקותם. כיצד על הילדים לכבד את הוריהם? עליהם לעשות כן בעיקר בציות ובכניעה להוריהם. (משלי כ״ג:22, 25, 26; קולוסים ג׳:20) הסבת כבוד כגון זה להורים עשוי לדרוש מבנים ובנות בוגרים לספק תמיכה נוספת, הן חומרית והן רוחנית, להוריהם או לסבים וסבתות קשישים. עליהם לשמור על איזון המשקף תבונה בין תפקידיהם השונים, לרבות הדאגה לילדיהם הם, ונטילת חלק מלא בהתרועעות עם הקהילה המשיחית ובשירות־השדה. — אפסיים ה׳:15–17; טימותיוס א׳. ה׳:8; יוחנן א׳. ג׳:17.
10. כלפי מי על הנשים לגלות כבוד, ובאילו דרכים יכולות הן לעשות כן?
10 ברם, ילדים אינם היחידים בחוג־המשפחה החייבים לרחוש כבוד לאחרים. על האשה לכבד את בעלה. גם השליח פאולוס אמר ש”האשה תירא את בעלה”. (אפסיים ה׳:33; פטרוס א׳. ג׳:1, 2) כמובן, כרוכה ב’יראת’ הבעל רחישת כבוד. שרה כיבדה את בעלה, אברהם, כאשר פנתה אליו בתור ”אדון”. (פטרוס א׳. ג׳:6) לכן, בתור אשה משיחית, חקי את דוגמתה של שרה, בהסבת כבוד לבעלך בכניעה להחלטותיו ובמאמצייך לממשן. בעשותך כל שביכולתך לסייע לבעלך לשאת בנטל, במקום להוסיף עליו, תגלי בכך כבוד.
11. איזו חובה מוטלת על הבעלים בנוגע לגילוי כבוד, ומדוע?
11 מה בנוגע לבעל המשיחי? כתבי־הקודש מורים: ”וכן אתם, הבעלים, חיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד כשותפות בנחלת חסד החיים, למען לא תעוכבנה תפילותיכם”. (פטרוס א׳. ג׳:7) פסוק זה מעניק לכל בעל חומר למחשבה. משמעו שהאשה כאילו נושאת תווית המצהירה: ”כלי עדין ויקר. טפל בי בעדינות! כבד אותי!” לכן, על הבעל לזכור שכל עוד לא ירחש כבוד הולם לאשתו בגילוי התחשבות כלפיה, יפגום הדבר ביחסיו עם יהוה אלהים, משום שתפילותיו תעוכבנה. מכאן, שכל בני־המשפחה יפיקו תועלת הדדית מרחישת כבוד איש לרעהו.
בקרב הקהילה
12. (א) בקרב הקהילה המשיחית, על מי מוטל לגלות כבוד? (ב) כיצד הבהיר ישוע שאין זה פסול לזכות בכבוד?
12 כמו־כן, על כולנו מוטלת האחריות לגלות יחס כבוד לזולת בקרב הקהילה המשיחית. כתבי־הקודש מייעצים לנו: ”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו”. (רומיים י״ב:10) באחד ממשליו, הבהיר ישוע שהולם הדבר לקבל כבוד. הוא ציין שכשאנו מוזמנים למישתה, רצוי שנבחר לשבת במקום נחות יותר, מפני שאזי יבוא המארח ויזמין אותנו לשבת במקום מכובד יותר, וכך נזכה לכבוד לעיני כל שאר האורחים. (לוקס י״ד:10) אם כן, מאחר שכולנו נהנים מיחס כבוד מצד הזולת, האין עלינו לגלות הזדהות עם אחרים ולרחוש להם כבוד? כיצד נוכל לעשות כן?
13. ציין כמה דרכים בהן נוכל לגלות יחס כבוד לאחרים בקהילה.
13 ביטויי הערכה עקב משימה שבוצעה היטב, מגלים יחס כבוד. אם כן, נוכל לכבד איש את רעהו בכך שנשבח זה את זה, אולי על נאום מעניין או על תשובה נאותה בשיעור־מקרא קהילתי. בנוסף לכך, נוכל לכבד איש את רעהו בכך שנתייחס לאחינו ולאחיותינו המשיחיים תמיד בענווה. (פטרוס א׳. ה׳:5) בכך אנו מגלים שאנו מוקירים אותם כעמיתינו לשירות יהוה אלהים.
14. (א) כיצד יכולים אחים בקהילה לנהוג בכבוד עם אחיותיהם? (ב) מה מראה שהענקת מתנות מהווה דרך נאותה לכבד את הזולת?
14 השליח פאולוס יעץ לטימותיוס הצעיר לנהוג באחיות משיחיות מבוגרות כאמהות ובצעירות כאחיות, ”במלוא טוהר”. משמע הדבר שכשאחים נמנעים מחופשיות יתרה בקשריהם עם אחיותיהם המשיחיות, כלומר, נמנעים מקירבה יתרה כלפיהן, הם מתייחסים אליהן בכבוד. פאולוס המשיך וכתב: ”כבד את האלמנות אשר הן אכן אלמנות”. דרך אחת שבה ניתן לכבד אלמנה נזקקת היא, בתמיכה חומרית. אולם, כדי שתהיה ראויה לכך, דרוש שתהיה ”לזכותה עדות על מעשים טובים”. (טימותיוס א׳. ה׳:2–10) בהקשר לסיוע חומרי, כתב לוקס בנוגע לתושבי האי מלטה: ”הם כיבדו אותנו במחוות כבוד רבות וכשעמדנו להפליג נתנו לנו את האספקה הנחוצה”. (מעשי־השליחים כ״ח:10) מכאן שניתן לגלות יחס כבוד לאחרים גם במתן מתנות גשמיות.
15. (א) כלפי מי במיוחד עלינו לרחוש כבוד? (ב) מהי דרך אחת בה נוכל לגלות יחס כבוד כלפי המשגיחים בקהילה?
15 בהמשך איגרתו אל טימותיוס, כתב פאולוס: ”הזקנים המיטיבים לנהל ראויים למישנה כבוד, בעיקר העמלים בהטפת הדבר ובהוראה”. (טימותיוס א׳. ה׳:17) באילו דרכים נוכל לכבד זקני־קהילה או משגיחים? פאולוס ציין: ”לכו בעקבותי, כשם שגם אני הולך בעקבות המשיח”. (קורינתים א׳. י״א:1) כשאנו נענים לדברי פאולוס ללכת בעקבותיו, אנו מסבים לו כבוד. הדבר יכול להתייחס גם לאלה המנהיגים אותנו היום. ככל שנחקה אותם, בכך שננהג לפי דוגמתם, כך יגדל הכבוד שנסב להם.
16. באילו דרכים נוספות ניתן לגלות יחס כבוד למשגיחים?
16 דרך נוספת שבה אנו מגלים כבוד למשגיחים היא, בהיענות לעצותיהם: ”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם, כי משגיחים הם על נפשותיכם כעתידים לתת דין וחשבון”. (עברים י״ג:17) באופן שבו ילדים מכבדים את הוריהם בצייתם להם, כך אנו מכבדים את המשגיחים שבקרבנו בגלותנו כלפיהם ציות וכניעה. וכשם שפאולוס ועמיתיו נתכבדו במתנות מידי תושבי מלטה הנדיבים, כך גם נציגים נודדים של החברה זוכים לעתים קרובות לגילוי כבוד דומים. כמובן, לעולם אל להם לבקש מתנות כגון אלה או אפילו לרמוז שהן יתקבלו בהערכה או שהן דרושות.
17. איזו חובה מוטלת על בעלי תפקידי השגחה באשר לגילוי כבוד?
17 מאידך, על כל אלה הנושאים מעמד של משגיח באירגון התיאוקרטי — בין אם בקהילה המקומית, כמשגיח־נפה או משגיח־מחוז, באחד ממשרדי־הסניפים של חברת המצפה, או בחוג־המשפחה — לכבד את אלה הנתונים להשגחתם. הדבר דורש מהם גילוי חוש־הזדהות והתחשבות. על כולם להרגיש שהגישה אל המשגיח נוחה תמיד, עקב נמיכות־רוחו וענוותו, כשם שציין ישוע על עצמו. — מתי י״א:29, 30.
התאמצו לכבד איש את רעהו
18. (א) מה יכול להפריע למאמצינו לגלות יחס כבוד לאלה הראויים לו? (ב) מדוע אין כל הצדקה לנקיטת מחשבות שליליות וביקורתיות?
18 על כולנו להתאמץ ברחישת כבוד איש לרעהו, משום שקיים גורם מעכב רב־עוצמה בתחום זה. אותו מעצור או מכשול, הוא לִבנו הלא־מושלם. ”יצר לב האדם רע מנעוריו”, אומר לנו המקרא. (בראשית ח׳:21) אחת הנטיות האנושיות העלולות להפריע למאמצינו לגלות כבוד נאות לזולת, היא טיפוח מחשבות שליליות וביקורתיות. כולנו חלשים ובלתי־מושלמים, זקוקים לחסדו ורחמיו של יהוה. (רומיים ג׳:23, 24) בהכירנו בכך, הבה נישמר שלא להדגיש את חולשותיהם של אחינו או לייחס להם מניעים מפוקפקים.
19. מה יעזור לנו להתגבר על גישה שלילית כלשהי?
19 תרופה מונעת לנטייה שלילית זו היא אהבה ושליטה־עצמית. עלינו לטפח גישה חיובית המביעה אהדה ונאמנות כלפי אחינו, בהבליטנו את מעלותיהם. אם יש משהו שאיננו מבינים, הבה נהיה מוכנים תמיד לתת לאחינו ליהנות מן הספק; בכך ניענה לעצתו של פטרוס: ”בראש ובראשונה אהבו איש את רעהו אהבה עזה, כי על רוב פשעים תכסה אהבה”. (פטרוס א׳. ד׳:8) חיוני שנטפח אהבה כגון זו, אם ברצוננו להסב לאחינו את הכבוד שהם ראויים לו.
20, 21. (א) מהי נטייה נוספת העלולה להפריע לנו בגילוי יחס כבוד זה לזה? (ב) מה יעזור לנו להתגבר על נטייה זו?
20 נטייה אחרת העלולה להפריע לנו בגילוי כבוד לזולת, היא הנטייה להיות פגיעים, או רגישים יתר־על־המידה. לרגישוּת יש מקום נאות. על האומן לגלות רגישות באשר לצלילים או לצבעים כחלק ממקצועו. אולם, להיות רגיש מדי, או פגיע, ביחסינו עם הזולת היא צורה של אנוכיות, העלולה לשלול מאיתנו את שלוותנו ולמנוע מאיתנו לגלות יחס כבוד לזולת.
21 המלים המופיעות בקהלת ז׳:9, מעניקות לנו עצה נבונה בעניין זה: ”אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח”. אם כן, הדבר מעיד על חוסר חכמה ותושיה, והן על חוסר אהבה, בהיותנו רגישים יתר־על־המידה או מהירים להיפגע. חשוב שנישמר פן נתיר לנטיותינו השליליות, כגון גילוי גישה שלילית, ביקורתית או רגישות־יתר, למנוע מאיתנו להסב כבוד לכל הראויים לכך.
22. כיצד ניתן לסכם את חובותינו בנושא גילוי יחס כבוד לזולת?
22 אכן, יש לנו סיבות רבות לרחוש כבוד לזולתנו. כשם שראינו, יש מיגוון רב של דרכים בהן ניתן לגלות כבוד זה. בכל עת, עלינו להישמר שלא נאפשר לגישה אנוכית או שלילית כלשהי להפריע לנו בגילוי יחס כבוד. במיוחד, עלינו תמיד לגלות כבוד לבני־משפחתנו, בין בעל ואישה, ובין ילדים להוריהם. כמו־כן, בקרב הקהילה שומה עלינו לרחוש כבוד לעמיתינו לאמונה, ובמיוחד לאלה העמלים בחריצות בביצוע תפקידם כמשגיחים. בכל התחומים האלה, יהא זה לתועלתנו לגלות יחס כבוד הולם לכל הנזכרים לעיל, משום שכשם שציין ישוע: ”יש יותר אושר בנתינה מאשר בלקיחה”. — מעשי־השליחים כ׳:35, ע״ח.
(מקור המאמר: 1991/2/1)
כיצד תשיב?
◻ מדוע וכיצד עלינו לכבד רשויות ממשלתיות?
◻ איזו עצה משיאים כתבי־הקודש באשר למערכת יחסים של עובד־מעביד?
◻ כיצד ניתן לגלות יחס כבוד בחוג־המשפחה?
◻ איזה כבוד מיוחד ניתן להביע בקהילה, ומדוע?
◻ כיצד ניתן להתגבר על חולשות אנושיות המפריעות לנו לגלות כבוד לזולת?