תקשורת — יהוה וישוע מציבים מופת
”כי לא יעשה אדני, יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים”. — עמוס ג׳:7.
1. באילו שיטות תקשורת משתמשים אנשים כיום?
התקשורת הפכה לעסק ענק המגלגל מיליוני דולרים. כל הספרים המוּצאים לאור, כל העיתונים וכתבי־העת המודפסים, כל תכניות הרדיו והטלוויזיה המשודרות, וכן כל הסרטים והמחזות המופקים, כולם מהווים מאמצים ליצור תקשורת. הדבר נכון גם לגבי כל המכתבים הנכתבים ונשלחים, וכמו־כן, כל שיחות הטלפון. כולם מהווים צורות שונות של יצירת תקשורת.
2. הבא כמה דוגמאות של קידמה טכנולוגית שהושגה בתחום התקשורת.
2 הקידמה הטכנולוגית שהשיגו בני־אדם בפיתוח כלי־תקשורת מדהימה. לדוגמה, כבלים עשויי־סיבים אופטיים, המהווים שיפור ניכר לעומת חוטי הנחושת הרגילים, מעבירים עשרות אלפי שיחות טלפון בעת ובעונה אחת. כמו־כן, לווייני תקשורת מקיפים את כדור־הארץ בחלל החיצון הנושאים ציוד המעביר אותות טלפון, טלגרף, רדיו וטלוויזיה. לוויין אחד כזה מסוגל להעביר 000,30 שיחות טלפון בעת ובעונה אחת!
3. מה קורה כאשר נוצרים פערים תקשורתיים?
3 ברם, על־אף כל אותם אמצעי־התקשורת המשוכללים, שורר בעולם סבל רב עקב חוסר תקשורת בין בני־אדם. עקב כך, נמסר לנו ש”קיים פער הולך ונרחב — ’פער תקשורת’ — בין השולטים לבין הנשלטים”. ניתן להתייחס, כמו־כן, למה שנקרא ”פער הדורות” כמחדל תקשורתי בין ההורים לבין ילדיהם. יועצי־נישואין מדווחים שהבעיה הגדולה ביותר בחיי־הנישואין נעוצה בחוסר תקשורת בין הבעל לבין האשה. חוסר תקשורת נאותה יכול אפילו לגרום למוות. בתחילת שנת 1990, נהרגו 73 בני־אדם בהתרסקות מטוס, כשאחד הגורמים לכך היה, ככל הנראה, תקשורת לקויה בין הטייס לבין מגדל־הפיקוח. הכותרת בעיתון אחד הצהיר: ”תקלה תקשורתית הביאה לטרגדיה”.
4. (א) מה משמע המלה ”תקשורת”? (ב) מה מטרתה של תקשורת בקרב המשיחיים?
4 מהי תקשורת בהקשר המשיחי? מילון עברי חדש מאת ר. אלקלעי מגדיר את המלה ”תקשורת” כך: ”קשר בין בני־אדם בעל־פה, בכתב או על־ידי סימנים, לשם העברת הודעות”. מילון אחר מגדיר זאת כ”טכניקה להבעת רעיונות בצורה מובנת”. שים לב להגדרה, ”הבעת רעיונות בצורה מובנת”. חיוני שכל דיבורם של המשיחיים יהיה ברור ומובן, מפני כל מטרתו היא להחדיר את האמת שבדבר־אלהים ללבם של אנשים, תוך תקווה שיפעלו בתואם עם מה שהם לומדים. תקשורת מיוחדת־במינה זו נובעת מאהבה שאין בה שמץ של אנוכיות.
יהוה — דוגמה ומופת בתחום התקשורת
5. מהי אחת מהדרכים הראשונות בהן יצר יהוה קשר עם האדם?
5 אין ספק בכך שיהוה עצמו הינו הדוגמה הנעלה ביותר בתחום זה. מאחר שהוא ברא אותנו בצלמו ובדמותו, הוא יכול ליצור עימנו קשר, וכן מאפשר לנו להתקשר עם אחרים ולספר על־אודותיו. כבר מבריאת האדם, יהוה העביר מידע על עצמו אל יצוריו הארציים. דרך אחת בה עשה כן היתה באמצעות פלאי הבריאה הגלויים־לעין. בהקשר לכך, מחבר התהלים ציין: ”השמים מספרים כבוד אל; ומעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחווה דעת”. (תהלים י״ט:2, 3) והכתוב ברומיים א׳:20 מוסר ש”עצמוּתו הנעלמת... נראית בבירור מאז בריאת העולם”. הביטוי ”נראית בבירור” מצביע על תקשורת מובנת!
6. איזה מידע העביר יהוה לאדם וחוה בהיותם בגן־עדן?
6 אנשים שאינם מאמינים בקיומו של אלהים ובעובדה שגילה את מטרתו, מנסים לשכנע אותנו שעל האנושות להסתפק במקורות מידע משלה כדי להבין את תכלית קיומנו. ברם, דבר־אלהים מראה בפירוש שאלהים יצר קשר עם בני־אדם עוד מימי בראשית. למשל, אלהים ציווה על הגבר והאשה הראשונים בנושא ההולדה: ”פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה, ורדו... בכל חיה הרומשת על הארץ”. אלהים הותיר להם גם לאכול לשובע מכל פירות הגן — מלבד אחד. אזי, כשאדם וחוה מרדו, מסר יהוה את ההבטחה הראשונה שהצביעה על ביאת המשיח, בהעניקו לאנושות שביב תקווה: ”ואיבה אשית בינך ובין האשה, ובין זרעך ובין זרעה. הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב”. — בראשית א׳:28; ב׳:16, 17; ג׳:15.
7. אילו דוגמאות מוצאים אנו בספר בראשית של תקשורת בין יהוה ומשרתיו?
7 כאשר קין, בנו של אדם, נתמלא קינאה רצחנית, יהוה אלהים יצר קשר עימו, והזהירו: ’הישמר! לפניך אסון!’ אולם, קין סירב לשעות לאזהרה זו ורצח את אחיו. (בראשית ד׳:6–8) אזי, מאוחר יותר, כאשר התמלאה הארץ חמס ורישעה, דיבר יהוה עם נוח הצדיק, והודיע לו על כוונתו להסיר מהארץ את כל גורמי הטומאה. (בראשית ו׳:13 עד ז׳:5) לאחר המבול, כשנוח ובני־משפחתו יצאו מן התיבה, יהוה הבהיר להם את רצונו באשר לקדושת החיים והדם, ובאמצעות הקשת הבטיח להם שלעולם לא ישמיד שוב את כל היצורים החיים על־ידי מבול. כעבור כמה מאות שנים, יהוה הבטיח לאברהם שיברך את כל משפחות האדמה באמצעות ’זרע אברהם’. (בראשית ט׳:1–17; י״ב:1–3; כ״ב:11, 12, 16–18) וכשאלהים גמר אומר בלבו להשמיד את כל הסוטים שבסדום ועמורה, הודיע תוך אהבה לאברהם על כך, באמרו: ”המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?” — בראשית י״ח:17.
8. באילו ארבע דרכים יצר יהוה קשר עם משרתיו עלי־אדמות?
8 החל במשה, השתמש יהוה בשורה ארוכה של נביאים על־מנת ליצור קשר עם בני־ישראל. (עברים א׳:1) לעתים, הכתיב את הודעותיו בעל־פה, כמו, למשל, במקרה בו אמר למשה: ”כתוב לך את הדברים האלה...” (שמות ל״ד:27) לעתים קרובות יותר, העביר יהוה מידע אל דובריו באמצעות חזונות, כשם שכבר עשה עם אברהם.a יהוה השתמש גם בחלומות כדי להתקשר עם בני־אדם, לא רק עם משרתיו אלא גם עם אחרים שבאו במגע עם משרתיו. לדוגמה, יהוה העניק חלומות לשני שותפיו לכלא של יוסף, אותם פירש עבורם יוסף. כמו־כן, יהוה העניק חלומות גם לפרעה ולנבוכדנאצר, אותם פתרו עבורם משרתיו יוסף ודניאל. (בראשית מ׳:8 עד מ״א:32; דניאל פרקים ב׳, ד׳) בנוסף לכך, במקרים רבים השתמש יהוה במלאכים כשליחים על־מנת ליצור קשר עם משרתיו הארציים. — שמות ג׳:2; שופטים ו׳:11; מתי א׳:20; לוקס א׳:26.
9. מה הניע את יהוה ליצור קשר עם בני־ישראל, כפי שניתן להבין מהתבטאויותיו?
9 כל העברת מידע זו מצד יהוה דרך נביאיו, שיקפו את אהבתו לעמו, ישראל. למשל, יהוה הצהיר באמצעות נביאו יחזקאל: ”חי אני, נאום אדני יהוה, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוּב רשע מדרכו וחיה. שוּבו, שוּבו, מדרכיכם הרעים ולמה תמוּתו, בית־ישראל?” (יחזקאל ל״ג:11) יהוה נהג באורך־רוח ובסבלנות בעת התקשרותו עם עמו המרדני הקדום, כפי שניתן לראות בדברי־הימים ב׳. ל״ו:15, 16: ”וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו, השכם ושלוח, כי חמל על עמו ועל מעונו. ויהיו... בוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו... עד לאין מרפא.”
10. כיצד מתקשר יהוה עם משרתיו כיום, ובאיזו מידה הוא מהווה מופת בנושא התקשורת?
10 כיום, בידינו דברו הכתוב של אלהים, כתבי־הקודש, שבאמצעותם מעביר לנו יהוה מידע על עצמו, על מטרתו ועל רצונו לגבינו. (טימותיוס ב׳. ג׳:16, 17) למעשה, בתור המופת העליון בנושא התקשורת, הצהיר יהוה: ”כי לא יעשה אדני יהוה דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים”. (עמוס ג׳:7) הוא נוהג להודיע למשרתיו על מטרתו.
בן־אלהים — אמצעי־התקשורת העיקרי
11. מיהו האמצעי העיקרי של יהוה במגעיו עם בני־האדם, ומדוע יאה תוארו ”הדבר”?
11 מכל הנציגים בהם השתמש יהוה על־מנת להודיע את רצונו, העיקרי הוא זה שכוּנה ”הדבר”, שבא אל כדור־הארץ בתור ישוע המשיח. משמעות תארו ’הדבר’ הוא, הדובר הראשי מאת יהוה. תפקידו של דובר הוא להעביר מידע בשמו של שולחו. מכאן ש”הדבר” נתמנה להעביר את דברי יהוה אלהים אל יצוריו בני־התבונה הארציים. תפקידו הוא כה חשוב עד כי הוא מכונה ’הדבר’ בהא־הידיעה. — יוחנן א׳:1, 2, 14.
12. (א) לאיזו מטרה בא ישוע אל כדור־הארץ? (ב) מה מעיד על הגשמה מלאה של מטרה זו?
12 ישוע עצמו הודיע לפונטיוס פילטוס שהמטרה העיקרית שלשמה בא לארץ, היתה למסור לאנושות את האמת: ”אני לכך נולדתי ולשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת”. (יוחנן י״ח:37) ואכן ספרי הבשורה מתעדים כיצד ביצע שליחות זו היטב. ’דרשת ההר’ המפורסמת שלו נחשבת לדרשה הנפלאה ביותר שניתנה אי־פעם מפי אדם. באיזו דרך נאותה העביר ישוע את המידע בדרשה זו! ”כשגמר ישוע את דבריו אלה השתומם המון העם על תורתו”. (מתי ז׳:28) על מקרה אחר, אנו קוראים: ”ההמון הרב שמע אותו ברצון”. (מרקוס י״ב:37) כאשר מספר משרתים מטעם הכהנים נשלחו לעצור את ישוע, הם שבו ריקם. מדוע? הם השיבו לפרושים: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”. — יוחנן ז׳:46.
תלמידי המשיח נתמנו כדוברים
13. מה מוכיח שהמשיח לא חפץ להיות דובר יחיד?
13 ישוע לא חפץ לשרת כדובר יחיד, לכן מינה תחילה 12 שליחים ואחר־כך 70 מבשרים כמכריזי הבשורה הטובה על המלכות. (לוקס ט׳:1; י׳:1) אזי, זמן קצר לפני עלייתו השמיימה, הטיל ישוע על תלמידיו משימה מיוחדת. איזו משימה? כשם שאנו קוראים במתי כ״ח:19, 20, הוא הבהיר להם שעליהם לשמש כדוברים או אמצעי־תקשורת; וכן הטיל עליהם ללמד אחרים להיות דוברים.
14. כמה יעילים היו המשיחיים הקדומים כדוברים?
14 האם היו התלמידים דוברים יעילים? אכן כן! כתוצאה מפעילות ההטפה שלהם בחג־השבועות של שנת 33 לספירה, נוספו 000,3 איש לקהילה המשיחית החדשה שנוסדה אותו יום. עד מהרה גדל המספר ל־000,5 איש. (מעשי־השליחים ב׳:41; ד׳:4) אין תימה, איפוא, שאויביהם היהודים האשימו אותם בכך ש’מילאו את ירושלים בתורתם’ ומאוחר יותר התלוננו שהם ’הפכו את כל העולם’ עם בשורתם! — מעשי־השליחים ה׳:28; י״ז:6.
15. באיזה אפיק השתמש יהוה בימינו על־מנת להתקשר עם בני־האדם?
15 מה באשר לימינו? כמנובא במתי כ״ד:3, 45–47, האדון, ישוע המשיח, מינה את כיתת ”העבד הנאמן”, המורכבת ממשיחיים משוחים, כדי להשגיח על כל ענייני ביתו עלי־אדמות, במרוצת עת נוכחותו השנייה. ’עבד נאמן ונבון’ זה מיוצג היום באמצעות הגוף המנהל של עדי־יהוה, כשהחברה החוקית המייצגת אותו היא חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים. יאה היה, אם כן, ש’עבד נאמן ונבון’ זה נתמנה כאפיק התקשורת של אלהים. מצידו, ”עבד” זה מעודדנו לשרת כדוברים. בתואם עם זאת, ההוצאה הראשונה של המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח (היום חוברת המצפה) יעצה לקוראיה: ”אם יש לך שכן או ידיד שאתה סבור שיהיה מעוניין לקרוא חוברת זו, או שיפיק תועלת מתוכנה, אנא הסב את תשומת־לבו אליה; בכך במידה שתמצא ההזדמנות לעשות כן, תשתתף בהטפת הדבר ובעשיית טוב לכול”.
16. מה מוכיח שנדרש יותר מאשר קריאת כתבי־הקודש כדי שאלהים ישיג תקשורת עם משרתיו הארציים?
16 ברם, אין די בכך שדבר־אלהים נמצא בהישג־יד וקוראים בו אישית, כדי לרכוש ידע מדויק שיכוון את צעדינו בדרך לחיים. זכור את פרשת הסריס האתיופי שקרא את נבואת ישעיהו אך שלא הבין את פשר הדברים שקרא. המבשר פיליפוס הסביר לו את הנבואה, ואז היה מוכן להיטבל כתלמיד המשיח. (מעשי־השליחים ח׳:27–38) העובדה שנדרש יותר מאשר קריאת כתבי־הקודש באופן אישי מומחשת היטב בכתוב באפסיים ד׳:11–13, שם מראה פאולוס שהמשיח לא רק מינה שליחים ונביאים, אלא גם ”את אלה מבשרים ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השירות, לבניית גוף המשיח, עד כי נגיע כולנו אל אחדות האמונה ואחדות ידיעת בן־האלהים, אל האדם השלם”.
17. מה הם סימני־ההיכר שלפיהם ניתן לזהות את האפיק בו משתמש כיום יהוה כאמצעי להעברת מידע על מטרתו לאנושות?
17 כיצד ניתן לזהות את הקבוצה בה משתמשים יהוה אלהים וישוע המשיח כדי לעזור לאנשים המעוניינים להיות משיחיים, להגיע למצב של ’אדם שלם’? לדברי ישוע, אחד מסימני־ההיכר הוא, האהבה שתשרור ביניהם, דומה לאהבה שישוע גילה כלפי תלמידיו. (יוחנן י״ג:34, 35) סימן־היכר נוסף הוא, הם לא יהוו חלק מן העולם הזה, כשם שישוע לא היה חלק מן העולם. (יוחנן ט״ו:19; י״ז:16) סימן־זיהוי אחר הוא, שבדומה לישוע, יכירו הם בדבר־אלהים כאמת, ויפנו אליו תדירות כבר־סמכא. (מתי כ״ב:29; יוחנן י״ז:17) העלאת שם אלהים על נס, כפי שעשה ישוע, הינו גם הוא סימן המזהה אותם. (מתי ו׳:9; יוחנן י״ז:6) ויש להוסיף עוד סימן, היינו, הליכתם בעקבות דוגמת ישוע בפעילות ההטפה על מלכות אלהים. (מתי ד׳:17; כ״ד:14) קיימת קבוצה אחת בלבד של משיחיים הממלאים את כל הדרישות הללו, הלא הם הדוברים הידועים בשם ”עדי־יהוה”.
18. באילו שלושה תחומים בנושא התקשורת יידונו המאמרים הבאים?
18 ברם, בתקשורת כרוכה אחריות כלפי הזולת. אך, עם מי על המשיחיים ליצור תקשורת? ביסודו־של־דבר, ישנם שלושה תחומים בהם על המשיחיים לשמור על אפיקי התקשרות פתוחים: בחוג־משפחתם, בקהילה המשיחית ובשירות־השדה. המאמרים הבאים ידונו בתחומים אלה של הנושא.
(מקור המאמר: 1991/9/1)
[הערת שוליים]
a ראה בראשית ט״ו:1; מ״ו:2; במדבר ח׳:4; שמואל ב׳. ז׳:17; דברי־הימים ב׳. ט׳:29; ישעיהו א׳:1; יחזקאל י״א:24; דניאל ב׳:19; עובדיה 1; נחום א׳:1; מעשי־השליחים ט״ז:9; ההתגלות ט׳:17.
כיצד תשיב?
◻ מה הן התוצאות השליליות של חוסר תקשורת?
◻ מי הם שתי הדוגמאות הבולטות ביותר בנושא התקשורת?
◻ באילו דרכים שונות השתמש יהוה כדי להעביר מידע לבני־אדם?
◻ כיצד הצטיין ישוע בתפקידו כדובר?
◻ עד כמה הצליחו המשיחיים הקדומים בפעילותם כדוברים?
[תמונה בעמוד 26]
בדומה לאביו השמימי, הציב ישוע הרחום דוגמה של אמצעי־תקשורת