תקשורת — בקרב המשפחה ובקהילה המשיחית
”יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח”. — קולוסים ד׳:6.
1. מה אמר אדם כאשר יהוה הציג בפניו את חוה?
”איש איננו אי בודד... כל אחד הוא חלק מהיבשה”. כך כתב אדם מלומד לפני כמה מאות שנים. באמרו כן, הוא אישר את מה שאמר הבורא בנוגע לאדם הראשון: ”לא טוב היות האדם לבדו”. אדם ניחן בכושר־דיבור ובשפה; הוא בחר שמות לכל החיות. אך, לאדם לא היה כל ריע אנושי עימו יכול היה ליצור קשר. אין פלא, איפוא, שכאשר הציג יהוה בפניו את חוה היפה כאשתו, הוא הגיב: ”זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי!” כך יצר האדם תקשורת עם בת־זוג אנושי, ממש עם ייסוד המשפחה האנושית הראשונה. — בראשית ב׳:18, 23.
2. איזה נזק כפול יכול מקלט הטלוויזיה לגרום?
2 חוג־המשפחה הינו מקום הולם ביותר ליצירת תקשורת או הידברות. בעצם, הצלחת חיי המשפחה תלויים בה. ברם, יצירת תקשורת דורשת השקעת זמן ומאמצים. כיום, אחד הדברים העלולים לגזול זמן יקר הוא מקלט הטלוויזיה. הוא יכול להוות מכשיר מזיק משתי בחינות. ראשית, הוא יכול להיות כה מפתה עד כי בני־המשפחה עלולים להתמכר לו, וכתוצאה מכך לפגוע בטיב התקשורת. שנית, מקלט הטלוויזיה עלול לשמש אמצעי מפלט כאשר קיימות אי־הבנות או פגיעות ברגשות. במקום לשבת ולפתור את הבעיות, בני־זוג מעדיפים לחדול לדבר ולצפות בטלוויזיה. אם כן, מקלט הטלוויזיה אכן מסוגל לחסום את ההידברות בבית, מצב הנחשב להורס־הנישואין העיקרי. אלה המתקשים להשתלט על הצפייה בטלוויזיה, כך שהיא תתפוס את המקום המישני הראוי לה, מן התבונה שישקלו אפילו את הצורך לוותר עליה לחלוטין. — מתי ה׳:29; י״ח:9.
3. איזו תועלת הפיקו אחדים שהגבילו את צפייתם בטלוויזיה?
3 בעצם, קיבלנו דיווחים מעודדים ביותר המוסרים על ברכות שנבעו מהפחתת הצפייה בטלוויזיה או מוויתור כליל על המקלט. משפחה אחת כתבה: ”אנו משוחחים יותר זה עם זה..., אנו מספיקים לערוך יותר מחקר מקראי... אנו משחקים יחדיו... גדלה השתתפותנו בכל צדדי שירות־השדה.” משפחה אחרת שוויתרה על מקלט הטלוויזיה שלה, מסרה: ”לא רק שאנו חוסכים בכסף [היו מנויים על טלוויזיה בכבלים], אלא גם התקרבנו זה לזה כמשפחה, ומצאנו דברים מועילים אחרים לעשות בעת הפנאי שלנו. לעולם איננו משועממים”.
הבט, דבר, הקשב
4. כיצד יכולים זוגות נשואים לגלות את הערכתם זה לזה?
4 קיימות צורות שונות של תקשורת במסגרת המשפחה. חלקן מבוצעות ללא מלים. כאשר שני אנשים מביטים זה בזה, זוהי צורה של תקשורת. הימצאותם יחד יכולה לשקף מידה של התעניינות אוהבת הדדית. על בני־הזוג להימנע מלהיות רחוקים זה מזה לתקופות ממושכות, אלא־אם־כן קיימת סיבה חשובה לכך. בני־זוג נשואים יכולים לטפח ולמצוא אושר הדדי בהנאות הכרוכות בחיי־האישות שלהם. הם יכולים להעביר מסרים בלא־אומר, בכל מגעיהם זה עם זה, הן בפרטיות והן בפומבי, המעידים על הערכה לבבית איש לרעהו — בגילויי חיבה חמה בצורה מכובדת, ובהתנהגות מנומסת ובלבוש צנוע. שלמה המלך החכם הביע זאת בזה הלשון: ”יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת־נעוריך”. — משלי ה׳:18.
5, 6. מדוע על הבעל להיות מודע לחשיבות שבהידברות מלאה עם אשתו?
5 מלבד זאת, תקשורת דורשת ניהול שיחות, הידברות בין בני־הזוג — לדבר זה עם זה, ולא זה אל זה, היינו, גילוי עניין בתגובותיו וברגשותיו של בן־שיחנו. בעוד שנשים רבות מיטיבות יותר מגברים לתת ביטוי לרגשותיהן, אין זו אמתלה לבעלים להיות שותפים דוממים. על הבעל המשיחי להיות מודע לכך שחוסר תקשורת מהווה בעייה רצינית בנישואים רבים, ולכן עליו לעמול קשה כדי לשמור על אפיקי תקשורת פתוחים תמיד. אכן, זו תהיה התוצאה אם הוא, ביחד עם אשתו, יישמעו לעצות הנאותות שהשיא השליח פאולוס באפסיים ה׳:25–33. כדי שבעל ’יאהב את אשתו כאהבתו את גופו’, עליו לגלות עניין בטובתה ובאושרה ולא רק בטובתו הוא. על־מנת להשיג זאת, נחוצה ביותר יצירת תקשורת.
6 אל לבעל להחזיק בדיעה שעל אשתו להניח או לנחש שהוא מעריך אותה. היא זקוקה לדברים המאשרים את אהבתו כלפיה. הוא יכול להוכיח את הערכתו בדרכים רבות — בגילויי־חיבה ובמתנות לא־צפויות, וכן בכך שיביא לידיעתה פרטים מלאים על כל עניין הקשור לחייה. כמו־כן, ישנם האתגרים הכרוכים בהבעת הערכה על מאמציה החרוצים של אשתו, בין אם מדובר בהופעתה האישית, בעבודתה הנמרצת לטובת בני־הבית, או בהשתתפותה הנאמנה בתכניות רוחניות. בנוסף לכך, על־מנת שבעל יוכל להיענות לעצת השליח פטרוס, הרשומה בפטרוס א׳. ג׳:7, כלומר, ’לחיות עם אשתו בידיעה’, עליו לגלות חוש של הזדהות עימה, המתגלה בהידברות גלויה בכל הנוגע לעניינים משותפים, בהעניקו לה כבוד ככלי חלש או עדין יותר. — משלי ל״א:28, 29.
7. מהי חובת האשה באשר ליצירת תקשורת עם בעלה?
7 בדומה לכך, כדי שאשה תוכל להישמע לעצה שבאפסיים ה׳:22–24, ביחס לכניעה, גם עליה לעמול כדי להשאיר את אפיקי התקשורת עם בעלה פתוחים. עליה לרחוש ”כבוד רב” לבעלה, הן בדיבור והן בהתנהגות. לעולם אל לה לפעול באופן עצמאי או להתעלם מרצונותיו. (אפסיים ה׳:33, ע״ח) בכל עת, על בני־הזוג לנהל שיחות אישיות וגלויות. — השווה משלי ט״ו:22.
8. על־מנת לשמור את אפיקי התקשורת פתוחים, מה על האשה להיות מוכנה לעשות?
8 כמו־כן, על האשה להישמר מפני עמדת שתיקה הנובעת מרגש רחמים־עצמיים. אם מתעוררת אי־הבנה כלשהי, תחפש את העת המתאימה להעלות את העניין בפני בעלה. בכך היא יכולה ללמוד מדוגמת אסתר המלכה. היה עליה להביא לתשומת־לב בעלה עניין של חיים ומוות. פעולתה המהירה תוך חכמה וטקט הביאה להצלת היהודים. אם נפגענו מדברים כלשהם, אנו חבים זאת הן לבן־זוגנו והן לעצמנו לשוחח עימו על העניין. טקט וחוש־הומור בצורה מכובדת עשויים להקל מאוד על ההידברות במצבים מעין אלה. — אסתר ד׳:15 עד ה׳:8.
9. איזו חשיבות יש להקשבה ביצירת תקשורת?
9 בהפעלת כושר־הדיבור שלנו על־מנת לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, כרוך גם הצורך להקשיב לדברי רעינו — להתאמץ ’לקרוא בין השורות’, היינו, לשים לב גם למה שלא נאמר. הדבר דורש מתן תשומת־לב לאדם המדבר. על הפרט להבחין לא רק בתוכן המילולי של מה שנאמר, אלא גם לתוכן הרגשי של הדברים, האופן בו הם נאמרו. לעתים קרובות, הבעל נכשל מבחינה זו. האשה עלולה לסבול מכך שבעלה אינו מקשיב לה. מאידך, על האשה מצידה, להאזין היטב כדי למנוע הסקת מסקנות מוטעות. ”ישמע חכם ויוסף לקח”. — משלי א׳:5.
תקשורת בין הורים לילדים
10. על־מנת לבצע את תפקידם כראוי, מה על ההורים להיות מוכנים לעשות כדי ליצור קשר נאות עם ילדיהם?
10 קיימים מצבים בהם הורים וילדיהם מתקשים ביצירת קשר ביניהם. על־מנת ל’חנך לנער על־פי דרכו’, יש צורך באפיקי תקשורת תקינים. הדבר יבטיח ש”גם כי יזקין לא יסור ממנה”. (משלי כ״ב:6) העובדה שהורים רבים ’מאבדים’ את ילדיהם הפונים לעולם הזה, נעוצה בפער תקשורתי המתפתח במהלך תקופת ההתבגרות. חובת ההורים ליצור קשר הדוק עם ילדיהם מודגשת בכתוב בדברים ו׳:6, 7: ”והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך; ושיננתם לבניך ודיברת בם בשיבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך”. מכאן שעל הורים להקדיש זמן לילדיהם! עליהם להיות מוכנים להקריב מעצמם לטובת הילדים.
11. מה הם כמה מהדברים שעל הורים להבהיר לילדיהם?
11 הורים, הבהירו לילדיכם שיהוה אוהב אותם, וגם שאתם אוהבים אותם. (משלי ד׳:1–4) הראו להם את נכונותכם להקריב מנוחותכם ומהנאותיכם האישיות למען התפתחותם הנפשית, הרגשית, הפיסית והרוחנית. לשם כך דרוש רגש הזדהות, היינו, היכולת מצד ההורים לראות דברים מבעד לעיני ילדיהם. בגילוי אהבה לא־אנוכית, אתה ההורה יכול לכונן קשרי אחדות עזים עם ילדיך, ולעודדם לראות בך את ’איש סודם’ במקום בחבריהם בני גילם. — קולוסים ג׳:14.
12. מדוע יהא זה מן התבונה לצעירים להידבר בחופשיות עם הוריהם?
12 מאידך גיסא, שומה עליך, הצעיר, ליצור קשר עם הוריך. הערכה על כל מה שעשו עבורך תעזור לך לבטוח בהם. אתה זקוק לעזרתם ולתמיכתם, והדבר יקל עליהם לספק אותן כשתדבר עימם גלויות. על־כן, מדוע שתפנה לבני־גילך כמקור העיקרי לעצות? סביר להניח שידידים אלה עשו אך מעט למענך לעומת מה שעשו הוריך. נסיונם בחיים אינו עולה על זה שלך, ואם הם אינם חלק מהקהילה המשיחית, אין הם באמת מעוניינים בטובתך לטווח ארוך.
תקשורת בקרב הקהילה המשיחית
13, 14. אילו עקרונות מקראיים מחייבים הידברות בין המשיחיים?
13 אתגר נוסף הוא לשמור על אפיקי תקשורת פתוחים עם אחיך בקהילה. כתבי־הקודש מייעצים לנו נמרצות שלא ’לעזוב את אסיפתנו’. לשם מה אנו מתאספים? ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים”. דבר זה דורש יצירת תקשורת. (עברים י׳:24, 25) אם מישהו פגע בך, אין בכך כל סיבה להימנע מלבוא לאסיפות. שמור על אפיקי תקשורת פתוחים בכך שתנהג על־פי העיקרון שבעצת ישוע, הרשומה במתי י״ח:15–17. שוחח עם זה שאתה חש שהוא פגע בשלוותך.
14 עקב פגיעה כלשהי מצד אחד מאחיך, היענה לעצה שבכתבי־הקודש, כגון זו שבקולוסים ג׳:13: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעיהו. כשם שהאדון [יהוה, ע״ח] סלח לכם, כן סילחו גם אתם”. הדבר מחייב הידברות במקום סירוב לדבר עם מישהו. מאידך, אם שמת לב לכך שמישהו מגלה יחס קריר כלפיך, הישמע לעצה שבמתי ה׳:23, 24. צור הידברות ביניכם, ונסה להתפייס עם אחיך. הדבר דורש גילוי אהבה וענווה מצידך, אך אתה חב לעצמך ולאחיך להישמע לעצתו של ישוע.
עצות ועידוד
15. מדוע על המשיחי להעניק עצות לאחרים כשהם רואים הזדמנות נאותה לעשות כן?
15 החובה ליצור תקשורת פתוחה כרוכה גם בהיענות לעצותיו של פאולוס בגלטיים ו׳:1: ”אחי, אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה, אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה; והיזהר שלא תבוא גם אתה לידי ניסיון”. תוך גילוי צניעות, עלינו להיות מוכנים לקבל בברכה עצות מפי מישהו המצביע על מישגה בדיבורנו או בהתנהגותנו. למעשה, על כולנו לטפח גישה הדומה לזו של דוד, מחבר התהלים, אשר כתב: ”יהלמני צדיק, חסד; ויוכיחני, שמן ראש, אל יני ראשי”. (תהלים קמ״א:5) על זקני־הקהילה במיוחד להציב דוגמה נאותה של ענווה, כשאינם מתעקשים על דעתם האישית אלא מגלים נכונות לקבל תיקון, בזכרם תמיד ש”נאמנים פצעי אוהב”. — משלי כ״ז:6.
16. איזה סוג של עצות על נואמים צעירים לקדם בברכה?
16 מן התבונה והצניעות יהא לצעיר לבקש עצות והדרכות ממשיחיים מבוגרים, שניתן תמיד לקבל מפיהם עצה בונה. זקני־קהילה יכולים אף הם להפיק תועלת מכך. לדוגמה, זקן־קהילה אחד ציין בנאום שהברכות המוזכרות בספר ההתגלות ז׳:16, 17, שלא יסבלו עוד מרעב ומצמא, הן ברכות שתוענקנה ל’צאן האחרות’ בעולם החדש. ברם, הובהר לנו שפסוקים אלה מתייחסים בעיקר לזמננו אנו. (ראה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב!, פרק כ׳ §22–29) זקן־קהילה אחר שהיה בקהל ראה לנכון להעיר לו על כך, אולם בטרם מצא ההזדמנות לעשות כן, הנואם עצמו טילפן אליו ושאל אם יש לו עצות כלשהן שיעזרו לו לשפר את נאומו. אכן, הבה נקל על אלה החפצים לעזור לנו בכך שנביע את רצוננו לקבל עצות. הבה לא נהיה פגיעים או רגישים יתר־על־המידה.
17. כיצד יכולה תקשורת טובה לתרום לבניית אחינו?
17 המלך שלמה התווה עיקרון שניתן לייחסו לדיוננו. הוא ציין: ”אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל־ידיך לעשות”. (משלי ג׳:27) אנו חבים לאחינו אהבה. פאולוס אמר: ”אל תהיו חייבים דבר לאיש מלבד אהבת הזולת, כי האוהב את הזולת קיים את התורה”. (רומיים י״ג:8) לכן, הייה נדיב בדברי העידוד שלך. האם משרת־עוזר נתן את ההרצאה הפומבית הראשונה שלו? שבח אותו. האם אחות התאמצה מאוד והצליחה בשיחה שלה בבית־הספר לשירות התיאוקרטי? אמור לה שנהנית מחלקה בתכנית. על־פי־רוב, אחינו ואחיותינו מנסים לעשות את מיטבם ויתעודדו מאוד מביטויי הערכה אוהבים.
18. איזו עצה תהיה במקומה כאשר נואם צעיר מראה ביטחון־עצמי מופרז?
18 בניגוד לכך, לנואם צעיר עשויה להיות יכולת מרובה, אולם בשל היותו צעיר, עלול הוא להפגין ביטחון־עצמי מופרז. איזו צורה של הידברות נדרשת כאן? האם לא יהא זה נאות מצד זקן־קהילה מבוגר לשבח אותו על נקודות טובות כלשהן לגבי נאומו, אך באותה הזדמנות להציע בעדינות דרכים בהן יוכל בעתיד לטפח את תכונות הצניעות והענווה? שיחה כגון זו תצביע על אהבת אחים ותעזור לצעיר להיפטר מגישות פסולות, בטרם תושרשנה בו.
19. מדוע על זקני־קהילה וראשי־משפחות להוות דוגמה בנושא התקשורת?
19 זקני־קהילה יוצרים תקשורת בינם לבין עצמם וגם עם הקהילה כולה בנוגע לדברים שיועילו לכל — כמובן, בהימנעם מלחשוף עניינים סודיים, כגון אלה הנוגעים לבעיות שיפוטיות. ברם, נקיטת גישה של סודיות־יתרה עלולה ליצור אי־אימון וחוסר שמחה, ועלולה לפגוע ברוח החמה והידידותית השוררת בקהילה — או בקרב משפחה. הכל נהנים משמיעת חדשות מעודדות. כשם שהשליח פאולוס השתוקק לחלוק עם אחיו מתנות רוחניות, כך גם על זקני־קהילה לרצות למסור לאחרים מידע בונה. — משלי ט״ו:30; כ״ה:25; רומיים א׳:11, 12.
20. באיזה היבט של התקשורת ידון המאמר הבא?
20 התקשורת הינה חיונית, אם כן, הן בקרב הקהילה המשיחית והן בחוג המשפחה המשיחית. יתרה מזאת, היא הכרחית בתחום נוסף. ומהו? בשירות־השדה המשיחי. במאמר הבא, נבחן דרכים שבהן נוכל לשפר את הכושר התקשורתי שלנו בפעילות חיונית זו.
(מקור המאמר: 1991/9/1)
כיצד תשיב?
◻ כיצד ניתן להתגבר על מחסום תקשורתי נפוץ במסגרת המשפחה?
◻ כיצד יכולים בעלים ונשים להתמודד עם האתגרים שבתחום התקשורת?
◻ כיצד יכולים הורים וילדים למנוע יצירת פער הדורות?
◻ כיצד יכולה תקשורת תקינה בקרב הקהילה והמשפחה להוכיח עצמה מועילה לכל?
[תמונה בעמוד 30]
תקשורת תקינה תורמת ליציבותה ואושרה של המשפחה כולה