חפש תמיכה ב’זרועות העולם’ של יהוה
”מעונָה אלהֵי קדם, ומתחת זרועות עולם”. — דברים ל״ג:27.
1, 2. מדוע יכולים משרתי יהוה לסמוך על תמיכתו?
יהוה תומך במשרתיו. כאשר בני־ישראל סבלו ימי מצוקה, נאמר: ”בכל צרתם, לו צר”! מתוך אהבה ורחמים, כתוב על יהוה: ”וינטלם וינשאם”. (ישעיהו ס״ג:7–9) כל עוד אנו נאמנים לאלהים, נוכל לסמוך על תמיכתו.
2 הנביא משה אמר: ”מעונה [מקום מסתור] אלהֵי קדם, ומתחת זרועות עולם”. (דברים ל״ג:27) אך, השאלה היא: כיצד תומכות ’זרועותיו’ של יהוה במשרתיו?
מדוע כה רבים הקשיים?
3. מתי ייזכו המצייתים בקרב האנושות ליהנות מ”החירות והכבוד של הבנים לאלהים”?
3 עצם שירותנו ליהוה אינו מחסן אותנו מפני הקשיים הפוקדים את כלל האנושות הלא־מושלמת. איוב, משרת אלהים, אמר: ”אדם, ילוּד אשה, קצר ימים ושבע רוגז”. (איוב י״ד:1) באשר ל”ימי שנותינו”, כתב מחבר התהלים, ”רהבם עמל ואוון”. (תהלים צ׳:10) פני־הדברים יימשכו כך עד אשר ”הבריאה עצמה תשוחרר משיעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלהים”. (רומיים ח׳:19–22) הבטחה זו תתגשם במרוצת אלף שנות שלטון המשיח. אזי, בזכות קרבן־הכופר שסיפק ישוע, תבוא על נתיני המלכות גאולה מן החטא והמוות. עד קץ אלף שנות השלטון, יסייעו ישוע ושותפיו, שישרתו כמלכים וכהנים, למצייתים מקרב האנושות להגיע לשלימות, וייכתבו לצמיתות ב”ספר החיים” שמותיהם של אלה שיוכיחו נאמנות לאלהים במבחן הסופי בידי השטן ושדיו. (ההתגלות כ׳:12–15) אזי, ייהנו הם ממלוא החירות הנפלאה של הבנים־לאלהים.
4. במקום להתלונן על מנת־חלקנו, מה עלינו לעשות?
4 בינתיים, במקום להתלונן על מנת־חלקנו, הבה נשים מבטחנו ביהוה. (שמואל א׳. י״ב:22; יהודה פסוק 16) הבה נהיה אסירי־תודה גם לכהן הגדול, ישוע, שבאמצעותו יכולים אנו לקרוב אל אלהים כדי ”לקבל רחמים ולמצוא חסד לעזרה בעיתה”. (עברים ד׳:14–16) לעולם אל ננהג כמו האדם הראשון, אשר בעצם הטיח האשמת־שווא נגד יהוה בטענו שהוא נתן לו אשה רעה, באמרו: ”האשה אשר נתתה עימדי, היא נתנה לי מן העץ ואוכל”. (בראשית ג׳:12) יהוה תמיד מעניק מתנות טובות, ואינו מערים עלינו קשיים. (מתי ה׳:45; יעקב א׳:17) צרות ובעיות הן בדרך־כלל תוצאה של חוסר תבונה מצידנו, או נובעת מטעות של מישהו אחר. כמו־כן, הן פוקדות אותנו משום שאנו חוטאים וחיים בעולם הנתון בשליטת השטן. (משלי י״ט:3; יוחנן א׳. ה׳:19) אף־על־פי־כן, ’זרועות העולם’ של יהוה תמיד תומכות במשרתיו הנאמנים אשר תוך תפילה סומכים עליו ומיישמים אישית את העצות שבדברו. — תהלים ל״ז:5; קי״ט:105.
סעד ותמיכה בשעת חולי
5. איזה עידוד יכולים החולים לשאוב מהכתוב בתהלים מ״א:2–4?
5 לעתים, מרביתנו סובלים ממחלות. בכל זאת, דוד כתב: ”אשרי משכיל אל דל; ביום רעה ימלטהו יהוה. יהוה ישמרהו ויחיהו. יאושר בארץ, ואל תתנהו בנפש אויביו. יהוה יסעדנו על ערש דווי; כל משכבו הפכת בחוליו”. – תהלים מ״א:2–4.
6, 7. כיצד עזר אלהים לדוד בשעת חולי, וכיצד יכול הדבר לעודד את משרתי יהוה כיום?
6 אותו ”משכיל אל דל” מתחשב ועוזר לנזקקים. הביטוי ”יום רעה” יכול להתייחס לכל מאורע הרה־אסון או לכל תקופה ממושכת של קשיים המחלישים את רוחו של האדם. הוא סומך על אלהים שיגן עליו בשעת חולשתו, ואחרים מכריזים עליו כ’מאושר בארץ’, בספרם לזולת על מגעיו מלאי־הרחמים של יהוה עימו. יהוה תמך בדוד ”על ערש דווי”, יתכן שהדבר אירע במרוצת התקופה הקשה בה ניסה בנו, אבשלום, ליטול מידיו את כס השלטון בישראל. — שמואל ב׳. ט״ו:1–6.
7 מאחר שדוד גילה התחשבות בדלים, הוא סבר שאלהים יסעד אותו בהיותו חסר־אונים במיטת חוליו. (תהלים י״ח:25–27) חרף היותו חולה מאוד, ידע דוד בביטחון שאלהים ’יהפוך את משכבו’, לא על־ידי נס שיסיר מעליו את מחלתו, אלא שיחזקו במחשבות מנחמות ומעודדות. יהא זה כאילו ישנה יהוה את משכבו מחולי להחלמה. בדומה לכך, אם משרת אלהים סובל כיום ממחלה, ’זרועות העולם’ של יהוה תתמוכנה בו.
נחמה לנדכאים
8. כיצד המחיש משיחי חולה אחד את בטחונו באלהים?
8 חולי גופני עלול לגרום לדיכאון נפשי. משיחי אחד, החולה אנושות, ושלעתים חסר לו הכוח אפילו לקרוא, ציין: ”המצב מעורר בי תחושות של דיכאון, רגשי נחיתות וחוסר ערך עצמי, ואפילו מביאני עד דמעות”. ביודעו שהשטן מנסה למוטטו באמצעות הייאוש, הוא משיב מלחמה שערה, ומודע לכך שבעזרת יהוה לעולם לא יוכל להיכשל. (יעקב ד׳:7) אדם זה מהווה מקור עידוד לכל היודע שהוא בוטח ביהוה. (תהלים כ״ט:11) אפילו בהיותו מאושפז, הוא מטלפן לחולים ולאחרים כדי לחזק את רוחם. הוא עצמו מתעודד ונבנה מבחינה רוחנית מהקשבה לקלטות של נעימות המלכות ושל הקראת מאמרים מחוברות המצפה ועורו!, ומהתרועעות עם עמיתים משיחיים. אח זה אומר: ”דרך קבע אני משוחח עם יהוה בתפילה, מבקש ממנו להעניק לי כוח, הדרכה ונחמה, ולעזור לי להחזיק מעמד”. אם אתה, בתור אדם ירא־אלהים, מתנסה בבעיות בריאות רציניות, בטח תמיד ביהוה וחפש תמיכה ב’זרועות העולם’ שלו.
9. אילו דוגמאות מראות שלעתים יכולות תחושות דיכאון להטריד גם את משרתי אלהים?
9 דיכאון היא בעיה עתיקת־יומין. במהלך מבחנו הקשה, דיבר איוב כאדם שחש שאלהים נטש אותו. (איוב כ״ט:2–5) הדאגה למצבן ההרוס של ירושלים וחומותיה העציבה את נחמיה; והשליח פטרוס היה כה שבור מבחינה רגשית עקב התכחשותו לישוע, עד כי מרר בבכי. (נחמיה ב׳:1–8; לוקס כ״ב:62) אפפרודיטוס התעצב מאוד משום שנודע למשיחיים בפיליפי שהוא חלה. (פיליפים ב׳:25, 26) מספר משיחיים בתסלוניקי חשו גם הם בדיכאון, משום שפאולוס קרא לאחים שם: ”עודדו את הנכאים”. (תסלוניקים א׳. ה׳:14) אם כן, כיצד עוזר אלהים ליחידים השרויים במצבים כגון אלה?
10. מה עשוי להועיל לפרט במאמציו להתמודד עם תחושת דיכאון?
10 כל החלטה ביחס לסוג הטיפול שייבחר למקרה של דיכאון עמוק, היא החלטה אישית.a (גלטיים ו׳:5) מנוחה מספקת ופעילות גופנית מאוזנת עשויים לעזור. במקום לראות במספר בעיות תסבוכת אחת חמורה, יועיל מאוד לאדם המדוכא אם יפעל לפתרון כל בעיה בתורה. עזרה מנחמת מאת זקני־הקהילה עשויה להיות למועיל, במיוחד אם בעיה נפשית זו פוגעת ברוחניותו. (יעקב ה׳:13–15) מעל לכל, חיוני שנסמוך על יהוה, ש’נשליך עליו את כל יהבנו, כי הוא דואג לנו’. תפילה מתמדת ממעמקי הלב תשרה על הפרט את ’שלום אלהים הנשגב מכל שכל, אשר ינצור את לבבנו ואת מחשבותינו במשיח ישוע’. — פטרוס א׳. ה׳:6–11; פיליפים ד׳:6, 7.
יהוה עוזר לנו לשאת את צער השכול
11–13. כיצד ניתן להפיג את הצער הבא בעקבות מותו של אדם אהוב?
11 מצב נוסף הגורם לנו צער עמוק הוא מותו של יקיר. אברהם ביכה את אובדן אשתו, שרה. (בראשית כ״ג:2) כאשר בנו אבשלום נהרג, היה דוד הלום צער. (שמואל ב׳. י״ט:1) אפילו ישוע, האדם המושלם, ”בכה” על מות ידידו אלעזר! (יוחנן י״א:35) מכאן שהאבל והצער קיימים כאשר המוות גוזל מאיתנו אחד מיקירינו. אך, מה יכול לעזור לנו להפיג צער כגון זה?
12 אלהים אכן עוזר למשרתיו להתמודד עם הצער העמוק הנובע משכול. דברו מנבא על תחיית־המתים. משום כך, איננו ’מתעצבים כאחרים אשר אין להם תקווה’. (תסלוניקים א׳. ד׳:13; מעשי־השליחים כ״ד:15) רוח יהוה עוזרת לנו להשיג שלווה ואמונה ולהרהר בתוחלת הנפלאה המובטחת בדברו, כך שמחשבות מעציבות על יקירנו שנפטר אינן משתלטות עלינו לגמרי. ניתן, כמו־כן, לשאוב נחמה מקריאת כתבי־הקודש ומתפילה ”לאלהי כל נחמה”. — קורינתים ב׳. א׳:3, 4; תהלים ס״ח:5–7.
13 נוכל למצוא נחמה בתקוות תחיית־המתים בדומה לזו שהיתה לאיוב ירא־האלהים אשר קרא ליהוה: ”מי יתן בשאול תצפינני, תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חוק ותזכרני. אם ימות גבר, היחיה? כל ימי צבאי איַחל, עד בוא חליפתי. תקרא, ואנוכי אענך. למעשה ידיך תכסוף”. (איוב י״ד:13–15) בדרך כלל, איננו חשים צער עמוק כשידיד יקר יוצא למסע, משום שאנו מצפים לראותו שוב. את תחושת הצער העמוק הנובעת מאובדן אדם אהוב עלינו ניתן לשכך במידה מסוימת אם נתייחס למותו של משיחי נאמן באופן דומה. אם היתה לו תקווה ארצית, הוא יקיץ משינת המוות כאן עלי־אדמות במרוצת אלף שנות שלטון המשיח. (יוחנן ה׳:28, 29; ההתגלות כ׳:11–13) ואם תקוותנו הינה חיי־נצח עלי־אדמות, נהיה כאן כדי לקדם בברכה את פני אהובנו כשיוקם לתחייה.
14. כיצד התמודדו שתי אלמנות משיחיות עם מות בעליהן?
14 לאחר פטירת בעלה, ידעה אחות אחת שעליה להמשיך לנהל את חייה בשירות יהוה. מלבד פעילותה כמבשרת ’עתירת פועל בעבודתו של האדון’, היא תפרה שמיכת־פוך עשוייה מ־800 טלאים. (קורינתים א׳. ט״ו:58) ”היה זה מיבצע מאוד מועיל עבורי”, אמרה, ”משום שבכל אותן שעות שעבדתי עליו, יכולתי להאזין לקלטות של נעימות המלכות ושל הקראת כתבי־הקודש, דבר שהעסיק את מחשבותי”. היא זוכרת היטב את ביקורם של זקן־קהילה מנוסה ואשתו. מתוך כתבי־הקודש, הצביע זקן־הקהילה שאלהים באמת דואג לאלמנות. (יעקב א׳:27) אשה משיחית אחרת לא נכנעה לרחמים־עצמיים כאשר נפטר בעלה. היא העריכה את תמיכתם של ידידים וגילתה עניין רב יותר בזולת. ”התפללתי לעתים קרובות יותר ופיתחתי יחסים הדוקים יותר עם יהוה”, היא אומרת. ואיזו ברכה זו לזכות בתמיכת ’זרועות העולם’ של אלהים!
עזרה כאשר אנו שוגים
15. מה ציין דוד בתהלים י״ט:8–14?
15 אף־על־פי שאנו אוהבים את ערכי־הצדק של יהוה, לעתים אנו שוגים. ללא ספק, הדבר מעציבנו, כשם שהעציב את דוד שתורת אלהים, עדותיו, פקודיו ומשפטיו היו יקרים לו מזהב ומפז. הוא כתב: ”גם עבדך נזהר בהם, בשמרם עקב רב. שגיאות מי יבין? מנסתרות נקֵני. גם מזֵדים חשוך עבדך; אל ימשלו בי. אז אֵיתם ונקיתי מפשע רב”. (תהלים י״ט:8–14) הבה נבחן מלים אלה.
16. מדוע עלינו להימנע מ”זדים”, כלומר, ממעשים הנובעים מיהירות?
16 ”זדים”, או מעשים הנובעים מתוך יהירות, הם חמורים בהרבה משגיאות. שאול נדחה כמלך משום שביהירותו הקריב קרבנות, דבר שלא היה מתפקידו, ומפני שחס על חיי אגג, המלך העמלקי, ועל מיטב שלל המלחמה, אף־על־פי שאלהים גזר מוות על העמלקים. (שמואל א׳. י״ג:8–14; ט״ו:8–19) כמו־כן, המלך עוזיהו הוכה בצרעת משום שהיה גבה־לב בנטלו את תפקידם של הכהנים. (דברי־הימים ב׳. כ״ו:16–21) אלהים המית את עוּזא בן־אבינדב על שאחז בחופזה, תוך חוסר יראה, בארון־הברית, כשעדר־הבקר שגרר את העגלה בדרך אל ירושלים, מעד וכמעט הפיל אותו. (שמואל ב׳. ו׳:6, 7) לכן, אם איננו יודעים כיצד לפעול, או איננו בטוחים שאנו מוסמכים לבצע פעולה מסוימת, עלינו לגלות ענווה ולהתייעץ עם אלה המבינים את המצב. (משלי י״א:2; י״ג:10) כמובן, אם פעלנו בעבר ברברבנות, עלינו להתפלל לבקש סליחה מאלהים וגם שיעזור לנו להישמר מפני מעשי יהירות בעתיד.
17. כיצד יכולים חטאים נסתרים להשפיע על הפרט, אך כיצד ניתן לזכות בסליחה וברווחה?
17 חטאים נסתרים עלולים להציק לנו. על־פי דבריו בתהלים ל״ב:1–5, ניסה דוד להסתיר את חטאו, אך הודה: ”כי החרשתי בלוּ עצמָי, בשאגתי כל היום. כי יומם ולילה תכבד עלי ידך. נהפך לְשַדי בחרבוֹני קיץ”. מאמציו לדכא בקרבו את המצפון המאשים, התישו את דוד, וייסוריו סחטו אותו, בדומה לעץ המאבד את לחותו המעניקה חיים בעת בצורת או בעונת קיץ שחונה. ככל הנראה, דוד סבל מתופעות־לוואי גופניות ונפשיות ואיבד את שמחת החיים על שלא הודה בחטאו. רק הודאה בפני אלהים יכולה היתה להביא לו סליחה ורווחה. הוא אמר: ”אשרי נשוי־פשע [שיהוה נשא את פשעו, סלח לו], כסוי חטאה. ... חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי. אמרתי, ’אודה עלֵי פשעי ליהוה’. ואתה נשאת עוון חטאתי”. עזרה מזקני־קהילה משיחיים אוהבים יכולה לתרום לזירוז ההחלמה הרוחנית. — משלי כ״ח:13; יעקב ה׳:13–20.
18. מה מראה שלחטאים יכולות להיות השלכות ארוכות־טווח, אך מה יכול להיות מקור לנחמה בנסיבות אלה?
18 לחטא עלולות להיות השלכות מרחיקות־לכת. כך היה לגבי דוד שנאף עם בת־שבע, זמם את מותו של בעלה, ונשא לאשה את האלמנה ההרה. (שמואל ב׳. י״א:1–27) למרות החסד שגילה כלפיו אלהים בשל ברית המלכות עם זרע דוד, החרטה הכנה שהביע, ויחסו הרחום כלפי אחרים, בכל זאת התנסה דוד ’ברעה שבאה על ביתו’. (שמואל ב׳. י״ב:1–12) הבן שנולד לו כתוצאה מהניאוף נפטר. בנו אמנון אנס את תמר, אחותו־למחצה, והומת במצוות אחיה, אבשלום. (שמואל ב׳. י״ב:15–23; י״ג:1–33) אבשלום המיט חרפה על דוד בכך ששכב עם פלגשי דוד. הוא ניסה ליטול לידיו את השלטון שלא כחוק, אך מת בטרם עת. (שמואל ב׳. ט״ו:1 עד י״ח:33) כמו־כן, גם כיום יש לחטאים השלכות. למשל, חוטא שנודה מהקהילה המשיחית עשוי להתחרט על מעשיו ולהתקבל חזרה אל חיק הקהילה, אך יתכן שתחלופנה שנים רבות בטרם יתגבר על שמו המוכתם ועל הטראומה הרגשית שנבעה מחטאו. בינתיים, כמה מנחם לזכות בסליחת יהוה ולתמיכת ’זרועות העולם’ שלו!
נחלצים מהלחצים המופעלים עלינו
19. כיצד יכולה רוח אלהים לעזור לנו בשעת מצוקה?
19 בשעת מצוקה, יתכן שנחסר די חכמה וכוח רוחני על־מנת להחליט החלטות נבונות ולעמוד בהן. במקרה כגון זה, ”הרוח עוזרת לנו בחולשותינו, כי אין אנו יודעים להתפלל כראוי. ואולם הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמוקות ממלים”. (רומיים ח׳:26) אם יהוה יחולל שינוי במצבנו, עלינו להיות אסירי־תודה לו על כך. ברם, זרועו יכולה להושיענו בדרך אחרת. אם אנו מתפללים לקבלת חכמה, עשוי יהוה באמצעות רוחו להבהיר לנו כיצד לפעול ולהעניק לנו את הכוח לעשות כן. (יעקב א׳:5–8) בעזרתו, יכולים אנו להתמודד ”בכל מיני מסות”, ואף לצאת מהן באמונה מחוזקת וצרופה. — פטרוס א׳. א׳:6–8.
20. למה נזכה אם אכן נחפש תמיכה ב’זרועות העולם’ של יהוה?
20 הבה לא נילאה מלפנות אל יהוה בתפילה. ”עיני תמיד אל יהוה, כי הוא יוציא מרשת רגלי”, כתב דוד. ”פנה אלי וחנני; כי יחיד ועני אני. צרות לבבי הרחיבו; ממצוקותי הוציאני. ראה עוניי ועמלי, ושא לכל חטאותָי”. (תהלים כ״ה:15–18) בדומה לדוד, נזכה לישועה, לחסד ולמחילה, אם אכן נחפש תמיכה ב’זרועות העולם’ של יהוה.
(מקור המאמר: 91/10/1)
[הערת שוליים]
a ראה מאמרים בנושא ההתמודדות עם הדיכאון בחוברת המצפה לדצמבר 1988, עמודים 24–27, ולפברואר 1989, עמודים 15–18.
כיצד תשיב?
◻ כיצד עוזר יהוה למשרתיו בשעת חולי?
◻ מה עשוי להועיל לנו במאמצינו להתמודד עם תחושת דיכאון?
◻ מה יכול לשכך את כאבי האבל הנובעים ממותו של יקיר?
◻ כיצד יכולים אלה המסתירים את חטאיהם למצוא רווחה?
◻ במה יכולים משרתי יהוה להסתייע לנוכח מבחנים קשים?
[תמונה בעמודים 28, 29]
בדומה לאיוב הנאמן, יכולים אנו להפיק עידוד רב מתקוות התחייה