יהוה — מקור מפלט בימי המקרא
”אלוהים, חושה לי. עֶזרי ומפַלטי אתה” (תהל׳ ע׳:6).
1, 2. (א) מתי מבקשים עובדי יהוה את עזרתו? (ב) איזו שאלה עולה, והיכן ניתן למצוא את התשובה?
הוריה של אישה נשואה בת 23 מגלים בעת חופשתם שבתם נעלמה באורח מסתורי. החשד הוא שהיעלמותה אירעה על רקע פלילי. הם מייד אורזים הכול ובדרכם הביתה מתחננים ללא הפסק ליהוה שיעזור להם. אצל עד־יהוה בן 20 אובחנה מחלה שבסופו של דבר תותיר אותו משותק לגמרי. בלי להתמהמה הוא פונה ליהוה בתפילה. לאם חד־הורית הנאבקת למצוא עבודה אין די כסף לקניית מזון עבורה ועבור בתה בת ה־12, והיא שופכת את ליבה בפני יהוה. זה אך טבעי שמשרתי יהוה יבקשו ממנו עזרה בעיתות מצוקה ובשעת נסיונות קשים. האם אי פעם זעקת נואשות ליהוה שיעזור לך?
2 בעניין זה עולה שאלה חשובה: האם באמת נוכל לצפות שיהוה יענה לתחינותינו? התשובה מחזקת האמונה מצויה במזמור ע׳. מזמור מרגש זה נכתב בידי דוד, עובד יהוה נאמן שחווה לא מעט קשיים ונסיונות בחייו. משורר זה אמר ליהוה בהשראת רוח הקודש: ”אלוהים... עֶזרי ומפַלטי אתה” (תהל׳ ע׳:6). בחינת מזמור ע׳ תעזור לנו לראות מאילו סיבות גם אנחנו יכולים לפנות ליהוה בעיתות צרה בביטחון מלא שהוא ’יפלטנו’.
”מפלטי אתה”
3. (א) איזו קריאה בהולה לעזרה מכיל מזמור ע׳? (ב) כיצד מבטא דוד במזמור ע׳ את בטחונו באלוהים?
3 הן בתחילת מזמור ע׳ והן בסופו מופיעות קריאות בהולות לעזרת אלוהים. (קרא תהלים ע׳:2–6.) דוד מתחנן ליהוה ש’יחוש’ לעזרתו. בגוף המזמור מבקש דוד חמש בקשות, כאשר שלוש הראשונות נוגעות למבקשי נפשו. הוא מתחנן ליהוה שיכריע את אויביו ויבייש אותם על שום רשעתם. שתי הבקשות הבאות שבפסוק 5 קשורות למשרתי אלוהים. דוד מתפלל לכך שליבם של מבקשי יהוה יניע אותם לשמוח ולפארו. לסיום אומר דוד ליהוה: ”עזרי ומפלטי אתה”. ראוי לציין שאין הוא מביע את המשאלה שיהוה יהיה לו למפלט, אלא אומר בוודאות: ”מפלטי אתה”. דוד מאמין שאלוהים יהיה בעזרו.
4, 5. מה ניתן ללמוד על דוד ממזמור ע׳, ובמה אנו יכולים להיות בטוחים?
4 מה ניתן ללמוד על דוד ממזמור ע׳? אל מול אויבים נחושים שרצו במותו, החליט דוד שלא לקחת את העניינים לידיים. לעומת זאת, הוא היה משוכנע שיהוה יטפל בהם במועד שקבע ובדרכו שלו (שמ״א כ״ו:10). דוד היה חדור ביטחון בכך שיהוה יעזור לדורשיו ויושיעם (עב׳ י״א:6). הוא האמין שיש לעובדי אלוהים אמיתיים כל סיבה לשמוח ולהלל את יהוה על־ידי הכרזת גדולתו (תהל׳ ה׳:12; ל״ה:27).
5 בדומה לדוד, גם אנו מלאי ביטחון שיהוה יעזור לנו ’ויפלטנו’. לכן, בעת נסיונות קשים או בשעה שאנו זקוקים נואשות לעזרה, יהיה זה נכון להתפלל ליהוה שיחוש לעזרתנו (תהל׳ ע״א:12). אך כיצד עונה יהוה לתפילותינו? לפני שנבחן זאת, נבדוק שלוש דרכים שבהן היה יהוה מפלט לדוד ועזר לו בשעה שהלה נזקק בדחיפות לעזרתו.
נושע מידי אויבים
6. מה סייע לדוד להבין שיהוה מושיע את הצדיקים?
6 דוד ידע מתוך חלקים מכתבי־הקודש שהיו בתקופתו, שהצדיקים יכולים לסמוך על יהוה בידיעה גמורה שהוא יהיה בעזרם. כשהביא יהוה את המבול על העולם המרושע דאז, הוא הציל את נוח ומשפחתו יראת האלוהים (בר׳ ז׳:23). כשהמטיר על תושבי סדום ועמורה הרשעים אש וגופרית, עזר יהוה ללוט הצדיק ולשתי בנותיו להימלט על נפשם (בר׳ י״ט:12–26). כשהטביע את פרעה הגאה ואת צבאו בים סוף, הגן יהוה על עמו והצילם מאבדון (שמ׳ י״ד:19–28). אין כל סיבה לתמוה על כך שבמזמור אחר מהלל דוד את יהוה וטוען שהוא ”אל למושָעות” (תהל׳ ס״ח:21).
7–9. (א) מאיזו סיבה יכול היה דוד לשים את בטחונו בתשועת אלוהים? (ב) לזכות מי זקף דוד את הינצלותו?
7 בנוסף, הייתה לדוד סיבה אישית לשים את בטחונו המלא ביהוה כאל היכול להצילו. מנסיונו האישי ראה דוד כיצד יכולות ’זרועות העולם’ של יהוה להושיע את משרתיו (דב׳ ל״ג:27). לא אחת הציל יהוה את דוד מציפורני ’אויביו’ הזועמים (תהל׳ י״ח:18–20, 49). כעת נראה דוגמה.
8 כשהחלו נשות ישראל להלל את דוד על מיומנותו בשדה הקרב, נתמלא שאול המלך קנאה כה עזה שבשני מקרים הטיל את חניתו לעבר דוד (שמ״א י״ח:6–9). בשני המקרים חמק דוד ממכת החנית. האם הצליח לחמוק מן החנית רק בזכות מיומנותו וזריזותו כלוחם מנוסה? לא. המקרא מסביר ש’יהוה היה עימו’. (קרא שמואל א׳. י״ח:11–14.) מאוחר יותר, כשתוכניתו להרוג את דוד בידי הפלשתים נכשלה, ’ראה שאול וידע כי יהוה עם דוד’ (שמ״א י״ח:17–28).
9 לזכות מי זקף דוד את הינצלותו? בפסוק הראשון במזמור י״ח נאמר שדוד ”דיבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו... מיד שאוּל”. דוד ביטא את רחשי ליבו בשירה: ”יהוה סלעי ומצודתי ומפַלטי. אלי — צורי אחסה בו” (תהל׳ י״ח:3). עצם הידיעה שיהוה מסוגל להושיע את משרתיו מחזקת את אמונתנו (תהל׳ ל״ה:10).
נסעד על מיטת חוליו
10, 11. על־פי מה ניתן להעריך מתי חלה דוד במחלה המתוארת בתהלים מ״א?
10 במזמור מ״א מתואר דוד כחולה במחלה קשה. לזמן מה היה מרותק למיטתו והיה חולה כל כך עד שנראה היה לאויביו ש”לא יוסיף לקום” (פסוקים 8, 9). מתי הוכה דוד במחלה כה חמורה? את הנסיבות המתוארות במזמור ניתן לייחס אולי לתקופה הקשה בחייו של דוד, כאשר בנו אבשלום ניסה לגזול ממנו את המלוכה (שמ״ב ט״ו:6, 13, 14).
11 דוד, למשל, כותב על ידידו ואיש אמונו שנהג לאכול עימו לחם ולבסוף בגד בו (פסוק 10). אולי זה מזכיר לנו מקרה בחייו של דוד. במהלך המרד שהנהיג אבשלום, מעל יועצו ואיש סודו של דוד, אחיתופל, באמון המלך וחָבר לאבשלום (שמ״ב ט״ו:31; ט״ז:15). תאר לעצמך את המלך במיטת חוליו: כוחו הולך ותש, אין הוא מסוגל לקום על רגליו וכל אותו זמן מהדהדת בראשו הידיעה שהוא מוקף חורשי רעה המייחלים למותו כדי לממש את מזימותיהם (פסוק 6).
12, 13. (א) איזה ביטחון הביע דוד? (ב) כיצד חיזק אלוהים את דוד?
12 בטחונו של דוד במקור ה’מפלט’ לא התערער. בהתייחסו למשרת יהוה ישר לב שנפל למשכב, אמר דוד: ”ביום רעה ימלטהו יהוה. ... יסעדנו על ערש דווי [מיטת חוליו], כל משכבו הפכת בחוליו” (תהל׳ מ״א:2, 4). גם כאן התנסח דוד בביטחון מלא. הוא ידע בוודאות שיהוה יחלצו. כיצד?
13 דוד לא ציפה שיהוה יבצע נס וירפא אותו ממחלתו. לעומת זאת, ידע דוד שיהוה ”יסעדנוּ”, כלומר, יתמוך בו ויחזק אותו בעודו חולה במיטתו. והוא בהחלט נזקק לעזרה זו. מלבד המחלה שהחלישה אותו, היה דוד מוקף אויבים אשר אמרו עליו רעות (פסוקים 6, 7). יכול להיות שיהוה חיזק את דוד בכך שעזר לו לחשוב מחשבות מנחמות. ראוי לציין את מה שאמר דוד בפסוק 13: ”בתומי [בזכות תומתי] תמכת בי”. דוד אולי הרהר בעובדה שעל אף חולשתו ולמרות הרעות שאומרים עליו אויביו, רואה בו יהוה איש נאמן, והרהורים אלו חיזקוהו. בסופו של דבר החלים דוד. הידיעה שיהוה יכול לסעוד את החולים בהחלט נוסכת בנו תחושת ביטחון רבה! (קור״ב א׳:3).
יהוה דאג לכל מחסורו
14, 15. מתי היו דוד ואנשיו מצויים במחסור, ואיזו עזרה קיבלו?
14 בהיותו מלך נהנה דוד ממיטב המאכלים והמשקאות ואף הזמין קרואים רבים לאכול משולחנו (שמ״ב ט׳:10). אך הוא גם ידע עוני מה הוא. כשבנו אבשלום מרד בו וניסה לגזול ממנו את הכתר, עזבו דוד וכמה מתומכיו הנאמנים את ירושלים. הם נמלטו לאזור גלעד, השוכן בעבר הירדן המזרחי (שמ״ב י״ז:22, 24). מכיוון שנסו על נפשם כפליטים, עד מהרה נזקקו נואשות למזון, לשתייה ולמנוחה. אך כיצד יוכלו למלא את מחסורם באזור מרוחק זה?
15 בסופו של דבר הגיעו דוד ואנשיו לעיר מחניים. שם פגשו שלושה גברים אמיצים: שוֹבִי, מָכִיר ובַרזילַי. הם היו מוכנים לסכן את חייהם למען המלך שמינה אלוהים, שהרי הם ידעו שאם אבשלום ישתלט על כס המלוכה הוא ללא ספק ינקום בתומכי אביו. כששלושת הנתינים הנאמנים הבינו את מצוקתם של דוד ואנשיו, הם דאגו למלא את כל מחסורם והביאו מיטות, חיטים, שעורים, דגנים קלויים, פולים, עדשים, דבש, חמאה וצאן. (קרא שמואל ב׳. י״ז:27–29.) נאמנותם המופתית והכנסת האורחים המרשימה שגילו ודאי נגעו לליבו של דוד. אין ספק שהוא מעולם לא שכח את מה שעשו למענו.
16. מי עמד מאחורי התמיכה שקיבלו דוד ורעיו?
16 אך מי עמד מאחורי התמיכה שקיבלו דוד ורעיו? דוד היה משוכנע בכך שיהוה דואג למשרתיו. יהוה בהחלט יכול לתת למשרתיו מעין דחיפה קלה ולהניע אותם לבוא לעזרת אחיהם לאמונה. בשעה שהרהר במה שקרה בארץ גלעד, ודאי הבין דוד שהיחס האדיב שגילו כלפיו השלושה היה ביטוי לדאגתו האוהבת של יהוה. בערוב ימיו כתב דוד: ”נער הייתי, גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לָחֶם”. דוד, בתור אדם ”צדיק”, התנסה בכך אישית (תהל׳ ל״ז:25). עד כמה מנחם לדעת שיד יהוה לעולם לא תקצר מהושיע (מש׳ י׳:3).
”יודע יהוה להציל את חסידיו”
17. מה הוכיח יהוה שוב ושוב?
17 דוד היה אחד מני עובדי אלוהים רבים מן העת המקראית שיהוה היה להם למפלט. מאז ימי דוד הוכיח יהוה שוב ושוב כי הוא ’יודע להציל את חסידיו מניסיון’ (פט״ב ב׳:9). נבחן שתי דוגמאות נוספות.
18. כיצד הושיע יהוה את עמו בימי חזקיהו?
18 כשפלשו כוחות הצבא הגדולים של אשור ליהודה ואיימו לכבוש את ירושלים במאה השמינית לפה״ס, התפלל המלך חזקיהו: ”יהוה אלוהינו, הושיענו מידו ויֵדעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך” (יש׳ ל״ז:20). עיקר דאגתו של חזקיהו היה נתון לשמו הטוב של אלוהים. יהוה ענה לתפילתו הנרגשת. בִּן לילה היכה מלאך יחיד 000,185 אשורים ובכך הושיע את משרתי יהוה הנאמנים (יש׳ ל״ז:32, 36).
19. לאיזו אזהרה היה על המשיחיים להישמע כדי להינצל מאסון?
19 מספר ימים לפני מותו, נתן ישוע אזהרה נבואית שנועדה לעזור לתלמידיו שביהודה. (קרא לוקס כ״א:20–22.) בחלוף עשרות שנים, ב־66 לספירה, פרץ המרד היהודי ובעקבותיו תקפו חילות רומא את ירושלים. לגיונותיו של קסטיוס גלוס הצליחו לחתור תחת חומת המקדש אך לפתע נסוגו ועזבו את המקום. המשיחיים הנאמנים הבינו שנזדמנה להם שעת כושר, והם נמלטו להרים כדי להימנע מההשמדה שעליה ניבא ישוע. בשנת 70 לספירה חזרו חילות רומא, והפעם לא שבו על עקבותיהם, אלא החריבו את ירושלים כולה. המשיחיים ששעו לאזהרת ישוע נמלטו מן האסון הנורא (לוקס י״ט:41–44).
20. מדוע אנחנו יכולים לבטוח ביהוה שייתן לנו ’מפלט’?
20 אמונתנו תתחזק אם נהרהר בראיות לכך שיהוה עוזר למשרתיו. מה שעשה בעבר משמש לנו בסיס לביטחון. בכל קושי שבו ניתקל, הן כיום והן בעתיד, נוכל גם אנחנו לשים מבטחנו ביהוה שייתן לנו ’מפלט’. אך כיצד יכול יהוה להושיענו? ומה קרה בסופו של דבר לאנשים שהוזכרו בראשית המאמר? את התשובות לשאלות הללו נמצא במאמר הבא.
האם אתה זוכר?
• איזה ביטחון נוסך בנו מזמור ע׳?
• כיצד נסעד דוד על מיטת חוליו?
• אילו דוגמאות מוכיחות שיש ליהוה הכוח להושיע את משרתיו מידי אויביהם?
[תמונה בעמוד 6]
יהוה ענה לתפילת חזקיהו